מה עומד מאחורי הירידה של הנפט?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לנילה של תוך חודשיים. מה הגורמים שעומדים מאחורי הירידה החדה הזו, והאם הנפט צפוי להמשיך ולרדת?
יוחאי שויגר |
נושאים בכתבה מטבע חוץ נפט

מאז סוף חודש אוגוסט צלל החוזה על הנפט מסוג WTI מ-112.2 דולר ל-93.2 דולר, ובאחוזים - כמעט 17%, וזאת בשעה שיתר הנכסים המסוכנים בשוק דווקא שומרים על רמות גבוהות. מה עומד מאחורי הצניחה של הנפט? חששות צמיחה? רגיעה גיאו-פוליטית? ייתכן שמדובר בשינוי עמוק יותר שעשוי להשליך על המגמה בטווח הארוך יותר של הזהב השחור.

עד לא מכבר רווחה בעולם התיאוריה בדבר ה-Peak Oil, על פיה, לאור הגידול בצרכים האנרגטיים של העולם המתרחב ודלדול מאגרי הנפט, אנו הולכים ומתקרבים למיצוי יכולת הפקת הנפט, לא רק הנוזלי כי אם גם הסינטטי. אותו מיצוי צפוי לגרום למחסור ממשי באנרגיה להנעת כלכלת העולם. חשש נוסף היה כי העומקים בהם יצטרכו לקדוח יגרמו להאטה עקבית בקצב זרימת הנוזל השחור לצרכנים. מטבע הדברים, תחזית שכזו, לפיה היחס בין הביקוש להיצע ילך ויגדל, משמעה עלייה עתידית במחירי הנפט.

אבל תיאוריות באות ונעלמות, וכיום כמעט ואין זכר לדיון הזה בשוק האנרגיה. גילויי הגז בכמויות אדירות בכל מיני מקומות בעולם (כולל אצלנו), וטכניקות חדישות להפקת נפט, כגון הקידוח האופקי והפראקינג, שינו כליל את התמונה.

שינויים אלה שינו בעיקר את שוק האנרגיה בארצות הברית. עלויות ייבוא הנפט ממקורות זרים תמיד היוו מעמסה כבדה, תקציבית ופוליטית, על ארה"ב. בעקבות כך, הנפט שיחק משקל עצום בשיקולים של הפוליטיקה הגלובלית ומדיניות החוץ של ארצות הברית, לרבות החלטה על יציאה למלחמות. במערב התיכון האמריקני ובחלק ממדינות הצפון-מערב נמצאו מאגרים בלתי נדלים של גז ונפט ובוצע שדרוג תשתיתי לשינוע הנפט, מדברים כבר על חזון אחרית הימים בו ארה"ב תהפוך בקרוב מיבואנית ליצואנית. הייצור המוגבר והשינוע היעיל אמור להביא להמשך ירידת המחירים. גם המעבר של יותר ויותר תעשיות לשימוש בגז ישפיע על משוואת הביקוש לנפט.

נוסיף לכך את הדשדוש הכלכלי הגלובלי והירידה במתיחות הגיאו-פוליטית, ונקבל תחזית די שלילית עבור הנפט. על צד החיובי, אולי הירידה במחיר הסחורה החיונית הזו תסייע לדחוף את הצמיחה העולמית קדימה מתוך הדשדוש המדכדך.

כעת, המגמה היורדת מתחילה לתפוס תאוצה, בעיקר בחוזה האמריקני (WTI), עליו משפיעים כל הגורמים שהוזכרו יחדיו. טכנית, בחוזה האמריקני, הירידה מתחת ל-104 היתה הסימן הראשון לשבירה מטה. כעת ניתן לראות שהנפט בדרכו מטה בתוך ערוץ צר שמוביל אותו לעבר 91-92 דולרים ולאחר מכן לאזור 86.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.