שלמה גרינברג
צילום: משה בנימין
הטור של גרינברג

הזעזועים הכלכליים והחברתיים בעולם ובישראל ימשכו וכך גם בוול סטריט אבל, העתיד (גם הקרוב) ורוד

על חמש המהפכות ההיסטוריות - בחקלאות-בתעשייה-בטכנולוגיה; מה זה Polycrises? איך וול סטריט "מקבלת" מהפכות ולמה אני אופטימי? 

 

רבים משתמשים כעת במונח Polycrises על מנת לציין רשת מורכבת של משברים כלכליים, סביבתיים, חברתיים וגיאופוליטיים שחוברים ביחד ויוצרים עתיד רב-תכליתי ובלתי בטוח, מצב שקשה מאוד לטפל בו. אבל המחשבה שהזעזועים הנוכחיים הם "תופעה חסרת תקדים" פשוט אינה נכונה.

חמש מהפכות תעשייתיות/טכנולוגיות זעזעו מנהגי עולם כלכליים וחברתיים מאז המהפכה החקלאית (בין 1600 ו-1750) שלאחר אלף שנות כלכלה וחברה פאודלית הובילה לתהליכי ייצור חדשים באירופה וריסוק הפיאודליזם וגם לכך שהחקלאות הוחלפה בתעשייה כעמוד השדרה של הכלכלה החברתית. המהפכה החקלאית, בהשראת הספר שכתב, ב-1776, "אבי הקפיטליזם", אדם סמית, An Inquiry into the Nature and Causes of the Wealth of Nations, פתחה את הדרך למהפכה שנייה, "המהפכה התעשייתית הראשונה" (בין 1750 ל-1840) שהובילה לפתוח מיכון תעשייתי ולתהליכי ייצור חדשים ויצרה הבסיס למהפכה השלישית (בין 1870 ל-1929 שיש הטוענים שהיא "הטכנולוגית" הראשונה).

המהפכה זו שהתחילה עם היכולת להפיק ולהשתמש במקורות אנרגיה חדשים של חשמל, גז ונפט, התקדמה ליצירת מנוע הבעירה הפנימית, ייצור פלדה, סינתזה כימית ושיטות תקשורת כמו טלגרף וטלפון והסתיימה עם הופעת הרכב והמטוס בתחילת המאה ה-20.

התוצאה הייתה שנים של גאות כלכלית שהתבטאו גם בגאות הגדולה בוול סטריט הצעירה בין 1900 ל-1929. המהפכה נקטעה בשל המשבר הגדול שפרץ בוול סטריט ב-1929 והוביל למשבר כלכלי גלובלי גדול שעצר אמנם את הצמיחה הכלכלית, אבל לא את ההתקדמות המדעית והחדשנות שלמרות המשבר אפילו הגבירו, בעזרת מלחמת העולם השנייה, את הקצב מה שהוביל (בין 1940 ל-1975 בערך) ל"המהפכה הרביעית" שאותה הובילו האלקטרוניקה, התקשורת וכמובן המחשבים והיא גם פתחה את הדלת, באמצעות הטכנולוגיות החדשות, לחלל ולביוטכנולוגיה וגם הוסיפה את אנרגיית הגרעין.

המהפכה הרביעית יצרה את התשתית למהפכה החמישית (המהפכה הדיגיטלית או מהפכת המידע) שתחילתה באמצע שנות ה-70 ושברגע היא נמצאת בשלב מיזוגה לתוך כלכלת המיינסטרים.

יש לא מעט אנשים שטוענים שבעצם מדובר במהפכה אחת גדולה שתחילתה ב-1600, שמובלת ע"י אנשים ייחודיים שיודעים כיצד לממש חלומות שיוצרת ההתקדמות הטכנולוגית, אנשים שלוקחים נושא מסוים מהאקדמיה והמעבדות והופכים אותו לתעשייה משגשגת שמשפיעה על האנושות ומשנה סדרי עולם. במהפכה הדיגיטלית כדוגמה, מדובר באנשים כמו סטיב ג'ובס, אלון מאסק או הקריפטוגרפר, ממציא המטבע הדיגיטלי והאיש שכתב הפרוטוקול הראשון של הבלוקצ'יין, David Chaum.

כיוון שכל הצלחה כזו, של העברת חלום למציאות שמשפיעה גלובלית ומשנה סדרי עולם, כרוכה גם בשינויי חשיבה והרגלי צריכה אז יש זעזועים. הזעזועים האלו משתקפים יותר ויותר, במיוחד מאז כניסת ה-IT, במחירי הנכסים שנסחרים בוול סטריט, שם סוחרים בציפיות, חלומות ותקוות, שהשפעת הזעזועים הכלכליים והחברתיים במיין סטריט קיצונית.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלוש תופעות משותפות לכל המהפכות: הראשונה היא שכ"א מהן התקדמה תוך זעזועים כלכליים וחברתיים גדולים, עם הבדל אחד משמעותי בין ארבעת המהפכות הראשונות למהפכה הנוכחית, הבדל בזרימה ובנגישות לאינפורמציה. המהפכה הנוכחית "פיזרה" את הבעיות שנוצרו בשל תהליכי השינוי לכל רחבי העולם, בזמן אמת ובצורה גרפית וריאלית שמאפשרת תגובה גלובלית מידית. התופעה השנייה היא שבשלב ההתמזגות של כ"א מהמהפכות לכלכלת המיינסטרים של התקופה שקדמה למהפכה, התחילה גאות כלכלית שנמשכה שנים. המחשבה שהזעזועים הנוכחיים הם "תופעה חדשה ובלתי מוכרת" פשוט אינה נכונה. ה-Polycrises הופיע בכל פעם שמהפכה התחילה "לשנות את העולם" בפועל והמשיך עד שהמיזוג בין חדשנות המהפכה לכלכלה והחברה של טרום המהפכה הושלם. התופעה השלישית (שחשיבותה גדולה להבנת המצב הנוכחי בוול סטריט) היא שאי אפשר לעצור אותן כי כל אדם על פני כדור הארץ נהנה או רוצה ליהנות ממוצריה.

המדדים בבורסות מגיבים להתפתחויות כתוצאה מהמהפכה. תגובות המשקיעים שנעשות תוך כדי תיקוני התאמה לערכים, יוצרות זעזועים שחלקם עזים ביותר כיוון שבשל התלהבות יתר של המשקיעים (או חששות) לקראת מימוש החלומות (או כישלון במימוש) מוערכים הנכסים שנסחרים בהערכות יתר או חסר מוגזמות. 

יש שני הבדלים גדולים בין התיקונים הגדולים בשלהי המהפכות השלישית והרביעית -  1929, 1972, 1987 ו-2000, לתיקון הנוכחי. ההבדל הראשון שבכל המקרים הקודמים התחיל התיקון ממצב בו נמצאות המניות בשיא כל הזמנים שלשם הגיעו בכוח האינרציה (שיצרו החלומות). החברות היו במצב ירוד והמשקיעים התעלמו מכך וכאשר המשק האמריקאי כבר היה בהאטה ברורה. תיקון 2008 הגדול היה ייחודי כי נוצר כתוצאה מפעילות קרימינלית בתחום הנדל"ן וההלוואות-משכנתאות לנדל"ן. ההבדל השני הוא שבמקרה הנוכחי המהפכה רק בתחילת התמזגותה. נכון, התיקון הנוכחי שהתחיל בסוף 2021, התחייב גם הוא בשל ההערכות המטורפות אליהן הגיעו החברות, אפילו יותר משהיו בכל תיקוני העבר אבל ללא הברבורים השחורים שהגיעו במספרים גדולים במהלך 2019-20 ושעדיין מעופפים בסביבה היינו מקבלים תיקון ערכים רגיל, בדיוק כמו 12 התיקונים שראינו  מאז 2008.

הברבורים התחילו עם הקורונה שבשורה התחתונה דווקא תרמה, במהלך 2021, לעליות במניות, במיוחד הטכנולוגיות. זה נמשך בברבורי האנרגיה וחומרי הגלם שהגיעו ממלחמת רוסיה אוקראינה, מהברבורים הסיניים, מברבור ששמו ביידן שהפך את ארה"ב מיצואנית הנפט הגדולה ליבואנית הגדולה, מברבור האינפלציה שנוצרה וכמובן מהעלאות הריבית והחשש ממיתון. כתוצאה מכך עלה החשש הגדול למניות שהחלו לרדת. 

אלא ש"הסביבה הכלכלית" בשלב הנוכחי שונה לחלוטין בהשוואה למקרים שהזכרנו. התקשורת עדיין ממטירה איומי מיתון ואפילו כבד, אבל יש גם עובדות. התעסוקה בשיא ואין שום סימן לאבטלה; והצריכה, מנוע הצמיחה המוביל את כלכלת ארה"ב, לא יורדת. החברות, שהערכתן ירדה משמעותית, לעיתים אפילו לרמה כלכלית, נמצאות כרגע, מבחינת הדוחות הכספיים, במצב טוב מאי פעם בעבר. גם אם תהיה ירידת מדרגה ברווחים היא לא צפויה להיות דרמטית ורואים את זה ברווחים החזויים לשנה הנוכחית והבאה. 

האינפלציה אינה מראה סימני התחזקות, ההיפך ולמרות שנגיד הבנק המרכזי היה תקיף מאוד בהבטחתו להמשיך ולהעלות הריבית, אז לנוכח שנת בחירות שמתקרבת ובאם האינפלציה תמשיך להירגע סיכוי גדול מאוד שהוא ישנה את המדיניות. אז אני אופטימי. אנחנו במהפכה גדולה וזאת רק ההתחלה. 

 * אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אריה בראון 25/01/2023 17:59
    הגב לתגובה זו
    שלמה- אשמח לקו המחשבה שלך בנוגע לחברה זו
  • 10.
    שלמה....אשמח לקו המחשבה שלך בנוגע לחברה המעניינת הזו (ל"ת)
    מדיגוס 25/01/2023 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אריה 23/01/2023 14:36
    הגב לתגובה זו
    אשמח לדעת כיצד אתה רואה את מדיגוס
  • 8.
    סימנים למיתון כבד 22/01/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות מ"הענן" נחלשות, מה שרומז שהשוק נכנסת למיתון...שעלול להיות כבד ממה שחושבים
  • 7.
    יעל פז 21/01/2023 10:39
    הגב לתגובה זו
    העולם לא נהיה רגוע יותר ונראה שאורניום וייצור חשמל וגרעין ימשיכו להעסיק מדינות. חוץ מura יש עוד משהו מעניין בסקטור ? תודה שלמה
  • 6.
    לדעתי 19/01/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    שהשפיע על הכל
  • 5.
    אחד שמבין 19/01/2023 16:26
    הגב לתגובה זו
    לא יצא לי לקרוא תחזיות פסימיות שלך אף פעם. כנראה שגם אתה מאמין שהבורסה לעולם עולה ואין משברים אמתיים בעולם
  • סמי 21/01/2023 11:39
    הגב לתגובה זו
    נתחיל בציון העובדה ששלמה כותב נפלא. נמשיך בציון העובדה שהיו גם מקרים שכתב בפסימיות. כנראה לא קראת. גם הפעם במילה "זעזועים" שלמה חושב שסביר שנחזה גם בירידות. אבל אני לא פרשן שלו או מטעמו, רק קורא בתענוג.
  • אבל אתה כן מדבר מתוך גרונו..מה אתה מקשקש. (ל"ת)
    לסמי 22/01/2023 09:31
  • 4.
    תודה רבה שלמה. מעניין מאוד. (ל"ת)
    עמית 19/01/2023 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רק מניות ערך, גם טכנולוגיות, יש, אבל רק ערך (ל"ת)
    ר 19/01/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
  • יהב 19/01/2023 14:16
    הגב לתגובה זו
    ל חברות ערך איכותיות. מוסדיים, בתי השקעות, כולם.
  • 2.
    דר' דום 19/01/2023 11:35
    הגב לתגובה זו
    לא זיהית את האינפלציה המתפרצת לנוכח המאזן המנופח של הפד, לא הבנת את גודל הבועה ברכבים החשמליים והשבבים, ועכשיו אתה לא מבין את גודל השעה רגע לפני שתאגיד פיננסי או מלווה גדול נכנסים לצ'פטר 11 ובועת הנכסים החוב והמאזן הגדולה בהיסטוריה האנושית מתפוצצת. אופטימיים לא מתים רק מתחלפים...
  • אריק 19/01/2023 12:47
    הגב לתגובה זו
    וכלכלה זה משהו שהולך קדימה אלא אם כן האנושות תחדל מקיומה. ושוק ההון לא מתאים לכל אחד, לא לבעלי לב חלש - אבל זה כן מתאים לאופטימים.
  • דר' דום 19/01/2023 13:28
    בחיינו הקצרים ראינו נכסים רק מתייקרים, כי כמות הכסף גדלה פי 100 מאז ביטול תקן הזהב מול הדולר ב1971, והריבית ירדה מ-20% לאפס ב40 השנים האחרונות. כשערך הכסף נופל נכסים מתייקרים נומינלית, וכשערך הכסף מתייקר (אינפלציה וריביות עולות וכמות הכסף יורדת) - נכסים מתאדים. צפה פגיעה בשוקי המניות והנדל"ן בטווח המיידי
  • קורא את שלמה הרבה שנים, גם שלמה טועה, אבל לרוב הוא צודק (ל"ת)
    דוד 19/01/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • גרינברג לא טועה אף פעם (ל"ת)
    שלמה 23/01/2023 08:55
  • הופלה...שלמה עוד פעם בפעם ה100 עושה פליק פלאק (ל"ת)
    דוקטור בום 19/01/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלמה 19/01/2023 11:27
    הגב לתגובה זו
    צא לרחוב ותראה שהכל כרגיל.. הכל סתם הפחדות , ולפני היה פיזור דמיונות , ההון הצף הוא זה שמשפיע את רוב התנודתיות ורובו פועל ללא שכל אלא מונע מרגש קיצוני של פחד פחד להפסיד כסף או להפסיד את העושר המיוחל מי שנמצא במניות רווחיות עם דיבדנד שיקנה ויחזיק תמיד ירוויח
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.