אודי מוקדי, יו"ר ומנכ"ל סייברארק
צילום: יח"צ
ראיון

אקזיט בסייברארק? "ממש לא. פנו אלינו, אבל אין לנו כוונה למכור"

מנכ"ל סייברארק אודי מוקדי מסביר על האסטרטגיה החדשה של החברה, על השינוי המודל העסקי  (והבטן הצפויה בהכנסות), מנועי הצמיחה העתידיים; תעשיית הסייבר המקומית ועל הפריצה לסולארווינד
ארז ליבנה | (2)

בכל קנה מידה, ישראלי או בינ"ל, סייברארק סייבר ארק שנסחרת בוול סטריט ב-5.6 מיליארד דולר,  היא סיפור הצלחה. החברה מפתח תקווה שהחלה להיסחר בנאסד"ק ב-2014 גדלה מאז בשווי ב-360%, כשעלתה מרמה של 29.8 דולר בסוף יום הראשון למסחר במניה אי אז בספטמבר 2014, ל-144דולר. אז נכון, מתחילת השנה ירדה המניה ב-7%, אבל כל השוק עבר תיקון בחודש האחרון. מה שחשוב זה העתיד. ועל פניו, למשקיעים אמור לנבוט חשש בליבם, בשל שינוי אסטרטגי חשוב שעוברת החברה, שאמור לייצר בטן של רווחיות בטווח הקצר. אך צמיחה מרשימה בעתיד – אם הכול ילך כראוי.

 

בחודש שעבר החברה הישראלית דיווחה על תוצאות שיא ברבעון הרביעי של 2020 ולשנה כולה. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-145 מיליון דולר, צמיחה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומעל צפי אנליסטים שעמד על כ-129 מיליון דולר. סך ההכנסות במהלך שנת 2020 הסתכמו בכ-464 מיליון דולר, צמיחה של כ-7% לעומת שנת 2019, ומעל צפי האנליסטים.

 

סך ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) הסתכמו בכ-274 מיליון דולר, גידול של 43% ביחס לשנה קודמת. במהלך הרבעון, ההכנסות ממכירת רישיונות צמחו בכ-6% ל-80.8 מיליון דולר, וכי ההכנסות מתחזוקה ושירותים מקצועיים צמחו בכ-20% ל-63.7 מיליון דולר.

 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד לכ-12 מיליון דולר, לעומת 20.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. במהלך הרבעון, שיעור הרווחיות הגולמית הצטמצם בכ-3%, הוצאות המחקר והפיתוח גדלו בכ-5.5 מיליון דולר והוצאות השיווק גדלו בכ-8 מיליון דולר. החברה דיווחה על הוצאות מימון בסך 2.7 מיליון דולר לעומת הכנסות מימון של כ-2.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הרווח המתואם למניה הסתכם ב-82 סנט בעוד צפי האנליסטים עמד על 59 סנט.

 

באותה הנשימה החברה דיווחה כי היא מתחילה באופן רשמי את שינוי המודל העסקי ממכירת רישיונות קבועים למודל של מנויים, לטענת החברה "על רקע מומנטום חזק של בסיס גדול וצומח של הכנסות חוזרות".

 

"זו החלטה שהתקבלה מזמן", אומר אודי מוקדי, היזם והמנכ"ל של סייברארק בראיון לביזפורטל. "פשוט חיכינו לזמן הנכון ליישם אותה. המגפה מאוד עזרה לנו בגלל שהרבה לקוחות שלנו החליטו לרדת מהקמת מרכזי דאטה ענקיים ועברו למודל הענן", המשיך.

 

מה בעצם עושה סייברארק?

הסייבר הוא תחום רחב מאוד. נדמה שכל בוגר שיוצא מיחידת 8200 של המודיעין, מקים חברת סייבר ורץ לנאסד"ק. אבל סייברארק, שהוקמה בשנת 1999 היא כבר לא ינוקא. ממש לא. היא חברת הסייבר השנייה בגודלה בארץ רק לצ'קפוינט והיא הציבה רף לתעשייה שלמה. החברה משרתת כ-6,600 לקוחות וארגונים בלמעלה מ-90 מדינות ומעסיקה 1,700 עובדים ב-28 מדינות. אגב, המרכז שלה יושב בפתח תקווה ואין לחברה שום כוונה לזוז משם בקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכל מקרה, הנחת העבודה שהנחתה את סייברארק אז וגם היום, היא שמי שירצה לפרוץ למערכת ממחושבת, יצליח לעשות זאת. השאלה היא לא אם יצליח, אלא מה יצליח להשיג שהוא כבר בפנים. על כן יצרו את מה שקראו לו "ניהול גישה פריבילגית", שאמור לייצר חומות אש פנימיות עם גישה רק למי שמוסמך לכך, בדגש על ההרשאות של ההנהלה הבכירה והגורמים הרגישים בחברה - כך שפריצה למערכת אינה מספיקה כדי להשיג חומרים או מידע רגישים. עם השנים זה התרחב לעוד ועוד שירותים בתחום, כשכיום, מוקדי צופה שתחום ההרשאות באפליקציות יהווה את מנוע הצמיחה המרכזי הבא שלו.

 

"הנושאת מטוסים שלנו זה ניהול הגישה להנהלה הבכירה שמהווה בין 10%ל-15% בכל חברה. במקביל יש לנו עוד שירותים, שלהם אנחנו קוראים סירות המנוע אבל הרחבנו את השירותים שלנו מרמה שבין, לרמה של שירות לכל עובדי נארגון, ועד לרמות של 120% ויותר, כשחברה יכולה להכניס פנימה את הספקים שלה ועוד חברות שקשורות לעסק, כשיש גם את התחום של הגישה לאפליקציות הוא סירת המנוע שלנו", אומר מוקדי.

 

תסביר קצת על האסטרטגיה החדשה?

"זה תהליך שלא מעט חברות בשוק עושות והוא טוב ללקוחות וגם למשקיעים. ראינו את זה בלא מעט חברות שעברו מהמודל של שירותים למנויים כי הוא רווחי ונכון. בכל מקרה, המודל הזה של הצלחת הלקוח הוא סוג של שריר עבורנו וכנראה גם השריר החשוב ביותר. אז ללקוחות שמשלמים מנוי יש דרישות שמאתגרות אותנו והם מקבלים מענה חיובי, ולמשקיעים זה טוב כי זה מעלה בסוף התהליך את ההכנסות בצורה משמעותית".

 

מה מנע ממכם להתחיל בזה לפני כן?

"בגלל שאנחנו מחזיקים את המפתחות לכל הדלתות, אז הרבה לקוחות העדיפו שהשירותים שלנו יהיו על השרתים שלהם, אבל הרבה מאוד הבינו שמשתלם לעבור למודל של SaaS ושירותים בענן".

 

כלומר, השינוי לא מוביל לשינויים ארגוניים, אלא רק בנושא המודל שבו משלמים הלקוחות?

"נכון".

 

כמה זמן יקח התהליך?

"התהליך יסתיים כש-85% מכל הלקוחות שמצטרפים ישלמו לפי המודל הזה. ב-2020 35% מהמכירות היו של מנויים. אנחנו מאמינים שנשלים את התהליך בין 8 ל-10 רבעונים".  

 

מי המתחרות המרכזיות שלכם?

"אין חברה ציבורית שמתחרה בנו. יש את ביונדטראסט ועוד שתי חברות שמוזגו לאחרונה, אבל זהו.  להפך, בגלל הכניסה להרשאות באפליקציה, אני מתחרה עכשיו בכמה שחקניות רציניות, בהן אוקטה (OKTA). אבל מבחינת הרשאות, יש כמה חברות פרטיות. חברת המחקר גרטנר, מיקמה אותנו בתחום שלנו מעל כל המתחרות והמושגים שהיא השתמשה במחקר האחרון שלה על התחום שלנו, היא השתמשה במושגים שאנחנו המצאנו בחברה".

 

איך השפיע עליכם המשבר סביב סולארווינד?

"תשמע זה כמו סרט ריגול הסיפור הזה. ב-2017 התרענו כבר על נתיב ההאקינג הזה. בדיון שהתנהל בסנאט סביב ההאקינג המטורף הזה, הם השתמשו בטרמינולוגיה שלנו של תקיפת זהויות. זו הזדמנות ללא ספק".

 

שוק הסייבר צפוף מדי?

"להפך. אני מאוד מפרגן למה שקורה בישראל ו-4 מתוך 5 הרכישות שלי הן של חברות ישראליות. צריך לזכור שהעולם שלנו כל הזמן עובר שינויים וצריך גם להיות מוכנים אליהם".

 

חושב על אקזיט?

"ממש לא. פנו אלינו כמה פעמים בשנים האחרונות, אבל אין לנו כוונה למכור. אנחנו רצים למרחקים ארוכים".

איך זה להפוך סטארט-אפ לחברה ענקית?

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אלי 09/05/2021 16:05
    הגב לתגובה זו
    ומוותרות על ערך אמיתי - יצירת מקורות תעסוקה איכותיים בשכר גבוה לאלפי עובדים, הכנסות למדינה ממיסוי, יתרון טכנולוגי שנשמר לאורך זמן ונבנה טפח על טפחיים. הרוב מעדיפים אקזיט, כי קשה לדחות סיפוקים, ותמיד הארנק של האמריקאי גדול (שגם מבין את הערך האמיתי של העסק) והאגו מחפש טפיחה...
  • 1.
    חברה מדהימה, בסוף תימכר (ל"ת)
    עדי 10/03/2021 08:43
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.