אקזיט בסייברארק? "ממש לא. פנו אלינו, אבל אין לנו כוונה למכור"
בכל קנה מידה, ישראלי או בינ"ל, סייברארק סייבר ארק שנסחרת בוול סטריט ב-5.6 מיליארד דולר, היא סיפור הצלחה. החברה מפתח תקווה שהחלה להיסחר בנאסד"ק ב-2014 גדלה מאז בשווי ב-360%, כשעלתה מרמה של 29.8 דולר בסוף יום הראשון למסחר במניה אי אז בספטמבר 2014, ל-144דולר. אז נכון, מתחילת השנה ירדה המניה ב-7%, אבל כל השוק עבר תיקון בחודש האחרון. מה שחשוב זה העתיד. ועל פניו, למשקיעים אמור לנבוט חשש בליבם, בשל שינוי אסטרטגי חשוב שעוברת החברה, שאמור לייצר בטן של רווחיות בטווח הקצר. אך צמיחה מרשימה בעתיד – אם הכול ילך כראוי.
בחודש שעבר החברה הישראלית דיווחה על תוצאות שיא ברבעון הרביעי של 2020 ולשנה כולה. הכנסות הרבעון הסתכמו בכ-145 מיליון דולר, צמיחה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ומעל צפי אנליסטים שעמד על כ-129 מיליון דולר. סך ההכנסות במהלך שנת 2020 הסתכמו בכ-464 מיליון דולר, צמיחה של כ-7% לעומת שנת 2019, ומעל צפי האנליסטים.
סך ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) הסתכמו בכ-274 מיליון דולר, גידול של 43% ביחס לשנה קודמת. במהלך הרבעון, ההכנסות ממכירת רישיונות צמחו בכ-6% ל-80.8 מיליון דולר, וכי ההכנסות מתחזוקה ושירותים מקצועיים צמחו בכ-20% ל-63.7 מיליון דולר.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד לכ-12 מיליון דולר, לעומת 20.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. במהלך הרבעון, שיעור הרווחיות הגולמית הצטמצם בכ-3%, הוצאות המחקר והפיתוח גדלו בכ-5.5 מיליון דולר והוצאות השיווק גדלו בכ-8 מיליון דולר. החברה דיווחה על הוצאות מימון בסך 2.7 מיליון דולר לעומת הכנסות מימון של כ-2.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הרווח המתואם למניה הסתכם ב-82 סנט בעוד צפי האנליסטים עמד על 59 סנט.
- "סייברארק ממשיכה לראות ביקושים חזקים, אבל השארנו בתחזית מקום להאטה"
- סייברארק מכה את הצפי בשורה העליונה והתחתונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותה הנשימה החברה דיווחה כי היא מתחילה באופן רשמי את שינוי המודל העסקי ממכירת רישיונות קבועים למודל של מנויים, לטענת החברה "על רקע מומנטום חזק של בסיס גדול וצומח של הכנסות חוזרות".
"זו החלטה שהתקבלה מזמן", אומר אודי מוקדי, היזם והמנכ"ל של סייברארק בראיון לביזפורטל. "פשוט חיכינו לזמן הנכון ליישם אותה. המגפה מאוד עזרה לנו בגלל שהרבה לקוחות שלנו החליטו לרדת מהקמת מרכזי דאטה ענקיים ועברו למודל הענן", המשיך.
מה בעצם עושה סייברארק?
הסייבר הוא תחום רחב מאוד. נדמה שכל בוגר שיוצא מיחידת 8200 של המודיעין, מקים חברת סייבר ורץ לנאסד"ק. אבל סייברארק, שהוקמה בשנת 1999 היא כבר לא ינוקא. ממש לא. היא חברת הסייבר השנייה בגודלה בארץ רק לצ'קפוינט והיא הציבה רף לתעשייה שלמה. החברה משרתת כ-6,600 לקוחות וארגונים בלמעלה מ-90 מדינות ומעסיקה 1,700 עובדים ב-28 מדינות. אגב, המרכז שלה יושב בפתח תקווה ואין לחברה שום כוונה לזוז משם בקרוב.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בכל מקרה, הנחת העבודה שהנחתה את סייברארק אז וגם היום, היא שמי שירצה לפרוץ למערכת ממחושבת, יצליח לעשות זאת. השאלה היא לא אם יצליח, אלא מה יצליח להשיג שהוא כבר בפנים. על כן יצרו את מה שקראו לו "ניהול גישה פריבילגית", שאמור לייצר חומות אש פנימיות עם גישה רק למי שמוסמך לכך, בדגש על ההרשאות של ההנהלה הבכירה והגורמים הרגישים בחברה - כך שפריצה למערכת אינה מספיקה כדי להשיג חומרים או מידע רגישים. עם השנים זה התרחב לעוד ועוד שירותים בתחום, כשכיום, מוקדי צופה שתחום ההרשאות באפליקציות יהווה את מנוע הצמיחה המרכזי הבא שלו.
"הנושאת מטוסים שלנו זה ניהול הגישה להנהלה הבכירה שמהווה בין 10%ל-15% בכל חברה. במקביל יש לנו עוד שירותים, שלהם אנחנו קוראים סירות המנוע אבל הרחבנו את השירותים שלנו מרמה שבין, לרמה של שירות לכל עובדי נארגון, ועד לרמות של 120% ויותר, כשחברה יכולה להכניס פנימה את הספקים שלה ועוד חברות שקשורות לעסק, כשיש גם את התחום של הגישה לאפליקציות הוא סירת המנוע שלנו", אומר מוקדי.
תסביר קצת על האסטרטגיה החדשה?
"זה תהליך שלא מעט חברות בשוק עושות והוא טוב ללקוחות וגם למשקיעים. ראינו את זה בלא מעט חברות שעברו מהמודל של שירותים למנויים כי הוא רווחי ונכון. בכל מקרה, המודל הזה של הצלחת הלקוח הוא סוג של שריר עבורנו וכנראה גם השריר החשוב ביותר. אז ללקוחות שמשלמים מנוי יש דרישות שמאתגרות אותנו והם מקבלים מענה חיובי, ולמשקיעים זה טוב כי זה מעלה בסוף התהליך את ההכנסות בצורה משמעותית".
מה מנע ממכם להתחיל בזה לפני כן?
"בגלל שאנחנו מחזיקים את המפתחות לכל הדלתות, אז הרבה לקוחות העדיפו שהשירותים שלנו יהיו על השרתים שלהם, אבל הרבה מאוד הבינו שמשתלם לעבור למודל של SaaS ושירותים בענן".
כלומר, השינוי לא מוביל לשינויים ארגוניים, אלא רק בנושא המודל שבו משלמים הלקוחות?
"נכון".
כמה זמן יקח התהליך?
"התהליך יסתיים כש-85% מכל הלקוחות שמצטרפים ישלמו לפי המודל הזה. ב-2020 35% מהמכירות היו של מנויים. אנחנו מאמינים שנשלים את התהליך בין 8 ל-10 רבעונים".
מי המתחרות המרכזיות שלכם?
"אין חברה ציבורית שמתחרה בנו. יש את ביונדטראסט ועוד שתי חברות שמוזגו לאחרונה, אבל זהו. להפך, בגלל הכניסה להרשאות באפליקציה, אני מתחרה עכשיו בכמה שחקניות רציניות, בהן אוקטה (OKTA). אבל מבחינת הרשאות, יש כמה חברות פרטיות. חברת המחקר גרטנר, מיקמה אותנו בתחום שלנו מעל כל המתחרות והמושגים שהיא השתמשה במחקר האחרון שלה על התחום שלנו, היא השתמשה במושגים שאנחנו המצאנו בחברה".
איך השפיע עליכם המשבר סביב סולארווינד?
"תשמע זה כמו סרט ריגול הסיפור הזה. ב-2017 התרענו כבר על נתיב ההאקינג הזה. בדיון שהתנהל בסנאט סביב ההאקינג המטורף הזה, הם השתמשו בטרמינולוגיה שלנו של תקיפת זהויות. זו הזדמנות ללא ספק".
שוק הסייבר צפוף מדי?
"להפך. אני מאוד מפרגן למה שקורה בישראל ו-4 מתוך 5 הרכישות שלי הן של חברות ישראליות. צריך לזכור שהעולם שלנו כל הזמן עובר שינויים וצריך גם להיות מוכנים אליהם".
חושב על אקזיט?
"ממש לא. פנו אלינו כמה פעמים בשנים האחרונות, אבל אין לנו כוונה למכור. אנחנו רצים למרחקים ארוכים".
איך זה להפוך סטארט-אפ לחברה ענקית?
- 2.אלי 09/05/2021 16:05הגב לתגובה זוומוותרות על ערך אמיתי - יצירת מקורות תעסוקה איכותיים בשכר גבוה לאלפי עובדים, הכנסות למדינה ממיסוי, יתרון טכנולוגי שנשמר לאורך זמן ונבנה טפח על טפחיים. הרוב מעדיפים אקזיט, כי קשה לדחות סיפוקים, ותמיד הארנק של האמריקאי גדול (שגם מבין את הערך האמיתי של העסק) והאגו מחפש טפיחה...
- 1.חברה מדהימה, בסוף תימכר (ל"ת)עדי 10/03/2021 08:43הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
