שימו לב - זו הסיבה לתנודה החזקה מטה כעת בשוקי המניות
אגח שוקי המניות בחו"ל נסחרים בשעה זו תחת לחץ הולך וגובר כאשר הסיבה היא ככל הנראה עליית התשואות האג"ח באירופה לשיא של 18 חודשים. באירופה מדדי המניות איבדו עד 1.3% וכעת מעט מתמתנים ובוול סטריט החוזים נסחרים בירידות של עד 1% (בהובלת הנאסד"ק). בת"א הלחץ מינורי יותר והמעו"ף עבר לירידות של 0.4%.
דאקס CAC 40 -0.01%
תשואת האג"ח ל-10 שנים בגרמניה מטפסת היום מעל 0.5% (נסחר סביב 0.56%) וזאת לראשונה מאז ינואר 2016. משמעות עליית התשואות בשוק האג"ח היא שמשקיעי האג"ח צופים יציאה הולכת ומתקרבת מהמדיניות המוניטארית המרחיבה. שוקי המניות שנהנו מאוד מאותה מדיניות מתחילים להרגיש את הלחץ. תשואות האג"ח באירופה החלו לטפס בחדות מאז הצהיר דראגי בשבוע שעבר ניצחון על הדיפלציה, דבר שנתפש בשוק כאיתות לקראת צמצום מתקרב של המדיניות המוניטארית הסופר מרחיבה שהייתה נהוגה בשנים האחרונות.
בתוך כך, פרוטוקול ישיבת הבנק המרכזי האירופי (ECB) שפורסם כעת חושף כי חברי הבנק דנו באפשרות של השמטת המשפט הקבוע בעדכוני הריבית לפיו הבנק הבנק יאיץ את רכישות האג"ח במידת הצורך - וזאת כחלק מהרצון לשדר אמון הולך וגובר במצב הכלכלה האירופית וכחלק מההערכה כי האינפלציה מתקדמת בקצב הנכון (למרות החולשה הנקודתית בחודש החולף, 1.3% בלבד).
- כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת
- מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גיא בית אור, כלכלן בכיר בפסגות: "במהלך השבועיים האחרונים אנו עדים לעליית תשואות חדה בשוקי האג"ח בעולם ובאירופה בפרט לאחר שמתחילת השנה הן היו יציבות באופן יחסי. הרקע לעליית התשואות האחרונה הוא מה שנראה כמהלך צמצום מוניטארי חובק עולם. בארה"ב הריבית עלתה בחודש שעבר והיא כבר עומדת על 1.0%-1.25% והיא צפויה להתחיל ולצמצם את מאזן הפד בחודשים הקרובים. אך זה לא נגמר בארה"ב, נגיד הבנק המרכזי של גוש האירו, מריו דראגי, אמר כי הסיכונים הדיפלציונים התפוגגו וכעת הולכים ומתפתחים לחצים אינפלציוניים באירופה. בכך הוא נתן את האות לצמצום צפוי של ההרחבה הכמותית בתחילת 2018. מעבר לארה"ב ואירופה, הבנקים המרכזיים של קנדה ובריטניה אותתו על העלאת ריבית וביפן גם הורידו את הרגל מהגז וכעת הבנק המרכזי שם רוכש פחות אג"ח".
לדבריו של בית אור, "התפתחויות אלו ביחד עם נתונים כלכליים משופרים תרמו לקפיצת התשואות בתקופה האחרונה שכן שוקי האג"ח החלו לתמחר מתווה מעט אגרסיבי יותר של הבנקים המרכזים במבט לשנה הקרובה. עם זאת, חשוב להדגיש כי הרטוריקה "הניצית" של הבנקים המרכזיים בימים אלו מגיעה דווקא על רקע נתוני אינפלציה חלשים יחסית באירופה וארה"ב כאשר הבנקים המרכזיים מעריכים כי חולשה זו היא זמנית. אם יתברר שהאינפלציה ממשיכה לדשדש גם בחודשים הקרובים, שוק האג"ח שוב יחשב מסלול מחדש ואיתו גם הבנקים המרכזיים."
מדד הדאקס מתחילת השנה, משלים נפילה של 5% מהשיא:
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"
ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.
ריי
דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"
ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"
בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המיליארדר שחזה את 2008 מזהיר: "ארה"ב חוזרת לשנות ה-30 - והפעם זה גרוע יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים
דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.
