גולדמן זאקס: השוק רגוע מדי לנוכח המלחמה; הסיכונים לא מתומחרים
בבנק ההשקעות GOLDMAN SACHS ׁ(GSׂׂ) סבורים ששוקי העולם רגועים מדי למול הסיכון לדאונסייד שטומנת בחובה המלחמה באוקראינה, ורמות המחירים הנוכחיות אינם משקפות כבר את התרחישים השליליים יותר.
לדברי דומיניק ווילסון וויקי צ'אנג, אסטרטגים בגולדמן, ביצועי היתר של נכסים באירופה והעליות החדות במחירי הנפט מצביעים על "רגיעה משמעותית בההערכות של השווקים על ההשלכות הגלובליות" של הפלישה לאוקראינה. עוד הם הוסיפו כי הנכסים הללו "רגישים עוד יותר במידה ונראה שההתקדמות לעבר פשרה בין רוסיה ואוקראינה תתברר שרעועה - או אם שיבושי האספקה בשוק האנרגיה יחמירו".
מדד הבנצ'מרק Stoxx Europe 600 קרוב למחיקת כל הירידות שרשם מאז תחילת המלחמה ב-24 בפברואר ומולו ה-S&P 500 בוול סטריט נסחר ברמות גבוהות יותר מאשר ערב המלחמה.
בבנק ההשקעות משרטטים כמה תרחישי דאונסייד, בהם אם כן שיבוש משמעותי בהעברות הגז מצד רוסיה, כזה שיוכל לחתוך 2.5 נקודות מצמיחת התמ"ג באיחוד האירופי השנה ו-0.25 מזה האמריקני. בגולדמן זאקס מאמינים שהדרדרות הקונפליקט תביא את ה-S&P לרמה של 4,059 נקודות - ירידה של 8% מרמת הסגירה אתמול.
- אפסייד של עד 27% בבנקים המקומיים
- המלצת קנייה למניית הפניקס: אפסייד של 16% לפי ברקליס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תרחיש הדאונסייד שלא כבר לא משתקף כראוי בהרבה מהאזורים, וכעת קל יותר לזהות גידורים פוטנציאליים מאשר לפני מספר שבועות. בהקשר זה בבנק מונים בראש ובראשונה פוזיציות לונג על חוזים בנפט ונכסים באירופה.
- 2.מבינון 19/03/2022 13:04הגב לתגובה זוהרי תמיד יהיו ירידות ומשברים נביאי זעם תמיד יצדקו מתישהו וחברות הs&p אלו החברות שמצאו דרך להסתדר
- 1.אבי 18/03/2022 18:21הגב לתגובה זוצריך להבין שהבנקים מחפשים כל הזמן לגרום לנו למכור מניות על מנת שיקנו בזול, תמיד אחרי מלחמה המשק מזנק, בדקו
B2 (X)10 הצבאות החזקים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
