כלכלני אגוד מציינים 3 גורמים עיקריים להתחזקות השקל

איתן יונסי | 09/06/2017 10:10 (2)

כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם, מתייחסים בסקירתם השבועית לשוק המט"ח. "הדולר נחלש קלות מול השקל בכ-0.3% מאז הסקירה הקודמת", ובאגוד מעריכים כי "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני-ארוך. זאת בשל פערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם. נקודת תמיכה קרובה לדולר עומדת על 3.5 שקל לדולר ורחוקה על 3.4 שקל לדולר, ונקודת ההתנגדות הקרובה לדולר עומדת על 3.7 שקל לדולר והרחוקה על 3.75 שקל לדולר".

באגוד מוסיפים כי "השקל מושפע מ-3 גורמים עיקריים כגון: עסקאות נפט וגז, אקזיטים למיניהם וצמיחה חזקה. שלושת גורמים אלו חיזקו לאחרונה את השקל אל מול הדולר, אך בטווח הארוך הפער עשוי להצטמצם, זאת בעקבות צפי העלאות הריבית בארה"ב אל מול צפי העלאות הריבית בישראל וכן ההפרש בין רמות האינפלציה השונות והיעדים להעלאת ריבית שהציבו בנק ישראל (יעד של מינימום 1% באינפלציה, האינפלציה בפועל שנה אחורה עומדת על 0.7%) והבנק הפדרלי (יעד של 2%, אנחנו כבר שם)".

ביחס לשער הדולר-אירו מציינים באגוד כי "האירו נחלש מינורית מול הדולר מאז הסקירה הקודמת. כשברקע השפיעו הבחירות אתמול בבריטניה והחלטת הריבית בגוש האירו אתמול שנשארה ברמה אפסית בהתאם לצפי. כאשר ההרחבה הכמותית של ה-ECB נשארה על 60 מיליארד אירו לחודש".

באגוד מעריכים עוד כי "הדולר צפוי להתחזק מול האירו בשלוש השנים הקרובות בשל פערי הריביות וצפי להמשך עליית הריבית בארה"ב על-פי הפד. כאשר במהלך 2017 הצפי הוא לעוד העלאה אחת בארה"ב אל מול צפי להשארת הריבית האפסית והמשך תוכנית ההרחבה הכמותית בגוש עד סוף שנת 2017. כאשר לאור נתוני המאקרו החיוביים שהתפרסמו לאחרונה בגוש האירו, ה- ECB עשוי לאותת בעתיד על צמצום ההרחבה הכמותית, אך מנגד גם הבנק המרכזי בארה"ב החל להכין את המערך שבו יחל למכור את האג"ח שרכש לאורך המשבר הכלכלי ובכך יקזזו אחד את התחזקות השני. נקודת תמיכה קרובה לדולר עומדת על 1.08 דולר לאירו ורחוקה על 1.04 דולר לאירו, ונקודת התנגדות לדולר עומדת על 1.14 דולר לאירו".

באגוד מעריכים ביחס לשוקי המניות כי "השווקים יושפעו מכמה אירועים בעלי חשיבות שהתקיימו אתמול ביניהן: הבחירות בבריטניה, החלטת הריבית באירופה ועדותו של ג'יימס קומי, לשעבר ראש האפ.בי.איי, בדבר קשריו של טראמפ עם רוסיה". באגוד מציינים כי "החלטת הריבית של הבנק המרכזי בגוש האירו להותיר אותה על שיעור 0% ולהותיר את הריבית על הפיקדונות על מינוס 0.4% הייתה בהתאם לצפי. בנוסף, ההרחבה הכמותית נותרה על 60 מיליארד אירו בחודש, בהתאם לצפי".

באגוד מעריכים כי "מדד המחירים לצרכן לחודש מאי שצפוי להתפרסם ביום חמישי הבא ירשום עלייה של 0.5%. במקביל, תחזית מדד לשנה קדימה שלנו עודכנה מטה מ- 0.7% ל- 0.6%, בין היתר בהשפעת ירידת מחירי הנפט בשבוע האחרון אשר ככל הנראה תשפיע על מדד חודש יולי שעודכן כעת מטה מ- 0.1% ל- 0%".

באגוד מתייחסים לצפי להעלאת ריבית בפגישה הקרובה של הפד ביום רביעי הקרוב. "צפי השוק עומד על הסתברות של 92.7% להעלאה ביוני של 0.25% בריבית מטווח של 0.75%-1% לטווח של 1-1.25%, והסתברות של 44% להעלאה נוספת בדצמבר. מדובר בעלייה קלה בהסתברות מהסקירה הקודמת בטווח הקצר (שעמדה על הסתברות להעלאה ביוני על 85.5% ובדצמבר על 43%). נציין כי שנה קדימה השוק צופה עדיין כ- 2 העלאות ריבית ע"פ הסתברות של מעל ל- 50% (יוני 2017 ומרץ 2018). יחד עם זאת, יש התמתנות מסוימת בצפי השוק לקצב העלאות הריבית (מעל שנה) החל מספטמבר 2018 עד יוני 2020".

קיראו עוד ב"גלובל"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

2.
אחד 09/06/2017 16:36
הגב לתגובה זו
ירידות הדולר, בגלל מצב הפוליטי הכלכלי הבחירות בחו"ל??? אז התשובה היא אף אחד מהנ"ל. מה שקורה לדולר הוא משחק של הספקולנטים. וזה כלל וכלל לא מעניין את הממשלה שיכולה אך לא רוצה להחזיר את רצוען האלכסון על הדולר. להוסיף לכך שבעייני הנגידה עצמה לא אישיות מספיק חזקה כמו פישר שידע להתמודד עם כל זה בקלות בזמנו.
1.
הצלף 09/06/2017 15:41
הגב לתגובה זו
אם בנק ישראל היה לו ביצים היה מעלה ריבית ומצד שני גובה מס על קניית שקלים של 0.5% בוא נראה את החכמולוגים מה היה קורה

צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג | 23/11/2025 07:59

נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין

המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

להמשך הכתבה לחץ כאן

סוזן קולינס, נשיאת הפד של בוסטון, צילום: רשתות

נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר

אינפלציה גבוהה, שוק עבודה מעורב ותנאי מימון בהלוואות משפיעים על ההחלטה הקרובה; אחרי שתי הורדות ריבית, הדעות בתוך הפד' חלוקות

מנדי הניג | 23/11/2025 13:50

נושאים בכתבה סוזן קולינס הבנק הפדרלי ריבית

אם נסתכל אחורה נראה שהורדת ריבית היא מהלך ששמור למצבי קיצון בלבד. בנקים מרכזיים לא היו שוקלים צעד כזה בלי שהכלכלה תעמוד מול משבר אמיתי, אם זה אחרי הפיצוץ של בועת ה"דוט קום" כששוק ההייטק קרס והפד' מיהר להוריד ריבית בצורה אגרסיבית מ-6.5% ל-1.75% תוך פחות משנה, דרך המשבר של 2008 אז הפד' חתך מ-5.25% ל-0 גם בתוך כשנה, וגם בקורונה ירדנו במהירות מ-1.75% ל-0 לצד הרחבה כמותית של המאזן. אבל נראה כמו שבשנתיים האחרונות זה הפך לסוג של מנטרה. כולם מצפים שהפד' יוריד ריבית כי ככה.

חברות שכבר מתכננות תוכניות עסקיות תחת הנחת ריבית נמוכה וכל רמז שהפד לא יעמוד בקצה אליו המשקיעים מצפים גורר תיקונים חזקים בוול סטריט. אפשר להבין את זה ריבית נמוכה מקלה על חברות בהשגת מימון, מצמצמת את עלויות החוב ומאפשרת לעסקים לנשום. אבל לצד זה יש גם את המחיר שהחברה כולה משלמת, זינוקים במחירי הצריכה וגם נכסים שמתנקים מערכם הכלכלי.

בינתיים, הדיון על מדיניות הריבית בארה"ב נמשך בקרב חברי הבנק הפדרלי. יש פחות מחודש לפני החלטת הריבית הבאה, ויש כבר קולות בולטים נגד הקלה מוניטרית נוספת. נשיאת הפד' של בוסטון, סוזן קולינס, ציינה כי אין צורך בהורדת ריבית נוספת בדצמבר ושהיא עשויה להתנגד למהלך כזה. קולינס היא חברה בעלת זכות הצבעה בוועדה המוניטרית (FOMC) לשנת 2025. היא הסבירה כי שתי הורדות הריבית האחרונות, בספטמבר ובנובמבר, יצרו מדיניות שמתמקדת באינפלציה. "תנאי המימון כיום תומכים בכלכלה", אמרה קולינס, והוסיפה כי אין דחיפות בהקלה מוניטרית נוספת.

קולינס חוזרת על עמדה זהירה שהביעה בחודשים האחרונים. האינפלציה עומדת על כ-2.7% בשנה האחרונה, מעל יעד הפד, שוק העבודה מציג נתונים מעורבים, וחלק מחברי הפד תומכים בהקלה נוספת כדי למנוע האטה.

פיצול בקרב חברי הפד

עמדות חברי הפד רחוקות מלהיות אחידות, ובתקופה שבה השווקים מחפשים כיוון, הפערים הפנימיים רק מקבלים הדהוד חזק יותר. כריסטופר וולר ונילי קשקרי, שניים מהקולות הבולטים שתומכים בגישה מרחיבה יותר, מתריעים מפני סימני היחלשות בשוק העבודה. מבחינתם, האטה בקצב יצירת המשרות ועלייה מדודה באבטלה הם מוקד הסיכון המרכזי, ולכן עדיפה הורדה נוספת שתספק כרית ביטחון לצמיחה לפני שהאטה תהפוך לבעיה עמוקה יותר. וולר, שמרבה לדבר על "סיכוני צמיחה", וקשקרי, שמזהה שחיקה בביקוש לעובדים בענפים מסוימים, רואים במתן הקלה מוניטרית צעד מניעתי ולא תגובה מאוחרת.

להמשך הכתבה לחץ כאן