ברק עילם - נייס
צילום: CPC

גם אופנהיימר מאוכזבים: התחזית של נייס נמוכה מהערכות האנליסטים

בבית ההשקעות המליצו על המניה ברמת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 350 ד' המשקף אפסייד של 52.4% על הסגירה בוול סטריט בשישי. "לחברה הפתרונות הטובים והייחודיים בשוק, אך מעבר הלקוחות לענן, מנוע הצמיחה, ייצר קניבליזציה בטווח הבינוני. התחרות עם אמזון ו-Twilio תקשה על הגדלת נתח השוק"
איתי פת-יה |

בעוד שהמשקיעים בשוק נרתעו מהתחזית של נייס לרבעון הקרוב, למרות שעקפה את התחזיות לזה הקודם, בבית ההשקעות אופנהיימר מגיבים למספרים באופן כזה שעל אף שגם את הצפי שלהם החברה עקפה - מחיר היעד שלהם וההמלצה למניה נותרו על כנם: 350 דולר (אפסייד של 52.4% על הנעילה בשישי בוול סטריט) ורמה של "תשואת יתר".

נייס הרוויחה על בסיס Non-GAAP סך של 1.73 דולר למניה, על הכנסות של 515 מיליון דולר. מדובר בגידול של 17.6%, ו-7.5%, בהתאמה, על פני נתוני הרבעון המקביל ב-2021. תחזית הקונצנזוס של האנליסטים הייתה לרווח של 1.71 דולר למניה על הכנסות של 496.1 מיליון דולר. תחזית החברה לרבעון הראשון היא לרווח של 1.7 דולר למניה ו-510 מיליון דולר בהכנסות.  השוק ציפה ל-495-497  מיליון בהכנסות, ולרווח של 1.7 דולר.

בסקירה של אופנהיימר, שכותרתה "צמיחה חזקה בענן, אך תחום הלגאסי מעיב עליה ועל התחזית", התייחסו הכותבים טימות'י הוראן, אדוארד יאנג ונוח הרמן לכך שבתחום קשרי הלקוחות בו פועלת החברה, השוק הפוטנציאלי של השירותים הדיגיטליים גדול פי שלושה עד ארבעה מזל של השירותים המסורתיים של מוקדי השירות. לפיהם, בשוק המסורתי מועסקים כיום בעולם 15 מיליון מוקדנים, ו-80-85% מהוצאות השוק הזה מוקדשות לשכרם.

לפיהם, לנייס הזדמנות לקחת מהשחקניות המסורתיות נתח שוק בעזרת שירותי הענן שלה בתחום, שהם מנוע הצמיחה המרכזי של החברה. הכנסות הענן חצו את מיליארד הדולרים ברבעון הקודם בו היוו 55% מההכנסות. באופנהיימר מזכירים שהצמיחה במגזר זה הייתה בשיעור 30% בשנה, וכך גם תחום ניהול הסיכונים הציג צמיחה חזקה.

הבעיה היא בשיפט, ב"בין לבין" שבו בחברה עוברים מהתחום המסורתי יותר להצעת הערך שלהם בענן. ראשית כל לפי הכותבים, אחרי הצמיחה שראינו כבר בענן, ההשוואות בדוחות הבאים לתקופות המקבילות שנה קודם לכן כבר יהיו קשות יותר. כלומר, הצמיחה תהיה נמוכה, כי ככל שהביצועים בתקופת ההשוואה היו טובים יותר (מה ששיחק לידי החברה בזמן אמת), כך יהיה קשה להציג צמיחה לעומתם.

שנית, נכתב שההכנסות ממוצרי ושירותי הלגאסי יחוו טלטלות שקשורות בהמרת הלקוחות לענן - "אך זה דבר בלתי נמנע". באופנהיימר מתארים זאת כ"קניבליזציה" אפשרית של מגזר הענן למגזר הלגאסי. האחרון עתיד להראות השנה ירידה של 5% בהכנסות, בעוד הכנסות הענן צפויות לגדול ב-28%.

בפילוח לפי מגזרי פעילות עולה שברבעון הקודם ההכנסות מתחום השירותים ירדו ל-166 מיליון דולר, נמוך בכ-4.3% משנה קודם לכן. על כך אמר לנו המנכ"ל ברק עילם בראיון: "המיקוד שלנו מזה מספר שנים הוא מעבר חזק לענן, שם אנחנו ממוקדים ושם הלקוחות שלנו ממוקדים – וגם המשקיעים. זה מנוע הצמיחה העיקרי של החברה. אנחנו פחות נלהבים להמשיך לספק שירותים מקצועיים שהרווחיות מהם נמוכה יותר. זה לא טרנד מדאיג, מבחינתנו זה חיובי".

קיראו עוד ב"גלובל"

כמו כן, ופה פוגשים באופנהיימר את דאגת המשקיעים ככל הנראה - ישנה התחרות. נייס בונה על הענן, אבל כאמור התחילה מהתחום המסורתי יותר. מתחרות כמו  AMAZON (AMZN) ו- TWILIO INC (TWLO), כך צוין, נולדו בענן והתחרות מולן יכולה להביא לכך שנתח השוק של נייס עלול לדרוך במקום.

תחזית החברה לרבעון הנוכחי הייתה גבוהה מצפי האנליסטים בשורה העליונה - אך בזו התחתונה בהתאם לציפיות. כפי שכתבנו בביזפורטל, המשמעות היא שכדי לייצר את אותם מספרים בשורת הרווח שהשוק ציפה להם קודם לכן, עתה תצטרך להתאמץ יותר ולמכור בהיקף גבוה יותר. הרווחיות מבטאת מצב שוק - ככל שהרווחיות גבוהה יותר כך לחברה יש יתרון משמעותי - טכנולוגי או אחר.

ככל שהרווחיות נמוכה כך מדובר במוצרים מאוד תחרותיים. העובדה שבנייס לא העלו את תחזיות הרווח בהתאם לצפי השוק משמעה שמצב התחרות לא מותיר לה כוח תמחור מספיק כדי להעלות את מחיר המוצרים/השירותים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.