חסכון כסף
צילום: DEPOSITPHOTOS

מה ניתן ללמוד מהדו"חות של דיסקבר על הצרכן האמריקני?

"למרות ההאטה בסקטור הייצור, הצרכן האמריקני נותר חזק ויציב" נטען לא פעם במהלך החודשים האחרונים. הדו"חות של חברת כרטיסי האשראי הפופולארית מראים אחרת. במקביל, שימו לב להתייחסות של מנכ"ל החברה על הרגולציה שנכנסה לתוקף בחודש האחרון
עמית נעם טל |

עונת הדו"חות בוול סטריט ממשיכה בהילוך גבוה, כאשר אחת החברות הבולטות שדיווחו בימים האחרונים חברת כרטיסי האשראי הפופולארית דיסקבר פיננשל (סימול:DFS) בעלת המותג 'דיסקבר'. החברה הצליחה למשוך את תשומת הלב של המשקיעים בעיקר בעקבות התנודה החדה שביצעה המניה – ירידה של 11% ביום שישי האחרון, הירידה החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי. על פניו, הדו"חות של החברה היום טובים כאשר החברה עקפה את התחזיות המוקדמות, אך מבט מעמיק יותר מסביר ממה המשקיעים חוששים ב-2 ימי המסחר האחרונים, כאשר יש לזה השלכות גם ברמת המאקרו. 

החברה הציגה גידול של 7% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בעקבות גידול של 6% בהלוואות שהסתכמו ב-95.9 מיליארד דולר. ההלוואות בכרטיסי האשראי הסתכמו ב-77.2 מיליארד דולר, עלייה של 6%. בחברה ציינו כי הורדות הריבית האחרונות בארה"ב העיבו במעט על התוצאות, כאשר ההכנסות מריבית עלו ב-123 מיליון דולר, עלייה של 5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (שנבעה בעיקר מהגידול בהלוואת). 

בשורה התחתונה, החברה הצליחה לרשום רווח של 708 מיליון דולר או 2.25 דולר למניה, לעומת רווח של 687 מיליון דולר או 2.03 מיליון דולר. נציין כי הצפי בשוק היה לרווח של 2.24 דולר למניה. על פניו, לא נראה כי יש סיבה מובהקת לצניחה במניית החברה.

אז ממה המשקיעים חוששים? איכות הלווים יורדת

החברה מספקת כבר תקופה ארוכה שירות הנקרא "הסדרת חוב בעייתי" , עבור לקוחות המתקשים לעמוד בהחזרי ההלוואות. ברבעונים האחרונים החלה החברה לעבור משירות טלפוני, שבו הלקוח נדרש להתקשר והנציגים של החברה בוחנים את האפשרויות המימון, לשירות דיגטלי באונליין. התוצאה הייתה זינוק של 48% בהפרשות שמצבעת החברה לשירות זה, לרמה של 3.4 מיליארד דולר. 

השימוש בכלי "הסדרת החוב" מתוך דו"חות החברה

במקביל, החברה הגדילה את אחוז ההפרשות לחובות אבודים ב-9 נקודות בסיס לרמה של 3.41%, הרמה הגבוהה ביותר השנים האחרונות. דבר שמעמיד סימני שאלה בנוגע ל"חוזקו של הצרכן האמריקני", כפי שטוענים לא מעט מקבלי ההחלטות

אבל זה לא נגמר בכך

בספטמבר האחרון הצגנו ב-BIZPORTAL את המושג שחשוב להכיר לשנים הקרובות – ה-CECL (לכתבה המלאה). ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש נכנס לראשונה לתוקף בתחילת החודש האחרון הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן קובע רישום מוקדם ההפרשות להפסדי אשראי.  לדוגמא: רישום מוקדם של הפסדי אשראי מכרטיסי האשראי. 

בעוד המערכת הבנקאית לא סיפקה עד כה עד כה נתונים משמעותית על השפעת התקן החדש, סוגיית ה-CECL הייתה במוקד שיחת המשקיעים של חברת דיסקבר (בעיקר בגלל אופן הפעילות של החברה). מנכ"ל הבנק טען בשיחת הוועידה כי השפעת התקן החדש החברה עמדה על 2.5 מיליארד דולר בשנה החולפת, גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות של החברה. בנוסף, המנכ"ל צופה כי מספר זה יעלה ברבעון הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

התקן החדש צפוי לגרום לכל המערכת הבנקאית לחשוב פעמיים לפני הענקת הלוואה, ובפרט בכרטיסי האשראי (מדובר בחוב לא מבוטח). דיסקבר היא החלוצה בתחום זה, ולכן הצפי הוא שהיא תשמש כמדד לשאר החברות בתחום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.