כלכלני אגוד מציינים 3 גורמים עיקריים להתחזקות השקל

איתן יונסי | (2)
נושאים בכתבה אגוד מאקרו

כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, מתייחסים בסקירתם השבועית לשוק המט"ח. "הדולר נחלש קלות מול השקל בכ-0.3% מאז הסקירה הקודמת", ובאגוד מעריכים כי "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני-ארוך. זאת בשל פערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם. נקודת תמיכה קרובה לדולר עומדת על 3.5 שקל לדולר ורחוקה על 3.4 שקל לדולר, ונקודת ההתנגדות הקרובה לדולר עומדת על 3.7 שקל לדולר והרחוקה על 3.75 שקל לדולר".

באגוד מוסיפים כי "השקל מושפע מ-3 גורמים עיקריים כגון: עסקאות נפט וגז, אקזיטים למיניהם וצמיחה חזקה. שלושת גורמים אלו חיזקו לאחרונה את השקל אל מול הדולר, אך בטווח הארוך הפער עשוי להצטמצם, זאת בעקבות צפי העלאות הריבית בארה"ב אל מול צפי העלאות הריבית בישראל וכן ההפרש בין רמות האינפלציה השונות והיעדים להעלאת ריבית שהציבו בנק ישראל (יעד של מינימום 1% באינפלציה, האינפלציה בפועל שנה אחורה עומדת על 0.7%) והבנק הפדרלי (יעד של 2%, אנחנו כבר שם)".

ביחס לשער הדולר-אירו מציינים באגוד כי "האירו נחלש מינורית מול הדולר מאז הסקירה הקודמת. כשברקע השפיעו הבחירות אתמול בבריטניה והחלטת הריבית בגוש האירו אתמול שנשארה ברמה אפסית בהתאם לצפי. כאשר ההרחבה הכמותית של ה-ECB נשארה על 60 מיליארד אירו לחודש".

באגוד מעריכים עוד כי "הדולר צפוי להתחזק מול האירו בשלוש השנים הקרובות בשל פערי הריביות וצפי להמשך עליית הריבית בארה"ב על-פי הפד. כאשר במהלך 2017  הצפי הוא לעוד העלאה אחת בארה"ב אל מול צפי להשארת הריבית האפסית והמשך תוכנית ההרחבה הכמותית בגוש עד סוף שנת 2017. כאשר לאור נתוני המאקרו החיוביים שהתפרסמו לאחרונה בגוש האירו, ה- ECB עשוי לאותת בעתיד על צמצום ההרחבה הכמותית, אך מנגד גם הבנק המרכזי בארה"ב החל להכין את המערך שבו יחל למכור את האג"ח שרכש לאורך המשבר הכלכלי ובכך יקזזו אחד את התחזקות השני. נקודת תמיכה קרובה לדולר עומדת על 1.08 דולר לאירו ורחוקה על 1.04 דולר לאירו, ונקודת התנגדות לדולר עומדת על  1.14 דולר לאירו".

באגוד מעריכים ביחס לשוקי המניות כי "השווקים יושפעו מכמה אירועים בעלי חשיבות שהתקיימו אתמול ביניהן: הבחירות בבריטניה, החלטת הריבית באירופה ועדותו של ג'יימס קומי, לשעבר ראש האפ.בי.איי, בדבר קשריו של טראמפ עם רוסיה". באגוד מציינים כי "החלטת הריבית של הבנק המרכזי בגוש האירו להותיר אותה על שיעור 0% ולהותיר את הריבית על הפיקדונות על מינוס 0.4% הייתה בהתאם לצפי. בנוסף, ההרחבה הכמותית נותרה על 60 מיליארד אירו בחודש, בהתאם לצפי".

באגוד מעריכים כי "מדד המחירים לצרכן לחודש מאי שצפוי להתפרסם ביום חמישי הבא ירשום עלייה של 0.5%. במקביל, תחזית מדד לשנה קדימה שלנו עודכנה מטה מ- 0.7% ל- 0.6%, בין היתר בהשפעת ירידת מחירי הנפט בשבוע האחרון אשר ככל הנראה תשפיע על מדד חודש יולי שעודכן כעת מטה מ- 0.1% ל- 0%".

באגוד מתייחסים לצפי להעלאת ריבית בפגישה הקרובה של הפד ביום רביעי הקרוב. "צפי השוק עומד על הסתברות של 92.7% להעלאה ביוני של 0.25% בריבית מטווח של 0.75%-1% לטווח של 1-1.25%, והסתברות של 44% להעלאה נוספת בדצמבר. מדובר בעלייה קלה בהסתברות מהסקירה הקודמת בטווח הקצר (שעמדה על הסתברות להעלאה ביוני על 85.5% ובדצמבר על 43%). נציין כי שנה קדימה השוק צופה עדיין כ- 2 העלאות ריבית ע"פ הסתברות של מעל ל- 50% (יוני 2017 ומרץ 2018). יחד עם זאת, יש התמתנות מסוימת בצפי השוק לקצב העלאות הריבית (מעל שנה) החל מספטמבר 2018 עד יוני 2020".

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 09/06/2017 16:36
    הגב לתגובה זו
    ירידות הדולר, בגלל מצב הפוליטי הכלכלי הבחירות בחו"ל??? אז התשובה היא אף אחד מהנ"ל. מה שקורה לדולר הוא משחק של הספקולנטים. וזה כלל וכלל לא מעניין את הממשלה שיכולה אך לא רוצה להחזיר את רצוען האלכסון על הדולר. להוסיף לכך שבעייני הנגידה עצמה לא אישיות מספיק חזקה כמו פישר שידע להתמודד עם כל זה בקלות בזמנו.
  • 1.
    הצלף 09/06/2017 15:41
    הגב לתגובה זו
    אם בנק ישראל היה לו ביצים היה מעלה ריבית ומצד שני גובה מס על קניית שקלים של 0.5% בוא נראה את החכמולוגים מה היה קורה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.