פול קרוגמן: "הצופים מבחוץ על הבחירות באיטליה מבועתים - ובצדק"

הכלכלן זוכה הנובל בטורו בניו יורק טיימס: "גם אם הסיוט של חזרת ברלוסקוני לשלטון יכשל, התחזקותם של ברלוסקוני ושל גרילו תערער לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה"
יעל גרונטמן |

"הצופים מבחוץ על הבחירות באיטליה מבועתים, ובצדק", כך כותב הכלכלן זוכה פרס נובל, פול קרוגמן, בטור שלו שהתפרסם אתמול (א') ב"ניו יורק טיימס" ועניינו מדיניות הצנע בסגנון איטלקי.

"גם אם הסיוט של חזרת ברלוסקוני לשלטון יכשל, התחזקותם של ברלוסקוני ושל גרילו תערער לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה. תזכרו שאיטליה אינה ייחודית, פוליטיקאים ידועים לשמצה עולים ברבות ממדינות הדרום באירופה".

לדבריו הגורם המרכזי לעלייתם של מנהיגים שנויים במחלוקת המבקרים את מדיניות הצנע שכפו המדינות הגדולות על המדינות הנכשלות היא הפגיעה הקשה שנגרמה לאותן מדינות בשל הקיצוצים הנרחבים והעלאות המסים, שמובילה את המצביעים ישירות לידיהם של מי שמבטיחים להם להפסיק את אותה המדיניות.

"הסיבה לכך היא שאירופאים מכובדים לא יודו בכך שהמדיניות שכפו על המדינות בעלות החובות - היא כישלון הרסני. אם זה לא ישתנה, הבחירות באיטליה יהיו רק טעימה מהראדיקליזם (ההקצנה) המסוכן שעוד יבוא", כותב קרוגמן בסוף דבריו.

קרוגמן מצטט בראשית דבריו את מה שנכתב ב"אקונומיסט" לפני חודשיים, כשהודיע ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי על ההליכה לבחירות, "הבחירות באיטליה יהיו מעל לכל מבחן לבגרות ולריאליזם של המצביע האיטלקי", כאשר לדעת ה"אקונומיסט" הדבר הבוגר והריאליסטי ביותר מצד הבוחר האיטלקי יהיה להחזיר את מונטי לשלטון - לאחר שכהונתו הטכנוקרטית נכפתה על איטליה בלחץ הנושים, והפעם צריך להחזירו בחסות המנדט הדמוקרטי.

על כך אומר קרוגמן, "זה לא נראה טוב. נראה שהמפלגה של מונטי תגיע רק למקום הרביעי בבחירות. לא רק שהוא נשרך הרחק מאחורי ברלוסקוני שחייב לבדר את ההמונים, אלא גם אחרי קומיקאי אמיתי, באפה גרילו, שגם המחסור במצע קוהרינטי לא עצר אותו מלהפוך לכוח פוליטי עוצמתי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


טראמפ ופאוול רביםטראמפ ופאוול רבים
מעבר לים

לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים

אל מול מחסור בנתונים קריטיים, איתותים סותרים משוק העבודה, סיום הצמצום הכמותי ואינפלציה עקשנית, הפד' בדרכו להוריד ריבית פעם נוספת, שעלולה להפוך ל"הורדת ריבית ניצית" שתעצור את הראלי עוד לפני סוף השנה; מה עומד על הפרק, ומה יקבע את המשך המגמה?

גיא טל |

השוק השלים תנועת V מלאה ומתייצב בפסגה: האם הראלי יעמוד במבחן הריבית והערפל בנתונים?

השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

רכבת ההרים של הציפיות

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני.

טיסה בערפל: משמעות פער הנתונים