טדי שגיא
צילום: תמר מצפי

טדי שגיא משדרג את הצעת הרכש למניית קייפ ב-4.65%

משדרג את ההצעה ממחיר של 3.44 דולר ל-3.6 דולר ושווי של 1.58 מיליארד דולר
דור עצמון |

איש העסקים והמיליארדר טדי שגיא הגדיל באמצעות חברת יוניקמיינד (Unikmind Holdings) שבבעלותו את הצעתו לרכישת מניות קייפ ל-3.6 דולר למניה, לעומת ההצעה הקודמת שעמדה על 3.44 דולר למניה - עלייה של 4.65%. ההצעה החדשה מעניקה לקייפ שווי שוק של 1.58 מיליארד דולר.

יוניקמיינד, המחזיקה כ-54.8% ממניות קייפ, הודיעה כי יש לה תמיכה בהצעה האחרונה שלה מדניאל פומרנץ ופיטר בורצ'הרדט המחזיקים ב-11.59% מהון המניות המונפק של קייפ וכן אריאל הוכשטדט ורן גרינברג המחזיקים ב-1.33%.

קייפ נסחרת כיום לפי שווי של 1.22 מיליארד פאונד בלונדון ועוסקת באבטחת סייבר. ישנם מוסדיים ישראלים אשר מחזיקים בקייפ במסגרת סבב גיוס שבוצע לפני כשנה.

בשנת 2022 רשמה קייפ הכנסות שיא של 623.5 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-509 מיליון ליש"ט (623.17 מיליון דולר). החברה גם רשמה EBITDA שנתי של 176 מיליון דולר. הרווח המתואם יותר מהוכפל ל-55.6 סנט ותזרים המזומנים התפעולי כמעט שולש ל-165.5 מיליון דולר.

לפני חצי שנה, קייפ גייסה 222.5 מיליון דולר, מטדי שגיא וכן גופים מוסדיים, וחודשיים לאחר מכן, בנובמבר, חתמה על הסכם חוב בנקאי חדש בהיקף של 425 מיליון דולר מסינדיקט בנקים של בנק לאומי, בנק אוף אירלנד, ברקליס, סיטיזנס בנק, BNP Paribas, Citi Commercial Bank, HSBC וקרדיט סוויס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

פול אטקינס
צילום: טוויטר

יו"ר ה-SEC מזהיר: "אנחנו שנים מאחור" - האם וול סטריט תעבור לדיווח דו-שנתי?

יו"ר ה-SEC פול אטקינס מתריע שהרגולציה האמריקאית נתקעה מאחור בעוד אירופה ואסיה מתאימות את עצמן למגמות של הקריפטו והפינטק; העלויות של הדיווחים הרבעוניים הפכו את השוק הציבורי למסלול יקר ומסורבל ואטקינס מנסה לשכנע שוול סטריט תעבור לדיווחים דו-שנתיים - האם בעלי המניות ישלמו את מחיר השקיפות?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט


אפשר לומר שוול סטריט יוצאת בהדרגה מתקופה ארוכה של קיפאון. אחרי ״תקופת יובש״ של כמעט שלוש שנים של יובש בהנפקות, חברות מתחילות לחזור לשוק, אבל בזהירות. ב-2021 נרשם שיא של יותר מ-1,000 הנפקות שגייסו יחד למעלה מ-300 מיליארד דולר, אבל מאז השוק התכווץ. ב-2022 היו באיזור ה-180 הנפקות בהיקף של כ-24 מיליארד דולר, וב-2023 המספר המשיך לרדת לכ-150 בלבד. השנה, נראית קצת אחרת, עד אוקטובר האחרון בוצעו כ-250 הנפקות שגייסו כ-36 מיליארד דולר שזה עלייה מסוימת לעומת שנות ה״בצורת״ האחרונות אבל זה עדיין רחוק מאוד מהימים הסוערים שאנחנו זוכרים מלפני ההתחלה במחזור של העלאות הריבית.

ההתאוששות הזאת קורית על רקע תנאים מאתגרים. למרות 2 הפחתות, הריבית עדיין גבוהה והמסלול קדימה כלל לא ברור. העלויות להנפקה שטיפסו יחד עם חוסר ודאות ארוך בשוק גרמו לחברות רבות לדחות או לבטל את התוכניות שלהן לצאת להנפקה. השוק הציבורי, שבעבר היה יעד כמעט טבעי לכל חברה צומחת, הפך למסלול ארוך ויקר שמרתיע את המנהלים, במיוחד בענפי ההייטק והביוטק. מי שמפסיד בזה הוא בעיקר אנחנו - החברות שמגיעות לציבור כבר נמצאות באמע מחזור החיים שלהן ואת כל הצמיחה והערך גזרו כבר קרנות פרטיות ומוסדיים שנכנסו מוקדם יותר. 

נוסיף לזה גם את השיתוק של הממשל הפדרלי, שנמשך כבר 35 ימים - הארוך ביותר בתולדות ארצות הברית, שיתוק שמשאיר את הרגולטורים כמעט חסרי יכולת פעולה. בתוך מציאות שבה רק עשירית מעובדי רשות ניירות הערך ממשיכים לעבוד, תהליכי פיקוח, אישור הנפקות ואכיפה נעצרו כמעט לחלוטין. 

יו"ר הרשות, פול אטקינס, מזהה בזה לא רק תקלה זמנית אלא סימפטום הרבה יותר עמוק. הוא רואה בזה מערכת רגולטורית שאיבדה את הקצב של השוק שהיא בעצמה אמורה להסדיר. בעוד אירופה ואסיה ממשיכות לאמץ רגולציות שתואמות את רוח הזמן ומתאימות את השוק לקריפטו ולפינטק, וול סטריט נראית פתאום כבדה ושמרנית, כבולה לכללים שנכתבו בעידן אחר.

 אטקינס מנסה עכשיו להחזיר את הדיון על מבנה השוק, על הצורך ברענון של הרגולציה, ועל הדרך שבה אמריקה יכולה לחזור להיות המקום שבו הון חדש, טכנולוגיה ויזמות נפגשים. זה ניסיון להחזיר את האמון ולשכנע חברות ומשקיעים שהשוק הציבורי עדיין רלוונטי, גם בעידן של קרנות פרטיות ענקיות וחדשנות מבוזרת. ההצעה המרכזית שלו היא לעבור לדיווח דו-שנתי - אחת לחצי שנה נקבל דוח מהחברה.