הרפורמה מתחילה: הנה השינויים הקרבים בשוק הפנסיה

ליאורה הירשהורן, סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, על השינויים הקרבים בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל
ליאורה הירשהורן |
נושאים בכתבה פנסיה

החל מה-1 בינואר 2016 ייכנס לתוקף מודל חדש, במסגרתו מצטרפים חדשים לקרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל יצורפו למסלולים מותאמי גיל ולחוסכים קיימים במסלולים כלליים תהיה האפשרות לעבור למסלול המותאם לגילם. המשמעות של ניהול מסלול תלוי גיל שמעתה הגוף המנהל עבורכם את החיסכון הפנסיוני יידרש לקחת בחשבון במכלול השיקולים את המאפיינים שלכם בבחירת אפיקי ההשקעה של חסכונותיכם - זאת בניגוד למצב הקיים כיום במסלולים הכלליים.

התאמת רמת הסיכון בתיק הנכסים למאפיינים של החוסך, מאפשרת מצד אחד להגן על כספי החיסכון העומדים לקראת פרישה מפני משברים או תנודות בשוק ההון, ומצד שני מאפשרת לחוסכים הצעירים להשיג תשואה גבוהה יותר על הכספים בגיל צעיר וליטול סיכון גבוה יותר ביחס לסיכון הקיים היום בתיק הנכסים שלהם.

 

נתחיל במצב הקיים

כיום קיימים מאות מסלולי השקעה. ריבוי מסלולי השקעה, ובפרט באותה קופה, פוגע ביכולת החוסכים להשוות בין המסלולים השונים. בפועל, כתוצאה מכך שמרבית הציבור נמנע מקבלת החלטה בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלו, 95% מחסכונות הציבור מושקע במסלולים כלליים, המשמשים כיום כמסלול ברירת המחדל. החיסרון במסלולים הכללים שלא קיימת התאמת רמת הסיכון לצרכי החוסך או למאפייניו, ובכך חלק ניכר מהחוסכים חשופים לסיכוני השקעה שאינם עולים בקנה אחד עם רמת הסיכון המתאימה להם: לחוסך הצעיר יש שנים רבות לפניו לחסוך וכספיו יכולים להיות מושקעים במסלול השקעות בעל רמת סיכון הנחשבת לגבוהה יותר שיכולה גם להניב תשואה גבוהה יותר. לעומת זאת,  חוסך לקראת פרישה יכול להשקיע את חסכונותיו במסלול הנחשב לסולידי יותר שיניב תשואה נמוכה יותר כדי להגן על חסכונותיו מפני תנודות אפשריות בשוק ההון.

 

מודל השקעות תלוי גיל

לפי המודל החדש, כל גוף מוסדי יקים ארבעה מסלולי השקעה תלויי גיל: מסלול  לבני 50 ומטה, מסלול לבני 50-60, מסלול לבני 60 פלוס ומסלול למקבלי קצבאות. מסלולי השקעה אלו יהיו מסלולי ברירת המחדל עבור מצטרפים חדשים. החל מה-1.1.16, תישלח לציבור הודעה מהחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני עם הפרטים על המסלול בו מושקע כספיכם כיום ופרטים על מסלול תלוי הגיל המותאם לגילכם. באפשרותכם לעבור באופן קל ומהיר למסלול תלוי גיל באמצעות חתימה על ההודעה  ושליחתה  לחברה.

רמת הסיכון תפחת בין מסלול למסלול בהתאם לגיל החוסך. את תמהיל ההשקעות המפורט של המסלולים השונים ניתן למצוא בעתיד באתר החברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני.  מסלולי השקעה המותאמים לגיל החוסך יהיו ברירת מחדל עבור מצטרפים חדשים, במקרה בו לא בוצעה החלטה לחסוך במסלול אחר, יש להודיע על כך. כלומר הציבור יצורף אוטומטית למסלולי ההשקעות בהתאם לגיל, כל עוד לא נבחרה אופציה אחרת במעמד ההצטרפות. ככל שהחוסך יגיע לגיל בו קיים מסלול אחר המתאים לגילו, ישייך הגוף המוסדי המנהל את החיסכון הפנסיוני אוטומטית למסלול החדש. מעתה, לא תהיה אפשרות לצרף חוסכים חדשים למסלולי השקעה כלליים. יכולת הבחירה לא תפגע - אם החוסך ירצה הוא יוכל לבחור כל מסלול אחר שהוא אינו מסלול ברירת המחדל. 

 

מסלולי השקעה מתמחים

מלבד מסלולי ההשקעה תלויי הגיל, קיימים גם מסלולי השקעה מתמחים. אם תרצו לעבור מברירת המחדל של מסלול תלוי גיל - ניתן לבחור מסלול השקעה מתמחה כמו מסלול מנייתי, מסלול אג"ח וכו'. כל חברה תוכל לנהל עד עשרה מסלולי השקעה מתמחים הנבדלים זה מזה, כשהמטרה היא צמצום מסלולי ההשקעה שאין ביניהם הבדל מהותי בשם או במדיניות ההשקעה, אשר עשויים להקשות על הציבור להשוות בין המסלולים השונים והחברות השונות.

במסגרת המודל החדש, כל חברה תוכל לבחור את המסלולים המתמחים, אך בכל החברות מסלול מתמחה מסוג מסוים ('מסלול מנייתי', למשל) יהיה זהה מבחינת השם ומדיניות התקנון. תוכלו לקרוא עוד על כך באתר שוק ההון תחת חוזר 'מסלולי השקעה בקופות גמל'.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

איך עוברים ממסלול למסלול?

אצל חוסכים קיימים, המעבר למסלול תלוי גיל לא שונה ממעבר אחר בין מסלולים כפי שקיים כיום. יש להודיע לחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני על הרצון לעבור למסלול אחר. חוסכים חדשים המצטרפים לקופה אחרת מזו שחסכו עד כה, יכולים לבחור באופן יזום את מסלול ההשקעה, אחרת יצורפו למסלול ברירת מחדל בהתאם לגילם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: