עלייה בציפיות האינפלציה - נבואה המגשימה את עצמה?

יוסי שווימר, כלכלן ראשי מגדל שוקי הון, מתייחס לסיבות שגורמות לעלייה בציפיות לאינפלציה ולהשפעתן על המציאות
יוסי שווימר | (1)

בחודש האחרון, אנו עדים שוב לעלייה בציפיות האינפלציה של שוק ההון ל-12 החודשים הבאים. לפי נתוני בנק ישראל, הציפיות מסתכמות, נכון ל-30 הימים האחרונים, בכ-2.7% לשנה הקרובה. זאת, כאשר קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים עומד על 1.9% בלבד. המשמעות היא שהתשואה על אג"ח שקלית לא צמודה עולה, ואילו התשואה על אג"ח צמודה יורדת (כתוצאה ממכירת אג"ח שקלית וקניית אג"ח צמודה). השאלה המתבקשת היא, האם העלייה בציפיות האינפלציוניות היא בגדר נבואה שמגשימה את עצמה ואז קיימת עדיפות להחזקת אגרות חוב צמודות או שלא? במילים אחרות, האם שוק ההון יודע "לנבא" את האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים או רק את המדדים הקרובים?

מהתבוננות בגרף ציפיות האינפלציה הממוצעות (ברמה חודשית) החל משנת 2002 ניתן ללמוד כי ציפיות האינפלציה עולות בחודשים אפריל - יולי גם בקרב החזאים וגם בשוק ההון. אולם, הגרף מלמד כי האינפלציה הממוצעת בשנים אלו, כפי שנמדדה בפועל לאותה תקופה הייתה דווקא נמוכה יותר מהאינפלציה הממוצעת אותה חזו בשנה הקודמת החזאים ושוק ההון.

לפיכך, מדוע השוק תימחר קצב אינפלציה גבוה יותר מזה שמתקיים בפועל? להערכתי, ישנם שני הסברים לכך. הראשון, הן החששות מפני "הפתעה כלפי מעלה" במדדים הקרובים. מכיוון שמדדי אפריל - יולי מתאפיינים מבחינה עונתית כמדדים גבוהים יותר (בין היתר בגלל פסח, עליות בסעיפי ההלבשה וההנעלה וכן עליות בסעיף הדיור), מעדיפים בעלי אגרות החוב לרכוש "ביטוח" מפני ההפתעה במידה שתהיה.

ההסבר השני הוא עליות מחירים אקסוגניות פרטניות שמופיעות בחלק מהשנים בחודשים מאי - יולי, ומעלות בצורה אגרסיבית יותר את הציפיות האינפלציוניות. לדוגמא, צפויה עלייה במחירי החשמל והאנרגיה השנה, עליית מע"מ (יולי 2002, יולי 2009) עליית המס על סיגריות (מאי 2009).

לסיכום, הנתונים ההיסטוריים מלמדים שהשוק מתמחר מעט גבוה יותר את הציפיות האינפלציוניות מכפי שהן בפועל. לכן לפני שמשנים את מאזן ההצמדה, וממירים את האג"ח משקלית לצמודה, כדאי לבחון פרמטרים נוספים מלבד "העונתיות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה 02/05/2012 13:37
    הגב לתגובה זו
    לשקליות.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.