אוקלו מקבלת המלצת קנייה ושדרוג מחיר יעד - אפסייד של 35%
הסטארט-אפ הגרעיני שמניותיו זינקו 150% השנה מקבל דחיפה מוול-סטריט על רקע יכולת ייחודית לייצר דלק עצמאית, אך פערים עצומים בהערכות עלויות מול המחלקה לאנרגיה האמריקאית ו-Nuclear Innovation Alliance מעלים שאלות יסודיות לגבי כדאיות הפרויקטים בעלות שעלולה
להיות פי 4-5 מהמוצהר
חברת אוקלוOklo 5.53% , הסטארט-אפ הגרעיני שמניותיה זינקו השנה ב-150%, קיבלה המלצת קנייה מבית ההשקעות Seaport Research Partners. האנליסט ג'ף קמפבל העלה את דירוג המניה מ-"נייטראלי" ל-"קנייה" וקבע מחיר של 71 דולר, אפסייד של 35% מהמחיר הנוכחי של כ-53 דולר. המניה עלתה ב-4.5% ביום פרסום ההמלצה וממשיכה את המגמה החיובית שהחלה עם כניסת דונלד טראמפ לנשיאות.
עיקר הטיעון השורי של קמפבל מתמקד ביכולתה של אוקלו לפתח מערכת עצמאית לייצור ומחזור דלק גרעיני. "הכל קשור לדלק", הסביר האנליסט בדוח שפורסם ביום שני. לדבריו, החברה מתכננת לפתוח את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה שלה, Aurora, במתחם המעבדה הלאומית לאנרגיה גרעינית באיידהו עד סוף 2027 או תחילת 2028 לכל המאוחר. מה שמבדיל את אוקלו מחברות גרעיניות אחרות הוא הזמינות של דלק באתר - יתרון משמעותי בתעשייה שסובלת ממחסור בחומרי גלם מתאימים.
המעבדה הלאומית באיידהו מספקת לחברה אורניום מועשר ללא תשלום, אך זה לא אומר שהחומר מוכן לשימוש מיידי בכור. אוקלו מתכננת להקים מתקן ייצור דלק באותו אתר, מהלך שצפוי לקבל רישוי ראשון לייצור ולאחר מכן למחזור. היכולת הזו תאפשר לחברה לפתח הן יכולות ייצור דלק מתכתי והן מחזור של דלק גרעיני מושלך כתחליף עתידי לדלק HALEU, סוג דלק מיוחד הנדרש לכורים קטנים מודולריים כמו אלה של אוקלו.
האתגר העיקרי - זמינות הדלק
האתגר הגדול ביותר העומד בפני התעשייה הגרעינית האמריקאית הוא זמינות הדלק. ארצות הברית מייבאת את רוב האורניום המועשר מרוסיה, ספציפית מחברה בבעלות המדינה בשם Tenex. שנים של אספקת אורניום במחירים מתחת לשוק מרוסיה פגעו בתעשיית ההעשרה האמריקאית, בדומה למדיניות התעשייתית הסינית בתחומי הפאנלים הסולאריים, החומרים הנדירים וסוללות הרכב החשמלי. המצב הזה יוצר תלות אסטרטגית בלתי רצויה במדינה עוינת.
- לפני שהמניה נפלה: דירקטור באוקלו מכר מניות במיליונים
- מנצלת את הראלי - אוקלו מגייסת 400 מ' דולר ומדללת את המשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כורים קטנים מודולריים כמו אלה של אוקלו מופעלים על ידי דלק HALEU, שהוא אורניום מועשר בחוזקה נמוכה (פחות מ-20% אורניום-235) אך עדיין גבוהה יותר מדלק גרעיני מסורתי. "העשרה מסחרית של HALEU נותרה יעד רחוק", טען קמפבל. הוא צופה שחברות יקבלו דלק בעתיד הקרוב על ידי דילול אורניום מועשר בחוזקה גבוהה ל-HALEU, או עיבודו למוצר המכיל פחות מ-20% אורניום-235. המחסור הזה בשרשרת אספקה מקומית מהווה אתגר משמעותי לכל התעשייה.
לדברי קמפבל, אוקלו בעלת יכולת ייחודית "לספק לעצמה דלק גרעיני בהינתן הון מספיק, אישור רגולטורי וגישה לדלק גרעיני מושלך". המודל העסקי של החברה מתוכנן כך שלאחר תקופה של "השקעת הון אינטנסיבית" בדלק ובכורים, אוקלו תייצר מספיק תזרים מזומנים חופשי עד 2030 כדי "לממן יותר ויותר את צמיחת הארגון בכוחות עצמה". זוהי תחזית אופטימית המבוססת על הנחות שטרם נבדקו במציאות.
יתרה מכך, Seaport רואה פוטנציאל הכנסות נוסף מחברות אחרות שעשויות לחפש חומרי גלם ממוחזרים או דלק מיוצר מאוקלו. "לא ניסינו לחשוב על ייצור הדלק והמחזור של אוקלו כעל מפעלים מניבי הכנסות אלא כאמצעי בקרת עלויות", כתב קמפבל, אך הדגיש שזוהי אפשרות עתידית.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לא כולם אופטימיים
חלק מהאנליסטים מטילים ספק רציני ביכולות הביצוע של אוקלו ובכלכלת הפרויקטים שלה. החברה עדיין לא הגישה מחדש בקשה לרישיון משולב למשרד הרגולציה הגרעיני האמריקני (NRC), שיאפשר לה להחזיק ולהפעיל את תחנת הכוח הראשונה. הבקשה הראשונית נדחתה ב-2022 בשל "מידע טכני לא מספק" ו"פערי מידע משמעותיים" בתיאור התאונות הפוטנציאליות של הכור וסיווגי מערכות הבטיחות. במרץ השנה, אוקלו הודיעה שהיא מתקשרת עם ה-NRC על הערכת כשירות לקראת בקשה לרישיון משולב, אך הגשה רשמית צפויה רק בסוף השנה או עד אמצע 2026.
אתגר נוסף עולה מהניתוח הכלכלי המפורט של הפרויקטים. בעוד שאוקלו מעריכה עלויות בנייה של 34 מיליון דולר לכור בן 15 מגה-וואט ועלויות דלק HALEU של 35 מיליון דולר במחיר של 7,000 דולר לקילוגרם, הערכות חיצוניות מציירות תמונה שונה בתכלית. המחלקה לאנרגיה האמריקאית מעריכה עלויות בנייה של 10,000 דולר לקילו-וואט, שתתרגמנה ל-150 מיליון דולר עבור כור של 15 מגה-וואט. ה-Nuclear Innovation Alliance מעריך עלויות HALEU בכ-26,000 דולר לקילוגרם - פי 3.7 מהערכת אוקלו.
הפער העצום בהערכות העלויות העלה שאלות יסודיות לגבי כדאיות הפרויקטים. אם עלויות הדלק אכן גבוהות פי 4-5 מהטענות של החברה, עלות החשמל בפועל תהיה יותר מפי שניים מהמוצהר. כאשר משווים למקורות אנרגיה אחרים כמו אנרגיה סולארית ורוח יבשתית בעלות של 30-35 דולר למגה-וואט שעה, גז טבעי ב-45 דולר, או גרעין מסורתי ב-60-80 דולר, נראה שכורי אוקלו עלולים להיות בלתי כלכליים. המחסור הנוכחי בשרשרת אספקת HALEU מקומית מחמיר את הבעיה - היום, החברה היחידה המייצרת HALEU בארצות הברית היא Centrus, שייצרה רק 20 קילוגרם בנובמבר 2023 לעומת 5,000 קילוגרם הנדרשים לכור אחד של אוקלו.
למרות האתגרים הללו, אוקלו ממשיכה לזכות לתמיכה מרוב האנליסטים. William Blair כינתה אותה "הכי מוכנה לאימוץ שוק" מבין כל מניות הגרעין שהיא מסקרת, ו-Wedbush חזרה על דירוג "ביצועי יתר" עם מחיר יעד של 55 דולר. עם זאת, ב-Citi נותרו זהירים ושומרים על דירוג נייטראלי תוך המתנה להתקדמות בתהליך הרגולטורי. עם מניה שעלתה כמעט 481% ב-12 החודשים האחרונים ועדיין בעלת אתגרי ביצוע משמעותיים, השאלה היא האם האופטימיות של השוק מוצדקת או שמדובר בבועה נוספת בתחום הטכנולוגיות החדשניות.
אוקלו נסחרת כעת לפי שווי של 7.3 מיליארד דולר, לאחר שמניית החברה זינקה ב-150% מתחילת השנה וב-532% ב-12 החודשים האחרונים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
