על החורים ברפורמת המדדים, והכיוון של המוסדיים

סוחר מעו"ף | (8)
נושאים בכתבה בורסה

פעולת הביטול של חלק מן העיוותים הקשורים להפסקות מסחר על ידי הבורסה הינה חיובית (יהיה אפשר לבטל פקודות, זמן ההפסקה קצר יותר), אך משך ההפסקה החדש (30 דקות) עדיין מאוד ארוך ביחס לבורסות חו"ל ומיותר לחלוטין בהקשר של ההפסקות הטקסיות במניות הדואליות (בהן יש הפסקה בתל אביב דקות ארוכות לאחר שהמידע פורסם בחו"ל, המניה נסחר בפראות (או בשעמום גדול) על-פי המידע החדש, ואז כשכולם כבר עם המידע ביד יש הפסקה מקומית מיותרת, בעוד המניה ממשיכה להיסחר בחו"ל).

לעומת זאת, רפורמת המדדים המתוכננת מלאה בעיוותים ואיננה עומדת בפרקטיקה הבין-לאומית של מדדים מודרניים. יש פה כל מיני המצאות ייחודיות ומוזרות, שבין השאר הולכות להעצים מאוד את אפקט המדד (שזה אכן כסף על הרצפה כל עוד שיש משקיעים המוכנים לשים כסף במדד מעוות עם תשואת חסר בשל אפקט המדד). בהקשר למעו"ף, השינוי לת"א 35 והקטנת מגבלת המשקל ל-7% האפקט צורם במיוחד. קודם כל הבורסה פוגעת באופן מהותי במותג שלה עצמה. היא צפויה לגרום להורדת הטיקר של ת"א 25 (35) בחלק מהמקומות בחו"ל בהם זה מוצג היום (כל מי שמציג היום בעולם - ויש! - את המדד במסכים שונים יצטרך לבחור מה להציג, ובאותה הזדמנות לקבל החלטה אם להמשיך להציג).

מעבר לבעיית המיתוג, אשר לכשעצמה הייתה מסכלת את העניין בכל מנהל מדדים המתנהל עסקית. ה-S&P לא יהפוך ל-S&P700 או S&P350, אפילו אם הייתה הצדקה מקצועית לשינוי הגודל, אין כאן הצדקה מקצועית לשינוי. המניות בקצה ת"א 25 נסחרות בסחירות וערך שוק נמוכים מדי בשביל לשמש כמדד בסיס לנגזרים. ערך המדד על פי עסקה אחרונה יהיה יותר מעוות לעומת המצב היום, עם תוספת מניות שלעיתים קרובות לא נסחרות דקות ארוכות.

אם בכלל יש הצדקה לת"א 20 או ת"א 15 מבחינת מאפייני הסחירות של נכס הבסיס, מגבלת המשקל הנמוכה מדי של 7% (וללא הקבלה בסקאלה במדדי חו"ל!) פוגעת בגודל השוק של המדד. פתרון בעיית מיילן - פריגו - אופקו - טבע רצוי שיעשה בדרך אחרת (ובפרט על-ידי העפת המניות הלא-ישראליות שפוגעות בשימושיות המדד, שהן לרוב, אם כי לא לאחרונה, משעממות מאוד וקפואות עד לפתיחת בורסות ארה"ב), ולא באמצעות עיוות המתודולוגיה על המדד.

אם נוסיף את הסיכון העסקי הניכר (לא ברור שפעילים יאוצו לפתח במצב הנוכחי) בהחלפה המתכוננת, אך המיותרת (המערכת הנוכחית עומדת בצרים), של מערכת המסחר הבורסאית, כמו גם את יחסי העבודה יוצאי הדופן (גם בישראל, ועוד יותר מחוץ לישראל)  - פרופיל הסיכונים העסקי-בורסאי מעניין, בלשון המעטה.

בזמן שמשקיעי הערך בוכים, סוחרי המעו"ף אוספים את הכסף מהרצפה

קל להרוויח (יש לציין שהפוחזים מפסידים) סכומים ניכרים בתקופות כאלה, זה עניין של שערוך רמת הפאניקה והתנודתיות בראייה קדימה. גם במניות, ובפרט השורה השנייה והשלישית, יש הזדמנויות בשל פונקציות התגובה הארוכה (למשל נפט-גז מקומי מגיב למחיר הנפט העולמי בעיכוב של ימים ושבועות ארוכים), אם כי, לעיתים, זה מעט מסובך יותר בשל הקושי בשורט (אופציות על מניות בודדות, אילו היו מוצר סחיר, היו מקלות על כך). המחזורים הטיפשיים הגדולים (מוסדיים, פרטיים הפועלים מפאניקה) הינם הזדמנות לרווח קל (לעומת זאת, נוסטרו מול נוסטרו זה בסופו של דבר סכום אפס לפני עמלות, ולאחר עמלות הפסד).

אם להתייחס לתופעת שוק שהייתה בולטת החודש - היו מספר ימים בהם הופעלו תוכניות מכירה במנות (תיתכן גם קנייה, הפעם זה היה מכירה) על מדדי שוק רחבים, אשר השפיעו באופן מהותי על המסחר. זה קרה גם בת"א 25, אך היה בולט עוד יותר (לאור גודל התכנית לעומת הסחירות הבסיסית) על ת"א 75 ויתר-מאגר. בתכנית מכירה / קנייה במנות, גוף מוסדי מוכר סכום (לרוב יחסית גדול) במנות קטנות לאורך כל היום. כאשר יש מספר מוסדיים הפועלים בכיוונים מנוגדים - זו הדרך להחליף סחורה דרך השוק.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

עם זאת, בשוק התל אביבי, לעיתים רואים פעולה כזו של מוסדי בודד (או אולי כמה, אבל כולם כעדר באותו כיוון) הפועלים באופן מוכתב מראש לאורך כל היום (לעיתים הם מפסיקים תוך כדי היום לאחר תזוזת מחיר גדולה או לאחר הגיעה למטרת הסכום). כשאותו מוסדי בודד מזרים מחזור שהוא גדול על השוק, וכששאר המוסדיים יושבים על הגדר (שכן לפעול צריך נימוק, וועדה וכסת"ח - תהליך שיכול לקחת מספר ימים, ובפרט יותר מיום) - התוצאה היא one way ticket. המדד הנקנה פשוט יורד (או עולה בקנייה) באופן עקבי והדרגתי כל היום.

אז איך שחקן קטן מנצל את הכרטיס לכיוון אחד?

מאוד פשוט. לאחר ההבנה שמדובר בתכנית סדורה ועקבית למכירה (קנייה), מוכרים (קונים) את המדד (בין אם במניות / אג"חים או בתעודות סל, כולל תעודות שורט שלעיתים נוחות לשימוש זה). לקראת סוף היום (או לפני כן, אם מבינים שהתכנית הסתיימה מוקדם) - קונים (מוכרים) את הפוזיציה לעיתים נכנסים לפוזיציה נגדית, כי מדובר בעיוות שסביר שיתוקן, אם כי אולי לאחר מספר ימים, בשל הכסת"ח הנדרש במוסדיים אחרים. כן יש סיכון לפוזיציה נגדית, אם מדובר בתכנית רב-יומית (גם מתרחש), אך ניתן להתהפך בבוקר למחרת.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Zembale 10/04/2016 06:44
    הגב לתגובה זו
    גם בכך אני לא בטוח
  • 5.
    משיח 29/01/2016 21:59
    הגב לתגובה זו
    קשה להעריך את הנזק מהשטות הזו, עלק רפורמת מדדים עוטפים בעיפה חדשה את אותו מוצר דרק כבר היום אין 25 חברות נורמליות ובחלק ממניות המעוף המחזור היומי לא מגיע ל10מלש"ח חלם
  • 4.
    הכתבה מסורבלת ומטעה בהרבה דברים (ל"ת)
    המון בלבולי מוח 29/01/2016 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אלברט 29/01/2016 11:33
    הגב לתגובה זו
    איך שחקן קטן מנצל את הכרטיס לכיוון אחד שאלת מליון $ לא הבנתי כלום ממה ששידרתה
  • 2.
    בן בוקסמן כותב מהפוזיציה. מבולבל ועילג (ל"ת)
    המיזנטרופ 28/01/2016 21:30
    הגב לתגובה זו
  • המגרעות שלו ממש לא מסתכמות בלהיות מבולבל ועילג (ל"ת)
    1 14/09/2017 22:13
    הגב לתגובה זו
  • בןבן 31/01/2016 10:56
    הגב לתגובה זו
    אתה ממורמר וקנאי.
  • 1.
    1 28/01/2016 11:16
    הגב לתגובה זו
    תפסת מרובה לא תפסת ניסית להכניס בטור קצר הרבה נושאים בעייתיים ..... שורה תחתונה סלט לא מובן
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.