מסתבר שה"עושק" לא נגמר בפוליסות חיסכון. אם חשבתם שדמי הניהול הגבוהים בפוליסות החיסכון נגמרים שם - תחשבו שוב. אחרי שהראינו בכתבה הקודמת איך פוליסות החיסכון הפכו למוצר יקר שהביצועים שלו מפגרים אחרי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מגיעה עכשיו דוגמה נוספת: מגדל, הפניקס, כלל והראל, חברות הביטוח הגדולות בישראל גובות בין 0.62% ל-0.92% של דמי ניהול על מכשירים פסיביים לחלוטין, שעוקבים אחד לאחד אחרי מדד ה־S&P 500. מגדל בראש "החצופות" עם 0.92%. 

כן, קראתם נכון. 0.92% דמי ניהול על מוצר שלא “מנוהל” בפועל, אלא פשוט מחקה מדד אמריקאי. אין מנהל השקעות שמחליט על מניות, אין אסטרטגיה, אין תזמון שוק. רק מסלול פסיבי שמטרתו לשקף את ביצועי מדד ה-S&P 500. ובכל זאת - החוסך דרך חברת הביטוח צריך לשלם על זה דמי ניהול חצופים. גם קרנות ההשתלמות וקופות הגמל להשקעה גובות דמי ניהול גבוהים על המוצר הפסיבי, אך פחות. וכל זה שיש קרנות נאמנות מחקות וקרנות סל שעוקבות אחרי המוצר באפס דמי ניהול, או קרוב לאפס. 

איך אפשר להסביר את דמי הניהול האלו? קוראים לזה שיטת מצליח - דורשים 0.92% - הציבור מסכים, יופי. אם אין זרימת כספים גדולה לפוליסה עוברים לפוליסה אחרת, או שמורידים דמי ניהול. לא הוגן, זה ניצול גדול של הציבור ההדיוט. לצד העושק הזה, יש גם פוליסות חיסכון עם דמי ניהול אפס שעוקבות אחרי ה-S&P - מנורה, הכשרה ו...מגדל שמנוהלת על ידי מגדל שוקי הון.  הפוליסה הגדולה היא היקרה - כ-3.6 מיליארד שקל, פי 12 מהרן הקטנה. אגב, דמי הניהול של מגדל על הקרן הזו הם מעל 30 מיליון שקל!

“פסיבי” במחיר של אקטיבי

במבט ראשון זה נשמע כמעט לא הגיוני: הרי כל התכלית של מכשירים מחקי מדד היא להיות זולים, נגישים, פשוטים. בעולם, קרנות סל ותעודות מחקות S&P 500 גובות לרוב דמי ניהול של 0.03%-0.09% בלבד. גם בישראל רוב הקרנות המחקות דמי הניהול הם אפסיים או קרובים לזה אבל אצל חברות הביטוח, זה סיפור אחר: מגדל גובה 0.92%, הפניקס סביב 0.72%, כלל 0.67% והראל כ־0.62%.

• האם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?
• מחירי ביטוח הרכב צפויים לרדת לקראת סוף השנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

איך זה בכלל אפשרי?

פוליסת חיסכון היא כמו "חוזה אישי" ביניכם לבין חברת הביטוח. החברה מנהלת את הכסף בתוך הבית. היא קובעת את דמי הניהול, את המסלולים, וגם מתי איפה וכמה תדעו על הביצועים. זה לא אותה רמה של פיקוח כמו במוצרים האחרים. ואין דרישה רגולטורית אחידה כמו זו שחלה על קופות גמל או קרנות נאמנות.

הטבות המס בקרנות ההשתלמות, שעלותן למדינה הגיעה ב-2024 ל-10.7 מיליארד שקל (וצפויה להגיע ל-11.5-12 מיליארד ב-2025), מועילות בעיקר לעשירים ומעמיקות את אי השוויון בישראל. כך עולה מניתוח מדיניות מקיף שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בהובלת הכלכלנים כפיר בץ, מורן משה חנציס ודור סרברניק.

הנתונים חושפים תמונה מטרידה: בעוד ש-83% מהעובדים בעשירון העליון מפקידים לקרן השתלמות ונהנים מהטבות המס הנלוות, רק 9% מהעובדים בעשירון התחתון זוכים להטבה זו. "מדובר למעשה בהטבה נלווית לשכר, אשר אינה נגישה לכלל העובדים במשק", מציינים מחברי הדוח, ומוסיפים כי "מטבע הדברים, היות ומדובר בהטבה נלווית לשכר, ניתן לזהות קבוצות מאוגדות של עובדים הנהנים מהאפשרות לנהל קרן השתלמות כחלק מתנאי ההעסקה הקולקטיביים".

העבודה המחקרית הזו אולי מלמדת על כוונת האוצר להכשיר את הקרקע למסות את קרנות ההשתלמות. באופן מוצהר אין קשר בין המחקר הזה ובין העבודה השוטפת על התקציב, אבל המסקנות שלה מאוד משרתות את האוצר שמעוניין למסות את הקרנות שהן מקלט מס כולל - אין מס באף אחד משלבי הקרן - לא בהפקדה, לא בחיסכון ולא במשיכה. יש הטבות מס ויש אפס מס על הרווחים ומסתבר שמיש נהנה מכך הם העשירונים העליונים. 

מהשתלמות מקצועית למכשיר חיסכון כללי

קרנות ההשתלמות הוקמו בתחילת שנות ה-60 במטרה מוגדרת וברורה: לסייע לעובדי הוראה במימון השתלמויות מקצועיות ושנות שבתון. המטרה הייתה לאפשר למורים לצאת לשנת חופש ללא תשלום, במהלכה יוכלו לעבור הכשרות מקצועיות וריענון למניעת שחיקה מקצועית. אולם בתחילת שנות ה-80 חל מהפך דרמטי - בוטלו המגבלות על המשיכה מהקרנות, והן הפכו בפועל לאפיק חיסכון כללי, נזיל ופטור ממס, ללא ייעוד ייחודי.

• המסלול המנצח - 20% מתחילת השנה, פי 5 מעל ה-S&P 500
• קרנות השתלמות בספטמבר - תשואה של מעל 2% במסלול הכללי; תשואה של כ-3.6% במסלול המנייתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נכסי קרנות ההשתלמות מגיעים לכ-420 מיליארד שקל, והם מהווים כ-22% מסך נכסי החיסכון (בניכוי חיסכון פנסיוני) של משקי הבית בישראל. ההפקדות השנתיות נטו עומדות על כ-13 מיליארד שקל בממוצע, מה שהופך את הקרנות למוצר מרכזי ונפוץ בשוק ההון הישראלי.