מניות הרחפנים - מי מזנקת 180% והמניות הבולטות בתחום
הנפקת AIRO משאירה אבק לשוק: מניית יצרנית הרחפנים הכפילה את שוויה ביום הראשון; החברה הצעירה גייסה לפי שווי של 260 מיליון דולר וכבר מזנקת לשווי של כ־680 מיליון; הביקוש לרחפנים צבאיים בשיא בעקבות המלחמה באוקראינה
שוק ההון האמריקאי קיבל את יצרנית הרחפנים AIRO בחיבוק חם במיוחד. ביום המסחר הראשון שלה בבורסה, מניית החברה זינקה ב־180%, וכמעט משלשת את המחיר בהנפקה. אם זה לא מספיק, מדובר בחברה שעד אתמול לא הייתה מוכרת לרוב המשקיעים,
וכעת היא כבר שווה פי שתיים וחצי מהשווי שלפיו גייסה את ההון.
AIRO, שמייצרת רחפנים חכמים עם יכולות בינה מלאכותית לצרכים צבאיים, אזרחיים ומסחריים, השלימה את ההנפקה ביום חמישי האחרון במחיר של 10 דולר למניה. היא מכרה 6 מיליון מניות, וכעת שווי השוק שלה מתקרב ל-680 מיליון דולר, זאת לעומת שווי של 260 מיליון דולר בלבד בהנפקה. המסחר במניה החל כאשר מדדי דאו ג'ונס ו-S&P 500 דווקא ירדו בכ-1%, מה שהופך את ההצלחה שלה למרשימה עוד יותר. אם זאת, התחום בו עוסקת החברה הוא התחום שמפגין ביצועים חזקים היום, שהוא כמובן הסקטור הביטחוני.
שוק הרחפנים מתחמם – והמשקיעים רצים על כל מי שמחובר לזירה
AIRO צמחה מתוך ביקוש. המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה הפכה את תחום הרחפנים לקרקע פוריה של חדשנות טכנולוגית ומוקד עניין עצום למשקיעים. רחפנים הפכו לכלי מרכזי בלחימה המודרנית: מעקב, תקיפה, לוגיסטיקה, כל אלה עברו שדרוג דרמטי תודות לרחפנים קטנים, חכמים וזולים.
AIRO מתמקדת בארבע חטיבות עיקריות: רחפנים, מערכות אוויוניקה (שליטה ובקרה על כלי טיס), אימונים, ותחום חדש בשם "ניידות אווירית חשמלית", הכולל פיתוח של כלי טיס חשמליים שממריאים ונוחתים אנכית (eVTOL). אמנם החטיבה הזו עדיין לא מניבה הכנסות, אך היא נחשבת לפוטנציאל צמיחה ארוך טווח.
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- יצרנית הרחפנים שהפתיעה את וול-סטריט: זינוק במכירות ורווח מעל הציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
data-end="1694">בשלב זה, עיקר ההכנסות של החברה מגיעות מתחום הרחפנים, ובעיקר הרחפנים מסדרת Sky Watch שמבוססים על טכנולוגיות AI ומיועדים למשימות מעקב צבאי. החברה מתכננת להשתמש בכספי ההנפקה לרכישת טכנולוגיות נוספות ולהרחיב את היצע המוצרים שלה.
מספרים קטנים – אבל קצב צמיחה גדול
בשנת 2024 הסתכמו הכנסות החברה בכ-87 מיליון דולר, כפול מ-2023. נכון למחיר המניה הנוכחי, AIRO נסחרת לפי מכפיל מכירות של פי 7 על ההכנסות שלה, נתון שנחשב סביר בשוק הטכנולוגיה הביטחונית. לשם השוואה, המתחרות AeroVironment ו-Kratos נסחרות לפי פי 12 ופי 6 על מכירותיהן ל-2024, בהתאמה.
עם זאת, חשוב להדגיש: אלו חברות גדולות בהרבה. AeroVironment צפויה לרשום הכנסות של כ-1.1 מיליארד דולר ב-2025, בעוד Kratos צפויה לעבור את רף ה-1.3 מיליארד. AIRO עדיין שחקנית קטנה, אבל אחת עם הרבה הייפ מסביבה.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
שאלות ותשובות בנושא: הנפקת AIRO, תחום הרחפנים ושוק ההגנה
למה מניית AIRO זינקה כל כך חזק כבר ביום הראשון?
השילוב
בין תחום צבאי חם (רחפנים), טכנולוגיה מתקדמת (בינה מלאכותית), וסיפור טוב של חברה צעירה – תמיד מושך את המשקיעים. בנוסף, ההנפקה הייתה במחיר נמוך יחסית, וההיצע של מניות סחירות היה קטן – מה שיצר ביקוש עצום עם תחילת המסחר.
מה הופך את שוק הרחפנים הצבאיים לכזה מוקד תשומת לב?
המלחמה באוקראינה הפכה את הרחפנים לכלי חובה בשדה הקרב. מדובר באמצעי זול, אפקטיבי ומבוסס טכנולוגיה – בדיוק מה שצבאות מחפשים.
בנוסף, הרחפנים משמשים
לא רק למעקב, אלא גם לתקיפות מדויקות, לאיסוף מודיעין ולשליטה מרחוק – יכולות שמזנקות בביקוש.
האם הנתונים הפיננסיים של AIRO מצדיקים שווי של חצי מיליארד דולר?
זה תלוי איך מסתכלים. ההכנסות שלה עדיין נמוכות, אבל קצב הצמיחה מרשים – פי שניים בתוך שנה. אם תמשיך כך, ותרחיב את קו המוצרים ואת הנוכחות הגלובלית, המשקיעים מהמרים שהיא תוכל להצדיק שווי כזה ואף יותר.
מה זה בעצם eVTOL, ולמה זה חשוב ל־AIRO?
כלי טיס חשמליים עם המראה ונחיתה אנכית נחשבים לדור הבא של תחבורה אווירית – בעיקר עירונית. מדובר בתחום עתידי שצפוי
להתפוצץ בשנים הקרובות. אם AIRO תצליח להשתלב בו, זה עשוי לפתוח לה דלתות לשווקים אזרחיים ענקיים – לא רק ביטחוניים.
אילו חברות מתחרות יש ל־AIRO ואיך היא משתווה אליהן?
החברות המרכזיות בתחום הן AeroVironment ו־Kratos, שתיהן עם ניסיון מוכח, לקוחות ממשלתיים בארה"ב והכנסות גבוהות בהרבה. AIRO שונה בכך שהיא צעירה, קטנה וגמישה יותר – עם פוקוס על חדשנות מהירה. זה יתרון – אבל גם סיכון.
- 3.חומייני 15/06/2025 12:09הגב לתגובה זופה מגעגע בהמעטה. אירודרום עין למשל
- 2.בא 14/06/2025 10:23הגב לתגובה זוהשביעית ...ולכן צריך להתאים להם תכנולוגיה תואמת.הכוונה לחמור במקום מכונית..נר במקום מנורה .
- 1.העין השלישית (ל"ת)אנונימי 13/06/2025 20:17הגב לתגובה זו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.