איתי לפקוביץ
צילום: יוני אוחיון צלמים

האם כדאי לנצל את הירידות ולקנות מניות פארמה?

איתי ליפקוביץ, מנכ"ל בית ההשקעות הורייזן, בסקירה כלכלית על סקטור הפארמה והביוטק

איתי לפקוביץ | (1)

בהמשך לסקירה הקודמת בנושא תעודת הסל XLP, שמאז פרסומה לפני חודש כבר עלתה יותר מ4%, החלטנו לסקור סקטור מעניין במיוחד בתקופה האחרונה.

משנת 2015, משקיעים שהשקיעו בחברות חברות ביוטק כמו גילד (GILD) וביוג'ן (BIIB) ספגו ירידות שערים חדות שלא נראו מזה זמן רב. האם עכשיו הגיע הזמן הנכון להשקיע במניות הביוטק?

חלו ירידות שערים של יותר מ20% מהשיא של תעודת הסל על ביוטק IBB. ניתן לראות כי המכפילים של החברות ב-S&P 500 (בכתום) גדולים בהרבה, מהמכפילים של הביוטק (בכחול) והן זולות מאוד יחסית - פער של כ40%.

הירידות בתקופה האחרונה נבעו בעיקר מחשש להורדת מחירי התרופות. כשנשאל טרמפ על מחירי התרופות, הוא טען ש"מחירי התרופות יקרים מידי" ואפילו שחברות התרופות "Are getting away with murder". בשונה משווקים קמעונאיים אחרים, הורדת מחירי התרופות זה תהליך שאינו פשוט בכלל. לכל תרופה יש מרכיבים רבים שמשפיעים על התמחור שלה ושונים לחלוטין מתרופה אחרת, לכן לא ניתן לקבוע מחיר אחיד לכולן.

לאחר פגישה של דונלד טרמפ עם מנכ"לים של חברות תרופות גדולות ב31 לינואר, נראה כי טרמפ שינה את הטון לגבי חברות התרופות וטען כי הגדלת התחרות היא המפתח להורדת מחירי התרופות באמצעות ייעול תהליך האישור של הFDA לתרופות חדשות, והורדת המיסוי על חברות התרופות. למרות הצהרתו של טרמפ להורדת מיסוי החברות התרופות, השוק אינו מתמחר זאת באופן מלא, ולכן חברות הביוטק מהוות הזדמנות להשקעה.

בנוסף, הרפובליקנים בקונגרס מתנגדים להתערבות ממשלתית במחירי התרופות ותומכים בגישה של הקטנת הרגולציה. להערכתנו גם במידה ויהיו הקלות רגולטוריות, תהליך הקבלת האישור על תרופות חדשות על ידי הFDA,  זה תהליך שעשויי לקחת שנים, והשוק מתמחר יתר על המידה את הסיכון הגלום בכך. במיוחד שההערכות להוצאות על מרשמי תרופות של הציבור בארה"ב צפויות להמשיך לעלות בשל ביקושים טבעיים של אוכלוסייה מזדקנת בארה"ב לתרופות.

לסיכום חברות הביוטק טומנות בחובן הזדמנות השקעה למשקיע הסבלני לשנה הקרובה בשל הורדת מיסוי צפויה ותמחור זול של חברות בעלות יציבות פיננסית. בנוסף, המחירים היום רחוקים בכ37% מהשיאים ב2015. המלצתנו להשקעה היא בתעודות הסל על הביוטק  IBB. שינויים במיסוי, ועליה טבעית ברכישות של תרופות צפויים גם להטיב עם חברות הפארמה, ועבור משקיעים מעדיפים אותן ניתן להשקיע בתעודה XPH. משקיע נבון כיום יעדיף לפזר את הסיכון, מאשר להיות חשוף למניה ספציפית שיכולה להיות מושפעת מאוד מאירועים פנימיים. 

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

***אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הבן אדם לא נורמלי לא הייתי שם אצלו כסף הפסד ודאי (ל"ת)
    בני 16/05/2019 22:42
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.