בנקים
צילום: istock

בעזרת הפד' והרכישות החוזרות: בנק אוף אמריקה מכה את התחזיות

הכנסות הבנק מתחום המסחר באגרות החוב רשם עלייה של 25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במקביל, ההכנסות מריבית ירדו ב-4% בעקבות הורדות הריבית האחרונות
עמית נעם טל |

עונת הדו"חות בוול סטריט ממשיכה לצבור תאוצה, כאשר הפוקוס השבוע מתמקד בסקטור הבנקאות. בנק (סימול:BAC) הצליח להכות את התחזיות המוקדמות, כאשר תוכנית הרכישות העצמיות האגרסיבית שמבצע הבנק ופעולות הפד' בחודשים האחרונים מספקים רוח גבית לבנק. 

הבנק מדווח על הכנסות של 22.3 מיליארד דולר ברבעון האחרון, ירידה של 1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך גבוה מהתחזיות המוקדמות שעמדו על הכנסות של 22.22 מיליארד דולר.  בשורה התחתונה, הבנק רושם רווח נקי (GAAP) של 7 מיליארד דולר או 0.74 דולר למניה, מעט גבוה מהצפי המוקדם שעמד על רווח של 0.7 דולר למניה. 

בדומה לדו"חות של ג'יי פי מורגן אתמול (לכתבה המלאה), גם בנק אוף אמריקה נהנה מהעובדה שהפד' חזר בחודשים האחרונים לבצע רכישות בשוק האג"ח. ההכנסות של הבנק מחטיבת הסחר באגרות חוב מטבעות וסחורות (FICC) בלטו עם עלייה של 25% ביחס לרבעון האחרון של 2018 (היה חלש במיוחד) והסתכמו ב-1.8 מיליארד דולר. ההכנסות ממסחר במניות ירדו ב-4% לרמה של 1 מיליארד דולר, כאשר בבנק מציינים כי הייתה ירידה בפעילות בשוק הנגזרים.

הורדות הריבית בחודשים האחרונים של 2019 העיבו על התוצאות, כאשר ההכנסות שתלויות בריבית הסתכמו ב-12.3 מיליארד דולר, ירידה של 400 מיליון דולר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בנק דיווח כי מרווח הריבית נטו (Net Interest Margin) ירד ב-13 נק' בסיס לרמה של 2.53% בלבד, נמוך מהצפי המוקדם בשווקים. 

הכנסות הבנק מהריבית ומרווח הריבית נטו, מתוך דו"חות הבנק

אז כיצד הבנק מצליח להציג עליה של 6% ברווח למניה, למרות פגיעה משמעותית בפעילות הליבה של הבנק? התשובה לכך היא הרכישות החוזרות של הבנק. הבנק ביצע במהלך השנה האחרונה רכישות חוזרות וחלוקת דיבידנד בהיקף עצום של 34 מיליארד דולר, דבר שהוריד באופן משמעותית את כמות המניות הצפות בשוק. 

הרכישות החוזרות של הבנק בשנים האחרונות וכמות המניות הצפות בשוק

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה

עמית בר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

הבית הלבן הורה לעובדי הממשל הפדרלי, ששבתו, לשוב לעבודה מיידית. ההוראה ניתנה לאחר חתימתו של הנשיא דונלד טראמפ על חוק תקציב זמני בליל רביעי. ההשבתה נמשכה 43 ימים מאז 1 באוקטובר. חוק התקציב הזמני מאפשר פתיחת משרדים ממשלתיים ומשכורות חלקיות.

במזכר שפורסם על ידי הבית הלבן, נקבע כי כל הסוכנויות הממשלתיות חייבות לפתוח את פעילותן באופן מסודר ומהיר, וכי עובדים שהושמו בהשעיה זמנית יחזרו לעבודה מיידית עם קבלת תשלומי פיצוי רטרואקטיביים על תקופת ההשבתה. ההוראה כוללת הנחיות לניהול תורים, עדכון מערכות ומעבר הדרגתי לשגרה, תוך דגש על בדיקת תשתיות שנפגעו מהפסקת הפעילות.

במהלך ההשבתה הושעו כ-670 אלף עובדים פדרליים, בעוד כ-730 אלף אחרים המשיכו לעבוד ללא תשלום. הדבר גרם לשיבושים בפעילויות שוטפות, כולל עיכובים בתשלומי דמי אבטלה וביטוח בריאות, סגירת פארקים לאומיים ומתקנים ציבוריים, והשהיית תוכניות סיוע כמו SNAP (תוכנית המזון ל-42 מיליון אמריקאים). בתחום התעופה, דווח על יותר מ-900 ביטולי טיסות ועיכובים רבים בשל מחסור בפקחי טיסה, מה שהוביל להגבלת לוחות זמנים בשדות תעופה מרכזיים.

למרות הקו הרשמי הדורש חזרה מיידית, סוכנויות רבות פרסמו נהלים פנימיים המאפשרים גמישות, כגון שימוש בימי חופשה מצטברים, שעות נוספות או עבודה מרחוק, אפשרויות שלא קוימו באופן עקבי בתקופות קודמות. סוכנויות כמו ה-FAA (מנהל התעופה הפדרלי) ציינו כי תשלומי הפיצוי יחולקו בתוך ימים ספורים..

החלטת בית הנבחרים לאשר את החוק התקבלה בתוצאה של 222 מול 209, כאשר שישה דמוקרטים הצטרפו לרוב הרפובליקני, אך רוב הדמוקרטים התנגדו בשל היעדר סעיפים להארכת זיכויי מס לטיפול רפואי. החוק מספק מימון זמני עד 30 בינואר 2026, ומבודד חלק מהתוכניות הקריטיות מפני סכסוכים עתידיים. מבחינה פוליטית, הנשיא טראמפ תיאר את החתימה כ"ניצחון" והאשים את הדמוקרטים באחריות להשבתה.