חשופה למזרח: ענקית המזון פספסה התחזיות - ו-וול סטריט מענישה

מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על ענקית המזון יאם ברנדס, פספוס התחזיות והתרסקות בוול סטריט
מוטי כהן | (2)

השבוע בחרתי לעסוק בחברה שיש לה חשיפה נרחבת לפעילות בסין, כאשר שליש מהרווח שלה מגיע מסין. החברה פרסמה שלשום דוחות לאחר המסחר, ואמש סיימה את יום המסחר בירידות של 18.7%.

יאם ברנדס (YUM)

החברה מפעילה כ-33 אלף סניפים בכ-100 מדינות ברחבי העולם. היא כוללת בתוכה את רשת פיצה האט, רשת קנטאקי פרייד צ'יקן, טאקו בל, Long John Silver ו-A&W . סניפי הרשת מופעלים ע"י החברה, זכיינים וחברות בת. היא הוקמה ב-1997 ומרכזה בלואיוויל, קנטאקי, ארה"ב.

בדוח האחרון שפורסם הסתכמו הכנסות החברה ב-3.43 מיליארד דולר לעומת 3.35 מיליארד דולר בשנה שעברה. הרווח הנקי הסתכם ב-629 מיליון דולר בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד, עמד הרווח על 535 מיליון דולר. הרווח המדווח למניה נאמד בדולר לעומת רווח של 87 סנט בשנה שעברה. צפי האנליסטים היה לרווח של 1.07 דולר למניה, כך שמדובר בפספוס של 7% בשורת הרווח. בשורת ההכנסות הצפי היה ל-3,68 מיליארד דולר לעומת תוצאות בפועל של 3.42 מיליארד - פספוס של 7.1%. הסיבה המרכזית שהחברה התפרקה אמש בוולסטריט היתה בגלל הידיעה כי חברה חתכה את תחזיותיה לשנה כולה אחרי שקצב התאוששות המכירות שלה בסין המשיך להיות איטי מהצפוי. בנוסף, החברה ציינה כי השפעות שליליות של שערי חליפין משפיעים אף הם לרעה על ביצועיה. כאמור סין מספקת שליש מהרווחים לחברה, ולכך יש משמעות גדולה בדוחות האחרונים. מנכ"ל החברה, גרג קריד, ציין בועידת המשקיעים כי גם קנטאקי פרייד צ'יקן וגם פיצה האט סין הצליחו לייצר צמיחה נמוכה משמעותית מהצפי עם 2% בלבד לעומת צפי כלכנים בגובה של 9.7%. יש לציין כי שתי הרשתות, שהן חלק מיאם ברנדס, תופסות 6,800 מסעדות ברחבי סין. בנוסף לכך ציין המנכ"ל כי חולשתו של היואן בשילוב התחרות העזה מצד יצרני פיצה מקומיים יצרו את האפקט הנ"ל.

יאם ברנדס במספרים

  • מס עובדים: 70 אלף
  • הכנסות ב-2014: 13 מיליארד דולר
  • רווח ב-2014: 915 מיליון דולר
  • שיעור חלוקת דיבידנד: 2.42%

  ניתוח טכני בגרף ניתוח יחסי שצירפתי הוספתי כמדד בנצ'מרק את מקדונלדס', שנחשבת למתחרה המרה של יאם. נראה שאם בוחנים את התשואה מתחילת השנה רואים כי מקדונלדס מנצחת בבירור עם תשואת יתר של 12% מתחילת השנה לעומת 6% הפסד ליאם. שורה מעניינת בהקשר הזה טמונה ברווח הנקי על כל דולר שנכנס לחברה מהמכירות - למקדונלדס השיעור הזה עומד על 16% לעומת 7% בלבד ליאם. יהיה מעניין מאוד לראות בהקשר הזה את דוחות מקדונלדס - האם היא הצליחה לגבור על יאם, ומי נפגעת הכי פחות בסין?  

לפרטים על שירות סמארט טריידר 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רז 19/10/2015 08:15
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    מעניין תודה (ל"ת)
    גלעד 12/10/2015 19:21
    הגב לתגובה זו
הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

עושר שלא ביושר - התופעה שמתפשטת בזירה העסקית בישראל

במהלך השנים האחרונות נחשפנו לשורה ארוכה של פרשות הונאה שהותירו אחריהן שובל של עשרות אלפי נפגעים והפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים: מקריסת קרן קלע של אמיר ברמלי, דרך פרשות נטו פיננסים, סלייס, גלובל פייננס, ועד למיזמים רבים של חברות השקעה למיניהן, שהוכיחו כי חלום העושר המהיר מסתיים באסון למשקיעים

אלחנן רוזנהיים |

גם בעולם פרשות כמו קריסת אנרון, נפילתו של ברני מיידוף או מעלליו של ברני קורנפלד, שבהן נפלו גם משקיעים ישראלים, מחזקות את אותה מסקנה: יש אנשים שלא כדאי להשקיע איתם. וורן באפט היטיב לנסח זאת כשאמר "כשאתה מחפש אנשים להשקיע איתם, חפש שלוש תכונות: יושרה, אינטליגנציה ומרץ. ואם אין להם את הראשונה – השתיים האחרות יחסלו אותך."

בעולם ההשקעות, שבו החלטה אחת עשויה לייצר ערך עצום או למחוק הון שנצבר, דברי באפט מקבלים משנה תוקף. אינטליגנציה ומרץ הם אמנם תנאי הכרחי להצלחה, אך ללא יושרה, הם עלולים להפוך לחרב פיפיות.

גם בתנ"ך יש נגיעה בנקודה זו. ירמיהו הנביא אמר "עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל". פסוק שרלוונטי גם להיום: עושר שלא ביושר פשוט לא מחזיק. הוא מתפורר, ומשאיר אחריו רק חרפה.

הבעיה אינה מסתכמת בכך שהעושר המושג בתרמית מתקבל לעיתים ללא סנקציה אלא שהוא אף זוכה לא פעם להערכה ולהערצה. בעולם שבו הצלחה נמדדת בעיקר בכסף, משקיעים, לקוחות והציבור מתרשמים מהמספרים בלבד, מבלי לשאול כיצד הושגו. כך הופכים לעיתים הרמאים לאייקוני הצלחה, דמויות מופת כביכול. ההערצה הזו מסוכנת במיוחד, משום שהיא יוצרת תמריץ לדור חדש של רמאים ללכת בדרכם.

למעשה, משקיעים פרטיים נגררים אחרי "סיפורי הצלחה" חריגים, גם אם מודעים לכך שהשיטה לא לגמרי נקייה. במספר הזדמנויות עסקתי בסוגיה "למה משקיעים עם נוכלים", והצגתי סיפורים שמוכיחים שההערצה לרווחיות מיידית מקנה לגיטימציה לרמאות.