טדי שגיא משדרג את הצעת הרכש למניית קייפ ב-4.65%
איש העסקים והמיליארדר טדי שגיא הגדיל באמצעות חברת יוניקמיינד (Unikmind Holdings) שבבעלותו את הצעתו לרכישת מניות קייפ ל-3.6 דולר למניה, לעומת ההצעה הקודמת שעמדה על 3.44 דולר למניה - עלייה של 4.65%. ההצעה החדשה מעניקה לקייפ שווי שוק של 1.58 מיליארד דולר.
יוניקמיינד, המחזיקה כ-54.8% ממניות קייפ, הודיעה כי יש לה תמיכה בהצעה האחרונה שלה מדניאל פומרנץ ופיטר בורצ'הרדט המחזיקים ב-11.59% מהון המניות המונפק של קייפ וכן אריאל הוכשטדט ורן גרינברג המחזיקים ב-1.33%.
קייפ נסחרת כיום לפי שווי של 1.22 מיליארד פאונד בלונדון ועוסקת באבטחת סייבר. ישנם מוסדיים ישראלים אשר מחזיקים בקייפ במסגרת סבב גיוס שבוצע לפני כשנה.
בשנת 2022 רשמה קייפ הכנסות שיא של 623.5 מיליון דולר, מעל צפי האנליסטים ל-509 מיליון ליש"ט (623.17 מיליון דולר). החברה גם רשמה EBITDA שנתי של 176 מיליון דולר. הרווח המתואם יותר מהוכפל ל-55.6 סנט ותזרים המזומנים התפעולי כמעט שולש ל-165.5 מיליון דולר.
לפני חצי שנה, קייפ גייסה 222.5 מיליון דולר, מטדי שגיא וכן גופים מוסדיים, וחודשיים לאחר מכן, בנובמבר, חתמה על הסכם חוב בנקאי חדש בהיקף של 425 מיליון דולר מסינדיקט בנקים של בנק לאומי, בנק אוף אירלנד, ברקליס, סיטיזנס בנק, BNP Paribas, Citi Commercial Bank, HSBC וקרדיט סוויס.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
