חשופה למזרח: ענקית המזון פספסה התחזיות - ו-וול סטריט מענישה

מוטי כהן, אנליסט טכני וכלכלי, על ענקית המזון יאם ברנדס, פספוס התחזיות והתרסקות בוול סטריט
מוטי כהן | (2)

השבוע בחרתי לעסוק בחברה שיש לה חשיפה נרחבת לפעילות בסין, כאשר שליש מהרווח שלה מגיע מסין. החברה פרסמה שלשום דוחות לאחר המסחר, ואמש סיימה את יום המסחר בירידות של 18.7%.

יאם ברנדס (YUM)

החברה מפעילה כ-33 אלף סניפים בכ-100 מדינות ברחבי העולם. היא כוללת בתוכה את רשת פיצה האט, רשת קנטאקי פרייד צ'יקן, טאקו בל, Long John Silver ו-A&W . סניפי הרשת מופעלים ע"י החברה, זכיינים וחברות בת. היא הוקמה ב-1997 ומרכזה בלואיוויל, קנטאקי, ארה"ב.

בדוח האחרון שפורסם הסתכמו הכנסות החברה ב-3.43 מיליארד דולר לעומת 3.35 מיליארד דולר בשנה שעברה. הרווח הנקי הסתכם ב-629 מיליון דולר בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד, עמד הרווח על 535 מיליון דולר. הרווח המדווח למניה נאמד בדולר לעומת רווח של 87 סנט בשנה שעברה. צפי האנליסטים היה לרווח של 1.07 דולר למניה, כך שמדובר בפספוס של 7% בשורת הרווח. בשורת ההכנסות הצפי היה ל-3,68 מיליארד דולר לעומת תוצאות בפועל של 3.42 מיליארד - פספוס של 7.1%. הסיבה המרכזית שהחברה התפרקה אמש בוולסטריט היתה בגלל הידיעה כי חברה חתכה את תחזיותיה לשנה כולה אחרי שקצב התאוששות המכירות שלה בסין המשיך להיות איטי מהצפוי. בנוסף, החברה ציינה כי השפעות שליליות של שערי חליפין משפיעים אף הם לרעה על ביצועיה. כאמור סין מספקת שליש מהרווחים לחברה, ולכך יש משמעות גדולה בדוחות האחרונים. מנכ"ל החברה, גרג קריד, ציין בועידת המשקיעים כי גם קנטאקי פרייד צ'יקן וגם פיצה האט סין הצליחו לייצר צמיחה נמוכה משמעותית מהצפי עם 2% בלבד לעומת צפי כלכנים בגובה של 9.7%. יש לציין כי שתי הרשתות, שהן חלק מיאם ברנדס, תופסות 6,800 מסעדות ברחבי סין. בנוסף לכך ציין המנכ"ל כי חולשתו של היואן בשילוב התחרות העזה מצד יצרני פיצה מקומיים יצרו את האפקט הנ"ל.

יאם ברנדס במספרים

  • מס עובדים: 70 אלף
  • הכנסות ב-2014: 13 מיליארד דולר
  • רווח ב-2014: 915 מיליון דולר
  • שיעור חלוקת דיבידנד: 2.42%

  ניתוח טכני בגרף ניתוח יחסי שצירפתי הוספתי כמדד בנצ'מרק את מקדונלדס', שנחשבת למתחרה המרה של יאם. נראה שאם בוחנים את התשואה מתחילת השנה רואים כי מקדונלדס מנצחת בבירור עם תשואת יתר של 12% מתחילת השנה לעומת 6% הפסד ליאם. שורה מעניינת בהקשר הזה טמונה ברווח הנקי על כל דולר שנכנס לחברה מהמכירות - למקדונלדס השיעור הזה עומד על 16% לעומת 7% בלבד ליאם. יהיה מעניין מאוד לראות בהקשר הזה את דוחות מקדונלדס - האם היא הצליחה לגבור על יאם, ומי נפגעת הכי פחות בסין?  

לפרטים על שירות סמארט טריידר 

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רז 19/10/2015 08:15
    הגב לתגובה זו
    .
  • 1.
    מעניין תודה (ל"ת)
    גלעד 12/10/2015 19:21
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.