עד שיגיע המטאוורס - צוקרברג מפרט מה יניע את מטא בשנים הקרובות
חברת האם של פייסבוק, META PLATFORMS , נמצאת בנקודה חלשה מאוד - היא מאבדת נתח שוק למתחרה טיקטוק, שופכת כספים על המטאוורס של צוקרברג ובעלי המניות מענישים את החברה כשמתחילת השנה המניה איבדה כ-75% משוויה עד תחילת החודש. חזון המטאוורס של צוקרברג כמובן עוד לא כאן וככל הנראה עוד לא קרוב ובמכתב לעובדיו פירט המנכ"ל מה יהיו המניעים של החברה עד שהחזון יתממש. צוקרברג אמר כי וואטסאפ תהיה מנוע עיקרי להכנסות ושהתכתבויות עסקיות (באמצעות האפליקציה) "יהיו עמוד התווך הבא" של החברה. לפי צוקרברג גם וואטסאפ וגם פייסבוק מסנג'ר עדיין נמצאות בשלב מוקדם של מונטיזציה, מה שצופן הכנסות רבות מפרסומות ברשתות הללו בעתיד.
בסוף החודש שעבר החברה פירסמה את דוחותיה הרבעוניים וצנחה באותו היום ב-20%. החברה רשמה תוצאות מאכזבות וסיפקה תחזית חלשה להמשך - החברה הרוויחה 1.64 דולר למניה ברבעון, פחות מהקונצנזוס לרווח של 1.9 דולר למניה. מבחינת הכנסות הנתון עמד על 27.7 מיליארד דולר, ירידה של 4% לעומת ההכנסות ברבעון מקביל, עלייה של כ-2% בנטרול השפעות מטבע ובהתאם לתחזיות של החברה, שעמדו על 26 עד 28.5 מיליארד דולר. העניין המדאיג בדוחות היה הצפי להוצאות לשנת 2023 - בטווח של 96 עד 101 מיליארד דולר, כשבנקודת האמצע של הטווח, זו תהיה עלייה של 15% בהוצאות לעומת הציפיות המוקדמות. לשם השוואה - בשנת 2021 כולה, עמדו ההכנסות של החברה על 117 מיליארד דולר וברור אם כן שההוצאות של החברה יקשו עליה מאוד בזמן הקרוב.
ההוצאות על המטאוורס שואבות למטא מיליארדים - לפי רויטרס, מטא מבזבזת כ-20% מהתקציב שלה על המטאוורס, וכאשר מסתכלים על הדומיננטיות ההולכת וגוברת של טיקטוק מול פייסבוק ואינסטגרם ברור למה צוקרברג מפנים שהעתיד הקרוב יגיע מכיוון אחר. עניין נוסף שפוגע בחברה הוא המדיניות של אפל בנוגע להגנה על הפרטיות של המשתמשים במוצריה - העניין מקשה מאוד על הטרגוט ופוגע בהכנסות שמטא יכלה להסתמך עליהן בעבר ללא בעיה.
- 4.יאיר 22/11/2022 12:32הגב לתגובה זולאנשים לאט לאט נמאס מהשטחיות והרדידות של הרשת החברתית הזו
- 3.דודו 20/11/2022 00:36הגב לתגובה זוהיה צריך להיות חכם כמו ביל גייטס, להמתין בצד עם הר של כסף ולקנות חברות מצליחות בתחום. בינתיים היה יכול לפתוח חברות בת שיפתחו את החומרה הרלוונטית. בינתיים הפער הכי גדול בתחום הVR/AR הוא פער בחומרה.
- 2.לפעמים 19/11/2022 17:03הגב לתגובה זומגיע לסוף דרכו,כמו גאון הקריפטו דניאל הנביא
- 1.מטא היא חברה מתה (ל"ת)ימח שמה 18/11/2022 20:18הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
