מחאות קורונה סין
צילום: טוויטר

אסון הקורונה בסין מסתיר בעיות עמוקות יותר

משקיעים, שלא לדבר על 1.4 מיליארד סינים, נאלצים להתמודד עם התפשטות מחודשת ועוצמתית של נגיף הקורונה - מה זה מלמד אותנו על המדינה?
דור עצמון | (8)

השווקים עוד מנסים להבין את המשמעות של 250 מיליון מקרים חדשים של קורונה כנגד "פתיחה מחדש" שתצית את הצרכן הסיני. ככל שהמספר הזה גדול, מדובר גם ברגע גדול עוד יותר עבור סין. הניהול הרעוע של המגפה לאחרונה מדגיש חולשות מבניות עמוקות יותר בצורת הממשל והארגון החברתי של בייג'ינג.

ראשית, יש את אובססיית הסודיות שלו. סין נאלצה להיכנס למדניות ה"אפס קורונה" מכיוון שמעולם לא ניהלה בפומבי ניסויים קליניים מתאימים לחיסון הסינובאק המקומי שלה. אף אחד לא ידע, או יודע, כמה טוב זה באמת עובד. כעת בייג'ינג מפעילה את הניסוי הקליני הגדול בהיסטוריה על כלל אוכלוסייתה. ההערכות למקרים חדשים של קורונה בדצמבר נעות בין 250 מיליון, על פי דיווחים שדלפו מפגישה בדלתיים סגורות, לנתון רשמי בסביבות 63,000 - פער די גדול.

גאווה לאומית מטופשת - סין סירבה לייבא חיסוני mRNA מהמערב שהוכיחו את ייעילותם נגד הנגיף, אם כי בהחלט יכלה להרשות זאת לעצמה. התפשטות הקורונה עלולה להתגבר בגלל שמערכת הבריאות באופן מוזר לא ממומנת במדינה. סין היא מעצמה כלכלית מתפתחת, שבנתה את שדות התעופה הטובים ביותר בעולם, רכבות, תשתית גרנדיוזית וכו'. אבל בכל הקשור לרוות האוכלוסייה, הממשל בבייגינג הזניח את הבנושא לחלוטין, צעד שלא כל כך מאפיין משטר קומוניסטי.

תמריצים ביורוקרטיים גם עזרו להניע את בועת הרכוש העצומה של סין. בהיעדר ארנונה, הרשויות המקומיות חיו בעיקר ממכירת קרקעות ציבוריות ליזמים. מחיר הקרקע בסין עלה פי 80 מאז 2004, מעריך האסטרטג ארתור בודג'יין. הדבר הוביל לכך שאנשים רבים הפכו לבעלי חובות כתוצאה ממחירים לא סבירים בערים הגדולות.

והכי חשוב, אירוע הקורונה המתגלגל עלול לעלות לסין ב"הילה" שניסתה לייצר סביב עצמה של מדינה בלתי מנוצחת. האירוע הזה גם גרם להתפוררות האמונה הבינלאומית שסין בהכרח תזנק לשוויון מול ארה"ב. משפחות סיניות יחשבו פעמיים לפני שהן משלמות מראש את החסכונות שלהן עבור דירה שכנראה לעולם לא תיבנה.

משקיעים שמהמרים על ריבאונד של המניות הסיניות, כמו זה שהיה למניות בארה"ב ב-2020, אולי ירצו להסתכל שוב על הגרפים שלהם. ה-S&P 500 איבד 30% בחמישה שבועות לאחר שהקורונה הפכה לשם דבר בפברואר אותה שנה, ורק באוגוסט השיב לעצמו המדד את מה שאיבד באותה נפילה.

המניות הסיניות מציעות הערכת שווי טובה בהרבה. הן נסחרות בשפל של שבע שנים, אפילו אחרי עלייה ברבעון הרביעי. למאסטרים של בייג'ינג יש גם הישגים גדולים להתפאר בהם: המעבר הגדול והמהיר ביותר לצאת מהעוני, ולהיכנס לדומיננטיות תעשייתית/טכנית, שהעולם ראה אי פעם. עם זאת, המניות הללו עשויות לאבד מהפופולאריות שלהן כל עוד הקורונה לא דוכאה ונגיף האומיקרון הפחות קטלני הופך לנפוץ יותר ויותר. אבל זה יכול להשתנות עד האביב אם נראה יותר אנשים שיוצאים ברחובות סין לקניות, תיירים שיחזרו למדינה והתחדשות שוק הנדל"ן בסין כאשר התושבים יהיו בעלי יכולת לעמוד בתשלומים. אבל קשה להמר על זה כרגע. כך או אחרת, לסין צפויה תנודתיות רבה בחודשים הקרובים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    האג 31/12/2022 15:15
    הגב לתגובה זו
    נמנעו מלהרעיל את אוכלוסייתם עם טיפולים גנטיים מסוכנים.
  • 6.
    אנונימי 31/12/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
    וישראל עלתה ב2022, הזריקות לא הצילו אף אחד במערב פשוט במערב הדיקטטורה יותר יעילה ומשקרת בצורה הרבה יותר טובה, פשוט תכנסו לנתוני הלמ"ס במדינות השונות ותראו
  • ר 01/01/2023 03:28
    הגב לתגובה זו
    המקור לא בסין אלא מעבדת פורט דטריק בארה"ב, אשר קיבלה צו סגירה מה- CDC ביולי 2019, ועצרו במעבדה פרויקטים אשר מומנו ב- 22 מיליוני דולרים. ה- CDC הסתירה פרטים לגבי סגירת המעבדה "מטעמי ביטחון לאומי".
  • 5.
    טינטון 31/12/2022 06:40
    הגב לתגובה זו
    האם טינטון הנגרם מהחיסון ישאר לנצח?
  • 4.
    במגפת סוף האנושות שפמפמתם קודם הסגרים הצילו לכאורה 31/12/2022 00:48
    הגב לתגובה זו
    במגפת סוף האנושות שפמפמתם קודם הסגרים הצילו לכאורה אחרי זה המסיכות אחרי זה הבדיקות קורונה ולבסוף התרכיב mrna שכבר מזריקים אותו פעם חמישיתי ואין ביקוש ואתם ממשיכים עם השטיפת מוח שהציל את האנושות. תפסיקו כבר לחרטט כמו שהסגרים לא היו נחוצים גם התרכיב הגנטי לא היה נחוץ לרוב האוכלוסיה אולי למבוגרים וגם זה בערבון מוגבל עם כל תופעות הלוואי האין סופיים שלו.
  • 3.
    שמוליק 30/12/2022 21:12
    הגב לתגובה זו
    "חיסוני nRNA הוכיחו את יעילותם"?? באמת אחרי שזה לא עבד אפילו אחרי 4 מנות?
  • 2.
    החיים 30/12/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    והאמת תלוייה במצב רוחו של הדיקטטור כשהנתונים טובים הם מפורסמים כשהנתונים פחות טובים הדיקטטורה פותרת את הבעיה בקלות פוטין כמודל איך להרוס מדינה סין מוכיחה שכלכלה דורשת חופש וחופש זה מושג מאד נזיל בדיקטטורות
  • 1.
    קורונה 2 30/12/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    להכין את הסגרים לקורונה 2 לא למדנו כלום
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וורן באפט
צילום: טוויטר

באפט מגייס חוב במטבע היפני - רמז להגדלת פוזיציה במניות?

שיטת העבודה של באפט ביפן - מגייסם חוב ומשקיעים אותו במניות וכך מנטרלים את החשיפה למטבע היפני

רן קידר |

ברקשייר של וורן באפט ממשיכה להעמיק אחיזה בשוק היפני, כשהפעם מדובר דווקא על הנפקת אג"ח ביין. הנפקת חוב במטבע היפני מלמדת כי באפט סבור שמדובר בריבית נמוכה כשלצד התחזית שלו על המטבע היפני הוא סבור שהריבית הכוללת תהיה נמוכה מחוב אחר. או שפשוט הוא רוצה לפזר את ההתחייבויות, אם כי צריך לזכור שלבאפט וברקשייר אין חובות. ההיפך. לברקשייר יש 384 מיליארד דולר במזומן. 

ולכן, האפשרות הטבעית להנפקת חוב כזה היא פשוט הכוונה של באפט להגדיל את ההשקעות היפניות - כלומר, לגייס חוב ומיד להשקיע במניות יפניות. ברקשייר כבר מחזיקה בהשקעות ישירות מהותיות בחברות המסחר היפניות הגדולות, והתוכנית היא להגדיל את החשיפה.

למעשה, הטכניקה של גיוס חוב והשקעתו אומצה על ידי באפט כבר בשלבי הכניסה הראשונים לשוק היפני כשכך היא גם מגדרת את החשיפה שלה למטבע היפני. מאז שנכנסה ברקשייר האת'וויי לראשונה לשוק האג"ח היפני ב-2019, היא הספיקה לגייס כ-2 טריליון ין, שהם כ-13.8 מיליארד דולר. הסכום הזה ממקם אותה בראש טבלת המנפיקים הזרים בשוק היפני. אך יותר מכך, מדובר באסטרטגיה שמחברת בין גיוס חוב מקומי להשקעות ישירות ביפן, בעיקר בחמש מחברות המסחר הגדולות: איטוצ'ו, מיצובישי, מיצובוי, סומיטומו ומרובני

ברקשייר החלה לרכוש את מניות החברות הללו עוד ב-2019, אבל חשפה זאת רק באוגוסט 2020, אז דווח כי השקיעה כ-6 מיליארד דולר. מאז ההשקעה הלכה ותפחה, בסוף 2024 כבר הסתכמה בכ-23.5 מיליארד דולר ועל פי ההערכות היא מגיעה כעת לכ-28-30 מיליארד דולר. באפט הדגיש כי מדובר בהשקעה לטווח ארוך מאוד, ושהחזקות החברה צפויות לגדול בהדרגה. ייתכן שמדובר באחד מהמהלכים המשמעותיים ביותר של ברקשייר מחוץ לגבולות ארצות הברית, אם לא הגדול שבהם, ייתכן שזה המהלך המשמעותי של באפט רגע לפני שהוא עוזב. 

הבחירה בחברות המסחר היפניות היא לאחר ניתוח עמוק. מדובר בגופים שמבצעים פעילות רחבת היקף בענפי אנרגיה, סחורות, מזון, לוגיסטיקה ותעשייה כבדה. רבים מהם נחשבו בשוק כמסחררים בתמחור חסר, בין היתר בשל תרבות עסקית שמרנית, חלוקת דיבידנד מצומצמת וניהול לא תמיד אגרסיבי של הערך לבעלי המניות. אולם הרפורמות התאגידיות שיזם הבנק המרכזי ביפן בשנים האחרונות, ופתיחת השוק למעורבות זרה, משכו עניין של משקיעים גלובליים, ובאפט היה הראשון לזוז