חשופה למזרח: ענקית המזון פספסה התחזיות - ו-וול סטריט מענישה

מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על ענקית המזון יאם ברנדס, פספוס התחזיות והתרסקות בוול סטריט
מוטי כהן | (2)

השבוע בחרתי לעסוק בחברה שיש לה חשיפה נרחבת לפעילות בסין, כאשר שליש מהרווח שלה מגיע מסין. החברה פרסמה שלשום דוחות לאחר המסחר, ואמש סיימה את יום המסחר בירידות של 18.7%.

יאם ברנדס (YUM)

החברה מפעילה כ-33 אלף סניפים בכ-100 מדינות ברחבי העולם. היא כוללת בתוכה את רשת פיצה האט, רשת קנטאקי פרייד צ'יקן, טאקו בל, Long John Silver ו-A&W . סניפי הרשת מופעלים ע"י החברה, זכיינים וחברות בת. היא הוקמה ב-1997 ומרכזה בלואיוויל, קנטאקי, ארה"ב.

בדוח האחרון שפורסם הסתכמו הכנסות החברה ב-3.43 מיליארד דולר לעומת 3.35 מיליארד דולר בשנה שעברה. הרווח הנקי הסתכם ב-629 מיליון דולר בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד, עמד הרווח על 535 מיליון דולר. הרווח המדווח למניה נאמד בדולר לעומת רווח של 87 סנט בשנה שעברה. צפי האנליסטים היה לרווח של 1.07 דולר למניה, כך שמדובר בפספוס של 7% בשורת הרווח. בשורת ההכנסות הצפי היה ל-3,68 מיליארד דולר לעומת תוצאות בפועל של 3.42 מיליארד - פספוס של 7.1%. הסיבה המרכזית שהחברה התפרקה אמש בוולסטריט היתה בגלל הידיעה כי חברה חתכה את תחזיותיה לשנה כולה אחרי שקצב התאוששות המכירות שלה בסין המשיך להיות איטי מהצפוי. בנוסף, החברה ציינה כי השפעות שליליות של שערי חליפין משפיעים אף הם לרעה על ביצועיה. כאמור סין מספקת שליש מהרווחים לחברה, ולכך יש משמעות גדולה בדוחות האחרונים. מנכ"ל החברה, גרג קריד, ציין בועידת המשקיעים כי גם קנטאקי פרייד צ'יקן וגם פיצה האט סין הצליחו לייצר צמיחה נמוכה משמעותית מהצפי עם 2% בלבד לעומת צפי כלכנים בגובה של 9.7%. יש לציין כי שתי הרשתות, שהן חלק מיאם ברנדס, תופסות 6,800 מסעדות ברחבי סין. בנוסף לכך ציין המנכ"ל כי חולשתו של היואן בשילוב התחרות העזה מצד יצרני פיצה מקומיים יצרו את האפקט הנ"ל.

יאם ברנדס במספרים

  • מס עובדים: 70 אלף
  • הכנסות ב-2014: 13 מיליארד דולר
  • רווח ב-2014: 915 מיליון דולר
  • שיעור חלוקת דיבידנד: 2.42%

  ניתוח טכני בגרף ניתוח יחסי שצירפתי הוספתי כמדד בנצ'מרק את מקדונלדס', שנחשבת למתחרה המרה של יאם. נראה שאם בוחנים את התשואה מתחילת השנה רואים כי מקדונלדס מנצחת בבירור עם תשואת יתר של 12% מתחילת השנה לעומת 6% הפסד ליאם. שורה מעניינת בהקשר הזה טמונה ברווח הנקי על כל דולר שנכנס לחברה מהמכירות - למקדונלדס השיעור הזה עומד על 16% לעומת 7% בלבד ליאם. יהיה מעניין מאוד לראות בהקשר הזה את דוחות מקדונלדס - האם היא הצליחה לגבור על יאם, ומי נפגעת הכי פחות בסין?  

לפרטים על שירות סמארט טריידר 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רז 19/10/2015 08:15
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    מעניין תודה (ל"ת)
    גלעד 12/10/2015 19:21
    הגב לתגובה זו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.