בורסה מסחר משקיע מניות
צילום: תמר מצפי
ניתוח טכני

השוק בריא. עובר תחלופה של סקטורים. יש הרבה מניות מעניינות

זיו סגל | (3)

יש לנו הרבה גרפים מעניינים לדבר עליהם אז ניכנס ישר לעניינים.

 

נתחיל בשוק. ובשורה התחתונה - הוא נראה לי בסדר גמור. מה שקורה עכשיו הוא קצת חילופי מושכות. מניות טכנולוגיה כבדות משחררות קצת (לא כולן) ובקרוב ישחררו קצת ממשקלן במדד הנאסד״ק. מניות אחרות נכנסות מתחת לאלונקה.  

על התחזקות סקטור התעשיה ומשמעותה דיברנו. סקטור הצרכנות המחזורית חזק כבר זמן רב (מעיד על אופטימיות צרכנית שיכולה ל״הרגיז״ קצת את הפד). אליהם מצטרפים הנדל״ן, התחבורה, הפיננסים ואולי גם האנרגיה. הסקטורים הדיפנסיביים: בריאות, תקשורת, צרכנות קבועה ותשתיות נותרים חלשים. תנועה בריאה בשוק.

 

מדד ה - ראסל 2000 מייצג את לוחמי השורה השניה: המניות של החברות הקטנות יותר. כפי שתראו על הגרף, הוא ממש ״נשכב״ על הרצפה ותמך בשוק בתבנית אופטימית של משולש מתחת לרמת התנגדות קשוחה ב - 208. תעיפו מבט על הגרף של IWM ותראו את המשולש ואת ההתנגדות. מהלך מעל 208 יתן רוח גבית לשוק כשהמדד יעבור מהגנה להתקפה. בינתיים אתם יכולים לראות הרבה מניות קטנות, שסוקרו כאן וכאלו שלא, שעולות יפה.

 

מניות סיניות - לקראת קפיצה?

נושא נוסף שרציתי להעלות היום הוא המניות הסיניות. התעוררותן נמשכת. הגרף של BABA מראה את התמודדותה עם תבנית המשולש והממוצע הנע ל - 200 יום. עוד צעד קטן והמניה בדרך לקפיצה משמעותית.

 

המניה השניה שאעדכן לגביה היא NIO. יושבת על משבצת הרכבים החשמליים המתחממת ועל הטריטוריה הסינית. פרצה גם רמת התנגדות משמעותית וגם ממוצע נע ל - 200 יום. עוד צעד קטן וגם היא יכולה לזנק.

 

היום אנחנו בטור ״מבזקי״ אז ממשיכים.

 

דיברנו כבר על התחזקות סקטור הבניה בארה״ב, בניגוד מוחלט למה שקורה כאן בישראל לצערי. קרן הסל שמייצגת את הסקטור בתוך ה - S&P500 היא XLRE. יש פריצה של קו מגמה יורד. יש פריצה של רמת התנגדות. אין מניעה שתמשיך לעלות.

 

 HD היא נציגתנו מהסקטור. יצרה תמיכה יפה וגם עבורה, עוד מהלך קטן של פריצה יכול להניב קפיצה.

 

עוד סקטור מתעורר שגם קת׳י ווד סימנה אותו במבט העתידי שלה (והקרנות שלה מתעוררות יפה) הוא סקטור החלל. שימו לב ל - SPCE. היא נראית לפני המראה. המראה אחת כשלה. המניה זנקה ואז חזקה חזרה. מה שמשך את תשומת ליבי הוא מה שניתן לכנות ״פטישים בעליה״. סימנתי אותם עבורכם על הגרף. זה אומר שבכל פעם התחתית יותר גבוהה ובכל פעם מגיעים קונים נחושים. מריחה חימום מנועים לקפיצה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

 

ומהחלל לעניינים שבלב. מי לא רוצה להשקיע בזוגיות? ובכן, MTCH חוותה נטישה של משקיעים ועכשיו נראה שהם חוזרים אליה. בחרתי כאן מבט ארוך טווח של הגרף על מנת שתחושו את משמעות הפריצה שמתרחשת לנגד עיננו (כותב את המאמר בשעות המסחר האחרונות ביום שלישי).

 

״הרשימה החמה״ 

היום נפתח עוד רשימה שבינתיים אקרא לה ״הרשימה החמה״. חבר טוב ומקצוען ואנוכי מצליבים רעיונות טכניים ועובדים על שדרוג הסתברויות ותוצאות.

 

אחת המניות ברשימה שלנו היא ABNB. מתחברת לסקטור התיירות שחם בעולם ופחות בבורסה. מומחית התיירות שסיפרתי על שיחתי איתה בשבוע שעבר סיפרה לי שמחקרים מראים שכל אחד יהיה תיירן במהלך חייו. הנה גם אני מוצא את עצמי עוסק (ולא רק במקלדת) בהנחיה למסעות, טיולים, נוודות דיגיטלית ואירוח מצפאי. ABNB, לפחות בחזון שלה, מאפשרת לכל אחד להיות תיירן ולהשכיר את ביתו. הגרף מראה שהיא נערכת למהלך עליה. פרצה רמת התנגדות מאוד חשובה. הקו הסגול מראה שלטווח הארוך BKNG נותנת תשואה טובה יותר (וגם היא פורצת למעלה) אבל כדאי לעקוב שבוע שבועיים לראות אולי גם פה יהיו חילופים.

 

ולסיום בכל זאת קצת טכנולוגיה. מניה נוספת ברשימה שלנו היא CRWD. גם מתחזקת מול ה-S&P500, גם נתמכת מעל רמת התנגדות שנפרצה וגם נראית טוב על האינדיקטורים.

 

מקווה שאהבתם את המאמר ה״מבזקי״. לפעמים אני במוד כזה. עלו והרוויחו!

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 13/07/2023 09:26
    הגב לתגובה זו
    אוהב מאד.
  • 2.
    אייל 13/07/2023 09:18
    הגב לתגובה זו
    אוהב את הראיה הכוללת שלך ואוהב את הענווה שלך. עלה והצלח .. וקח אותנו איתך יחד.
  • 1.
    אחלה המבזק! (ל"ת)
    אנונימי 12/07/2023 23:13
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.