בן ברננקי: איש השנה בכלכלה העולמית - אבל מה יהיה ב-2014?
בן ברננקי, נגיד הפד היוצא, הוא לדעתי אחד מאנשי השנה החשובים והמשפיעים של 2013, בזכות הדרך אותה הוביל להתאוששות בכלכלת ארה"ב, במיוחד בצל העדרה של מנהיגות בקרב הפוליטיקאים. בשנה החולפת כלכלת ארה"ב (והעולם) הושפעה מאוד מתוכנית ההקלה הכמותית השלישית וההחלטה על צמצומה (ה-Tapering).
ואכן, כלכלת ארה"ב מתאוששת: מחירי הדירות בעלייה בקצב שנתי דו-ספרתי, שוק העבודה נמצא במצבו הטוב ביותר מאז תחילת המשבר ב-2008 ושיעור האבטלה ירד. כמו גם הצריכה הפרטית, שהאחראית לכ-70% מהתוצר האמריקני, במגמת עלייה ונתוני המכירות הקמעונאיות. במעגל השני, באמצעות החלשת הדולר, היתה לתוכנית ההקלה השפעה חיובית על התחרותיות של היצואנים והיצרנים בארה"ב, בעיקר על חשבון המשקים המתפתחים.
יחד עם זאת, גם נגיד הפד התמודד עם הביקורת על הסכנה הקיימת במדיניות מוניטרית מרחיבה מדי. ההשפעות השליליות שהעיקריות שבהן: אינפלציה, עלייה לא ריאלית של מחיר נכסים וניצול לא יעיל של ההון, עלולות ליצור את המשבר הבא כפי שקרה בעבר. במהלך תוכניות ההקלה הקודמות דובר רבות בדבר "אסטרטגיית היציאה" מן המדיניות המרחיבה, וכיצד השוק יגיב לפעולות אלה. לכן, לא הפתיעה הודעת נגיד הפד בישיבתו האחרונה על צמצומה של תוכנית רכישות האגח"ים במסגרת ה-QE3 .
יחד עם זאת, היה ניכר כי הפד בחר לבצע את ה-Tapering במידה רבה של זהירות בכפוף לשיפור במשק. בנוסף, "חישק" ברננקי את מחליפתו, ג'נט ילן, בהכרזה על הותרת הריבית לאורך שנת 2015. בכך שידר הבנק הפדרלי את חששו כי הנסיגה מן המדיניות המרחיבה תפגע בהשגיה בהשבת הצמיחה של המשק האמריקני. נראה כי הפד בוחן את הנתונים לעומקם ומזהה כי ההתאוששות של הכלכלה שברירית ממה שנראה "על פני השטח". במה דברים אמורים?
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנדל"ן היווה כמוקד העיקרי של המשבר האחרון ולכן יוצר עניין רב מצד המשקיעים. מעבר לתרומה למאזני הבנקים לעלית מחירי הדיור ישנה תועלת לכלכלה בעצם העלאת "תחושת העושר", התורמת בתורה לסנטימנט הצרכני. מדד קייס-שילר, העוקב אחר המחירים ב-20 ערי המטרופולין הגדולות, הציג עלייה שנתית של מעל 13%. בחינה רחבה יותר של הנתונים מעלה כי במדדים הכוללים את כל המדינה, העלייה השנתית היתה ברמה חד-ספרתית, כלומר קיימת שונות רבה בהתאוששות מחירי הנדל"ן. בנוסף, הנתון המשמעותי לדעתי, לבחינת בריאותו של שוק הנדל"ן הוא מכירות הבתים הקיימים, אשר הציג בנובמבר ירידות זה החודש השלישי ברציפות. אין להסיק מכך כי מחירי הבתים לא ימשיכו לעלות, אולם נראה כי עליית תשואות האג"ח ל-30 שנה עקב ה-Tapering מייקרת את מחירי המשכנתאות ומתחילה להעיב על היכולת וה"תיאבון" לרכישת דירה.
שוק האשראי הפרטי . אחת הביקורות כנגד המדיניות המרחיבה, כי האשראי לא מגיע בפועל לידי הצרכנים, במידה שניתן היה לצפות. בנוסף, לא נרשמה עלייה בשכר הריאלי וגם חברות האשראי שמרניות יותר במתן אשראי. יחד עם זאת, נתוני המכירות הקמעונאיות עדיין מראים על מגמה חיובית. חלק מההסבר לכך ניתן בדמותן של "הלוואות סטודנטים" הניתנות על-ידי הממשלה הפדרלית. בשנת 2013 חצו הלוואות אלה את רף טריליון הדולרים, כאשר כ-20% ממשקי הבית בעלי חוב מסוג זה. בנוסף, בין השנים 2008-202 חלה עליה שנתית ממוצעת של 6% בגובה ההלוואה של הלווים (כיום כ- 30,000$). ההבנה כי גם צרכי האשראי ליחידים אינו בא כדי צורכו באמצעות הסקטור הפרטי, ונדרש עדיין לתמיכה ממשלתית, מאותתת לפד כי גם הנכונות לצרוך הינה, כאמור, שברירית.
שוק העבודה . שיעור האבטלה נחת בנובמבר לרמה של 7%, הנמוך מזה 5 שנים, וזאת כאשר המשק הוסיף כ- 200 אלף מועסקים חדשים גם בנובמבר וגם באוקטובר. יחד עם זאת, קצב זה תואם בערך לקצב הגידול של שוק העבודה (עקב גידול האוכלוסיה והגירה), ולכן קיימת ציפייה לעליית מדרגה נוספת בקצב גיוס העובדים על-מנת לקבוע כי השינוי בתעסוקה הוא בר-קיימא. לכן, הפד היה רוצה לראות עליה בשיעור ההשתתפות העומד כעת על רמה של 63% לעומת 65.8% בדצמבר 2008.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
אני מוצא כי הפד בראשות ברננקי פעל מתוך כוונה "לגמול" את השוק מההרחבה הכמותית בהדרגה. אולם לאור הבעיות אלה ואחרות, שלא נעלמו מעיניו, הרי שקצב הנסיגה מהמדיניות איטי ותלוי בהתאוששות הכלכלה, כפי שהוא חזר והדגיש בהודעתו.
לסיכום, נראה כי קיימת הסכמה שבטווח הקצר והבינוני המדיניות המרחיבה אותה הנהיג ברננקי אכן תרמה תרומה מהותית לייצוב המשק האמריקני לאחר המשבר של 2008, והרחקתו ממצב דיפלציוני. ימים יגידו אם מדינייות זו לא תהווה כר להתפתחותו של המשבר הכלכלי הבא, כפי שנטען כנגד קודמו, אלן גרינספאן. יחד עם זאת, נראה לי כי ההוכחה שהמדיניות הלא-שגרתית של הפד הייתה נחוצה, נעוצה בעובדה כי גם ה-ECB נטש את השמרנות המוניטרית האירופית, והחל ליישם מדיניות מוניטרית א-לה ברננקי, בהתמודדתו בשפל הכלכלי בו מצוי מרחב האירו.
- 1.שאפו לברננקי ולכותב המאמר... (ל"ת)פגסוס 06/01/2014 13:18הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
