לאן פניו של שוק הנדל"ן למשרדים?

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, מתייחס לשוק הנדל"ן למשרדים. במה הוא שונה מזה למגורים? ואיפה כדאיות ההשקעה גבוהה יותר?
אודי קושל | (1)

בשקט בשקט, בצל ההמולה התקשורתית שמלווה בשנים האחרונות את שוק הנדל"ן למגורים בישראל, צמח לו ענף המשרדים בצורה משמעותית לא פחות. זאת, תוך שהוא מגלה עוצמה יחסית מול המשבר העולמי ורושם שיעורי תפוסה גבוהים ויציבים.

רק בשנה האחרונה בוצעו כמה וכמה עסקאות ענק של רכישת שטחי משרדים במרכז ת"א. ניתוח המחירים של אותן עסקאות מצביע בצורה ברורה שלדעת היזמים מחירי המכירה והשכירות של שטחי משרדים לא צפויים לרדת בשנים הקרובות. די שנזכיר את עסקת מתחם תנובה, או את המגרשים שנקנו ברחוב הארבעה, בציר יגאל אלון וברח' החרש כדי להבין לאן נושבת הרוח.

בד בבד, ניכרת בשנתיים האחרונות עלייה משמעותית בהתחלות הבנייה של פרויקטים למשרדים. בגוש דן לבדו צפויים להתווסף לשוק מאות אלפי מ"ר משרדים ברמת גן, פ"ת, בני ברק ות"א, ולשנות באופן משמעותית את ההיצע הקיים היום.

כמובן שגם תופעת קבוצות הרכישה לא פסחה על התחום (ויש הטוענים ששם היא התחילה), ואכן לא מעט שוכרים הצטרפו לקבוצות רכישה כדי לשנות סטטוס משוכר לבעלים.

איך כל הפריחה הזו מתיישבת עם התחזיות להאטה כלכלית? ובכן, דיי ברור שהמגמות הכלכליות המסתמנות בשילוב עם משבר אשראי עולמי ומחנק אשראי מקומי, עתידות להשפיע בצורה ישירה על שוק הנדל"ן למשרדים ולהקטין משמעותית את הביקושים. זאת בענף שבאופן כללי נחשב בעל סיכון רב יותר מענפי המסחר והמגורים, ענף שבו הגופים המממנים לוקחים מקדמי ביטחון משמעותיים יותר, לרבות הון עצמי גדול יותר לצד דרישות נוספות כמו פריסייל או פריליס.

המצב הכלכלי הוא הגורם המשפיע ביותר על דמי השכירות הממוצעים ושיעורי התפוסה של כלל ענף הנדל"ן למשרדים. בתקופות של צמיחה כלכלית וגאות, חברות חדשות מוקמות, חברות קיימות מתרחבות הביקוש לשטחי משרדים גדל, שיעורי התפוסה עולים ורמת המחירים עולה. לעומת זאת, בתקופות של האטה כלכלית, חברות נסגרות, חברות מצטמצמות ומקטינות עלויות קבועות כך ששיעורי התפוסה יורדים ורמת המחירים יורדת.

מעבר לזה, האטה כלכלית פירושה הרעה במצב הפיננסי של חברות ואי עמידה בתשלומי השכירות, ובהמשך הפרת חוזים ואי תשלום. חלקן מחפשות שוכרי משנה שייטלו ולו חלקית את ההתחייבויות שלהן. התוצאה מתבטאת ישירות בירידה מהותית בדמי השכירות.

כאמור, נכון להיום מצב שוק המשרדים יציב, שיעורי תפוסה ושיעורי דמי השכירות גבוהים ופרויקטים חדשים נמצאים בשלבי הקמה, בעוד שיזמים ממשיכים לרכוש קרקעות חדשות. למרות כך, עושה רושם שלפנינו קיטון משמעותי בביקוש לצד עלייה בהיצע. כל אלה צפויים להביא לירידה בשיעור התפוסה של נכסים ובהמשך לירידה במחיר שטחי ההשכרה ובדמי השכירות.

אם כך, מדוע ממשיכים יזמים לרכוש שטחי משרדים? לכל יזם התשובה שלו. ישנם אלו שמסתכלים לטווח ארוך יותר מזה שמקיפה רשימה זו. מי שרוכש היום קרקע למגדל משרדים רואה לנגד עיניו את תחילת בנייתו בעוד כשנתיים שלוש, ואת הסיום רק בעוד כ-5-6 שנים. אחרים רכשו קרקע ושיווקו אותה מיד לקבוצת רכישה, ולמעשה העבירו הלאה את מרבית הסיכון. יש יזמים שכבר היום חושבים על שינוי תכנוני או על שינוי בתמהיל השימושים. לצד כל אלו יש כמובן, גם את מי שפשוט קיבלו החלטת השקעה שגויה בטיימינג בעייתי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מכיר אותו 19/01/2012 14:02
    הגב לתגובה זו
    אודי, אתה רמה נמוכה. רק יודעי דבר מבינים ויודעים למה מחזיקים אותך במגדל. כמה נזק גרמת להם ולעמיתים בהסדרים שהיית מעורב בהם, אתה איש מתלהם וטיפש. כל המוסדיים חושבים בדיוק את אותו הדבר עליך. גם יומך יגיע, ליצן.
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.