ה-IPO החדש: חברות ה-SPAC משתלטות על ההנפקות בוול סטריט
המשקיע ביל אקמן, בעליה של קרן פרשינג סקוור קפיטל, אוהב לעשות דברים בגדול. רק בחודש מארס הוא דיווח לרשויות ה-SEC בארצות הברית שהצליח, באמצעות סדרה של הגנות וגידורים, להפוך 27 מיליון דולר ל-2.6 מיליארד דולר. בזמן שכל השוק נפל במארס השחור ובדיוק החל להתאושש בגלל התערבות הבנקים המרכזיים, אקמן צחק כל הדרך אל הבנק. מה זה צחק? התפקע.
עכשיו, כהרגלו, הוא שינה שוב את הכללים. הפעם בתחום אחר לגמרי. אקמן פתח את חברת ה-SPAC – ראשי התיבות הם Special Purpose Acquisition Company; או חברה עם מטרת רכש מיוחדת – הגדולה בהיסטוריה ועומד לגייס עבורה 4 מיליארד דולר, כשהוא מציע 200 מיליון יחידות ב-20 דולר ליחידה. למה? כי הוא רוצה למצוא את חד הקרן הבא שלו.
אבל בניגוד ל-SPACS אחרים, אקמן עשה משהו שאיש לא עשה לפניו. חוץ מהעובדה שמדובר בגיוס עצום, עצום – בממוצע חברות SPAC גייסו השנה פחות מ-400 מיליון דולר, אבל זה מספר לא מייצג – אקמן גם ויתר על זכויות הבעלים ב-SPAC החדש ששמו פרשינג סקוור קפיטל טונטיין. המשמעות של זה היא שהחברה מוותרת על לא מעט החזרים של ההקמה והמימון, ותסתפק ב-6.2% החזר על כל עסקה של מעל 10 מיליארד דולר.
לפי אנליסטים בשוק, אקמן, באמצעות פרשינג סקוור, צפוי להשקיע בין 1.5 ל-3 מיליארד דולר ב-SPAC החדש, כך שהכסף שיהיה בקופה אחרי ההנפקה יגיע עד 7 מיליארד דולר. יתר הכסף יגיע ממשקיעים, שקרוב לוודאי ינהרו לחיקו של אחד האנשים המוערכים והעשירים בוול סטריט.
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- מיומנו של יועץ השקעות - טעויות שמשקיעים עושים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהו SPAC ולמה פתאום הפך להיות סחורה חמה
חברות ה-SPAC קיימות בשוק כבר לפחות עשור והן מכונות חברות "צ'ק פתוח". הסיבה? מדובר בחברות ללא פעילות עסקית כלשהי, רק הר של מזומן שדורש להשקיע אותו. לרוב, מי שעומדים מאחורי החברות הללו הן קרנות הון סיכון או בנקי השקעות, שיחד עם איש עסקים ידוע, משלבים ידיים כדי למצוא פעילות עסקית ולמזג אותה לתוך השלד מלא המזומנים.
כעיקרון, ההנפקה של חברת SPAC היא כמו כל הנפקה רגילה, רק שהמשקיעים שמים את כספם בתקווה למצוא מכרה זהב עתידי. מי שמפחד שהכסף פשוט ישב בחברה ולא יזוז, יכול להסיר דאגה מלבו. אמנם מדובר בחברות צ'ק פתוח, אבל כמו כל צ'ק שנרשם, גם לו יש תאריך תפוגה. במקרה הזה שנתיים. אם SPAC לא מבצעת רכש בתוך 24 חודשים מיום ההנפקה, החברה מתפרקת והכסף מוחזר למשקיעים פלוס ריבית, אבל פחות ההוצאות שנדרשו כדי למצוא את ההשקעות – אז יכול להיות גם דאונסייד.
דאונסייד נוסף הוא שלמשקיעים אין מקום להכריע בשאלה באיזו חברה יושקע הכסף. כמו כן, בעבר החברות האלה היו מקושרות להונאות בשוק ההון. היום כבר כולם מתחילים להתאהב בהן וזה כבר סימן שאמור לעורר כמה פעמוני אזהרה.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
ברגע שחברת SPAC מוצאת השקעה, נערכת הצבעה בין בעלי העניין והמניות ואם יש אישור, אז ממזגים לתוך השלד עסק. אם מחליטים שלא, המשקיעים יכולים לבקש את כספם בחזרה.
למה ה-SPACS הפכו לסחורה חמה? כנראה בשל הכסף הזול. כל כך קל לגייס כסף בריבית אפסית, שחברות הפכו את הצייד לפעילות עסקית מהשקעה בסטארט אפים ברמת ה-SEED, להשקעות בחברות פרטיות גדולות, מתפקדות ולעיתים גם רווחיות, והפיכתן לחברות בורסאיות בתהליך שמהווה WIN-WIN לכל הצדדים.
היתרון עבור החברות הנרכשות הוא ברור. הן יכולות להפוך לציבוריות בלי כל התהליכים המייגעים המחייבים את הנרשמים באמצעות ה-IPO. עוד סיבה טובה לחברות להתמזג לתוך חברת SPAC היא כמובן הנזילות שזה מייצר עבורן והיכולת לממש תוכניות ארוכות טווח.
ב-2020 חברות ה-SPAC שוברות את כל השיאים
עד כמה חברות ה-SPAC פופולריות? נכון להשבוע, לפי אתר SPACinsider – העוקב אחר שוק ה-SPAC – רק השנה גויסו ב-48 הנפקות של SPACS סכום כולל של כ-18.6 מיליארד דולר, בממוצע של 388 מיליון דולר בהנפקה. ב-2019 כולה היו 59 הנפקות, שבהן גייסו 13.6 מיליארד דולר, כשממוצע הגיוס עמד על 230.5 דולר להנפקה. באופן כללי, ב-2014 חברות SPAC גייסו רק 1.7 מיליארד דולר. כלומר, עלייה של למעלה מפי 10 בכמות הכסף שהוזרמה לחברות הללו ב-6 שנים, והשנה הנוכחית עוד לא נגמרה כן.
השבוע גם נשבר שיא המיזוגים לחברת SPAC. זאת לאחר שחברת שירותי הבריאות מולטיפלאן, הסכימה להתמזג עם חברת צ'רצ'יל קפיטל קורפ ה-3 – אשר הוקמה על ידי הבנקאי המוערך מייקל קליין – בעסקה שמוערכת ב-11 מיליארד דולר.
בכלל, כמו בישראל שטרנד הקנאביס הביא לגידול של מספר המיזוגים בין שלדים לחברות מו"פ של הזהב הירוק (קנאביס) – אז בארצות הברית הטרנד כרגע הוא חברות הרכב החשמלי החדשות. חברת המשאיות ניקולא (סימול: NKLA) התמזגה עם אפולו גלובל מנג'מנט ב-2.9 מיליארד דולר ויצרן הרכב החשמלי פיסקר עומד להתמזג עם חברת ספרטן אנרג'י.
אבל זה לא רק זה. השבוע דווח שענקית הסחר המקוון, אייר בי אנד בי, קיבלה פנייה להתמזג עם חברת SPAC. וירג'ין גלקטיק, חברת תיירות החלל של המיליארדר האקצנטרי, ריצ'ארד ברנסון וגם חברת הימורי הספורט דראפטקינגס הן חלק מהגל החדש.
הדרך להרוויח מחברות SPAC
כעיקרון, ישנם 3 שלבים בחיי חברת SPAC אחרי הגיוס. השלב הראשון, טרום מיזוג, השלב השני, הודעה על המיזוג והשלישי זה אחרי המיזוג. כאמור, בשל העובדה כי מדובר בשוק הולך וגדל, ישנן לא מעט חברות שכבר שנתיים צפות וצריך לחפש אותן.
הדרך הטובה ביותר להרוויח מחברות כאלה היא לעקוב אחר ההתפתחויות בגזרה שלהן. ברגע שחושבים שהחברה הולכת לקראת מיזוג, מומלץ לקנות את היחידות שאותן מקבלים במחיר הקנייה הראשוני, כלומר בסביבות 10 דולר ליחידה.
לאחר ההודעה על העסקה, המשקיעים נותנים הערכת שווי חדשה למניה, שלרוב גבוהה ממחיר הקנייה הראשוני. כלומר, יש יכולת לייצר תשואה יחסית גבוהה בזמן יחסית קצר. עד אותה נקודה אתם גם יכולים להחזיר לעצמכם את 10 הדולר שהשקעתם על יחידה.
- 3.קצת נרדמת ההנפקה קרתה כבר (ל"ת)משה 27/07/2020 18:25הגב לתגובה זו
- 2.סוף בלון 27/07/2020 15:09הגב לתגובה זותרד ירוק ודהוי.
- 1.אף מילה על ארקו החזקות (ל"ת)אט 27/07/2020 12:46הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
