על החורים ברפורמת המדדים, והכיוון של המוסדיים
פעולת הביטול של חלק מן העיוותים הקשורים להפסקות מסחר על ידי הבורסה הינה חיובית (יהיה אפשר לבטל פקודות, זמן ההפסקה קצר יותר), אך משך ההפסקה החדש (30 דקות) עדיין מאוד ארוך ביחס לבורסות חו"ל ומיותר לחלוטין בהקשר של ההפסקות הטקסיות במניות הדואליות (בהן יש הפסקה בתל אביב דקות ארוכות לאחר שהמידע פורסם בחו"ל, המניה נסחר בפראות (או בשעמום גדול) על-פי המידע החדש, ואז כשכולם כבר עם המידע ביד יש הפסקה מקומית מיותרת, בעוד המניה ממשיכה להיסחר בחו"ל).
לעומת זאת, רפורמת המדדים המתוכננת מלאה בעיוותים ואיננה עומדת בפרקטיקה הבין-לאומית של מדדים מודרניים. יש פה כל מיני המצאות ייחודיות ומוזרות, שבין השאר הולכות להעצים מאוד את אפקט המדד (שזה אכן כסף על הרצפה כל עוד שיש משקיעים המוכנים לשים כסף במדד מעוות עם תשואת חסר בשל אפקט המדד). בהקשר למעו"ף, השינוי לת"א 35 והקטנת מגבלת המשקל ל-7% האפקט צורם במיוחד. קודם כל הבורסה פוגעת באופן מהותי במותג שלה עצמה. היא צפויה לגרום להורדת הטיקר של ת"א 25 (35) בחלק מהמקומות בחו"ל בהם זה מוצג היום (כל מי שמציג היום בעולם - ויש! - את המדד במסכים שונים יצטרך לבחור מה להציג, ובאותה הזדמנות לקבל החלטה אם להמשיך להציג).
מעבר לבעיית המיתוג, אשר לכשעצמה הייתה מסכלת את העניין בכל מנהל מדדים המתנהל עסקית. ה-S&P לא יהפוך ל-S&P700 או S&P350, אפילו אם הייתה הצדקה מקצועית לשינוי הגודל, אין כאן הצדקה מקצועית לשינוי. המניות בקצה ת"א 25 נסחרות בסחירות וערך שוק נמוכים מדי בשביל לשמש כמדד בסיס לנגזרים. ערך המדד על פי עסקה אחרונה יהיה יותר מעוות לעומת המצב היום, עם תוספת מניות שלעיתים קרובות לא נסחרות דקות ארוכות.
אם בכלל יש הצדקה לת"א 20 או ת"א 15 מבחינת מאפייני הסחירות של נכס הבסיס, מגבלת המשקל הנמוכה מדי של 7% (וללא הקבלה בסקאלה במדדי חו"ל!) פוגעת בגודל השוק של המדד. פתרון בעיית מיילן - פריגו - אופקו - טבע רצוי שיעשה בדרך אחרת (ובפרט על-ידי העפת המניות הלא-ישראליות שפוגעות בשימושיות המדד, שהן לרוב, אם כי לא לאחרונה, משעממות מאוד וקפואות עד לפתיחת בורסות ארה"ב), ולא באמצעות עיוות המתודולוגיה על המדד.
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- הנפקה מוצלחת לג׳מיני - מזנקת ביום המסחר הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נוסיף את הסיכון העסקי הניכר (לא ברור שפעילים יאוצו לפתח במצב הנוכחי) בהחלפה המתכוננת, אך המיותרת (המערכת הנוכחית עומדת בצרים), של מערכת המסחר הבורסאית, כמו גם את יחסי העבודה יוצאי הדופן (גם בישראל, ועוד יותר מחוץ לישראל) - פרופיל הסיכונים העסקי-בורסאי מעניין, בלשון המעטה.
בזמן שמשקיעי הערך בוכים, סוחרי המעו"ף אוספים את הכסף מהרצפה
קל להרוויח (יש לציין שהפוחזים מפסידים) סכומים ניכרים בתקופות כאלה, זה עניין של שערוך רמת הפאניקה והתנודתיות בראייה קדימה. גם במניות, ובפרט השורה השנייה והשלישית, יש הזדמנויות בשל פונקציות התגובה הארוכה (למשל נפט-גז מקומי מגיב למחיר הנפט העולמי בעיכוב של ימים ושבועות ארוכים), אם כי, לעיתים, זה מעט מסובך יותר בשל הקושי בשורט (אופציות על מניות בודדות, אילו היו מוצר סחיר, היו מקלות על כך). המחזורים הטיפשיים הגדולים (מוסדיים, פרטיים הפועלים מפאניקה) הינם הזדמנות לרווח קל (לעומת זאת, נוסטרו מול נוסטרו זה בסופו של דבר סכום אפס לפני עמלות, ולאחר עמלות הפסד).
אם להתייחס לתופעת שוק שהייתה בולטת החודש - היו מספר ימים בהם הופעלו תוכניות מכירה במנות (תיתכן גם קנייה, הפעם זה היה מכירה) על מדדי שוק רחבים, אשר השפיעו באופן מהותי על המסחר. זה קרה גם בת"א 25, אך היה בולט עוד יותר (לאור גודל התכנית לעומת הסחירות הבסיסית) על ת"א 75 ויתר-מאגר. בתכנית מכירה / קנייה במנות, גוף מוסדי מוכר סכום (לרוב יחסית גדול) במנות קטנות לאורך כל היום. כאשר יש מספר מוסדיים הפועלים בכיוונים מנוגדים - זו הדרך להחליף סחורה דרך השוק.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
עם זאת, בשוק התל אביבי, לעיתים רואים פעולה כזו של מוסדי בודד (או אולי כמה, אבל כולם כעדר באותו כיוון) הפועלים באופן מוכתב מראש לאורך כל היום (לעיתים הם מפסיקים תוך כדי היום לאחר תזוזת מחיר גדולה או לאחר הגיעה למטרת הסכום). כשאותו מוסדי בודד מזרים מחזור שהוא גדול על השוק, וכששאר המוסדיים יושבים על הגדר (שכן לפעול צריך נימוק, וועדה וכסת"ח - תהליך שיכול לקחת מספר ימים, ובפרט יותר מיום) - התוצאה היא one way ticket. המדד הנקנה פשוט יורד (או עולה בקנייה) באופן עקבי והדרגתי כל היום.
אז איך שחקן קטן מנצל את הכרטיס לכיוון אחד?
מאוד פשוט. לאחר ההבנה שמדובר בתכנית סדורה ועקבית למכירה (קנייה), מוכרים (קונים) את המדד (בין אם במניות / אג"חים או בתעודות סל, כולל תעודות שורט שלעיתים נוחות לשימוש זה). לקראת סוף היום (או לפני כן, אם מבינים שהתכנית הסתיימה מוקדם) - קונים (מוכרים) את הפוזיציה לעיתים נכנסים לפוזיציה נגדית, כי מדובר בעיוות שסביר שיתוקן, אם כי אולי לאחר מספר ימים, בשל הכסת"ח הנדרש במוסדיים אחרים. כן יש סיכון לפוזיציה נגדית, אם מדובר בתכנית רב-יומית (גם מתרחש), אך ניתן להתהפך בבוקר למחרת.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.Zembale 10/04/2016 06:44הגב לתגובה זוגם בכך אני לא בטוח
- 5.משיח 29/01/2016 21:59הגב לתגובה זוקשה להעריך את הנזק מהשטות הזו, עלק רפורמת מדדים עוטפים בעיפה חדשה את אותו מוצר דרק כבר היום אין 25 חברות נורמליות ובחלק ממניות המעוף המחזור היומי לא מגיע ל10מלש"ח חלם
- 4.הכתבה מסורבלת ומטעה בהרבה דברים (ל"ת)המון בלבולי מוח 29/01/2016 12:31הגב לתגובה זו
- 3.אלברט 29/01/2016 11:33הגב לתגובה זואיך שחקן קטן מנצל את הכרטיס לכיוון אחד שאלת מליון $ לא הבנתי כלום ממה ששידרתה
- 2.בן בוקסמן כותב מהפוזיציה. מבולבל ועילג (ל"ת)המיזנטרופ 28/01/2016 21:30הגב לתגובה זו
- המגרעות שלו ממש לא מסתכמות בלהיות מבולבל ועילג (ל"ת)1 14/09/2017 22:13הגב לתגובה זו
- בןבן 31/01/2016 10:56הגב לתגובה זואתה ממורמר וקנאי.
- 1.1 28/01/2016 11:16הגב לתגובה זותפסת מרובה לא תפסת ניסית להכניס בטור קצר הרבה נושאים בעייתיים ..... שורה תחתונה סלט לא מובן

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.