בן ברננקי: איש השנה בכלכלה העולמית - אבל מה יהיה ב-2014?

דני דניאל, מנהל השקעות בכיר בחברת "תפנית דיסקונט ניהול תיקי השקעות", מסכם את פעולותיו של בן ברננקי, יו"ר הפד היוצא בשנה החולפת. כיצד ישפיעו אלה על השנה שבפתח?
דני דניאל | (1)

בן ברננקי, נגיד הפד היוצא, הוא לדעתי אחד מאנשי השנה החשובים והמשפיעים של 2013, בזכות הדרך אותה הוביל להתאוששות בכלכלת ארה"ב, במיוחד בצל העדרה של מנהיגות בקרב הפוליטיקאים. בשנה החולפת כלכלת ארה"ב (והעולם) הושפעה מאוד מתוכנית ההקלה הכמותית השלישית וההחלטה על צמצומה (ה-Tapering).

ואכן, כלכלת ארה"ב מתאוששת: מחירי הדירות בעלייה בקצב שנתי דו-ספרתי, שוק העבודה נמצא במצבו הטוב ביותר מאז תחילת המשבר ב-2008 ושיעור האבטלה ירד. כמו גם הצריכה הפרטית, שהאחראית לכ-70% מהתוצר האמריקני, במגמת עלייה ונתוני המכירות הקמעונאיות. במעגל השני, באמצעות החלשת הדולר, היתה לתוכנית ההקלה השפעה חיובית על התחרותיות של היצואנים והיצרנים בארה"ב, בעיקר על חשבון המשקים המתפתחים.

יחד עם זאת, גם נגיד הפד התמודד עם הביקורת על הסכנה הקיימת במדיניות מוניטרית מרחיבה מדי. ההשפעות השליליות שהעיקריות שבהן: אינפלציה, עלייה לא ריאלית של מחיר נכסים וניצול לא יעיל של ההון, עלולות ליצור את המשבר הבא כפי שקרה בעבר. במהלך תוכניות ההקלה הקודמות דובר רבות בדבר "אסטרטגיית היציאה" מן המדיניות המרחיבה, וכיצד השוק יגיב לפעולות אלה. לכן, לא הפתיעה הודעת נגיד הפד בישיבתו האחרונה על צמצומה של תוכנית רכישות האגח"ים במסגרת ה-QE3 .

יחד עם זאת, היה ניכר כי הפד בחר לבצע את ה-Tapering במידה רבה של זהירות בכפוף לשיפור במשק. בנוסף, "חישק" ברננקי את מחליפתו, ג'נט ילן, בהכרזה על הותרת הריבית לאורך שנת 2015. בכך שידר הבנק הפדרלי את חששו כי הנסיגה מן המדיניות המרחיבה תפגע בהשגיה בהשבת הצמיחה של המשק האמריקני. נראה כי הפד בוחן את הנתונים לעומקם ומזהה כי ההתאוששות של הכלכלה שברירית ממה שנראה "על פני השטח". במה דברים אמורים?

שוק הנדל"ן היווה כמוקד העיקרי של המשבר האחרון ולכן יוצר עניין רב מצד המשקיעים. מעבר לתרומה למאזני הבנקים לעלית מחירי הדיור ישנה תועלת לכלכלה בעצם העלאת "תחושת העושר", התורמת בתורה לסנטימנט הצרכני. מדד קייס-שילר, העוקב אחר המחירים ב-20 ערי המטרופולין הגדולות, הציג עלייה שנתית של מעל 13%. בחינה רחבה יותר של הנתונים מעלה כי במדדים הכוללים את כל המדינה, העלייה השנתית היתה ברמה חד-ספרתית, כלומר קיימת שונות רבה בהתאוששות מחירי הנדל"ן. בנוסף, הנתון המשמעותי לדעתי, לבחינת בריאותו של שוק הנדל"ן הוא מכירות הבתים הקיימים, אשר הציג בנובמבר ירידות זה החודש השלישי ברציפות. אין להסיק מכך כי מחירי הבתים לא ימשיכו לעלות, אולם נראה כי עליית תשואות האג"ח ל-30 שנה עקב ה-Tapering מייקרת את מחירי המשכנתאות ומתחילה להעיב על היכולת וה"תיאבון" לרכישת דירה.

שוק האשראי הפרטי . אחת הביקורות כנגד המדיניות המרחיבה, כי האשראי לא מגיע בפועל לידי הצרכנים, במידה שניתן היה לצפות. בנוסף, לא נרשמה עלייה בשכר הריאלי וגם חברות האשראי שמרניות יותר במתן אשראי. יחד עם זאת, נתוני המכירות הקמעונאיות עדיין מראים על מגמה חיובית. חלק מההסבר לכך ניתן בדמותן של "הלוואות סטודנטים" הניתנות על-ידי הממשלה הפדרלית. בשנת 2013 חצו הלוואות אלה את רף טריליון הדולרים, כאשר כ-20% ממשקי הבית בעלי חוב מסוג זה. בנוסף, בין השנים 2008-202 חלה עליה שנתית ממוצעת של 6% בגובה ההלוואה של הלווים (כיום כ- 30,000$). ההבנה כי גם צרכי האשראי ליחידים אינו בא כדי צורכו באמצעות הסקטור הפרטי, ונדרש עדיין לתמיכה ממשלתית, מאותתת לפד כי גם הנכונות לצרוך הינה, כאמור, שברירית.

שוק העבודה . שיעור האבטלה נחת בנובמבר לרמה של 7%, הנמוך מזה 5 שנים, וזאת כאשר המשק הוסיף כ- 200 אלף מועסקים חדשים גם בנובמבר וגם באוקטובר. יחד עם זאת, קצב זה תואם בערך לקצב הגידול של שוק העבודה (עקב גידול האוכלוסיה והגירה), ולכן קיימת ציפייה לעליית מדרגה נוספת בקצב גיוס העובדים על-מנת לקבוע כי השינוי בתעסוקה הוא בר-קיימא. לכן, הפד היה רוצה לראות עליה בשיעור ההשתתפות העומד כעת על רמה של 63% לעומת 65.8% בדצמבר 2008.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני מוצא כי הפד בראשות ברננקי פעל מתוך כוונה "לגמול" את השוק מההרחבה הכמותית בהדרגה. אולם לאור הבעיות אלה ואחרות, שלא נעלמו מעיניו, הרי שקצב הנסיגה מהמדיניות איטי ותלוי בהתאוששות הכלכלה, כפי שהוא חזר והדגיש בהודעתו.

לסיכום, נראה כי קיימת הסכמה שבטווח הקצר והבינוני המדיניות המרחיבה אותה הנהיג ברננקי אכן תרמה תרומה מהותית לייצוב המשק האמריקני לאחר המשבר של 2008, והרחקתו ממצב דיפלציוני. ימים יגידו אם מדינייות זו לא תהווה כר להתפתחותו של המשבר הכלכלי הבא, כפי שנטען כנגד קודמו, אלן גרינספאן. יחד עם זאת, נראה לי כי ההוכחה שהמדיניות הלא-שגרתית של הפד הייתה נחוצה, נעוצה בעובדה כי גם ה-ECB נטש את השמרנות המוניטרית האירופית, והחל ליישם מדיניות מוניטרית א-לה ברננקי, בהתמודדתו בשפל הכלכלי בו מצוי מרחב האירו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאפו לברננקי ולכותב המאמר... (ל"ת)
    פגסוס 06/01/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.