האם כדאי לנצל את הירידות ולקנות מניות פארמה?
איתי ליפקוביץ, מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, בסקירה כלכלית על סקטור הפארמה והביוטק
בהמשך לסקירה הקודמת בנושא תעודת הסל XLP, שמאז פרסומה לפני חודש כבר עלתה יותר מ4%, החלטנו לסקור סקטור מעניין במיוחד בתקופה האחרונה.
משנת 2015, משקיעים שהשקיעו בחברות חברות ביוטק כמו גילד (GILD) וביוג'ן (BIIB) ספגו ירידות שערים חדות שלא נראו מזה זמן רב. האם עכשיו הגיע הזמן הנכון להשקיע במניות הביוטק?
חלו ירידות שערים של יותר מ20% מהשיא של תעודת הסל על ביוטק IBB. ניתן לראות כי המכפילים של החברות ב-S&P 500 (בכתום) גדולים בהרבה, מהמכפילים של הביוטק (בכחול) והן זולות מאוד יחסית - פער של כ40%.
הירידות בתקופה האחרונה נבעו בעיקר מחשש להורדת מחירי התרופות. כשנשאל טרמפ על מחירי התרופות, הוא טען ש"מחירי התרופות יקרים מידי" ואפילו שחברות התרופות "Are getting away with murder". בשונה משווקים קמעונאיים אחרים, הורדת מחירי התרופות זה תהליך שאינו פשוט בכלל. לכל תרופה יש מרכיבים רבים שמשפיעים על התמחור שלה ושונים לחלוטין מתרופה אחרת, לכן לא ניתן לקבוע מחיר אחיד לכולן.
- "הגדלנו חשיפה לישראל - טבע תניב את התשואה הגבוהה ביותר"
- היום החשוב של טסלה: המסחר האחרון לקראת הכניסה ל-S&P 500
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר פגישה של דונלד טרמפ עם מנכ"לים של חברות תרופות גדולות ב31 לינואר, נראה כי טרמפ שינה את הטון לגבי חברות התרופות וטען כי הגדלת התחרות היא המפתח להורדת מחירי התרופות באמצעות ייעול תהליך האישור של הFDA לתרופות חדשות, והורדת המיסוי על חברות התרופות. למרות הצהרתו של טרמפ להורדת מיסוי החברות התרופות, השוק אינו מתמחר זאת באופן מלא, ולכן חברות הביוטק מהוות הזדמנות להשקעה.
בנוסף, הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים להתערבות ממשלתית במחירי התרופות ותומכים בגישה של הקטנת הרגולציה. להערכתנו גם במידה ויהיו הקלות רגולטוריות, תהליך הקבלת האישור על תרופות חדשות על ידי הFDA, זה תהליך שעשויי לקחת שנים, והשוק מתמחר יתר על המידה את הסיכון הגלום בכך. במיוחד שההערכות להוצאות על מרשמי תרופות של הציבור בארה"ב צפויות להמשיך לעלות בשל ביקושים טבעיים של אוכלוסייה מזדקנת בארה"ב לתרופות.
לסיכום חברות הביוטק טומנות בחובן הזדמנות השקעה למשקיע הסבלני לשנה הקרובה בשל הורדת מיסוי צפויה ותמחור זול של חברות בעלות יציבות פיננסית. בנוסף, המחירים היום רחוקים בכ37% מהשיאים ב2015. המלצתנו להשקעה היא בתעודות הסל על הביוטק IBB. שינויים במיסוי, ועליה טבעית ברכישות של תרופות צפויים גם להטיב עם חברות הפארמה, ועבור משקיעים מעדיפים אותן ניתן להשקיע בתעודה XPH. משקיע נבון כיום יעדיף לפזר את הסיכון, מאשר להיות חשוף למניה ספציפית שיכולה להיות מושפעת מאוד מאירועים פנימיים.
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
- 1.הבן אדם לא נורמלי לא הייתי שם אצלו כסף הפסד ודאי (ל"ת)בני 16/05/2019 22:42הגב לתגובה זו

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.