בועות, תהומות ומומנטומים; אמאזון כדוגמא
ג'פרי בזוס (Jeffre Bezos), האיש שהקים בשנת 1994 את אמזון (סימול: AMZN), הוא ללא ספק יזם ומנהל ברמתם של ביל גייטס, לארי אליסון ולארי פייג'. בזוס הפתיע בסוף השבוע את מגיש התוכנית 60 דקות, צ'רלי רוז, כשסיפר לו, בעזרת וידאו, שהחברה פיתחה מזל"ט / רובוט שיביא את המוצרים שהצרכנים רוכשים עד לבית הצרכן. "קנית קינדל או ספר והמזל"ט יניח אותו בפתח ביתך", אמר, "כשכמובן הוא שולח לך מסרון לטלפון הנייד שלך שהוא בדרך". מיהרו לארי פייג' ואנדי רובין, המנכ"ל והגאון הטכנולוגי של גוגל (סימול: GOOG) ושלחו אי מיילים לכל המי ומי אודות רובוטי שיווק שגם הם מפתחים (גוגל רכשה השנה 10 חברות רובוטיקה).
מהפכת הטכנולוגיה / אינפורמציה רצה קדימה, הקצב אינו מאט וההשפעה על הכלכלה ממשיכה לשנות סדרי עולם. כל אלו שמזהירים מזה 5 שנים על אינפלציה שמתפתחת, כתוצאה מההנזלה המסיבית של הפד והביקושים שהולכים וגדלים, מתעלמים מהשפעתן של המהפכות האלו. בכל מקרה, בזוס והעובדה ש-AMZN נמצאת בשיא כל הזמנים ו-350% מעל לערכה בשיא בועת 2000, הזכירו לנו את העיסוק האובססיבי שהולך וגדל בנושא הבועה. זה הגיע לשיא חדש בסוף השבוע שעבר, כאשר הכותרת "Nobel Prize winner warns of US stock market bubble" כיכבה בכל הרשתות המובילות. אחד משלושת חתני פרס נובל לכלכלה ב-2013, רוברט שילר, בעל מומחיות בשוק ההון, אינה מוטלת בספק. הוא מזהיר, אליבא הכותרת, מבועה בוול סטריט. כותרת כזו, מאדם כזה, לא רק האפילה על הכותרת של היום הקודם, "We are in a massive speculative bubble", מפיו של מרק פאבר (שהרי עם כל הכבוד לפאבר, שילר בהשוואה, למרות שלא חזה את משבר 1987, הוא ליגה לאומית של ממש), אלא גם נתנה לגיטימציה לטענה שבועה מתפתחת.
האמת, מי שמבין אמריקנית ומקשיב לשילר בראיון שנתן ל-CNBC, יתקשה מאוד למצוא קביעה על כך שהשוק בועתי, פשוט כי אין כזו. (http://www.cnbc.com/id/101237862) שילר אומר, שאם המחירים בנאסד"ק ימשיכו לרוץ - "הם עלולים להגיע לבועה". שילר חושש שקצב העליות בנאסד"ק עלול לייצר מומנטום שיוביל ליצירת בועה. הוא מציין במפורש בראיון, שזה לא המצב כרגע, אבל מי קורא מעבר לכותרת? בועות נוצרות בעקבות ציפיות שמקורן בשוק ההון ובתקשורת הקשורה לו. ציפיות, שבעזרת התקשורת יוצרות את המומנטום שמנפח את הבועה - ללא המומנטום אין בועה - וכרגע, אין עדיין מומנטום. צריך להבין שלמצב הכלכלי במיין סטריט אין קשר ישיר ליצירת בועה בוול סטריט. הקשר נוצר רק לאחר התפוצצות הבועה, אז יורדים מחירי הנכסים בצורה שפוגעת ביכולת הצריכה וההשקעה, זה עוצר צמיחה ומייצר מיתון. חשוב לדעת שלהיווצרות בועות בשוק ההון אין קשר ישיר למצב החברות שהנכסים שלהן נסחרים בו. משפט כזה ירים גבה, אבל "בועת 1987", כדוגמא, הגיעה לשיא המומנטום כשמצבן העסקי של החברות המובילות בדאו וב-P&S היה בכי רע. להזהיר בפני בועה או תיקון בשוק שנמצא במגמת עליות ארוכה, זה כמו להזהיר בצהרי היום שתוך כמה שעות יהיה חושך. מאז מאי 1896, אז הדאו ג'ונס החל להימדד, כל גאות ארוכה הסתיימה בבועה שהתפוצצה והובילה את המשק למיתון. לאורך דרכה של הגיאות הארוכה במיין סטריט היו תיקונים רבים שהשפעתם על הנעשה במיין סטריט הייתה קטנה, אם בכלל. בועות ענק היו ב-1929, 2000 ו-2008. תיקונים, לעומת זאת, היו ב-1974, 1987, 1991, 1993, 1998, 2005 ו-2011. הבועה נוצרת כאשר מתחיל מומנטום שבא מתוך התלהבות בסקטור מסוים (לאחר תקופה ארוכה של עליות בבורסה, עליות שמתבססות על התחזקות כלכלית) וגורר אחריו, ככל שהוא מתחמם, את הבורסה כולה. שנת הבועה של 2000 היא הדוגמא הטובה ביותר. במהלך 1996-7 הסקטור הטכנולוגי החל לצבור מומנטום, שניזון מציפיות שלובו ע"י התקשורת.
בקיץ 1999, המשקיעים נבהלו מהערכים של מניות הכלכלה הישנה (WMT, GE, PG, ברקשאייר ועוד) ורצו לעצור אותן. אבל הסקטור הטכנולוגי, שם הערכים באמת היו בשמיים עוד ב-1997, המשיך ונישא על ציפיות ומומנטום לתוך שנת 2000. כאשר הנאסד"ק הגיע לשיא המומנטום שלו, בתקופה שבין קיץ 1999 לאפריל 2000, מדד הדאו ירד. מלכות הטכנולוגיה דאז, CSCO, QLCM ו-AMZN, עלו באותה התקופה ב-515%, 2900% ו-1200% בהתאמה. חברות הכלכלה הישנה המובילות דאז, וולמארט (סימול: WMT), אלטריה / פיליפ מוריס (סימול: MO) וברקשאייר (סימול: BRKA) ירדו ב-35%, 55%, ו-44% בהתאמה. סיסקו הגיעה אז לשווי שמעל ל-650 מיליארד - 50% מעל לשוויה דאז של GE, כאשר מבחינה עסקית לא הגיעה לעשירית בהשוואה של האחרונה.
- אמזון תשקיע 4.4 מיליארד דולר בניו-זילנד
- 1.27 מיליארד דולר באמזון - אקמן משנה כיוון: יותר טכנולוגיה פחות תשתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2008 קרה בדיוק אותו התהליך בהובלת חברות הנדל"ן והפיננסים, שעלו להערכות בלתי פרופורציונליות בלי שום ערך עסקי. אגב, חברות הטכנולוגיה פיגרו במומנטום 2008. פיצוץ הבועה גרר ירידה של השוק כולו לרמות שפל, מחוסר מילה הפוכה ל"בועה" - נכנה זאת כ"תהום". ירידת הערכים לתהום בוול סטריט, ב-1929, 2000 ו-2008, היא שיצרה את המשבר הכלכלי במיין סטריט וערכי ה"תהום" בוול סטריט. תהליכים אלה לא היו שונים (אלא בהיקף הבועה והתהום) בהשתקפותם במדד הדאו ג'ונס מאז 1896. בכל סיבוב הם לוו ו/או נדחפו ע"י התקשורת הפיננסית, שהשפעתה הולכת וגדלה לאורך השנים. היום, בעקבות עליות שערים ארוכות שהתחזקו לאחרונה והצורך בכותרות מרעישות, התקשורת הפיננסית מעלה את נושא הבועה לראש מעייניה שוב. עד שלא תצליח לנתק בין הערכים במיין סטריט לאלו בוול סטריט, היא לא תרפה. כותרות כמו "Nobel Prize winner warns of US stock market bubble" מושכות תשומת לב' ובמיוחד לאור העובדה שפחות ופחות אנשים טורחים לקרוא מעבר להן. קחו למשל כותרת לדוגמת “sales during Thanks Giving Day were lower but Cyber-sales helped to break the record” - זו כותרת שמנסה להסביר בצורה שלילית את העובדה החיובית שהמכירות בחג ההודיה שברו את שיאי העבר. מה? ה-Cyber-sales זה לא מכירות? האם לא ידוע שמזה 4-5 שנים מכירות באמצעות האינטרנט עולות במהירות על חשבון המכירות הרגילות?
מאז 2009 ועד היום העליות במניות משקפות את יציאת הכלכלה הריאלית והחברות מהתהום אליה נפלו בעקבות פיצוץ הבועה בוול סטריט, ההתאוששות מאז והציפיות להמשך ההתאוששות הגלובלית. החברות שמרכיבות היום מדדים כמו S&P , דאו, ניקיי, Euro50 ושכמותם, מעולם לא ייצגו חברות במצב טוב יותר, קופתן מלאה בנזילות, הן מחלקות דיבידנד גבוה, רוכשות מניות של עצמן ואף אחת מהן הודיעה שתשנה זאת בעתיד הנראה לעין. שום בועה לא התפוצצה, כשיחס ערך החברה להכנסותיה ורווחיה היה כפי שהוא היום. נכון, AMZN, עליה נדבר בהמשך, נסחרת במחיר מטורף. אבל אין כרגע בועה, ומה שחשוב יותר - עוד לא התחיל מומנטום, בשום סקטור, שהוא בעל השפעה על השוק. אנחנו מקווים, שכפי שראינו עד כה היגיון הכלכלי אצל המשקיעים, הוא ימשיך להוביל את ההחלטות בשוק, לכן התיקון הבא (שמתחייב) יהיה שוב הזדמנות איסוף של מניות מובילות. מילה של הרגעה לסיום, לוקח הרבה זמן לבועה להתנפח ולהתפוצץ - "חגיגת האזהרות" מבועת 2000 החלה בסוף 1996 עם נאום "ההתנפחות" של גרינשפאן, וב-2008 זה התחיל ב-2006. אז גם אם רואי השחור צודקים, יש לכולכם זמן לתכנן את היציאה (מה שכמובן לא תעשו).
AMZN בשיא כל הזמנים
AMZN הייתה ללא ספק אחת המובילות לבועת 2000 - "אחת המשאבות שניפחו את הבלון". היא המניה המובילה היחידה בנאסד"ק שנמצאת היום מעל מחיריה דאז, הרבה מעל. מתחילת דרכה היא קבעה כאסטרטגיה להיות החברה המובילה בעולם בשוק הצרכנים ברשת. היא פועלת בארבע מישורים, מול צרכנים, מול מוכרים, מול עסקים ובתחום יצירת תכנים. בכל אלו היא מציעה שירותים נלווים כמו פרסום, כרטיסי אשראי ועוד. כ-67% מההכנסות מגיעות ממכירת מוצרי צריכה אלקטרוניים. כ-19% ממכירת ספרים,DVD וכו', כ-8.8% משירותי תוכנה על הרשת כולל הענן והיתרה, כ-5.2% ממכירת החומרה של מכשיר הקינדל. היא פועלת בנפרד בצפון אמריקה (57% מהמכירות) וגלובלית (43%), ומעסיקה כ-89 אלף עובדים. החברה סיימה את 2012 עם מכירות של 61.1 מיליארד והפסד של 39 מיליון. הרבעון האחרון שפרסמה החברה, יולי-ספטמבר 2013, מראה על מכירות של 17.1 מיליארד עם הפסד של 41 מיליון או 9 סנט למניה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו המכירות ל-48.9 מיליארד - עלייה של 22.9%, ורווח נקי של 34 מיליון לעומת הפסד של 137 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. בקופת החברה 7.7 מיליארד. קונצנזוס האנליסטים צופה לחברה מכירות של כ-75 ו-90 מיליארד ב-2013-14 ורווח למניה של 0.73 ו-2.68 דולר בהתאמה, מה שמביא אותה למכפיל 2014 של כ-144 - מטורף (אתר ההערכות trefis.com מעריך את המחיר הריאלי של המניה ב-314 דולרים - 18% מתחת למחיר בשוק). העלייה החדה שצופים לרווח למניה ב-2014 מתבססת על המשך ההתייעלות שמפגינה החברה, פלוס עלייה חדה שצופים האנליסטים (31 מתוך 43 שסוקרים ממליצים בקנייה) למכירות מוצרי אלקטרוניקה גלובלית.
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
מאז תחילת ההתאוששות בסוף 2008 המניה עלתה ב-820%. בחודשיים האחרונים, בגלל הציפיות למכירות בחגים, עלתה בכ-35%. מניות כמו אמאזון, שיש להן הנהלה כמו שמייצג בזוס (לא פחות ממניות כמו TSLA) מקבלות בוול סטריט הערכות טירוף שמניעות מומנטום. אבל ולמרות המחיר המטורף, AMZN מודל 2013 "זולה" בהרבה בכל היבט בהשוואה לערכים בהם נסחרה ב-1999-2000. אגב, בשנת 1999, עת הגיעה החברה לשווי שוק של 35 מיליארד דולרים, היא סיימה עם מכירות של 1.64 מיליארד, הפסד תפעולי של 607 מיליון ונקי של 720 מיליון או 2.2 דולר הפסד למניה ומזומן לא היה לה. איך הגיעה אז לשווי כזה? לא שונה מהדרך בה הכפילה עצמה כמעט בשנתיים האחרונות, בעידוד מקהלת אנליסטים (תבדקו בוויקיפדיה על Henry Blodget ו-AMZN).
- 7.שלמה גרינברג 05/12/2013 19:12הגב לתגובה זולמינרל (3) מולי זה ספור מעניין וכבר עניתיי למישהו. הבעייה של החברה היא בהתרסקות מחירי המתכות הנדירות מחד ומשחקים בה של ספקולנטים מאידך. בהזדמנות נכתוב אבל הסכנות כאן מרובות. לאילן (4): הגבתי. בגדול נצטרך להמתין להשפעת המשקיעה החדשה. לחיים (6): 3 סיבות לעליות: מריסה מאייר, מריסה מאייר ומריסה מאייר. היא נכנסה לתפקיד בסוף יולי 2012 ותבדוק את המניה מאז. כפי שאני טוען תמיד, זה הכול ההנהלה !!!
- 6.haim 05/12/2013 18:44הגב לתגובה זומה גורם לעליות המניה?
- 5.שלמה גרינברג 05/12/2013 18:31הגב לתגובה זולדינו (1): שים לב שמאז תחילת השנה כול החברות הקטנות בתחום האנרגיה האלטרנטיבית (תאי דלק במקרה הזה), אפילו אירוטק, בעלייה. החברה מדברת על מעבר לרווחיות ב 2014. יש לי הרושם שהמומחים פקששו את ההתקדמות וההשתלבות של הטכנולוגיה בתעשייה כחלק מההתקדמות הטכנולוגית ליריב (2): תקרא, http://seekingalpha.com/article/1875431-distressed-valuation-at-tower-semiconductor-provides-an-opportunity-to-buy-at-a-cyclical-low?source=yahoo שם תמצא הסיבות ההגיוניות לירידה. לדעתי צריך סבלנות כי החברה מתקדמת יפה.
- 4.אילן 05/12/2013 17:28הגב לתגובה זואשמח לתגובה לגביה
- 3.מינראל 05/12/2013 17:11הגב לתגובה זוmcp לאחר ההנפקה שהייתה לפני כחודש ולקראת השנה הבאה ובתודה מראש
- 2.יריב 05/12/2013 17:00הגב לתגובה זותמיד נהנה לקרוא את כתבותיך , אולי תוכל בבקשה להתייחס למניית טאואר ולנתח מה פשר הירידות החזקות וכיצד אתה רואה את המשך דרכה , תודה.
- 1.דינו 05/12/2013 15:44הגב לתגובה זולשלמה- תודה על הסקירה המעניינת והמרגיעה. לאור העליה אמש במנית plug האם לדעתך בשלו התנאים לפריצה משמעותית יותר. תודה

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.