השכרת רכב השכרה שכירות
צילום: Istock

האם משקיע קטן יכול להצליח היכן שהמומחים נכשלים? הרץ לדוגמה

האם קשיים עסקיים ממשיים מובילים תמיד לקריסה ולפירוק? האם חברה הנמצאת בתהליכי ארגון מחדש וכינוס נכסים (בחסות בית המשפט) - יכולה להנפיק מניות? 
הלל בש | (4)
נושאים בכתבה אינטר הרץ

חברת השכרת הרכב הבינלאומית הרץ, מאוגדת תחת השם Hertz Global Holdings (HTZGQ), והיא מוכרת וידועה לכל. החברה פיתחה במשך כמאה שנים תדמית טובה של שירות איכותי ומסור, רכבים חדשים ומאובזרים ומועדון לקוחות מפנק.

 

הסיפור של הרץ בשנה האחרונה הינו קצת מפתיע ומעט מוזר.

 

בעקבות משבר הקורונה, הרץ נקלעה לקשיים בתזרים המזומנים והודיעה באמצע 2020 על כניסה לחדלות פירעון (באופן מופשט; מצב של פשיטת רגל). החברה פנתה לבית המשפט בארצות הברית בבקשה להגנה מפני נושים.

 

כידוע, בפרוץ משבר הקורונה, ממשלות העולם קיבלו החלטה להקריב חלקים נרחבים בכלכלה, על מנת לנסות ולמנוע הדבקה (ולהציל חיים).

 

הרץ סבלה כמו עסקים רבים אחרים מהעוצר הפתאומי בהזמנות, ומהעדר תנועת נוסעים בתיירות פנים וחוץ ברחבי העולם. הצניחה הפתאומית בהכנסות יחד עם הוצאות קשיחות על נכסים ורכבים, הובילו את הרץ למצב בו היא לא יכלה לשלם לספקים ולנושים האחרים שלה.

 

למי שאינו מכיר, כאשר תאגיד לא יכול לעמוד בהתחייבויות שלו, הוא נאלץ להיכנס למצב מיוחד של התארגנות מחדש, מכירת נכסים ותשלום חובות. במצב שכזה הציפייה הינה כי בכל מקרה בעלי המניות לא יקבלו יותר מדי. בחסות בית המשפט החברה מנסה למכור נכסים ולשלם לספקים ולנושים. מה שיישאר, אם יישאר (לרוב לא נותר כמעט כלום) - שייך לבעלי המניות.

 

מחיר המניה של הרץ הציג את הציפיות הפסימיות של שוק ההון. בתחילה, באמצע 2016, המניה נסחרה במחיר של מעל 40 דולר למניה. עד אמצע 2017 היא השלימה ירידה תלולה ולאחר מכן, במשך כשנתיים וחצי מחיר המניה דשדש בטווח שבין 12 ל- 16 דולר למניה. במרץ 2020 היא הגיעה לשיא של קצת מעל 20 דולר למניה. באופן לא מפתיע, מאז היא החלה בצניחה חופשית, ולאחר הפניה לבית המשפט (אמצע 2020) מחיר המניה היה כ- 70 סנט למניה.

 

אבל, בניגוד לציפיות של אנשי המקצוע המנוסים, מחיר המניה החל לעלות - בזכות פקודות קניה שהגיעו בעיקר ממשקיעים קטנים ובינוניים. משקיעים אלו, בחרו לשים את כספם בהשקעה מסוכנת של חברה הנמצאת בקשיים ממשיים.

 

מנגד, שחקנים מרכזיים בשוק ההון מכרו את כל אחזקותיהם במניית הרץ. המיליארדר קארל אייקן מכר קרוב ל- 55 מיליון מניות של הרץ (כ- 40% ממניות החברה) במחיר של 72 סנט למניה. אז בזמן שעשירי שוק ההון מכרו, המשקיעים הקטנים קנו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מעניין לציין כי בעקבות גל הביקושים למניית הרץ, נוצר מצב ייחודי ומאוד יוצא דופן. במהלך 2020, החברה נערכה להנפקת מניות חדשות, למרות היותה בחדלות פירעון. זה מאוד מוזר לשמוע על חברה שביקשה הגנה מפני נושים שבמקביל מצליחה לארגן הנפקה לציבור של כמיליארד מניות חדשות. הכסף שהיה צפוי להתקבל היה אמור לשלם חשבונות משפטיים של הרץ ולתת לה קצת אוויר לנשימה. החברה החלה למכור מניות במחיר של כ- 2 דולר למניה, עם אזהרה חמורה שהמניות נמצאות בסיכון משמעותי, וכי מחירם עלול לרדת לאפס. למרות האזהרה, הרשות לניירות ערך האמריקאי (SEC) החליטה לעצור את מכירת המניות. עד להחלטה של הרגולטור, הרץ גייסה כ- 30 מיליון דולר ממניות. כתוצאה מביטול ההנפקה הרץ נאלצה לקחת 1.2 מיליארד דולר כהלוואה ממשקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח וכו').

 

אז מי צדק - המשקיעים הקטנים וחסרי הניסיון שקנו את מניית הרץ או עשירי שוק ההון האמריקאי המנוסים שמכרו? לפי מבחן התוצאה נראה כי המשקיעים הקטנים - הכו את השוק!

 

לאחרונה נודע, כי הרץ נמכרה למשקיעים מוסדיים שמתכננים להוציא אותה מחדלות פירעון, ולהחזיר אותה לשגרה עסקית מבורכת. בעלי המניות הנאמנים שרכשו את מניית החברה בימיה הפחות טובים יזכו כעת לעדנה וצפויים להרוויח בין 7 ל- 8 דולר לכל מניה.

 

אז מה בעצם קרה כאן?

קל לנסות ולומר כי למשקיעים הקטנים היה "יותר מזל משכל", ואולם בחינת הנושא לעומק מעלה שהיו סיבות טובות להאמין שהרץ תצליח לצאת מחדלות פירעון.

 

אם נבחן את הדוחות הכספיים של הרץ, את צוות הניהול ובעיקר את הערך והמוניטין הממשי של המותג שלה; נגלה כי מדובר על עסק טוב עם הרבה סיכויים להצלחה. ההבנה כי אין לאף אחד אינטרס לפרק את החברה, וכי ערכה כמיזם עסקי מתפקד (עסק חי) גבוה מערך החלקים המרכיבים אותה - היו צריכים להוביל רבים וטובים למסקנה שמדובר על הזדמנות קניה.

 

אז למה רוב המשקיעים המקצועיים זנחו את הרץ בשעתה הקשה? כנראה, שדווקא המשקיעים המנוסים נכנסו הפעם לתוך תבנית פעולה אוטומטי ולא הפעילו יותר מדי שיקול דעת. הניסיון המצטבר מראה כי כאשר חברה נקלעת לקושי תזרימי מהותי, ונדרשת לבקש מבית המשפט הגנה מפני נושים – סיכויי השרידות שלה מאוד נמוכים. כך ארע פעם אחר פעם אחר פעם... זה נכון ומדויק.

 

אבל הפעם, הניסיון של העבר האפיל על ההיגיון המימוני (ניתוח דוחות כספיים, בחינה מעמיקה וכו'), והוביל רבים וטובים למכור את מניית הרץ במהירות. בסופו של דבר הסתבר כי הרץ הינה יוצאת דופן, וניתוח מעמיק של מצבה - כנראה היה מגלה סימנים חזקים לכך.

 

למרות הנוחות של ניתוח האירועים בדיעבד, יש כאן מסר חשוב לכל משקיע קטן כגדול – חשוב מאוד להבין ולהפנים את ניסיון העבר המצטבר, אך חשוב לא פחות לבחון את הדברים לעומק בצורה ממצה, ובהגיון בריא. המשקיעים הקטנים השתמשו בהיגיון עסקי ומימוני - והרוויחו. המשקיעים הגדולים נאחזו בניסיון העבר שלהם, בחוקיות הנוקשה שהם פיתחו על פני שנים של ניסיון, ושכחו לברר שמא המצב של הרץ הינו מיוחד ויוצא דופן.

 

חברת הרץ נקלעה למשבר פיננסי בעקבות נגיף הקורונה. בעקבות קשיים תזרימיים ממשיים, היא פנתה באמצע 2020 לבית המשט וביקשה הגנה מפני נושים. משקיעים גדולים ומנוסים מיהרו להספיד את החברה ומכרו את כל מניותיהם. משקיעים קטנים, קנו עוד ועוד ממניות החברה מתוך ציפייה שהיא תחזור לפעילות רגילה. במבחן התוצאה, המשקיעים הקטנים צדקו לחלוטין ויצרו לעצמם תשואות מאוד נאות. חשוב ללמוד את הלקחים מהסיפור המאוד מיוחד של מניית הרץ, ולו בכדי שנוכל אולי לזהות מצבים דומים בעתיד.

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שימי 26/05/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    תרשמו על השיטות המסריחות, תציגו את אינסוליין, ננו, פורסייט, מיטק ועוד. השיטה של מטחנת הכסף ושחיקת המניה. יש לי רשימה גדולה שתראה כמה שחברות מצויינות מנצלות משקיעים ובמניה הופכת לפח אשפה. רק בישראל!
  • 3.
    האם לדעתך היא עדיין אטרקטיבית? (ל"ת)
    אלי 26/05/2021 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמאי הלל 26/05/2021 17:12
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים המוסדיים והמקצועיים מכרו אחזקות בהרץ במסגרת ניהול סיכונים טוב, מבחינתם צריך להיזאר בחיים כדי לחיות עוד יום. live another day. הזדמנויות בשוק ההון מגיעות כל יום מחדש ואין צורך "להינעל" דווקא על הרץ. לעומתם, המשיקיעי םהקטנים לקחו הימור מסוכן על אפשרות החזרה לחיים של הרץ והצליח להם, אבל זה עדיין הימור מסוכן שאין שום אחריות שהיה מצליח. אם לא היה מצליח, הפגיעה במשקיעים קטנים חזקה יותר לרוב. מבחן התוצאה לא צריך להיות הכלל המנחה להתנהגות בסיטואציות כאלו.
  • 1.
    לי נראה שזה השערים שלה לתווך קצר/ ארוך 26/05/2021 14:40
    הגב לתגובה זו
    לי נראה שזה השערים שלה לתווך קצר/ ארוך
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

מניות הקוואנטים מזנקות, מה הסיבה? השוק עולה במעל 0.5%

וול סטריט ממשיכה את המגמה החיובית עם שיאים חדשים, וגם מדד הראסל 2000 מצטרף לחגיגת השיאים

מערכת ביזפורטל |

מניות הקוואנטים מזנקות על רקע התקדמות בעסקאות מול הממשל.  שתי חברות אמריקאיות הודיעו בימים האחרונים על עסקאות אסטרטגיות עם גורמי ממשל. חברת ריגטי קמפיוטינג (Rigetti Computing 13.97%  ) הודיעה כי זכתה בחוזה של חיל האוויר האמריקאי, בעוד איאון־קיו (IonQ 5.69%  ) חשפה שיתוף פעולה חדש עם משרד האנרגיה. שתי ההודעות דחפו את מניות החברות ואת כלל סקטור הקוונטום לעליות חדות וזה בולט מאוד גם היום.  


אתמול זה היה היום של אינטל, לאחר שקיבלה השקעה מרשימה מהחברה היקרה והיוקרתית ביותר בוול סטריט, אנבידיה. איך אינטל הגיעה למצב שהיא צריכה השקעות ומה יהיה בעתיד - אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה. נזכיר כי הממשל האמריקאי רכש כ-10% מאינטל בהשקעה של כ-9 מיליארד דולר והרוויח מהזינוק במניה בעקבות הצטרפות אנבידיה כמשקיעה - ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש.

שיחת טראמפ/שי - הנשיא טראמפ צפוי לשוחח היום עם נשיא סין שי ג׳ינפינג במטרה לסגור סופית את עסקת טיקטוק, אחרי שדחה את הדד-ליין למכירת השליטה הסינית באפליקציה עד דצמבר. על פי הדיווחים, קונסורציום בהובלת אורקל צפוי להפעיל את הפעילות בארה״ב, כשברקע יש גם ציפיות להתקדמות בהפחתת מכסים הדדיים. עסקת ענק: טיק טוק הסינית נמכרת לקונסורציום אמריקאי הכולל את אורקל


מאקרו

סיכום שבוע בקריפטו: בדרך להמשך עליות? הרגולטור מסיר חסמים, וחברות הקריפטו עם ביצועי שיא - אפשרויות החשיפה לקריפטו מתרחבות ומתגוונות, מהשקעה ישירה דרך תעודות סל, חברות אוצר, ועד חברות מתעשיית הקריפטו, כעת הרגולטור מתגייס לעזרת המשקיעים עם תקנות חדשות להנפקה מהירה יותר של תעודות סל; דוחות בוליש, השקת מטבע יציב חדש, ואיזה מטבע נסחר בשיא כל הזמנים?

הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט הבנק המרכזי של אנגליה הותיר את הריבית על 4% אך האט את קצב הצמצום הכמותי, צעד שנתפס כהקלה מוניטרית חלקית על רקע זינוק בתשואות האג"ח וחוסר אמון גובר במדיניות הפיסקלית של הממשלה החדשה