אקזיט בסייברארק? "ממש לא. פנו אלינו, אבל אין לנו כוונה למכור"
בכל קנה מידה, ישראלי או בינ"ל, סייברארק סייבר ארק שנסחרת בוול סטריט ב-5.6 מיליארד דולר, היא סיפור הצלחה. החברה מפתח תקווה שהחלה להיסחר בנאסד"ק ב-2014 גדלה מאז בשווי ב-360%, כשעלתה מרמה של 29.8 דולר בסוף יום הראשון למסחר במניה אי אז בספטמבר 2014, ל-144דולר. אז נכון, מתחילת השנה ירדה המניה ב-7%, אבל כל השוק עבר תיקון בחודש האחרון. מה שחשוב זה העתיד. ועל פניו, למשקיעים אמור לנבוט חשש בליבם, בשל שינוי אסטרטגי חשוב שעוברת החברה, שאמור לייצר בטן של רווחיות בטווח הקצר. אך צמיחה מרשימה בעתיד – אם הכול ילך כראוי.
בחודש שעבר החברה הישראלית דיווחה על תוצאות שיא ברבעון הרביעי של 2020 ולשנה כולה. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-145 מיליון דולר, צמיחה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומעל צפי אנליסטים שעמד על כ-129 מיליון דולר. סך ההכנסות במהלך שנת 2020 הסתכמו בכ-464 מיליון דולר, צמיחה של כ-7% לעומת שנת 2019, ומעל צפי האנליסטים.
סך ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) הסתכמו בכ-274 מיליון דולר, גידול של 43% ביחס לשנה קודמת. במהלך הרבעון, ההכנסות ממכירת רישיונות צמחו בכ-6% ל-80.8 מיליון דולר, וכי ההכנסות מתחזוקה ושירותים מקצועיים צמחו בכ-20% ל-63.7 מיליון דולר.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד לכ-12 מיליון דולר, לעומת 20.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. במהלך הרבעון, שיעור הרווחיות הגולמית הצטמצם בכ-3%, הוצאות המחקר והפיתוח גדלו בכ-5.5 מיליון דולר והוצאות השיווק גדלו בכ-8 מיליון דולר. החברה דיווחה על הוצאות מימון בסך 2.7 מיליון דולר לעומת הכנסות מימון של כ-2.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הרווח המתואם למניה הסתכם ב-82 סנט בעוד צפי האנליסטים עמד על 59 סנט.
- "סייברארק ממשיכה לראות ביקושים חזקים, אבל השארנו בתחזית מקום להאטה"
- סייברארק מכה את הצפי בשורה העליונה והתחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותה הנשימה החברה דיווחה כי היא מתחילה באופן רשמי את שינוי המודל העסקי ממכירת רישיונות קבועים למודל של מנויים, לטענת החברה "על רקע מומנטום חזק של בסיס גדול וצומח של הכנסות חוזרות".
"זו החלטה שהתקבלה מזמן", אומר אודי מוקדי, היזם והמנכ"ל של סייברארק בראיון לביזפורטל. "פשוט חיכינו לזמן הנכון ליישם אותה. המגפה מאוד עזרה לנו בגלל שהרבה לקוחות שלנו החליטו לרדת מהקמת מרכזי דאטה ענקיים ועברו למודל הענן", המשיך.
מה בעצם עושה סייברארק?
הסייבר הוא תחום רחב מאוד. נדמה שכל בוגר שיוצא מיחידת 8200 של המודיעין, מקים חברת סייבר ורץ לנאסד"ק. אבל סייברארק, שהוקמה בשנת 1999 היא כבר לא ינוקא. ממש לא. היא חברת הסייבר השנייה בגודלה בארץ רק לצ'קפוינט והיא הציבה רף לתעשייה שלמה. החברה משרתת כ-6,600 לקוחות וארגונים בלמעלה מ-90 מדינות ומעסיקה 1,700 עובדים ב-28 מדינות. אגב, המרכז שלה יושב בפתח תקווה ואין לחברה שום כוונה לזוז משם בקרוב.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
בכל מקרה, הנחת העבודה שהנחתה את סייברארק אז וגם היום, היא שמי שירצה לפרוץ למערכת ממחושבת, יצליח לעשות זאת. השאלה היא לא אם יצליח, אלא מה יצליח להשיג שהוא כבר בפנים. על כן יצרו את מה שקראו לו "ניהול גישה פריבילגית", שאמור לייצר חומות אש פנימיות עם גישה רק למי שמוסמך לכך, בדגש על ההרשאות של ההנהלה הבכירה והגורמים הרגישים בחברה - כך שפריצה למערכת אינה מספיקה כדי להשיג חומרים או מידע רגישים. עם השנים זה התרחב לעוד ועוד שירותים בתחום, כשכיום, מוקדי צופה שתחום ההרשאות באפליקציות יהווה את מנוע הצמיחה המרכזי הבא שלו.
"הנושאת מטוסים שלנו זה ניהול הגישה להנהלה הבכירה שמהווה בין 10%ל-15% בכל חברה. במקביל יש לנו עוד שירותים, שלהם אנחנו קוראים סירות המנוע אבל הרחבנו את השירותים שלנו מרמה שבין, לרמה של שירות לכל עובדי נארגון, ועד לרמות של 120% ויותר, כשחברה יכולה להכניס פנימה את הספקים שלה ועוד חברות שקשורות לעסק, כשיש גם את התחום של הגישה לאפליקציות הוא סירת המנוע שלנו", אומר מוקדי.
תסביר קצת על האסטרטגיה החדשה?
"זה תהליך שלא מעט חברות בשוק עושות והוא טוב ללקוחות וגם למשקיעים. ראינו את זה בלא מעט חברות שעברו מהמודל של שירותים למנויים כי הוא רווחי ונכון. בכל מקרה, המודל הזה של הצלחת הלקוח הוא סוג של שריר עבורנו וכנראה גם השריר החשוב ביותר. אז ללקוחות שמשלמים מנוי יש דרישות שמאתגרות אותנו והם מקבלים מענה חיובי, ולמשקיעים זה טוב כי זה מעלה בסוף התהליך את ההכנסות בצורה משמעותית".
מה מנע ממכם להתחיל בזה לפני כן?
"בגלל שאנחנו מחזיקים את המפתחות לכל הדלתות, אז הרבה לקוחות העדיפו שהשירותים שלנו יהיו על השרתים שלהם, אבל הרבה מאוד הבינו שמשתלם לעבור למודל של SaaS ושירותים בענן".
כלומר, השינוי לא מוביל לשינויים ארגוניים, אלא רק בנושא המודל שבו משלמים הלקוחות?
"נכון".
כמה זמן יקח התהליך?
"התהליך יסתיים כש-85% מכל הלקוחות שמצטרפים ישלמו לפי המודל הזה. ב-2020 35% מהמכירות היו של מנויים. אנחנו מאמינים שנשלים את התהליך בין 8 ל-10 רבעונים".
מי המתחרות המרכזיות שלכם?
"אין חברה ציבורית שמתחרה בנו. יש את ביונדטראסט ועוד שתי חברות שמוזגו לאחרונה, אבל זהו. להפך, בגלל הכניסה להרשאות באפליקציה, אני מתחרה עכשיו בכמה שחקניות רציניות, בהן אוקטה (OKTA). אבל מבחינת הרשאות, יש כמה חברות פרטיות. חברת המחקר גרטנר, מיקמה אותנו בתחום שלנו מעל כל המתחרות והמושגים שהיא השתמשה במחקר האחרון שלה על התחום שלנו, היא השתמשה במושגים שאנחנו המצאנו בחברה".
איך השפיע עליכם המשבר סביב סולארווינד?
"תשמע זה כמו סרט ריגול הסיפור הזה. ב-2017 התרענו כבר על נתיב ההאקינג הזה. בדיון שהתנהל בסנאט סביב ההאקינג המטורף הזה, הם השתמשו בטרמינולוגיה שלנו של תקיפת זהויות. זו הזדמנות ללא ספק".
שוק הסייבר צפוף מדי?
"להפך. אני מאוד מפרגן למה שקורה בישראל ו-4 מתוך 5 הרכישות שלי הן של חברות ישראליות. צריך לזכור שהעולם שלנו כל הזמן עובר שינויים וצריך גם להיות מוכנים אליהם".
חושב על אקזיט?
"ממש לא. פנו אלינו כמה פעמים בשנים האחרונות, אבל אין לנו כוונה למכור. אנחנו רצים למרחקים ארוכים".
איך זה להפוך סטארט-אפ לחברה ענקית?
- 2.אלי 09/05/2021 16:05הגב לתגובה זוומוותרות על ערך אמיתי - יצירת מקורות תעסוקה איכותיים בשכר גבוה לאלפי עובדים, הכנסות למדינה ממיסוי, יתרון טכנולוגי שנשמר לאורך זמן ונבנה טפח על טפחיים. הרוב מעדיפים אקזיט, כי קשה לדחות סיפוקים, ותמיד הארנק של האמריקאי גדול (שגם מבין את הערך האמיתי של העסק) והאגו מחפש טפיחה...
- 1.חברה מדהימה, בסוף תימכר (ל"ת)עדי 10/03/2021 08:43הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.