שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

הזעזועים הכלכליים והחברתיים בעולם ובישראל ימשכו וכך גם בוול סטריט אבל, העתיד (גם הקרוב) ורוד

על חמש המהפכות ההיסטוריות - בחקלאות-בתעשייה-בטכנולוגיה; מה זה Polycrises? איך וול סטריט "מקבלת" מהפכות ולמה אני אופטימי? 

 

רבים משתמשים כעת במונח Polycrises על מנת לציין רשת מורכבת של משברים כלכליים, סביבתיים, חברתיים וגיאופוליטיים שחוברים ביחד ויוצרים עתיד רב-תכליתי ובלתי בטוח, מצב שקשה מאוד לטפל בו. אבל המחשבה שהזעזועים הנוכחיים הם "תופעה חסרת תקדים" פשוט אינה נכונה.

חמש מהפכות תעשייתיות/טכנולוגיות זעזעו מנהגי עולם כלכליים וחברתיים מאז המהפכה החקלאית (בין 1600 ו-1750) שלאחר אלף שנות כלכלה וחברה פאודלית הובילה לתהליכי ייצור חדשים באירופה וריסוק הפיאודליזם וגם לכך שהחקלאות הוחלפה בתעשייה כעמוד השדרה של הכלכלה החברתית. המהפכה החקלאית, בהשראת הספר שכתב, ב-1776, "אבי הקפיטליזם", אדם סמית, An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations, פתחה את הדרך למהפכה שנייה, "המהפכה התעשייתית הראשונה" (בין 1750 ל-1840) שהובילה לפתוח מיכון תעשייתי ולתהליכי ייצור חדשים ויצרה הבסיס למהפכה השלישית (בין 1870 ל-1929 שיש הטוענים שהיא "הטכנולוגית" הראשונה).

המהפכה זו שהתחילה עם היכולת להפיק ולהשתמש במקורות אנרגיה חדשים של חשמל, גז ונפט, התקדמה ליצירת מנוע הבעירה הפנימית, ייצור פלדה, סינתזה כימית ושיטות תקשורת כמו טלגרף וטלפון והסתיימה עם הופעת הרכב והמטוס בתחילת המאה ה-20.

התוצאה הייתה שנים של גאות כלכלית שהתבטאו גם בגאות הגדולה בוול סטריט הצעירה בין 1900 ל-1929. המהפכה נקטעה בשל המשבר הגדול שפרץ בוול סטריט ב-1929 והוביל למשבר כלכלי גלובלי גדול שעצר אמנם את הצמיחה הכלכלית, אבל לא את ההתקדמות המדעית והחדשנות שלמרות המשבר אפילו הגבירו, בעזרת מלחמת העולם השנייה, את הקצב מה שהוביל (בין 1940 ל-1975 בערך) ל"המהפכה הרביעית" שאותה הובילו האלקטרוניקה, התקשורת וכמובן המחשבים והיא גם פתחה את הדלת, באמצעות הטכנולוגיות החדשות, לחלל ולביוטכנולוגיה וגם הוסיפה את אנרגיית הגרעין.

המהפכה הרביעית יצרה את התשתית למהפכה החמישית (המהפכה הדיגיטלית או מהפכת המידע) שתחילתה באמצע שנות ה-70 ושברגע היא נמצאת בשלב מיזוגה לתוך כלכלת המיינסטרים.

יש לא מעט אנשים שטוענים שבעצם מדובר במהפכה אחת גדולה שתחילתה ב-1600, שמובלת ע"י אנשים ייחודיים שיודעים כיצד לממש חלומות שיוצרת ההתקדמות הטכנולוגית, אנשים שלוקחים נושא מסוים מהאקדמיה והמעבדות והופכים אותו לתעשייה משגשגת שמשפיעה על האנושות ומשנה סדרי עולם. במהפכה הדיגיטלית כדוגמה, מדובר באנשים כמו סטיב ג'ובס, אלון מאסק או הקריפטוגרפר, ממציא המטבע הדיגיטלי והאיש שכתב הפרוטוקול הראשון של הבלוקצ'יין, David Chaum.

כיוון שכל הצלחה כזו, של העברת חלום למציאות שמשפיעה גלובלית ומשנה סדרי עולם, כרוכה גם בשינויי חשיבה והרגלי צריכה אז יש זעזועים. הזעזועים האלו משתקפים יותר ויותר, במיוחד מאז כניסת ה-IT, במחירי הנכסים שנסחרים בוול סטריט, שם סוחרים בציפיות, חלומות ותקוות, שהשפעת הזעזועים הכלכליים והחברתיים במיין סטריט קיצונית.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלוש תופעות משותפות לכל המהפכות: הראשונה היא שכ"א מהן התקדמה תוך זעזועים כלכליים וחברתיים גדולים, עם הבדל אחד משמעותי בין ארבעת המהפכות הראשונות למהפכה הנוכחית, הבדל בזרימה ובנגישות לאינפורמציה. המהפכה הנוכחית "פיזרה" את הבעיות שנוצרו בשל תהליכי השינוי לכל רחבי העולם, בזמן אמת ובצורה גרפית וריאלית שמאפשרת תגובה גלובלית מידית. התופעה השנייה היא שבשלב ההתמזגות של כ"א מהמהפכות לכלכלת המיינסטרים של התקופה שקדמה למהפכה, התחילה גאות כלכלית שנמשכה שנים. המחשבה שהזעזועים הנוכחיים הם "תופעה חדשה ובלתי מוכרת" פשוט אינה נכונה. ה-Polycrises הופיע בכל פעם שמהפכה התחילה "לשנות את העולם" בפועל והמשיך עד שהמיזוג בין חדשנות המהפכה לכלכלה והחברה של טרום המהפכה הושלם. התופעה השלישית (שחשיבותה גדולה להבנת המצב הנוכחי בוול סטריט) היא שאי אפשר לעצור אותן כי כל אדם על פני כדור הארץ נהנה או רוצה ליהנות ממוצריה.

המדדים בבורסות מגיבים להתפתחויות כתוצאה מהמהפכה. תגובות המשקיעים שנעשות תוך כדי תיקוני התאמה לערכים, יוצרות זעזועים שחלקם עזים ביותר כיוון שבשל התלהבות יתר של המשקיעים (או חששות) לקראת מימוש החלומות (או כישלון במימוש) מוערכים הנכסים שנסחרים בהערכות יתר או חסר מוגזמות. 

יש שני הבדלים גדולים בין התיקונים הגדולים בשלהי המהפכות השלישית והרביעית -  1929, 1972, 1987 ו-2000, לתיקון הנוכחי. ההבדל הראשון שבכל המקרים הקודמים התחיל התיקון ממצב בו נמצאות המניות בשיא כל הזמנים שלשם הגיעו בכוח האינרציה (שיצרו החלומות). החברות היו במצב ירוד והמשקיעים התעלמו מכך וכאשר המשק האמריקאי כבר היה בהאטה ברורה. תיקון 2008 הגדול היה ייחודי כי נוצר כתוצאה מפעילות קרימינלית בתחום הנדל"ן וההלוואות-משכנתאות לנדל"ן. ההבדל השני הוא שבמקרה הנוכחי המהפכה רק בתחילת התמזגותה. נכון, התיקון הנוכחי שהתחיל בסוף 2021, התחייב גם הוא בשל ההערכות המטורפות אליהן הגיעו החברות, אפילו יותר משהיו בכל תיקוני העבר אבל ללא הברבורים השחורים שהגיעו במספרים גדולים במהלך 2019-20 ושעדיין מעופפים בסביבה היינו מקבלים תיקון ערכים רגיל, בדיוק כמו 12 התיקונים שראינו  מאז 2008.

הברבורים התחילו עם הקורונה שבשורה התחתונה דווקא תרמה, במהלך 2021, לעליות במניות, במיוחד הטכנולוגיות. זה נמשך בברבורי האנרגיה וחומרי הגלם שהגיעו ממלחמת רוסיה אוקראינה, מהברבורים הסיניים, מברבור ששמו ביידן שהפך את ארה"ב מיצואנית הנפט הגדולה ליבואנית הגדולה, מברבור האינפלציה שנוצרה וכמובן מהעלאות הריבית והחשש ממיתון. כתוצאה מכך עלה החשש הגדול למניות שהחלו לרדת. 

אלא ש"הסביבה הכלכלית" בשלב הנוכחי שונה לחלוטין בהשוואה למקרים שהזכרנו. התקשורת עדיין ממטירה איומי מיתון ואפילו כבד, אבל יש גם עובדות. התעסוקה בשיא ואין שום סימן לאבטלה; והצריכה, מנוע הצמיחה המוביל את כלכלת ארה"ב, לא יורדת. החברות, שהערכתן ירדה משמעותית, לעיתים אפילו לרמה כלכלית, נמצאות כרגע, מבחינת הדוחות הכספיים, במצב טוב מאי פעם בעבר. גם אם תהיה ירידת מדרגה ברווחים היא לא צפויה להיות דרמטית ורואים את זה ברווחים החזויים לשנה הנוכחית והבאה. 

האינפלציה אינה מראה סימני התחזקות, ההיפך ולמרות שנגיד הבנק המרכזי היה תקיף מאוד בהבטחתו להמשיך ולהעלות הריבית, אז לנוכח שנת בחירות שמתקרבת ובאם האינפלציה תמשיך להירגע סיכוי גדול מאוד שהוא ישנה את המדיניות. אז אני אופטימי. אנחנו במהפכה גדולה וזאת רק ההתחלה. 

 * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אריה בראון 25/01/2023 17:59
    הגב לתגובה זו
    שלמה- אשמח לקו המחשבה שלך בנוגע לחברה זו
  • 10.
    שלמה....אשמח לקו המחשבה שלך בנוגע לחברה המעניינת הזו (ל"ת)
    מדיגוס 25/01/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אריה 23/01/2023 14:36
    הגב לתגובה זו
    אשמח לדעת כיצד אתה רואה את מדיגוס
  • 8.
    סימנים למיתון כבד 22/01/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות מ"הענן" נחלשות, מה שרומז שהשוק נכנסת למיתון...שעלול להיות כבד ממה שחושבים
  • 7.
    יעל פז 21/01/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
    העולם לא נהיה רגוע יותר ונראה שאורניום וייצור חשמל וגרעין ימשיכו להעסיק מדינות. חוץ מura יש עוד משהו מעניין בסקטור ? תודה שלמה
  • 6.
    לדעתי 19/01/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    שהשפיע על הכל
  • 5.
    אחד שמבין 19/01/2023 16:26
    הגב לתגובה זו
    לא יצא לי לקרוא תחזיות פסימיות שלך אף פעם. כנראה שגם אתה מאמין שהבורסה לעולם עולה ואין משברים אמתיים בעולם
  • סמי 21/01/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    נתחיל בציון העובדה ששלמה כותב נפלא. נמשיך בציון העובדה שהיו גם מקרים שכתב בפסימיות. כנראה לא קראת. גם הפעם במילה "זעזועים" שלמה חושב שסביר שנחזה גם בירידות. אבל אני לא פרשן שלו או מטעמו, רק קורא בתענוג.
  • אבל אתה כן מדבר מתוך גרונו..מה אתה מקשקש. (ל"ת)
    לסמי 22/01/2023 09:31
  • 4.
    תודה רבה שלמה. מעניין מאוד. (ל"ת)
    עמית 19/01/2023 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק מניות ערך, גם טכנולוגיות, יש, אבל רק ערך (ל"ת)
    ר 19/01/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
  • יהב 19/01/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    ל חברות ערך איכותיות. מוסדיים, בתי השקעות, כולם.
  • 2.
    דר' דום 19/01/2023 11:35
    הגב לתגובה זו
    לא זיהית את האינפלציה המתפרצת לנוכח המאזן המנופח של הפד, לא הבנת את גודל הבועה ברכבים החשמליים והשבבים, ועכשיו אתה לא מבין את גודל השעה רגע לפני שתאגיד פיננסי או מלווה גדול נכנסים לצ'פטר 11 ובועת הנכסים החוב והמאזן הגדולה בהיסטוריה האנושית מתפוצצת. אופטימיים לא מתים רק מתחלפים...
  • אריק 19/01/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    וכלכלה זה משהו שהולך קדימה אלא אם כן האנושות תחדל מקיומה. ושוק ההון לא מתאים לכל אחד, לא לבעלי לב חלש - אבל זה כן מתאים לאופטימים.
  • דר' דום 19/01/2023 13:28
    בחיינו הקצרים ראינו נכסים רק מתייקרים, כי כמות הכסף גדלה פי 100 מאז ביטול תקן הזהב מול הדולר ב1971, והריבית ירדה מ-20% לאפס ב40 השנים האחרונות. כשערך הכסף נופל נכסים מתייקרים נומינלית, וכשערך הכסף מתייקר (אינפלציה וריביות עולות וכמות הכסף יורדת) - נכסים מתאדים. צפה פגיעה בשוקי המניות והנדל"ן בטווח המיידי
  • קורא את שלמה הרבה שנים, גם שלמה טועה, אבל לרוב הוא צודק (ל"ת)
    דוד 19/01/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • גרינברג לא טועה אף פעם (ל"ת)
    שלמה 23/01/2023 08:55
  • הופלה...שלמה עוד פעם בפעם ה100 עושה פליק פלאק (ל"ת)
    דוקטור בום 19/01/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלמה 19/01/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
    צא לרחוב ותראה שהכל כרגיל.. הכל סתם הפחדות , ולפני היה פיזור דמיונות , ההון הצף הוא זה שמשפיע את רוב התנודתיות ורובו פועל ללא שכל אלא מונע מרגש קיצוני של פחד פחד להפסיד כסף או להפסיד את העושר המיוחל מי שנמצא במניות רווחיות עם דיבדנד שיקנה ויחזיק תמיד ירוויח
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.