חסכון כסף
צילום: DEPOSITPHOTOS

מה ניתן ללמוד מהדו"חות של דיסקבר על הצרכן האמריקני?

"למרות ההאטה בסקטור הייצור, הצרכן האמריקני נותר חזק ויציב" נטען לא פעם במהלך החודשים האחרונים. הדו"חות של חברת כרטיסי האשראי הפופולארית מראים אחרת. במקביל, שימו לב להתייחסות של מנכ"ל החברה על הרגולציה שנכנסה לתוקף בחודש האחרון
עמית נעם טל |

עונת הדו"חות בוול סטריט ממשיכה בהילוך גבוה, כאשר אחת החברות הבולטות שדיווחו בימים האחרונים חברת כרטיסי האשראי הפופולארית דיסקבר פיננשל (סימול:DFS) בעלת המותג 'דיסקבר'. החברה הצליחה למשוך את תשומת הלב של המשקיעים בעיקר בעקבות התנודה החדה שביצעה המניה – ירידה של 11% ביום שישי האחרון, הירידה החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי. על פניו, הדו"חות של החברה היום טובים כאשר החברה עקפה את התחזיות המוקדמות, אך מבט מעמיק יותר מסביר ממה המשקיעים חוששים ב-2 ימי המסחר האחרונים, כאשר יש לזה השלכות גם ברמת המאקרו. 

החברה הציגה גידול של 7% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בעקבות גידול של 6% בהלוואות שהסתכמו ב-95.9 מיליארד דולר. ההלוואות בכרטיסי האשראי הסתכמו ב-77.2 מיליארד דולר, עלייה של 6%. בחברה ציינו כי הורדות הריבית האחרונות בארה"ב העיבו במעט על התוצאות, כאשר ההכנסות מריבית עלו ב-123 מיליון דולר, עלייה של 5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (שנבעה בעיקר מהגידול בהלוואת). 

בשורה התחתונה, החברה הצליחה לרשום רווח של 708 מיליון דולר או 2.25 דולר למניה, לעומת רווח של 687 מיליון דולר או 2.03 מיליון דולר. נציין כי הצפי בשוק היה לרווח של 2.24 דולר למניה. על פניו, לא נראה כי יש סיבה מובהקת לצניחה במניית החברה.

אז ממה המשקיעים חוששים? איכות הלווים יורדת

החברה מספקת כבר תקופה ארוכה שירות הנקרא "הסדרת חוב בעייתי" , עבור לקוחות המתקשים לעמוד בהחזרי ההלוואות. ברבעונים האחרונים החלה החברה לעבור משירות טלפוני, שבו הלקוח נדרש להתקשר והנציגים של החברה בוחנים את האפשרויות המימון, לשירות דיגטלי באונליין. התוצאה הייתה זינוק של 48% בהפרשות שמצבעת החברה לשירות זה, לרמה של 3.4 מיליארד דולר. 

השימוש בכלי "הסדרת החוב" מתוך דו"חות החברה

במקביל, החברה הגדילה את אחוז ההפרשות לחובות אבודים ב-9 נקודות בסיס לרמה של 3.41%, הרמה הגבוהה ביותר השנים האחרונות. דבר שמעמיד סימני שאלה בנוגע ל"חוזקו של הצרכן האמריקני", כפי שטוענים לא מעט מקבלי ההחלטות

אבל זה לא נגמר בכך

בספטמבר האחרון הצגנו ב-BIZPORTAL את המושג שחשוב להכיר לשנים הקרובות – ה-CECL (לכתבה המלאה). ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש נכנס לראשונה לתוקף בתחילת החודש האחרון הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן קובע רישום מוקדם ההפרשות להפסדי אשראי.  לדוגמא: רישום מוקדם של הפסדי אשראי מכרטיסי האשראי. 

בעוד המערכת הבנקאית לא סיפקה עד כה עד כה נתונים משמעותית על השפעת התקן החדש, סוגיית ה-CECL הייתה במוקד שיחת המשקיעים של חברת דיסקבר (בעיקר בגלל אופן הפעילות של החברה). מנכ"ל הבנק טען בשיחת הוועידה כי השפעת התקן החדש החברה עמדה על 2.5 מיליארד דולר בשנה החולפת, גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות של החברה. בנוסף, המנכ"ל צופה כי מספר זה יעלה ברבעון הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

התקן החדש צפוי לגרום לכל המערכת הבנקאית לחשוב פעמיים לפני הענקת הלוואה, ובפרט בכרטיסי האשראי (מדובר בחוב לא מבוטח). דיסקבר היא החלוצה בתחום זה, ולכן הצפי הוא שהיא תשמש כמדד לשאר החברות בתחום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.