הדס מרזל
צילום: סיגל קורטון
דעה

כך יוכל להוביל שר האנרגיה הבא למהפכה צרכנית בשוק החשמל

כולנו הפכנו לצרכנים ויצרנים שמנהלים את החשמל בעצמנו בצורה חכמה. עכשיו על השר הנכנס לבקש מהצרכנים שלא לתרום אנרגיה סולארית לחברת החשמל תמורת סובסידיות

הדס מרזל | (3)

לממשלה הנכנסת אתגרים רבים, זה לא סוד. אחד האתגרים הבולטים של הקדנציה הקרובה היא הורדת יוקר המחיה, תוך כדי מציאת פתרונות שלא יגדילו את הגרעון הממשלתי. שר האנרגיה הבא, יהיה מי שיהיה, יוכל להיות זה שחתום על המהפכה הצרכנית הבאה, כשהוא מעצב את שוק האנרגיה העתידי שלנו. על פניו, כל שר שייבחר יודע מה הן הנקודות בהן הוא אמור להיכנס, אך אסטרטגיה נכונה ומקצועית יכולה לרשום אותו בדפי ההיסטוריה של המדינה.

 

בעקבות שינויי האקלים, גידול במודעות הסביבתית והשלכותיה של ועידת פריז, החליטו ממשלות רבות בעולם (וביניהן ישראל) לקדם את מהפכת האנרגיה הירוקה. האתגר הגדול העומד בפני השר הבא, הוא פיתוח התעשייה לגיוון מקורות חשמל ואנרגיה.

באנלוגיה לעולם החקלאות - אם פעם המדינה נתנה לגוף ממשלתי אחד לגדל עגבניות ולשלוט בשוק גידול העגבניות והמכירה שלהם, עכשיו המדינה אומרת: "לכולם מותר לגדל עגבניות, וגם מלפפונים, תירס ושעועית". עכשיו כולנו יכולים להחליט מהו גיוון התזונה שלנו, להחליט מה מגדלים, מתי ולמי מוכרים את הירקות שגידלנו.

בנוסף, אם עד היום חברת החשמל כמונופול הייתה המחליטה הבלעדית על הקמת תחנות כוח, איזה דלק לשרוף וכיצד להוליך אותו לצרכנים, אז כך גם בתחום האנרגיה, אנחנו רוצים שיהיו הרבה "מגדלים". לכן על המחוקק לעודד צרכני אנרגיה גדולים (בתי חולים, קניונים, מפעלי תעשייה, קיבוצים) להיות עצמאים אנרגטית, דבר שישפיע בוודאות על מחירי החשמל וייצר שוק תחרותי.

 

אז מה צריך לעשות שר האנרגיה הבא?

ראשית, עליו לעודד שוק חשמל חופשי המנוהל על ידי הצרכנים וכוחות השוק. לצורך כך הייתי מעודדת אותו להמשיך לספק תמריצים ללקוחות גדולים לגוון את מקורות הגנרציה שלהם, כדי שאלו יוכלו להפוך להיות עצמאים אנרגטית עד כמה שניתן ו"לעזור" לרשת החשמל בשעת הצורך במתן זמינות לחשמל, השלת תדר והשלת ביקוש.

התמריצים הללו יכולים להינתן בשלל דרכים, בהן הגדרת "קבוצות צרכנים" – שכונת מגורים, אזור תעשייה, בתי חולים, קמפוסים, מושבים וכו', המשך הענקת תמריצים לגיוון מקורות ליצירת אנרגיה, מלבד חשמל סולארי, המשך פיתוח רשת חלוקה של הגז הטבעי, הענקת תמריצים לחידושים טכנולוגים בייצור חשמל או אגירת חשמל וניהול חשמל.

כל הפעולות הללו יסייעו למודלים צרכניים חכמים שתפקידם לאגד לקוחות קטנים כדי להוות גוף גדול עצמאי אנרגטית. הפעולות הללו יסייעו לטכנולוגיות לתפוס את מקום הגז, הנפט והפחם, וקבוצות צרכנים ימצאו מודל משוכלל המסייע בשיתוף חשמל, החלטות אוטומטיות לוויסות החשמל, חיזוי ביקוש לצד חיזוי ייצור ועוד.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כשיהיו לנו הרבה צרכנים גדולים ועצמאיים אנרגטית, לכל גוף גדול יהיה גיוון מקורות גנרציה המסייע לו לצרוך מהאלטרנטיבה הכי יעילה וזולה באותו הרגע. וכך, המחוקק, שר האנרגיה, יוכל להפוך את משק החשמל ליציב, קיים וירוק פי כמה.

 

גם מדיניות האנרגיה של המדינה צריכה להשתנות

לצד תמרוץ גיוון מקורות יצירת האנרגיה לגוף צרכני גדול, המדינה "תעניש", תיתן מיסוי, עבור כל צרכן שיצרוך חשמל מהרשת בשעות העומס. בדיוק כמו מס גודש בכביש, אם תצרוך חשמל בשעות שיא הביקוש, תשלם הרבה יותר. הדבר יגרום לצרכנים גדולים לרצות להיות עצמאים, ולרצות למצוא דרכים חלופיות ליצירת ואגירת חשמל.

כך, נהפוך את משק החשמל לעצמאי אנרגטית, ורשת החשמל תהיה מקור חשמל לגיבוי בלבד. בהמשך לכך, פליטות גזי החממה ירדו משמעותית, וכולנו נהיה עסוקים ביצירת חשמל בדרכים יצירתיות וירוקות יותר.

 

בדיוק כפי שבעיית הרעב בעולם אינה קשורה לייצור המזון אלא לניהולו, כך גם ייצור החשמל, שכבר מזמן לא מהווה אתגר. האתגר שעומד בפני האנושות קשור לניהול החשמל. פעם תהינו כיצד לייצר חשמל וכיום ישנו מגוון חלופות אנרגיה כה גדול, שהאתגר הוא בניהול החלופות. איך משתמשים בטכנולוגיות כדי לייצר "מוח על", שיעביר את מקורות האנרגיה למקומות הנכונים.

אם פעם חשמל עבר מתחנת הכוח עד לבית, היום כולנו הפכנו לצרכנים ויצרנים, שמנהלים את החשמל בעצמנו בצורה חכמה. עכשיו על השר הנכנס לבקש מהצרכנים לצרוך את האנרגיה הסולארית שהם מייצרים, ולא לתרום אותה לחברת החשמל תמורת סובסידיות.

הכותבת היא מנכ"ל אנג'יס המתמחה בניהול צריכת חשמל חכמה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 12/06/2019 21:47
    הגב לתגובה זו
    החשמל שלי מהשמש
  • 1.
    לרון 12/06/2019 00:06
    הגב לתגובה זו
    תקופת ההסתדרות "הטובה והשוויונית" לא פס עם חברת החשמל הגוף המרכזי עם ועד העובדים החזק השולטים בכל הרפורמות!
  • Sassi6 13/06/2019 05:37
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים להטיל מס על צריכת חשמל בשעות העומס, אז צריך להחליף מליונים של מונים אנלוגים למונה חשמל אלקטרוני, זה בנוסף לעבודות ההסרה וההתקנה בארונות החשמל המסתכמת במליונים של שעות עבודה, תודה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.