חסכון כסף
צילום: DEPOSITPHOTOS

מה ניתן ללמוד מהדו"חות של דיסקבר על הצרכן האמריקני?

"למרות ההאטה בסקטור הייצור, הצרכן האמריקני נותר חזק ויציב" נטען לא פעם במהלך החודשים האחרונים. הדו"חות של חברת כרטיסי האשראי הפופולארית מראים אחרת. במקביל, שימו לב להתייחסות של מנכ"ל החברה על הרגולציה שנכנסה לתוקף בחודש האחרון
עמית נעם טל |

עונת הדו"חות בוול סטריט ממשיכה בהילוך גבוה, כאשר אחת החברות הבולטות שדיווחו בימים האחרונים חברת כרטיסי האשראי הפופולארית דיסקבר פיננשל (סימול:DFS) בעלת המותג 'דיסקבר'. החברה הצליחה למשוך את תשומת הלב של המשקיעים בעיקר בעקבות התנודה החדה שביצעה המניה – ירידה של 11% ביום שישי האחרון, הירידה החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי. על פניו, הדו"חות של החברה היום טובים כאשר החברה עקפה את התחזיות המוקדמות, אך מבט מעמיק יותר מסביר ממה המשקיעים חוששים ב-2 ימי המסחר האחרונים, כאשר יש לזה השלכות גם ברמת המאקרו. 

החברה הציגה גידול של 7% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעיקר בעקבות גידול של 6% בהלוואות שהסתכמו ב-95.9 מיליארד דולר. ההלוואות בכרטיסי האשראי הסתכמו ב-77.2 מיליארד דולר, עלייה של 6%. בחברה ציינו כי הורדות הריבית האחרונות בארה"ב העיבו במעט על התוצאות, כאשר ההכנסות מריבית עלו ב-123 מיליון דולר, עלייה של 5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (שנבעה בעיקר מהגידול בהלוואת). 

בשורה התחתונה, החברה הצליחה לרשום רווח של 708 מיליון דולר או 2.25 דולר למניה, לעומת רווח של 687 מיליון דולר או 2.03 מיליון דולר. נציין כי הצפי בשוק היה לרווח של 2.24 דולר למניה. על פניו, לא נראה כי יש סיבה מובהקת לצניחה במניית החברה.

אז ממה המשקיעים חוששים? איכות הלווים יורדת

החברה מספקת כבר תקופה ארוכה שירות הנקרא "הסדרת חוב בעייתי" , עבור לקוחות המתקשים לעמוד בהחזרי ההלוואות. ברבעונים האחרונים החלה החברה לעבור משירות טלפוני, שבו הלקוח נדרש להתקשר והנציגים של החברה בוחנים את האפשרויות המימון, לשירות דיגטלי באונליין. התוצאה הייתה זינוק של 48% בהפרשות שמצבעת החברה לשירות זה, לרמה של 3.4 מיליארד דולר. 

השימוש בכלי "הסדרת החוב" מתוך דו"חות החברה

במקביל, החברה הגדילה את אחוז ההפרשות לחובות אבודים ב-9 נקודות בסיס לרמה של 3.41%, הרמה הגבוהה ביותר השנים האחרונות. דבר שמעמיד סימני שאלה בנוגע ל"חוזקו של הצרכן האמריקני", כפי שטוענים לא מעט מקבלי ההחלטות

אבל זה לא נגמר בכך

בספטמבר האחרון הצגנו ב-BIZPORTAL את המושג שחשוב להכיר לשנים הקרובות – ה-CECL (לכתבה המלאה). ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש נכנס לראשונה לתוקף בתחילת החודש האחרון הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן קובע רישום מוקדם ההפרשות להפסדי אשראי.  לדוגמא: רישום מוקדם של הפסדי אשראי מכרטיסי האשראי. 

בעוד המערכת הבנקאית לא סיפקה עד כה עד כה נתונים משמעותית על השפעת התקן החדש, סוגיית ה-CECL הייתה במוקד שיחת המשקיעים של חברת דיסקבר (בעיקר בגלל אופן הפעילות של החברה). מנכ"ל הבנק טען בשיחת הוועידה כי השפעת התקן החדש החברה עמדה על 2.5 מיליארד דולר בשנה החולפת, גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות של החברה. בנוסף, המנכ"ל צופה כי מספר זה יעלה ברבעון הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

התקן החדש צפוי לגרום לכל המערכת הבנקאית לחשוב פעמיים לפני הענקת הלוואה, ובפרט בכרטיסי האשראי (מדובר בחוב לא מבוטח). דיסקבר היא החלוצה בתחום זה, ולכן הצפי הוא שהיא תשמש כמדד לשאר החברות בתחום. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.