BYD SEAL U
צילום: יצרן

ענקית הרכבים החשמליים שגדולה מטסלה ושווה שמינית ממנה - האם היא כדאית להשקעה?

קרב הענקים: BYD עוקפת את טסלה במכירות – מה זה אומר על המניות שלהן?
אדיר בן עמי |

בנקודת ציון היסטורית בתעשיית הרכב החשמלי, יצרנית הרכב הסינית BYD השיגה הישג חסר תקדים ברבעון השלישי של 2024, כשעקפה לראשונה את טסלה TESLA INC בהכנסות. BYD רשמה הכנסות של 28.2 מיליארד דולר, לעומת 25.2 מיליארד דולר של טסלה. התפתחות זו מסמנת שינוי משמעותי במאזן הכוחות בתעשיית הרכב החשמלי העולמית.

מי מרוויחה יותר?

למרות הפער בהכנסות, טסלה עדיין מובילה משמעותית ברווחיות. החברה של אילון מאסק רשמה רווח תפעולי של 2.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, בעוד BYD הסתפקה ברווח תפעולי של 1.1 מיליארד דולר. הפער ברווחיות נובע בעיקר מהפרמיה שטסלה גובה על מכוניותיה ומהיתרונות התפעוליים שלה בתחומי האנרגיה המתחדשת והסוללות. היכולת של טסלה לשמור על מרווחי רווח גבוהים מדגישה את חוזקת המותג שלה בשוק הפרימיום.

כשבוחנים את שווי השוק של שתי החברות, הפער עדיין עצום: טסלה נסחרת בשווי שוק של כ-830 מיליארד דולר, עם מכפיל רווח עתידי של 78, המשקף ציפיות גבוהות להמשך צמיחה. לעומתה, BYD נסחרת בשווי שוק של 120 מיליארד דולר בלבד, עם מכפיל רווח עתידי צנוע יותר של 20. הפער העצום בשווי השוק מעיד על האמון שהמשקיעים נותנים ביכולת של טסלה להמשיך ולהוביל את המהפכה החשמלית בתעשיית הרכב.

ביצועי המניות משקפים את המומנטום החיובי של שתי החברות: מניית BYD בבורסת הונג קונג עלתה ב-38% מתחילת השנה, בעוד מניית טסלה רשמה עלייה מתונה יותר של 15%. העלייה החדה במניית BYD משקפת את ההתקדמות המשמעותית של החברה בשוק הרכב החשמלי העולמי והצלחתה בהרחבת נתח השוק שלה.

 

BYD מכוונת לפלח שוק רחב יותר

האסטרטגיה של BYD מתמקדת במגוון רחב של דגמים במחירים תחרותיים, המכוונים לפלח שוק רחב יותר. החברה הסינית מציעה מגוון רחב של רכבים חשמליים והיברידיים, החל ממכוניות קטנות וכלה ברכבי פנאי יוקרתיים. לעומתה, טסלה ממשיכה להתמקד בסגמנט הפרימיום תוך שמירה על מרווחי רווח גבוהים, ומשקיעה משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות חדשניות ומערכות נהיגה אוטונומית.

התחרות בין שתי החברות צפויה להתחמם עוד יותר בשנים הקרובות, כשכל אחת מהן מנסה לחזק את אחיזתה בשוק הרכב החשמלי הגלובלי. BYD מתכננת להרחיב את נוכחותה בשווקים בינלאומיים, במיוחד באירופה ובדרום מזרח אסיה, בעוד טסלה ממשיכה להשקיע בהרחבת כושר הייצור שלה ובפיתוח דגמים חדשים.

מומחים בתעשייה מציינים כי התחרות הגוברת בין שתי החברות צפויה להביא לחדשנות מוגברת ולהורדת מחירים בשוק הרכב החשמלי, מה שעשוי להאיץ את המעבר העולמי לתחבורה חשמלית. עם זאת, האתגרים העומדים בפני שתי החברות משמעותיים, כולל התמודדות עם שרשראות אספקה מורכבות, תחרות גוברת מצד יצרניות רכב מסורתיות, ושינויים רגולטוריים בשווקים השונים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

דוחות טסלה

ענקית הרכבים החשמליים רשמה בתוצאותיה לרבעון השלישי רווח למניה של 72 סנט על הכנסות של 25.2 מיליארד דולר. הצפי היה לרווח למניה של 58 סנט על הכנסות של 25.4 מיליארד דולר. שיעור הרווח הגולמי עמד על 19.8%, לעומת צפי של 16.8%. תזרים המזומנים החופשי הסתכם ב-2.74 מיליארד דולר, טוב מהצפי של 1.61 מיליארד.

יצרנית הרכבים החשמליים צופה "צמיחה מתונה" במסירות רכב ב-2024: "למרות התנאים המאקרו-כלכליים המאתגרים, אנו צופים להשיג צמיחה מתונה במסירות כלי רכב ב-2024. התקנות מערכות אגירת אנרגיה צפויות להכפיל את עצמן ביחס לשנה שעברה ב-2024."

עוד ציינה החברה כי התוכניות לדגמי רכב חדשים, כולל דגמים במחירים נגישים יותר, נשארות במסלול להתחלת ייצור במחצית הראשונה של 2025. טסלה הודיעה מוקדם יותר החודש כי המסירות ברבעון ספטמבר צמחו ביותר מ-6% בהשוואה לשנה שעברה, מה שמסמן את הרבעון הראשון של צמיחה לאחר ירידה בתקופה ינואר-יוני.

החברה הורידה מחירים בשנה שעברה, מה שהוביל לירידה חדה בשולי הרווח. באביב, היא שינתה את האסטרטגיה שלה והחלה להציע אפשרויות מימון זולות יותר והנחות, צעד שלדברי אנליסטים עשוי להאט את שחיקת הרווחיות ברבעונים הבאים. מחירי חומרי הגלם המשמשים לייצור סוללות לרכב חשמלי נמצאים בירידה, וטסלה ציינה כי העלויות שלה יפחתו כתוצאה מכך השנה, כאשר ההשפעה תקטן עם הזמן.

 

הרובוטקסי - ישנה הכל?

לאחר אירוע ההשקה האחרון של טסלה, המשקיעים התאכזבו. לפי דעתם, טסלה לא סיפקה מספיק מידע אודות ציר הזמן של הסייברקאב והמוניות האוטונומיות, למרות שהחברה הדגימה נסיעות באב-טיפוס שהציגה באירוע. טסלה רוצה להשיק את שירות המוניות האוטונומיות בסוף 2025, כשתשתמש ברכבי ה-Model 3 וה-Model Y שלה לשם כך. את הסייברקאב בכוונתה להתחיל לייצר בסוף 2026.

אך מנגד, יש משקיעים שהסתפקו במה שטסלה כן הציגה באירוע. ״אין הגאים, אין דוושות, אין כלום!״ כך אמר סנדי מונרו, מייסד חברת הייעוץ להנדסת כלי רכב מונרו ושות׳, בסרטון שפרסם בערוץ היוטיוב של החברה. ״זה כאילו שיש לך נהג, רק שאתה גם בכסא הנהג במקום במושב האחורי... זה גאוני״.

"אנחנו בטסלה רואים את הרובוטקסי ככלי שמשנה את כל התפיסה של בעלות על רכב", אמר מאסק באירוע החשיפה של הרובוטקסי ביום חמישי, "במקום לקנות מכונית ולחנות אותה רוב הזמן, הרכב יכול לעבוד עבורכם, להרוויח כסף בזמן שאתם ישנים או בעבודה. זה לא רק מהפכה מבחינת הטכנולוגיה, זה משנה את כל הכלכלה של תחבורה. אנשים יכולים להחליט אם הם רוצים להשתמש ברכב הפרטי שלהם, להשכיר אותו דרך האפליקציה, או להיות חלק ממערכת תחבורה רחבה יותר".

הרובוטקסי אמור לאפשר לבעלי טסלה להשמיש את רכבם בזמן שהם לא משתמשים בו. כך, אדם שנמצא בעבודה או במהלך הלילה כשהוא ישן, יכול לתת לרכב שלו לעבוד בשבילו כמונית אוטונומית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.