עלייה בציפיות האינפלציה - נבואה המגשימה את עצמה?
בחודש האחרון, אנו עדים שוב לעלייה בציפיות האינפלציה של שוק ההון ל-12 החודשים הבאים. לפי נתוני בנק ישראל, הציפיות מסתכמות, נכון ל-30 הימים האחרונים, בכ-2.7% לשנה הקרובה. זאת, כאשר קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים עומד על 1.9% בלבד. המשמעות היא שהתשואה על אג"ח שקלית לא צמודה עולה, ואילו התשואה על אג"ח צמודה יורדת (כתוצאה ממכירת אג"ח שקלית וקניית אג"ח צמודה). השאלה המתבקשת היא, האם העלייה בציפיות האינפלציוניות היא בגדר נבואה שמגשימה את עצמה ואז קיימת עדיפות להחזקת אגרות חוב צמודות או שלא? במילים אחרות, האם שוק ההון יודע "לנבא" את האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים או רק את המדדים הקרובים?
מהתבוננות בגרף ציפיות האינפלציה הממוצעות (ברמה חודשית) החל משנת 2002 ניתן ללמוד כי ציפיות האינפלציה עולות בחודשים אפריל - יולי גם בקרב החזאים וגם בשוק ההון. אולם, הגרף מלמד כי האינפלציה הממוצעת בשנים אלו, כפי שנמדדה בפועל לאותה תקופה הייתה דווקא נמוכה יותר מהאינפלציה הממוצעת אותה חזו בשנה הקודמת החזאים ושוק ההון.
לפיכך, מדוע השוק תימחר קצב אינפלציה גבוה יותר מזה שמתקיים בפועל? להערכתי, ישנם שני הסברים לכך. הראשון, הן החששות מפני "הפתעה כלפי מעלה" במדדים הקרובים. מכיוון שמדדי אפריל - יולי מתאפיינים מבחינה עונתית כמדדים גבוהים יותר (בין היתר בגלל פסח, עליות בסעיפי ההלבשה וההנעלה וכן עליות בסעיף הדיור), מעדיפים בעלי אגרות החוב לרכוש "ביטוח" מפני ההפתעה במידה שתהיה.
ההסבר השני הוא עליות מחירים אקסוגניות פרטניות שמופיעות בחלק מהשנים בחודשים מאי - יולי, ומעלות בצורה אגרסיבית יותר את הציפיות האינפלציוניות. לדוגמא, צפויה עלייה במחירי החשמל והאנרגיה השנה, עליית מע"מ (יולי 2002, יולי 2009) עליית המס על סיגריות (מאי 2009).
לסיכום, הנתונים ההיסטוריים מלמדים שהשוק מתמחר מעט גבוה יותר את הציפיות האינפלציוניות מכפי שהן בפועל. לכן לפני שמשנים את מאזן ההצמדה, וממירים את האג"ח משקלית לצמודה, כדאי לבחון פרמטרים נוספים מלבד "העונתיות".
- 1.תודה 02/05/2012 13:37הגב לתגובה זולשקליות.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
