בדרך לפיצול: מניית הדאו שרושמת עליות - זמן להיכנס?

ההשקעה בסקטור חומרי הגלם

בקיץ 2017 נסגר המיזוג בין חברת הכימיקלים דו-פונט ממדינת דלוור בארה"ב, שנוסדה ב-1802, לבין המתחרה הצעירה שלה, דאו-כמיקלס בת ה-121 שמרכזה במישיגן, מיזוג שיצר את חברת הכימיקלים הגדולה בעולם דאו-דופונט (סימול: DWDP). המניה המשותפת של החברה החדשה נסחרת בבורסת ניו יורק והיא אחת המרכיבות של מדד הדאו.

השלב הבא בתהליך המיזוג של שתי ענקיות אלו יגיע במהלך 2019 כאשר החברה החדשה תפוצל לשלוש חברות (עם 3 מניות שונות) שממוקדות בחקלאות, מדעי חומרי הגלם ומוצרים מיוחדים שמתבססים על חומרי גלם מיוחדים. מאז המיזוג תופסת המניה תשומת לב גדולה בוול סטריט. DWDP מוגדרת אמנם כחברת כימיקלים אבל היא מאורגנת ורטיקלית מכרייה ועיבוד של חומרי גלם ועד השיווק לצרכן ומה שמעניין את המשקיעים כרגע זו המעורבות שלה בהפקת חומרי הגלם.

מאז החלה התמזגות המהפכה הטכנולוגית לתוך כלכלת המיינסטרים מקבלים חומרי הגלם השונים, מהנפט ועד ליסודות הנדירים, שהם הבסיס להתפתחות התעשיות השונות, חשיבות גדולה יותר בוול סטריט. הסיבה לכך היא הנחיצות ההולכת וגדלה בהם למימוש החלומות הטכנולוגיים. מהפכת הטכנולוגיה, הגלובליזציה ולאחרונה הצמיחה הכלכלית הגלובלית שמתחזקת, יוצרים מהפכה של ממש בסקטור חומרי הגלם, השימושים מתרחבים והביקושים גדלים ונושא זה יעמוד במרכז המאמר.

תעשיית המכוניות החשמליות

איבן גלזנברג, מנכ"ל ענקית הסחורות גלנקור (GLEN.N בלונדון), חברת הסחורות הגדולה בעולם ובין המובילות בהפקת חומרי גלם, אמר שהצלחתה של חברת טסלה (סימול: TSLA) במימוש חלום המכונית החשמלית ובשכנוע תעשיית הרכב כולה שהמכונית החשמלית אכן מסוגלת להתחרות ולהחליף את המכונית הקונבנציונלית, הובילה למהפכה של ממש גם בסקטור חומרי הגלם. גלנקור היא ספקית מובילה של מתכות בהן משתמשת תעשיית הרכב החשמלי ולא פחות תעשיית הרכב האוטונומי.

• הירידות מתמתנות - הנאסד"ק יורד ב-0.8%, אנבידיה ב-3.5%
• "תנצלו את העליות מהשבוע כדי להיפטר מהמניות שלכם"

מחירי מתכות כמו ליתיום, קובלט ופלדיום, שהשימוש בהם בתעשיית המכוניות הולך וגדל, עלו משמעותית מאז החלו המכוניות החשמליות להופיע ב-2011. כעת, בשל הביקושים הגדלים למתכות אלו מתחיל להיווצר לחץ גם במתכות כמו נחושת וניקל, שעד כה דרכו במקום עם נטייה לירידות, שמהם מופרדות חלק מהמתכות הנ"ל.

ככל שמפעל הבטריות החדש, הגדול בעולם, של טסלה בנבדה (בשותפות עם פנסוניק ועוד כמה קרנות הון) מתקדם לתפוקה מלאה (והוא מתקדם מהר) כך עולים מחירי הליתיום, הקובלט והפלדיום בעיקר בשל השימוש בהם בבטריות וזאת עוד לפני ששורה ארוכה של יצרניות רכב, מטויוטה ומטה, יכנסו לתחום שהביקוש בו עולה בהרבה על ההיצע.

לפי חברת המחקר הבריטית החשובה CRU יגיע הביקוש הגלובלי לקובלט שתייצר תעשיית המכוניות החשמליות לבדה, עד 2021, ל-130,000 אלף טון, 30% מעל לכל כמות הקובלט שנדרשה עבור התעשייה כולה ב-2017 (הקובלט חשוב בעוד כמה סקטורים כמו הביטחון, הפלסטיק ועוד). זה, ללא ספק, ימשיך ללחוץ מעלה את מחיר המתכת וגם את מחיר הנחושת שממנה היא מופקת. הביקוש הגואה לקובלט אינו שונה מהביקושים הגואים למתכות נדירות וחומרי גלם אחרים שנדרשים בדרך למימוש ההבטחות הטכנולוגיות.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הביקושים הללו אגב כרוכים בקשיים לא מעטים ובהשקעות ענקיות. אם ניקח את הקובלט כדוגמה מייצגת הרי שכדי להגיע לכמויות הצפויות צריך להשקיע במכרות נחושת וניקל נוספים ובציוד זיקוק והפרדה וזאת בנוסף לקשיים גיאוגרפים ופוליטיים שהרי למעלה מ-2/3 מהקובלט מצויים במכרות שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדינה "קשה" גיאוגרפית ופוליטית. מה שנכון לקובלט נכון בגדול גם לחומרי הגלם האחרים שמהפכת הטכנולוגיה מייצרת עבורם בקוש גדל והולך.

אם התחזית של בנק ההשקעות היוקרתי סאנפורד ברנשטיין, שלפיה ב-2035 כל המכוניות החדשות תהיינה חשמליות, נכונה (ומהניסיון לא היינו מפקפקים בתחזיות של ברנשטיין) ואם לוקחים בחשבון שתעשיית המכוניות החשמליות היא רק דוגמה אחת לביקוש המשתנה לחומרי הגלם, הרי שהמסקנה הנכונה שמשקיע מקבל מהתמונה היא, "שהסקטור מעניין מאוד להשקעה".

בוול סטריט, שבה עדיין רוב ההשקעה בסקטור חומרי הגלם מתרכזת בנפט, בכימיקלים, בדשנים וכיוצא באלו מתחילה חשיבה חדשה ותשומת הלב עוברת לחומרי גלם נוספים. מנהלי השקעות שמו לב לשינויים שמתפתחים ולכן החלו לצוץ קרנות וסלי השקעה שממוקדים בהתפתחויות החדשות כמו סל הליתיום הגלובלי, ה-LIT או סל הפלדיום PALL ואחרים וכל זה לפני שאפילו נגענו בחומר הגלם החשוב ביותר והחסר ביותר בעולמנו, המים. על מים, שהם חומר גלם מוביל לקיום האדם, לחקלאות ולא פחות לתעשייה דברנו מספיק ולא ניגע בו היום אבל ייצוג של המים מחויב מציאות בכל תיק השקעות לטווח הארוך (ואל תצפו שההתפלה עומדת לפטור הבעיה).

כיצד להשקיע בחומרי הגלם?

נתחיל בכך שחומרי גלם אינם "סחורות (Commodities)", משקיעים רבים חושבים שמדובר באותו הסקטור. ה-Commodity הוא מוצר שנוצר בעקבות השימוש בחומרי הגלם. אם נשתמש בתירס כדוגמה ל-Commodity הרי שחומרי הגלם לתירס הם כימיקלים שונים, מים וכו'. יש מכשירי השקעה לסחורות ויש לחומרי גלם וחשוב להבין בהבדלים. מדד הסחורות של בלומברג (סימול: BCOM) למשל (יש רבים כמותו) נותן מחירים עתידיים של 22 סחורות בסקטורים שונים. 

מי שמעוניין ללמוד על הנושא ודרך הרכבת המדד יכול לעשות זאת דרך המאמר. כתבה זו מתמקדת בסקטור חומרי הגלם ויש מגוון רחב של אפשרויות השקעה. ישנן כמובן המניות שמייצגות חברות כריה והפקה של חומרי גלם, מחברות הנפט והגז כמו שברון (סימול: CVX) דרך חברות הכרייה כמו ריו טנטו (סימול: RIO) שכורות ומפיקות מחצבים או חברות מתמקדות כמו Nutrien (סימול: POT) שמתמקדת בדשנים לחקלאות ועד לחברות שמתמקדות בחומר גלם ספציפי כמו Lithium Americas Corp (סימול: LAC.TO) שמיקודה בליתיום.

כל החברות הנ"ל מיוצגות בסלים/קרנות שמתחלקים לסלים/קרנות רגילים, סל שמכיל מניות שמייצגות את סקטור חומרי הגלם וסלים שממוקדים בחומר גלם ספציפי. כספי ההשקעה הגדולים, המוסדיים, נעים בעיקר לכיוון הסלים והקרנות הרגילים. מדובר בסלים שהחברות הכלולות בהן אכן מובילות גלובלית בניצול חומרי גלם לתעשייה. הסל המוביל והגדול הוא ה-XLB שמייצג את חברות חומרי הגלם שכלולות ב-S&P 500. מדובר ב-27 חברות שבראשן DWDP, מונסנטו (MON) וחברת Praxair (סימול: PX) שמובילה בהפקה וייצור של גזים לתעשייה, LyondellBasell Industries (סימול:LYB) הבריטית המאוד מעניינת ו-Air Products and Chemicals (סימול:APD), כולן חברות פאר מצליחות.

יש לפחות 30 סלים מהסוג הזה ביניהם VWA של וואנגארד שמאוד דומה בהרכבה ל-XLB, הסל הגלובלי יותר, MXI שהחמישייה המובילה בו היא: DWDP, BASF, BHP, RIO ו-GLEN. ישנו הסל שהמשקלים בו שווים, של גוגנהיים, RTM וסל ה-PSCM שמייצג "חברות קטנות" בתחום (מתחת ל-10 מיליארד דולר שווי שוק) כמו Ingevity (סימול: MVGT) שמתבססת על הפקת כימיקלים לתעשיות שונות. לאניני הטעם שמחפשים יתר ספציפיות יש מספר רב של סלים שמתרכזים בהשקעה בחומר גלם אחד. הזכרנו את סל הליתיום, LIT, שמכיל 25 חברות כמו FMC (סימול: FMC) או  Lithium Americas Corp (סימול: LAC.TO) שעיסוקן המוביל מבחינת ההכנסות הוא מתכת הליתיום ומוצריה והזכרנו את PALL שמתרכזת בפלדיום וכוללת רק מטילי פלדיום.

ישנם הסלים JJC ו-JJU שמתמקדים בנחושת ובאלומיניום בהתאמה וישנם סלים כמו CUT, SLX ו-REMX שמתמקדים בעץ, ברזל ויסודות נדירים/מתכות אסטרטגיות בהתאמה. דווקא ל"כוכב" של 2017, הקובלט, אין עדיין סל קובלט למרות שיש כמה חברות שמתמקדות. האמת היא שסל הליתיום כולל גם את החברות שמובילות בייצור הקובלט ואלו אכן עלו בעצמה בשנה שעברה. חברת  Clean TeQ Holdings (סימול: CLQ.AX) האוסטרלית לדוגמה, שעיסוקה המרכזי בפתרונות לזיהומים אקולוגיים בתחומי המים והמתכות, גילתה קובלט במכרה חדש שלה בניו סאות וולס וכמעט שלשה את ערכה בחצי שנה האחרונה (די מפחיד להציץ בדוחות שרחוקים מלהצדיק את הערכתה הנוכחית).

ההשקעה בסלים המתמקדים מסוכנת יותר מההשקעה בסלים הקונבנציונליים גם בגלל שהמשקל של המניות המובילות בסלים אלו גבוה מאוד יחסית וגם בשל הערכות החלל שלהן, כך שבמקרה שמשהו קורה לחברות הללו הסל יפגע קשות. 2 המניות FMC ו-LAC.TO כדוגמה שוקלות 54% מסל ה-LIT ושתיהן מוערכות בחלל. וקוריוז לסיום, יש מומחים שטוענים שההשקעה הטובה ביותר בקובלט, ליתיום ופלדיום היא דווקא באמצעות טסלה (סימול: TSLA). לאו דווקא בגלל המכוניות החשמליות שלה אלא בעיקר בשל מפעל הבטריות הענק שהקימה.

הסיכום לדעתנו הוא שהמשקיע הסולידי חייב להקצות פינה לחומרי הגלם, כולל הממוקדים. באיזו רמת מחירים ובאיזה סוג השקעה הדבר כדאי זה כבר עניין שבינו לבין יועציו.

כמה מילים לסיום נושא דאו-דו פונט. נתחיל מהעובדה שבמחיר הנוכחי, לאחר שעלתה בכ-33% מתחילת 2017 ונסחרת במכפיל קונצנזוס ל-2018 של כמעט 10-9 פעם, המניה עדיין מומלצת ב"קניה" על ידי 18 מתוך 22 האנליסטים שמכסים אותה. 6 מתוך 8 האנליסטים שעשו סקירה במהלך הרבעון האחרון של 2017 ו-2 מתוך השלוש שסקרו במהלך דצמבר, ממליצים ב"קניה" עם מחיר יעד של 80 דולרים, ביניהם בתי השקעה מובילים כמו גולדמן סאקס, RBS, קרדיט סוויס, מורגן סטנלי ודויטשה בנק.

אתר ה-investorplace.com המליץ גם הוא על החברה והשתמש לצורך ההמלצה במתודולוגיה שפיתח המשקיע/אנליסט הידוע Louis Navellier שאנחנו ממליצים לעיין בה. החברה משלמת דיבידנד של 1.52 דולר לשנה (2% תשואה) ומאזניה חזקים. לאחר הודעת המיזוג, בקיץ 2015, נפלו מניות שתי החברות ב-25% לערך וזאת בגלל חששות שונים בהם החשש אז מהאטה גלובלית, התחזקות הדולר וביצועים לא מלהיבים של השתיים, חששות שהביאו את רוב האנליסטים שלא להמליץ על המיזוג.

אלא שמאז הסתבר שכל החששות התבדו והמניה המשותפת עלתה ב-80% בקירוב ומצב רוחם של האנליסטים התהפך לחלוטין. חשוב לציין שמנכ"ל החברה המשותפת, אדוארד ברין, הגיב אז על החששות בביטול וטען שהמיזוג יאפשר לחברה לפרוח, זה אשר קרה. ברין אגב, שניהל בעבר את הקונגלומרט טייקו (סימול: TYC) ידוע בכינוי ה-"breakup expert"  וזו אחת הסיבות לעליית המניה. מי שלחץ למנות את ברין כמנכ"ל המשותף היה נלסון פלץ, מנכ"ל קרן Trian ואחד האנשים המשפיעים ביותר בוול סטריט (שהזכרנו אותו בסקירה האחרונה על GE שבה וב-PG נכנס לפוזיציות גדולות במטרה לשנות את האסטרטגיות שהובילו לנפילתן).

פלץ, בעל מניות מרכזי גם בדו-פונט, שכנע וברין התמנה. אנליסטים רבים בוול סטריט מאמינים לפיכך שהוא מאחורי ההצהרה שהשלב הבא במיזוג יהיה הפיצול לשלוש חברות ציבוריות חדשות (ראה בתחילת הכתבה), פיצול שייטיב עם בעלי המניות. הפיצול הזה הוא, לדעתנו, הסיבה העיקרית לעליות במניה, יותר מהתוצאות המשופרות ולכן עד שהפיצול ייעשה יהיו לדעתנו כמה תיקונים במנייה שיאפשרו כניסה (למי שמעוניין) במחיר טוב יותר.

 ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל