הבורסה של לונדון: מבתי קפה למעצמה פיננסית - היסטוריה של מאות שנים
הבורסה בלונדון (London Stock Exchange - LSE) מהווה אחד מעמודי התווך של עולם הפיננסים הגלובלי. עם היסטוריה עשירה המתפרסת על פני מאות שנים, היא ממשיכה להיות מוקד משיכה למשקיעים ולחברות מכל רחבי העולם, כולל ישראל. הבורסה של לונדון נחשבת לבורסה הגדולה ביותר באירופה ולתשיעית בגודלה בעולם.
הכל התחיל ב'בית הקפה של ג'ונתן' בשנת 1698, כאשר ברוקר בשם ג'ון קסטלינג החל לפרסם רשימת מחירים של סחורות ושערי חליפין. מה שהחל כרשימה מזדמנת הפך עם הזמן למוקד משיכה לסוחרים ומשקיעים. המעבר ל'בית הקפה של גרוואי' הביא עמו חידוש מרתק - מכירות פומביות שנמשכו כל עוד דלק נר שמן. זו הייתה הסנונית הראשונה למסחר המאורגן בניירות ערך בלונדון.
עם השנים, הפעילות התרחבה והתמסדה. ב-1773, ג'ונתן ו-150 ברוקרים נוספים הקימו מועדון ופתחו בורסה פורמלית יותר בסמטת סוויטינג. זה היה הצעד הראשון לקראת מיסוד הבורסה כפי שאנו מכירים אותה היום. המעבר לחדר מסחר מפוקח ב-1801 סימן את תחילתה של עידן חדש, עם כללים ברורים יותר ופיקוח הדוק.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד ה-FTSE 100
במרכזה של הבורסה בלונדון עומד מדד ה"פוטסי" - FTSE 100, המאגד את 100 החברות הגדולות ביותר הנסחרות בה. מדד זה מהווה מעין מדד חום לכלכלה הבריטית ולשוק ההון העולמי. בין החברות המובילות במדד ניתן למצוא ענקיות כמו AstraZeneca בתחום התרופות, Shell בתחום האנרגיה, HSBC בתחום הבנקאות, Unilever בתחום מוצרי הצריכה, וריו טינטו בתחום הכרייה. שווי השוק המצרפי של חברות אלו נע בין 110 ל-236 מיליארד דולר.
מבט על מכפילי הרווח של מדד ה-FTSE 100 מגלה תמונה מעניינת. נכון לשנת 2024, המדד נסחר במכפיל רווח עתידי של כ-10.5, נמוך יחסית לממוצע ההיסטורי שלו ולמדדים גלובליים אחרים. נתון זה עשוי להצביע על הזדמנויות השקעה פוטנציאליות, במיוחד לאור התחזיות לגידול של כ-5% ברווחי החברות במדד בשנה הקרובה. זאת לאחר שנת 2023, שהתאפיינה בירידה מסוימת ברווחים.
מחזורי המסחר בבורסה בלונדון הם עדות נוספת לחשיבותה בזירה הפיננסית העולמית. מדי יום נסחרים בה מניות ונכסים פיננסיים בשווי של מיליארדי דולרים. עמלות המסחר משתנות בין הברוקרים השונים, כאשר התחרות הגוברת בין ברוקרים מקומיים וגלובליים מביאה לעיתים להוזלת עלויות עבור המשקיעים.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
הנוכחות הישראלית
אחד ההיבטים המעניינים של הבורסה בלונדון הוא הנוכחות המשמעותית של חברות ישראליות. חברות אלו מצאו בלונדון במה בינלאומית להצגת הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית. בין החברות הבולטות ניתן למצוא את Plus500, המתמחה במסחר בחוזי הפרש (CFDs), Playtech העוסקת בתחום ההימורים והמסחר הפיננסי, ו-888 Holdings המובילה בתחום ההימורים המקוונים.
Plus500 מהווה דוגמה מצוינת להצלחה ישראלית בבורסה הלונדונית. החברה, שהוקמה ב-2008, הפכה לאחת הפלטפורמות המובילות בעולם למסחר ב-CFDs. עם שווי שוק של כ-2.5 מיליארד דולר. חברה ישראלית נוספת הראויה לציון היא Playtech, עם שווי שוק של 3 מיליארד דולר. Playtech מתמחה בפיתוח תוכנה לתעשיית ההימורים המקוונים, ונחשבת למובילה עולמית בתחומה.
888 Holdings, עם שווי שוק של 388 מיליון דולר, היא דוגמה נוספת לחברה ישראלית שמצאה הצלחה בלונדון. החברה, המתמחה בהימורים מקוונים, הצליחה לבסס את מעמדה כשחקנית משמעותית בתעשייה התחרותית הזו, תוך שהיא נהנית מהנגישות והנראות שמספקת הבורסה בלונדון.
שוק ההשקעות האלטרנטיביות
מעבר לחברות הגדולות, הבורסה בלונדון מציעה גם פלטפורמה לחברות קטנות ובינוניות באמצעות שוק ה-AIM (Alternative Investment Market). שוק זה מאפשר לחברות צעירות וצומחות, כולל חברות ישראליות, לגייס הון ולצמוח בסביבה רגולטורית גמישה יותר. זוהי הזדמנות נהדרת עבור חברות סטארט-אפ ישראליות המחפשות להרחיב את פעילותן הגלובלית.
שעות המסחר בבורסה בלונדון נוחות יחסית למשקיעים ישראלים. המסחר מתקיים בימים שני עד שישי בין השעות 08:00 ל-16:30 לפי שעון לונדון, שהן 10:00 עד 18:30 לפי שעון ישראל. זמני המסחר הללו מאפשרים למשקיעים ישראלים לעקוב אחר השוק ולבצע עסקאות במהלך שעות היום הרגילות.
מאז תחילת שנת 2024, מדד ה-FTSE 100 הציג עלייה מתונה, עם תחזיות אופטימיות לקראת סוף השנה. האנליסטים צופים כי המדד יגיע לרמה של כ-8,160 נקודות עד סוף השנה. בשנים האחרונות, העלייה הממוצעת של המדד נעה סביב 4-6% בשנה, מה שמציע יציבות יחסית למשקיעים ארוכי טווח.
תשואת דיבידנד גבוהה
אחד היתרונות הבולטים של השקעה בבורסה בלונדון הוא תשואת הדיבידנד הגבוהה יחסית. רבות מהחברות הנסחרות ב-FTSE 100 ידועות במדיניות חלוקת דיבידנדים נדיבה, עם תשואות דיבידנד ממוצעות הנעות סביב 4%. זהו גורם משיכה משמעותי עבור משקיעים המחפשים הכנסה שוטפת מהשקעותיהם.
עבור משקיעים ישראלים המעוניינים לסחור בבורסה בלונדון, התהליך פשוט יחסית. ניתן לפתוח חשבון מסחר אצל אחד הברוקרים המקומיים או הגלובליים המציעים גישה לבורסה. ברוקרים כמו Hargreaves Lansdown מציעים גישה ישירה למניות ישראליות הנסחרות בלונדון, מה שהופך את התהליך לנגיש עוד יותר עבור משקיעים ישראלים.
- 1.יפה . אבל הסטרלינג האנגל בשפל מול שאר המטבעות ב 10 שנים (ל"ת)רוטשילד 12/10/2024 11:15הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
