בן ברננקי: איש השנה בכלכלה העולמית - אבל מה יהיה ב-2014?

דני דניאל, מנהל השקעות בכיר בחברת "תפנית דיסקונט ניהול תיקי השקעות", מסכם את פעולותיו של בן ברננקי, יו"ר הפד היוצא בשנה החולפת. כיצד ישפיעו אלה על השנה שבפתח?
דני דניאל | (1)

בן ברננקי, נגיד הפד היוצא, הוא לדעתי אחד מאנשי השנה החשובים והמשפיעים של 2013, בזכות הדרך אותה הוביל להתאוששות בכלכלת ארה"ב, במיוחד בצל העדרה של מנהיגות בקרב הפוליטיקאים. בשנה החולפת כלכלת ארה"ב (והעולם) הושפעה מאוד מתוכנית ההקלה הכמותית השלישית וההחלטה על צמצומה (ה-Tapering).

ואכן, כלכלת ארה"ב מתאוששת: מחירי הדירות בעלייה בקצב שנתי דו-ספרתי, שוק העבודה נמצא במצבו הטוב ביותר מאז תחילת המשבר ב-2008 ושיעור האבטלה ירד. כמו גם הצריכה הפרטית, שהאחראית לכ-70% מהתוצר האמריקני, במגמת עלייה ונתוני המכירות הקמעונאיות. במעגל השני, באמצעות החלשת הדולר, היתה לתוכנית ההקלה השפעה חיובית על התחרותיות של היצואנים והיצרנים בארה"ב, בעיקר על חשבון המשקים המתפתחים.

יחד עם זאת, גם נגיד הפד התמודד עם הביקורת על הסכנה הקיימת במדיניות מוניטרית מרחיבה מדי. ההשפעות השליליות שהעיקריות שבהן: אינפלציה, עלייה לא ריאלית של מחיר נכסים וניצול לא יעיל של ההון, עלולות ליצור את המשבר הבא כפי שקרה בעבר. במהלך תוכניות ההקלה הקודמות דובר רבות בדבר "אסטרטגיית היציאה" מן המדיניות המרחיבה, וכיצד השוק יגיב לפעולות אלה. לכן, לא הפתיעה הודעת נגיד הפד בישיבתו האחרונה על צמצומה של תוכנית רכישות האגח"ים במסגרת ה-QE3 .

יחד עם זאת, היה ניכר כי הפד בחר לבצע את ה-Tapering במידה רבה של זהירות בכפוף לשיפור במשק. בנוסף, "חישק" ברננקי את מחליפתו, ג'נט ילן, בהכרזה על הותרת הריבית לאורך שנת 2015. בכך שידר הבנק הפדרלי את חששו כי הנסיגה מן המדיניות המרחיבה תפגע בהשגיה בהשבת הצמיחה של המשק האמריקני. נראה כי הפד בוחן את הנתונים לעומקם ומזהה כי ההתאוששות של הכלכלה שברירית ממה שנראה "על פני השטח". במה דברים אמורים?

שוק הנדל"ן היווה כמוקד העיקרי של המשבר האחרון ולכן יוצר עניין רב מצד המשקיעים. מעבר לתרומה למאזני הבנקים לעלית מחירי הדיור ישנה תועלת לכלכלה בעצם העלאת "תחושת העושר", התורמת בתורה לסנטימנט הצרכני. מדד קייס-שילר, העוקב אחר המחירים ב-20 ערי המטרופולין הגדולות, הציג עלייה שנתית של מעל 13%. בחינה רחבה יותר של הנתונים מעלה כי במדדים הכוללים את כל המדינה, העלייה השנתית היתה ברמה חד-ספרתית, כלומר קיימת שונות רבה בהתאוששות מחירי הנדל"ן. בנוסף, הנתון המשמעותי לדעתי, לבחינת בריאותו של שוק הנדל"ן הוא מכירות הבתים הקיימים, אשר הציג בנובמבר ירידות זה החודש השלישי ברציפות. אין להסיק מכך כי מחירי הבתים לא ימשיכו לעלות, אולם נראה כי עליית תשואות האג"ח ל-30 שנה עקב ה-Tapering מייקרת את מחירי המשכנתאות ומתחילה להעיב על היכולת וה"תיאבון" לרכישת דירה.

שוק האשראי הפרטי . אחת הביקורות כנגד המדיניות המרחיבה, כי האשראי לא מגיע בפועל לידי הצרכנים, במידה שניתן היה לצפות. בנוסף, לא נרשמה עלייה בשכר הריאלי וגם חברות האשראי שמרניות יותר במתן אשראי. יחד עם זאת, נתוני המכירות הקמעונאיות עדיין מראים על מגמה חיובית. חלק מההסבר לכך ניתן בדמותן של "הלוואות סטודנטים" הניתנות על-ידי הממשלה הפדרלית. בשנת 2013 חצו הלוואות אלה את רף טריליון הדולרים, כאשר כ-20% ממשקי הבית בעלי חוב מסוג זה. בנוסף, בין השנים 2008-202 חלה עליה שנתית ממוצעת של 6% בגובה ההלוואה של הלווים (כיום כ- 30,000$). ההבנה כי גם צרכי האשראי ליחידים אינו בא כדי צורכו באמצעות הסקטור הפרטי, ונדרש עדיין לתמיכה ממשלתית, מאותתת לפד כי גם הנכונות לצרוך הינה, כאמור, שברירית.

שוק העבודה . שיעור האבטלה נחת בנובמבר לרמה של 7%, הנמוך מזה 5 שנים, וזאת כאשר המשק הוסיף כ- 200 אלף מועסקים חדשים גם בנובמבר וגם באוקטובר. יחד עם זאת, קצב זה תואם בערך לקצב הגידול של שוק העבודה (עקב גידול האוכלוסיה והגירה), ולכן קיימת ציפייה לעליית מדרגה נוספת בקצב גיוס העובדים על-מנת לקבוע כי השינוי בתעסוקה הוא בר-קיימא. לכן, הפד היה רוצה לראות עליה בשיעור ההשתתפות העומד כעת על רמה של 63% לעומת 65.8% בדצמבר 2008.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אני מוצא כי הפד בראשות ברננקי פעל מתוך כוונה "לגמול" את השוק מההרחבה הכמותית בהדרגה. אולם לאור הבעיות אלה ואחרות, שלא נעלמו מעיניו, הרי שקצב הנסיגה מהמדיניות איטי ותלוי בהתאוששות הכלכלה, כפי שהוא חזר והדגיש בהודעתו.

לסיכום, נראה כי קיימת הסכמה שבטווח הקצר והבינוני המדיניות המרחיבה אותה הנהיג ברננקי אכן תרמה תרומה מהותית לייצוב המשק האמריקני לאחר המשבר של 2008, והרחקתו ממצב דיפלציוני. ימים יגידו אם מדינייות זו לא תהווה כר להתפתחותו של המשבר הכלכלי הבא, כפי שנטען כנגד קודמו, אלן גרינספאן. יחד עם זאת, נראה לי כי ההוכחה שהמדיניות הלא-שגרתית של הפד הייתה נחוצה, נעוצה בעובדה כי גם ה-ECB נטש את השמרנות המוניטרית האירופית, והחל ליישם מדיניות מוניטרית א-לה ברננקי, בהתמודדתו בשפל הכלכלי בו מצוי מרחב האירו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שאפו לברננקי ולכותב המאמר... (ל"ת)
    פגסוס 06/01/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
זיו סגלזיו סגל
בלוגסטריט

לקראת סוף השנה: עדיפות למניות הקטנות

איזה מניות קטנות יכולת להתאושש מהקרשים ולמה המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מהמפולת של 2008?
זיו סגל |
שנת הלימודים האקדמית התחילה כך שלמגוון מנועי החשיבה שלנו מצטרפות השאלות של הסטודנטים. השנה השאלות משמעותיות במיוחד משום שהסטודנטים הצעירים הם המשקיעים החדשים שעליהם נבנות העליות הבאות. אם בעבר הייתי מלמד שוק ההון כ״חוכמת זקני וול סטריט״ לצעירים, היום המשוואה לפחות מתאזנת. האינטראקציה עם תלמידי מנהל עסקים נותנת לי הזדמנות לחוות את משקיעי הדור.   כאשר דיברתי על נושא תיקונים ומפולות בשווקים ואמרתי שמתי שהוא המשבר הבא יגיע והוא יהיה גדול יותר ממשבר 2008, סטודנטית שאלה אותי: למה בעצם חייב להיות משבר? לרגע עצרתי כי כאשר מתריסים מולך שאלה שהיא בניגוד ל״מובן מאליו״ זה כמו עצירת חירום במכונית.  
ואז, פרסתי את משנתי הסדורה על ניפוח המחירים ושחיקת ערך הכסף, על מכפילים, על כך ששוק ההון הפך להיות סוג של משחק (ודיברנו על תרגיל הציוצים של אילון מאסק) אבל בעיקר התמקדתי בטבע האנושי. הטבע האנושי הוא דרמטי בכל הקשור להתנהגות המונים  ונוטה למצבי קיצון, למעלה ולמטה. מספיק שתראו את התנודתיות היומית / דו יומית במניות. אם תקחו עליות שערים רצופות שיצרו מציאות לפיה לדור המשקיעים החדשים אין ממש חווית מפולת בתודעה, תוסיפו לזה את כמות הכסף שנשפכה לשווקים ואת העובדה שמתי שהוא, איפה שהוא, יתגלה איזה אסון פיננסי שהחביאו מתחת לשטיח, מפולת היא רק עניין של זמן.   המפולת הבאה תהיה גדולה יותר מ-2008 כי זאת הסטטיסטיקה של מפולת. יותר כסף מעורב, כוחות חזקים יותר מנפחים את המחירים למעלה. לכן, עוצמת ההתרסקות היא גדולה בהתאם.   ההקדמה נועדה לכוון אל העובדה שהיום נתחיל בהסתכלות על השוק. היינו עסוקים לאחרונה בסקטורים המרגשים: מטה וורס, טיפולים פסיכודליים ומיחשוב קוואנטום ואני חש צורך לעדכן עבורכם את הניתוח הטכני של מדדי המניות על מנת שנשמור על איזון.