פול קרוגמן: "הצופים מבחוץ על הבחירות באיטליה מבועתים - ובצדק"

הכלכלן זוכה הנובל בטורו בניו יורק טיימס: "גם אם הסיוט של חזרת ברלוסקוני לשלטון יכשל, התחזקותם של ברלוסקוני ושל גרילו תערער לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה"
יעל גרונטמן |

"הצופים מבחוץ על הבחירות באיטליה מבועתים, ובצדק", כך כותב הכלכלן זוכה פרס נובל, פול קרוגמן, בטור שלו שהתפרסם אתמול (א') ב"ניו יורק טיימס" ועניינו מדיניות הצנע בסגנון איטלקי.

"גם אם הסיוט של חזרת ברלוסקוני לשלטון יכשל, התחזקותם של ברלוסקוני ושל גרילו תערער לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה. תזכרו שאיטליה אינה ייחודית, פוליטיקאים ידועים לשמצה עולים ברבות ממדינות הדרום באירופה".

לדבריו הגורם המרכזי לעלייתם של מנהיגים שנויים במחלוקת המבקרים את מדיניות הצנע שכפו המדינות הגדולות על המדינות הנכשלות היא הפגיעה הקשה שנגרמה לאותן מדינות בשל הקיצוצים הנרחבים והעלאות המסים, שמובילה את המצביעים ישירות לידיהם של מי שמבטיחים להם להפסיק את אותה המדיניות.

"הסיבה לכך היא שאירופאים מכובדים לא יודו בכך שהמדיניות שכפו על המדינות בעלות החובות - היא כישלון הרסני. אם זה לא ישתנה, הבחירות באיטליה יהיו רק טעימה מהראדיקליזם (ההקצנה) המסוכן שעוד יבוא", כותב קרוגמן בסוף דבריו.

קרוגמן מצטט בראשית דבריו את מה שנכתב ב"אקונומיסט" לפני חודשיים, כשהודיע ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי על ההליכה לבחירות, "הבחירות באיטליה יהיו מעל לכל מבחן לבגרות ולריאליזם של המצביע האיטלקי", כאשר לדעת ה"אקונומיסט" הדבר הבוגר והריאליסטי ביותר מצד הבוחר האיטלקי יהיה להחזיר את מונטי לשלטון - לאחר שכהונתו הטכנוקרטית נכפתה על איטליה בלחץ הנושים, והפעם צריך להחזירו בחסות המנדט הדמוקרטי.

על כך אומר קרוגמן, "זה לא נראה טוב. נראה שהמפלגה של מונטי תגיע רק למקום הרביעי בבחירות. לא רק שהוא נשרך הרחק מאחורי ברלוסקוני שחייב לבדר את ההמונים, אלא גם אחרי קומיקאי אמיתי, באפה גרילו, שגם המחסור במצע קוהרינטי לא עצר אותו מלהפוך לכוח פוליטי עוצמתי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

קוראוויבקוראוויב

המשקיעים מאבדים סבלנות: קורוויב נאבקת להוכיח שהיא יכולה להרוויח

לאחר זינוק חד מאז ההנפקה, המניה נסוגה על רקע עלויות הקמה גבוהות, חוב משמעותי והמתנה להוכחה שהשקעות בתשתיות מתורגמות לשורה התחתונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה CoreWeave

מניית קורוויב CoreWeave -5.54%  , אחת ההנפקות המדוברות של השנה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, נמצאת בתקופה מאתגרת. לאחר מהלך עליות מהיר בחודשים הראשונים למסחר, איבדה המניה חלק ניכר מערכה, כאשר המשקיעים מתמקדים פחות בפוטנציאל ויותר ביכולת של החברה לייצר רווח נקי.

החברה הונפקה במרץ במחיר של 40 דולר למניה, על רקע מעבר אסטרטגי מפעילות כריית קריפטו לתחום תשתיות מחשוב ייעודיות ל-AI. המודל של קורוויב מבוסס על הקמה ותפעול של מרכזי נתונים עתירי שבבים והשכרת כוח מחשוב לגופים הזקוקים לעיבוד בקנה מידה חריג. בתחילת הדרך, השוק קיבל את הסיפור בהתלהבות. הביקוש לכוח מחשוב עבור מודלים של בינה מלאכותית זינק, והמשקיעים העריכו כי פערי ההיצע יאפשרו לחברות כמו קורוויב לצמוח במהירות. בתוך חודשים ספורים זינקה המניה לשווי שוק חריג בשביל חברה צעירה.


השינוי בסנטימנט

במחצית השנייה של השנה חל שינוי חד בסנטימנט. העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת מרכזי נתונים, עיכובים בפרויקטים והחשש מהיקף המימון הנדרש החלו להכביד על המניה. הירידות האחרונות משקפות שינוי רחב יותר בגישת השוק כלפי חברות AI עתירות השקעה. אחת הנקודות המרכזיות שמטרידות את המשקיעים היא מבנה החוב של החברה, כאשר קורוויב נשענת על מימון משמעותי כדי להרחיב את קיבולת הענן שלה, והיקף החוב שצברה מחדד את הרגישות שלה לעלויות ריבית ולשינויים בתנאי השוק.


גם בצד התפעולי נרשמו קשיים, לאחר שהחברה הקימה מרכזי נתונים בקצב מהיר וחשפה את עצמה לאתגרים לוגיסטיים ותפעוליים, כולל תלות בשרשראות אספקה מורכבות ובתנאי מזג אוויר. עיכובים בפרויקטים מסוימים פגעו באמון המשקיעים ביכולת החברה לעמוד ביעדים.

קורוויב מדגישה כי היא פועלת בשיטה שמרנית יחסית, שלפיה השקעות מתבצעות רק כאשר קיימים חוזים מחייבים מצד לקוחות. עם זאת, בשוק ההון קיימת הבחנה ברורה בין רווחיות תפעולית לבין רווח נקי, והפער ביניהן ממשיך לעורר סימני שאלה.