פול קרוגמן: "הצופים מבחוץ על הבחירות באיטליה מבועתים - ובצדק"

הכלכלן זוכה הנובל בטורו בניו יורק טיימס: "גם אם הסיוט של חזרת ברלוסקוני לשלטון יכשל, התחזקותם של ברלוסקוני ושל גרילו תערער לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה"
יעל גרונטמן |

"הצופים מבחוץ על הבחירות באיטליה מבועתים, ובצדק", כך כותב הכלכלן זוכה פרס נובל, פול קרוגמן, בטור שלו שהתפרסם אתמול (א') ב"ניו יורק טיימס" ועניינו מדיניות הצנע בסגנון איטלקי.

"גם אם הסיוט של חזרת ברלוסקוני לשלטון יכשל, התחזקותם של ברלוסקוני ושל גרילו תערער לא רק את איטליה, אלא את אירופה כולה. תזכרו שאיטליה אינה ייחודית, פוליטיקאים ידועים לשמצה עולים ברבות ממדינות הדרום באירופה".

לדבריו הגורם המרכזי לעלייתם של מנהיגים שנויים במחלוקת המבקרים את מדיניות הצנע שכפו המדינות הגדולות על המדינות הנכשלות היא הפגיעה הקשה שנגרמה לאותן מדינות בשל הקיצוצים הנרחבים והעלאות המסים, שמובילה את המצביעים ישירות לידיהם של מי שמבטיחים להם להפסיק את אותה המדיניות.

"הסיבה לכך היא שאירופאים מכובדים לא יודו בכך שהמדיניות שכפו על המדינות בעלות החובות - היא כישלון הרסני. אם זה לא ישתנה, הבחירות באיטליה יהיו רק טעימה מהראדיקליזם (ההקצנה) המסוכן שעוד יבוא", כותב קרוגמן בסוף דבריו.

קרוגמן מצטט בראשית דבריו את מה שנכתב ב"אקונומיסט" לפני חודשיים, כשהודיע ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי על ההליכה לבחירות, "הבחירות באיטליה יהיו מעל לכל מבחן לבגרות ולריאליזם של המצביע האיטלקי", כאשר לדעת ה"אקונומיסט" הדבר הבוגר והריאליסטי ביותר מצד הבוחר האיטלקי יהיה להחזיר את מונטי לשלטון - לאחר שכהונתו הטכנוקרטית נכפתה על איטליה בלחץ הנושים, והפעם צריך להחזירו בחסות המנדט הדמוקרטי.

על כך אומר קרוגמן, "זה לא נראה טוב. נראה שהמפלגה של מונטי תגיע רק למקום הרביעי בבחירות. לא רק שהוא נשרך הרחק מאחורי ברלוסקוני שחייב לבדר את ההמונים, אלא גם אחרי קומיקאי אמיתי, באפה גרילו, שגם המחסור במצע קוהרינטי לא עצר אותו מלהפוך לכוח פוליטי עוצמתי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקמשאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%

העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?

הדס ברטל |


שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ, מתוך אתר התנועה
תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ - קרדיט: מתוך אתר התנועה

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.

לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.

הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.