על החורים ברפורמת המדדים, והכיוון של המוסדיים
פעולת הביטול של חלק מן העיוותים הקשורים להפסקות מסחר על ידי הבורסה הינה חיובית (יהיה אפשר לבטל פקודות, זמן ההפסקה קצר יותר), אך משך ההפסקה החדש (30 דקות) עדיין מאוד ארוך ביחס לבורסות חו"ל ומיותר לחלוטין בהקשר של ההפסקות הטקסיות במניות הדואליות (בהן יש הפסקה בתל אביב דקות ארוכות לאחר שהמידע פורסם בחו"ל, המניה נסחר בפראות (או בשעמום גדול) על-פי המידע החדש, ואז כשכולם כבר עם המידע ביד יש הפסקה מקומית מיותרת, בעוד המניה ממשיכה להיסחר בחו"ל).
לעומת זאת, רפורמת המדדים המתוכננת מלאה בעיוותים ואיננה עומדת בפרקטיקה הבין-לאומית של מדדים מודרניים. יש פה כל מיני המצאות ייחודיות ומוזרות, שבין השאר הולכות להעצים מאוד את אפקט המדד (שזה אכן כסף על הרצפה כל עוד שיש משקיעים המוכנים לשים כסף במדד מעוות עם תשואת חסר בשל אפקט המדד). בהקשר למעו"ף, השינוי לת"א 35 והקטנת מגבלת המשקל ל-7% האפקט צורם במיוחד. קודם כל הבורסה פוגעת באופן מהותי במותג שלה עצמה. היא צפויה לגרום להורדת הטיקר של ת"א 25 (35) בחלק מהמקומות בחו"ל בהם זה מוצג היום (כל מי שמציג היום בעולם - ויש! - את המדד במסכים שונים יצטרך לבחור מה להציג, ובאותה הזדמנות לקבל החלטה אם להמשיך להציג).
מעבר לבעיית המיתוג, אשר לכשעצמה הייתה מסכלת את העניין בכל מנהל מדדים המתנהל עסקית. ה-S&P לא יהפוך ל-S&P700 או S&P350, אפילו אם הייתה הצדקה מקצועית לשינוי הגודל, אין כאן הצדקה מקצועית לשינוי. המניות בקצה ת"א 25 נסחרות בסחירות וערך שוק נמוכים מדי בשביל לשמש כמדד בסיס לנגזרים. ערך המדד על פי עסקה אחרונה יהיה יותר מעוות לעומת המצב היום, עם תוספת מניות שלעיתים קרובות לא נסחרות דקות ארוכות.
אם בכלל יש הצדקה לת"א 20 או ת"א 15 מבחינת מאפייני הסחירות של נכס הבסיס, מגבלת המשקל הנמוכה מדי של 7% (וללא הקבלה בסקאלה במדדי חו"ל!) פוגעת בגודל השוק של המדד. פתרון בעיית מיילן - פריגו - אופקו - טבע רצוי שיעשה בדרך אחרת (ובפרט על-ידי העפת המניות הלא-ישראליות שפוגעות בשימושיות המדד, שהן לרוב, אם כי לא לאחרונה, משעממות מאוד וקפואות עד לפתיחת בורסות ארה"ב), ולא באמצעות עיוות המתודולוגיה על המדד.
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נוסיף את הסיכון העסקי הניכר (לא ברור שפעילים יאוצו לפתח במצב הנוכחי) בהחלפה המתכוננת, אך המיותרת (המערכת הנוכחית עומדת בצרים), של מערכת המסחר הבורסאית, כמו גם את יחסי העבודה יוצאי הדופן (גם בישראל, ועוד יותר מחוץ לישראל) - פרופיל הסיכונים העסקי-בורסאי מעניין, בלשון המעטה.
בזמן שמשקיעי הערך בוכים, סוחרי המעו"ף אוספים את הכסף מהרצפה
קל להרוויח (יש לציין שהפוחזים מפסידים) סכומים ניכרים בתקופות כאלה, זה עניין של שערוך רמת הפאניקה והתנודתיות בראייה קדימה. גם במניות, ובפרט השורה השנייה והשלישית, יש הזדמנויות בשל פונקציות התגובה הארוכה (למשל נפט-גז מקומי מגיב למחיר הנפט העולמי בעיכוב של ימים ושבועות ארוכים), אם כי, לעיתים, זה מעט מסובך יותר בשל הקושי בשורט (אופציות על מניות בודדות, אילו היו מוצר סחיר, היו מקלות על כך). המחזורים הטיפשיים הגדולים (מוסדיים, פרטיים הפועלים מפאניקה) הינם הזדמנות לרווח קל (לעומת זאת, נוסטרו מול נוסטרו זה בסופו של דבר סכום אפס לפני עמלות, ולאחר עמלות הפסד).
אם להתייחס לתופעת שוק שהייתה בולטת החודש - היו מספר ימים בהם הופעלו תוכניות מכירה במנות (תיתכן גם קנייה, הפעם זה היה מכירה) על מדדי שוק רחבים, אשר השפיעו באופן מהותי על המסחר. זה קרה גם בת"א 25, אך היה בולט עוד יותר (לאור גודל התכנית לעומת הסחירות הבסיסית) על ת"א 75 ויתר-מאגר. בתכנית מכירה / קנייה במנות, גוף מוסדי מוכר סכום (לרוב יחסית גדול) במנות קטנות לאורך כל היום. כאשר יש מספר מוסדיים הפועלים בכיוונים מנוגדים - זו הדרך להחליף סחורה דרך השוק.
- איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
עם זאת, בשוק התל אביבי, לעיתים רואים פעולה כזו של מוסדי בודד (או אולי כמה, אבל כולם כעדר באותו כיוון) הפועלים באופן מוכתב מראש לאורך כל היום (לעיתים הם מפסיקים תוך כדי היום לאחר תזוזת מחיר גדולה או לאחר הגיעה למטרת הסכום). כשאותו מוסדי בודד מזרים מחזור שהוא גדול על השוק, וכששאר המוסדיים יושבים על הגדר (שכן לפעול צריך נימוק, וועדה וכסת"ח - תהליך שיכול לקחת מספר ימים, ובפרט יותר מיום) - התוצאה היא one way ticket. המדד הנקנה פשוט יורד (או עולה בקנייה) באופן עקבי והדרגתי כל היום.
אז איך שחקן קטן מנצל את הכרטיס לכיוון אחד?
מאוד פשוט. לאחר ההבנה שמדובר בתכנית סדורה ועקבית למכירה (קנייה), מוכרים (קונים) את המדד (בין אם במניות / אג"חים או בתעודות סל, כולל תעודות שורט שלעיתים נוחות לשימוש זה). לקראת סוף היום (או לפני כן, אם מבינים שהתכנית הסתיימה מוקדם) - קונים (מוכרים) את הפוזיציה לעיתים נכנסים לפוזיציה נגדית, כי מדובר בעיוות שסביר שיתוקן, אם כי אולי לאחר מספר ימים, בשל הכסת"ח הנדרש במוסדיים אחרים. כן יש סיכון לפוזיציה נגדית, אם מדובר בתכנית רב-יומית (גם מתרחש), אך ניתן להתהפך בבוקר למחרת.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.Zembale 10/04/2016 06:44הגב לתגובה זוגם בכך אני לא בטוח
- 5.משיח 29/01/2016 21:59הגב לתגובה זוקשה להעריך את הנזק מהשטות הזו, עלק רפורמת מדדים עוטפים בעיפה חדשה את אותו מוצר דרק כבר היום אין 25 חברות נורמליות ובחלק ממניות המעוף המחזור היומי לא מגיע ל10מלש"ח חלם
- 4.הכתבה מסורבלת ומטעה בהרבה דברים (ל"ת)המון בלבולי מוח 29/01/2016 12:31הגב לתגובה זו
- 3.אלברט 29/01/2016 11:33הגב לתגובה זואיך שחקן קטן מנצל את הכרטיס לכיוון אחד שאלת מליון $ לא הבנתי כלום ממה ששידרתה
- 2.בן בוקסמן כותב מהפוזיציה. מבולבל ועילג (ל"ת)המיזנטרופ 28/01/2016 21:30הגב לתגובה זו
- המגרעות שלו ממש לא מסתכמות בלהיות מבולבל ועילג (ל"ת)1 14/09/2017 22:13הגב לתגובה זו
- בןבן 31/01/2016 10:56הגב לתגובה זואתה ממורמר וקנאי.
- 1.1 28/01/2016 11:16הגב לתגובה זותפסת מרובה לא תפסת ניסית להכניס בטור קצר הרבה נושאים בעייתיים ..... שורה תחתונה סלט לא מובן
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
