לאן פניו של שוק הנדל"ן למשרדים?

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, מתייחס לשוק הנדל"ן למשרדים. במה הוא שונה מזה למגורים? ואיפה כדאיות ההשקעה גבוהה יותר?
אודי קושל | (1)

בשקט בשקט, בצל ההמולה התקשורתית שמלווה בשנים האחרונות את שוק הנדל"ן למגורים בישראל, צמח לו ענף המשרדים בצורה משמעותית לא פחות. זאת, תוך שהוא מגלה עוצמה יחסית מול המשבר העולמי ורושם שיעורי תפוסה גבוהים ויציבים.

רק בשנה האחרונה בוצעו כמה וכמה עסקאות ענק של רכישת שטחי משרדים במרכז ת"א. ניתוח המחירים של אותן עסקאות מצביע בצורה ברורה שלדעת היזמים מחירי המכירה והשכירות של שטחי משרדים לא צפויים לרדת בשנים הקרובות. די שנזכיר את עסקת מתחם תנובה, או את המגרשים שנקנו ברחוב הארבעה, בציר יגאל אלון וברח' החרש כדי להבין לאן נושבת הרוח.

בד בבד, ניכרת בשנתיים האחרונות עלייה משמעותית בהתחלות הבנייה של פרויקטים למשרדים. בגוש דן לבדו צפויים להתווסף לשוק מאות אלפי מ"ר משרדים ברמת גן, פ"ת, בני ברק ות"א, ולשנות באופן משמעותית את ההיצע הקיים היום.

כמובן שגם תופעת קבוצות הרכישה לא פסחה על התחום (ויש הטוענים ששם היא התחילה), ואכן לא מעט שוכרים הצטרפו לקבוצות רכישה כדי לשנות סטטוס משוכר לבעלים.

איך כל הפריחה הזו מתיישבת עם התחזיות להאטה כלכלית? ובכן, דיי ברור שהמגמות הכלכליות המסתמנות בשילוב עם משבר אשראי עולמי ומחנק אשראי מקומי, עתידות להשפיע בצורה ישירה על שוק הנדל"ן למשרדים ולהקטין משמעותית את הביקושים. זאת בענף שבאופן כללי נחשב בעל סיכון רב יותר מענפי המסחר והמגורים, ענף שבו הגופים המממנים לוקחים מקדמי ביטחון משמעותיים יותר, לרבות הון עצמי גדול יותר לצד דרישות נוספות כמו פריסייל או פריליס.

המצב הכלכלי הוא הגורם המשפיע ביותר על דמי השכירות הממוצעים ושיעורי התפוסה של כלל ענף הנדל"ן למשרדים. בתקופות של צמיחה כלכלית וגאות, חברות חדשות מוקמות, חברות קיימות מתרחבות הביקוש לשטחי משרדים גדל, שיעורי התפוסה עולים ורמת המחירים עולה. לעומת זאת, בתקופות של האטה כלכלית, חברות נסגרות, חברות מצטמצמות ומקטינות עלויות קבועות כך ששיעורי התפוסה יורדים ורמת המחירים יורדת.

מעבר לזה, האטה כלכלית פירושה הרעה במצב הפיננסי של חברות ואי עמידה בתשלומי השכירות, ובהמשך הפרת חוזים ואי תשלום. חלקן מחפשות שוכרי משנה שייטלו ולו חלקית את ההתחייבויות שלהן. התוצאה מתבטאת ישירות בירידה מהותית בדמי השכירות.

כאמור, נכון להיום מצב שוק המשרדים יציב, שיעורי תפוסה ושיעורי דמי השכירות גבוהים ופרויקטים חדשים נמצאים בשלבי הקמה, בעוד שיזמים ממשיכים לרכוש קרקעות חדשות. למרות כך, עושה רושם שלפנינו קיטון משמעותי בביקוש לצד עלייה בהיצע. כל אלה צפויים להביא לירידה בשיעור התפוסה של נכסים ובהמשך לירידה במחיר שטחי ההשכרה ובדמי השכירות.

אם כך, מדוע ממשיכים יזמים לרכוש שטחי משרדים? לכל יזם התשובה שלו. ישנם אלו שמסתכלים לטווח ארוך יותר מזה שמקיפה רשימה זו. מי שרוכש היום קרקע למגדל משרדים רואה לנגד עיניו את תחילת בנייתו בעוד כשנתיים שלוש, ואת הסיום רק בעוד כ-5-6 שנים. אחרים רכשו קרקע ושיווקו אותה מיד לקבוצת רכישה, ולמעשה העבירו הלאה את מרבית הסיכון. יש יזמים שכבר היום חושבים על שינוי תכנוני או על שינוי בתמהיל השימושים. לצד כל אלו יש כמובן, גם את מי שפשוט קיבלו החלטת השקעה שגויה בטיימינג בעייתי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מכיר אותו 19/01/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
    אודי, אתה רמה נמוכה. רק יודעי דבר מבינים ויודעים למה מחזיקים אותך במגדל. כמה נזק גרמת להם ולעמיתים בהסדרים שהיית מעורב בהם, אתה איש מתלהם וטיפש. כל המוסדיים חושבים בדיוק את אותו הדבר עליך. גם יומך יגיע, ליצן.
עדר (X)עדר (X)

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?

איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?

עופר הבר |
נושאים בכתבה עדר השקעות

בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!

בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood,  ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון  ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.

 

עדר ההשקעות הדיגיטלי

המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.

התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.


העלייה והנפילה של גיימסטופ


דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.