הלוואה
צילום: depositphotos

הבנק קפיטל וואן דיווח על הפסד של 1.3 מיליארד דולר

ברקע לדיווחים על בעיות של הבנק בשוק החוזים על הנפט בחודש האחרון, הבנק מאכזב את המשקיעים עם הפסד של 1.3 מיליארד דולר ברבעון האחרון. קפיטל וואן הוא הבנק הגדול היחיד שדיווח על הפסד ברבעון האחרון
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה בנקים

עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה בהילוך גבוה, כאשר אחד הדוחות המעניינים ביממה האחרונה ביממה האחרונה שייך לקפיטל וואן (סימול:COF). ברקע לדיווחים על קשיי נזילות של הבנק בחודשיים האחרונים (לכתבה המלאה), הבנק מדווח על הפסד ענק של 1.3 מיליארד דולר. מדובר בבנק הגדול היחיד בארה"ב שדיווח על הפסד בעונת הדוחות הנוכחית. 

הכנסות הבנק ירדו ברבעון האחרון ב-2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ברמה של 7.24 מיליארד דולר. הצפי בשוק עמד על הכנסות של 7.3 מיליארד דולר. ההכנסות מריבית הסתכמו ברבעון האחרון ב-6.02 מיליארד דולר, עלייה של 4% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד וירידה של 1% ביחס לרבעון ה-4 של 2019. ההכנסות שלא תלוית מריבית ירדו ב-10% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד והסתכמו ב-1.2 מיליארד דולר. 

ההפרשות לחובות אבודים זינקו ברבעון האחרון לרמה של 5.4 מיליארד דולר, לעומת הפרשות של 1.8 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2019. בחברה מציינים כי אימוץ תקן החשבונאות CECL בתחילת 2020 גרם לגידול של 2.8 מיליארד דולר בהפרשות להפסדי אשראי על כרטיסי האשראי. 

בבנק מציינים עוד כי הם הורידו את החשיפה לסקטור הגז והנפט ברבעון האחרון לרמה של 6.2 מיליארד דולר, והגדילו את ההפרשות להפסדי אשראי צפויים בעקבות האירועים האחרונים. 

חשיפה של הבנק לסקטור האנרגיה והגז מתוך הדוחות האחרונים

בשורה התחתונה, הפסד כאמור רושם הפסד נקי של 1.3 מיליארד דולר או 3.1 דולר למניה, לעומת רווח של 1.4 מיליארד דולר או 2.86 דולר במהלך התקופה המקבילה אשתקד. ההפסד המתואם של הבנק הסתכם ב-3.02 דולר למניה, כאשר בשוק ציפו לרווח של 2.36 דולר למניה.  

בעקבות ההפסד של הבנק, יחס ההון רובד1 שלו ירד לרמה של 12% בלבד. נזכיר בהקשר זה כי הבנקים קיבל את הציון הנמוך ביותר במבחני הלחץ האחרונים של הפד', כך שהוא ה"חוליה החלשה בשרשרת". עם זאת, חשוב להדגיש כי פעולות הפד' בחודש האחרון מסירות את החששות מקריסה של הבנק.

קיראו עוד ב"גלובל"

גרף מניית הבנק בשנים האחרונות: נפגע משמעותית מהאירועים בחודשיים האחרונים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב (X מאוקטובר)

טראמפ מחלק "דיבידנד לוחמים", 1,776 דולר לכל חייל, במימון מכסים

הדס ברטל |

בנאום מיוחד אמש, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הכריז על תשלום חד־פעמי של 1,776 דולר לכל חייל בשירות פעיל, סכום סמלי שמזכיר את שנת הכרזת העצמאות האמריקאית. טראמפ כינה את התשלום “דיבידנד לוחמים” והבטיח שהצ’קים יגיעו לפני חג המולד לכ–1.45 מיליון חיילים כאשר העלות הכוללת מוערכת בכ–2.5 מיליארד דולר. הנשיא את נשא את הנאום אתמול מחדר הדיפלומטיה בבית הלבן, והוא סימן כמעט שנה לכהונתו השנייה. בדבריו טראמפ התמקד בהגנה על מדיניותו הכלכלית  אל מול ביקורת ציבורית גוברת על יוקר המחיה והאטה בשוק העבודה. 

הממשל קשר את המהלך ישירות להכנסות ממכסים, שזינקו משמעותית מאז החלת סבבי המכסים הנרחבים ב-2025. עד ספטמבר 2025 הסתכמו ההכנסות המצטברות בכ–179 מיליארד דולר, עלייה חדה לעומת שנים קודמות, בעיקר בזכות מכסים על יבוא מסין, אירופה ומקסיקו. טראמפ הציג את הכסף כ”דיבידנד” ישיר מהמדיניות שלו, שמביא תועלת ישירה לצבא. הוא גם רמז להרחבה עתידית של הרעיון למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, וטען שהחזרי המס ב-2026 יהיו גבוהים במיוחד בזכות עודף ההכנסות.

האטה בכלכלה וירידה בסקרי דעת קהל

הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מורכבת יותר מזו שתיאר טראמפ. בנובמבר האחרון, שיעור האבטלה עלה ל-4.6%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2021, עם האטה בולטת בהעסקה במגזרים צומחים כמו טכנולוגיה ושירותים. האינפלציה השנתית צפויה להגיע ל–3.1% בנובמבר, עלייה לעומת החודשים הקודמים ומעל יעד הפדרל ריזרב של 2%. מחירי מזון, דיור ואנרגיה ממשיכים ללחוץ על משקי בית, למרות ירידות נקודתיות בחלק מהסחורות. הגירעון התקציבי בשנת הכספים 2025 הסתכם בכ-1.8 טריליון דולר, ירידה קלה לעומת השנה הקודמת אך עדיין ברמה גבוהה שמגבילה גמישות פיסקלית.

טראמפ נואם בבית הלבן, מתוך הרשתות החברתיות
טראמפ נואם בבית הלבן - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות

סקרי דעת קהל עדכניים משקפים ירידה באמון הציבור בטיפולו של טראמפ בכלכלה. רק 36% מהאמריקאים מאשרים את מדיניותו הכלכלית, הנתון הנמוך ביותר בשתי כהונותיו, בעוד 57% מביעים אי שביעות רצון. הירידה בולטת בקרב מצביעים עצמאיים ומשקי בית בעלי הכנסה בינונית, שמרגישים את העלייה במחירים, ופחות מושפעים מהישגים מוצהרים של הממשל, כמו סגירת הגבול או הגדלת תקציב הביטחון. הדמוקרטים תקפו את הנאום כמנותק מהמציאות, וטענו כי התשלום לחיילים הוא מהלך פופוליסטי שמסווה כישלון רחב יותר בהורדת יוקר המחיה.