חסכון כסף
צילום: DEPOSITPHOTOS

מה ניתן ללמוד מהדו"חות של דיסקבר על הצרכן האמריקני?

"למרות ההאטה בסקטור הייצור, הצרכן האמריקני נותר חזק ויציב" נטען לא פעם במהלך החודשים האחרונים. הדו"חות של חברת כרטיסי האשראי הפופולארית מראים אחרת. במקביל, שימו לב להתייחסות של מנכ"ל החברה על הרגולציה שנכנסה לתוקף בחודש האחרון
עמית נעם טל |

עונת הדו"חות בוול סטריט ממשיכה בהילוך גבוה, כאשר אחת החברות הבולטות שדיווחו בימים האחרונים חברת כרטיסי האשראי הפופולארית דיסקבר פיננשל (סימול:DFS) בעלת המותג 'דיסקבר'. החברה הצליחה למשוך את תשומת הלב של המשקיעים בעיקר בעקבות התנודה החדה שביצעה המניה – ירידה של 11% ביום שישי האחרון, הירידה החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי. על פניו, הדו"חות של החברה היום טובים כאשר החברה עקפה את התחזיות המוקדמות, אך מבט מעמיק יותר מסביר ממה המשקיעים חוששים ב-2 ימי המסחר האחרונים, כאשר יש לזה השלכות גם ברמת המאקרו. 

החברה הציגה גידול של 7% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בעקבות גידול של 6% בהלוואות שהסתכמו ב-95.9 מיליארד דולר. ההלוואות בכרטיסי האשראי הסתכמו ב-77.2 מיליארד דולר, עלייה של 6%. בחברה ציינו כי הורדות הריבית האחרונות בארה"ב העיבו במעט על התוצאות, כאשר ההכנסות מריבית עלו ב-123 מיליון דולר, עלייה של 5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (שנבעה בעיקר מהגידול בהלוואת). 

בשורה התחתונה, החברה הצליחה לרשום רווח של 708 מיליון דולר או 2.25 דולר למניה, לעומת רווח של 687 מיליון דולר או 2.03 מיליון דולר. נציין כי הצפי בשוק היה לרווח של 2.24 דולר למניה. על פניו, לא נראה כי יש סיבה מובהקת לצניחה במניית החברה.

אז ממה המשקיעים חוששים? איכות הלווים יורדת

החברה מספקת כבר תקופה ארוכה שירות הנקרא "הסדרת חוב בעייתי" , עבור לקוחות המתקשים לעמוד בהחזרי ההלוואות. ברבעונים האחרונים החלה החברה לעבור משירות טלפוני, שבו הלקוח נדרש להתקשר והנציגים של החברה בוחנים את האפשרויות המימון, לשירות דיגטלי באונליין. התוצאה הייתה זינוק של 48% בהפרשות שמצבעת החברה לשירות זה, לרמה של 3.4 מיליארד דולר. 

השימוש בכלי "הסדרת החוב" מתוך דו"חות החברה

במקביל, החברה הגדילה את אחוז ההפרשות לחובות אבודים ב-9 נקודות בסיס לרמה של 3.41%, הרמה הגבוהה ביותר השנים האחרונות. דבר שמעמיד סימני שאלה בנוגע ל"חוזקו של הצרכן האמריקני", כפי שטוענים לא מעט מקבלי ההחלטות

אבל זה לא נגמר בכך

בספטמבר האחרון הצגנו ב-BIZPORTAL את המושג שחשוב להכיר לשנים הקרובות – ה-CECL (לכתבה המלאה). ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש נכנס לראשונה לתוקף בתחילת החודש האחרון הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן קובע רישום מוקדם ההפרשות להפסדי אשראי.  לדוגמא: רישום מוקדם של הפסדי אשראי מכרטיסי האשראי. 

בעוד המערכת הבנקאית לא סיפקה עד כה עד כה נתונים משמעותית על השפעת התקן החדש, סוגיית ה-CECL הייתה במוקד שיחת המשקיעים של חברת דיסקבר (בעיקר בגלל אופן הפעילות של החברה). מנכ"ל הבנק טען בשיחת הוועידה כי השפעת התקן החדש החברה עמדה על 2.5 מיליארד דולר בשנה החולפת, גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות של החברה. בנוסף, המנכ"ל צופה כי מספר זה יעלה ברבעון הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

התקן החדש צפוי לגרום לכל המערכת הבנקאית לחשוב פעמיים לפני הענקת הלוואה, ובפרט בכרטיסי האשראי (מדובר בחוב לא מבוטח). דיסקבר היא החלוצה בתחום זה, ולכן הצפי הוא שהיא תשמש כמדד לשאר החברות בתחום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים

תשע ענקיות תרופות חתמו על הסכמים עם ממשל טראמפ להפחתת מחירי תרופות בארה״ב, תוך איום מרומז במכסים וצעדים רגולטוריים; במקביל, הנשיא מסמן יעד חדש: חברות הביטוח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ פארמה

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הודיע אמש כי תשע חברות תרופות גדולות הגיעו להסכמות עם הממשל, במסגרת מהלך שנועד להוזיל את מחירי התרופות לצרכנים אמריקאים. ההסכמים נחתמו לאחר שטראמפ איים בקיץ האחרון להטיל מכסים על חברות תרופות שלא יסכימו להפחתות מחירים, בעיקר עבור אוכלוסיות מוחלשות.

בין החברות שהצטרפו להסכמים נמנות רוש Roche GS 1.88%  , נוברטיס Novartis AG 0.58%  , בריסטול־מאיירס סקוויב Bristol-Myers Squibb Co , גיליאד Gilead Sciences Inc 2.32%  , בוהרינגר אינגלהיים, אמג’ן Amgen Inc 0.91%  , GSK GSK 0.66%  , סאנופי Sanofi 0.4%   ומרק Merck & Co. Inc. . הן מצטרפות לפייזר Pfizer Inc 0.6%   ואסטרהזנקה AstraZeneca plc 0.83%  , שכבר חתמו מוקדם יותר השנה. בסך הכול, 14 מתוך 17 החברות שאליהן פנה טראמפ כבר נענו לדרישות, כאשר שלוש נוספות: אבווי AbbVie 1.8%  , ג’ונסון אנד ג’ונסון Johnson & Johnson Inc  וריג’נרון Regeneron Pharmaceuticals Inc עדיין במו״מ מתקדם עם הבית הלבן.

על פי ההסכמים, החברות יוזילו מחירים עבור תוכנית Medicaid, ימכרו תרופות בהנחות ישירות לצרכנים, וישיקו תרופות חדשות בארה״ב במחירים זהים לאלו שבשווקים זרים. טראמפ הצהיר כי מחירי התרופות בארה״ב "יירדו מהר ובחדות, ויהפכו לנמוכים ביותר בעולם המפותח".

הנחות, האצות רגולטוריות והבטחות השקעה

כחלק מהמהלך, הודיע ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כי מרק תקבל מסלול בחינה מואץ לשתי תרופות מרכזיות בצנרת שלה, תרופה להורדת כולסטרול וטיפול אונקולוגי, מהלך שעשוי לקצר תהליכי אישור מכשנה לחודשים ספורים בלבד.

החברות, מצידן, הדגישו כי ישקיעו בייצור מקומי והתחייבו לאספקה בשעת חירום. בריסטול-מאיירס הודיעה שתספק את תרופת הדגל שלה לדילול דם, Eliquis, בחינם למטופלי Medicaid, בעוד גיליאד התחייבה להוריד את מחיר תרופת צהבת C שלה, Epclusa, לפחות מ-2,500 דולר, ירידה חדה לעומת מחירים קודמים.