ביולי האחרון דיווחנו שבואינג רוכשת את ספיריט אירוסיסטמס ב-4.7 מיליארד דולר מה שגרר את מחאתה של איירבאס שמשתמשת בספיריט כספק מרכזי למטוסיה. הוסכם כי בואינג תסתפק בנתח של כ60% מספיריט בעוד איירבאס תרכוש את כל המפעלים המייצרים את החלקים למטוסי A350 ו-A220 שלה. העסקאות צפויות להיסגר ברבעון השלישי השנה בכפוף לאישורים רגולטוריים.

איירבאס משפרת תפעול - בואינג מתמודדת עם משברי אמינות

כשאתם מובילים אנשים באוויר אתם לא רוצים שיעופו לכם דלתות במיוחד כשעל הפשלה חתומה הספקית. זה כנראה מה שהוביל את בואינג לפתוח במהלכים לרכישת הספקית הבעייתית. רק שאותה הספקית הגדולה משרתת חברות תעופה רבות אחרות ובהן איירבאס. זה כמובן גרר את מחאותיה של איירבאס שלא הסכימה למהלך וביקשה לרכוש את המפעלים האחראיים לייצור חלקי מטוסיה.

• wizz air חושפת את המטוס ה-250 שלה ומסמנת יעד: צי של 500 מטוסים
• בלאק פריידיי: מבצע של אייר חיפה עד חמישי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האינטרס של איירבאס הוא לשפר תפעוליות. ספיריט מסבה לה הפסדים תפעוליים גדולים כשהיא מתעכבת בייצור חלקים חשובים למטוסיה. איירבאס תשלם לספיריט דולר אחד, סכום סמלי, כאשר ספיריט תשלם לאיירבאס 559 מיליון דולר כפיצוי על הפעילות ההפסדית של המפעלים אותם היא רוכשת. 

בואינג תבצע את העסקה על ידי עסקת החלפת מניות. כל מניה של ספיריט תוחלף במספר מניות של בואינג ביחס החלפה שנע בין 0.18 ל-0.25, בהתאם למחיר הממוצע המשוקלל של מניית בואינג ב-15 ימי המסחר שקדמו לסגירת העסקה. עבור בואינג זה להחזיר הביתה את החטיבה שהיא מכרה ושהפכה עם השנים לחברת ענק.ב2005 בואינג מכרה את חטיבת וויצ'יטה שלה ואת המפעלים באוקלהומה לקרן ההשקעות קנדית פרטית וכך נולדה ספיריט אירוסיסטמס. 

ספקית החלקים הונפקה ב-2006 לציבור במחיר של 26 דולר למניה. מניית ספיריט הספיקה לייצר שיא של 105$ ב2018, ומאז, כתוצאה מהמשברים עליהם היא הייתה אחראית ירדה המניה לאיזור ה35 דולר. הקשיים של ספיריט, כוללים עיכובים בייצור וחוסר יכולת להעלות מחירים. היא התקשרה בחוזי פעילות שלא היו רווחיים מספיק והקשו על התנהלותה ובכך התקשתה לעמוד ביעדי ייצור עליהם התחייבה לחברות תעופה רבות ובכללן איירבאס, במיוחד לגבי דגמי ה-A220 וה-A350. איירבאס שמחה לקחת את הג'ויסטיק לידיים אבל אפילו המנכ"ל גיום פורי מודה ששילוב המפעלים המפסידים מהווה אתגר תעשייתי.

• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

להבטיח את שרשרת האספקה בעידן מלחמת מכסים

העסקה הזאת שכבר מתגלגלת כמה חודשים, משקפת מגמה רחבה בתעשיית התעופה, שבה יצרניות מובילות מבקשות לשלוט ישירות בשרשרת האספקה על רקע משברים כלכליים וגיאופוליטיים. מתיחות הסחר בין ארה"ב לסין, המתבטאת במכסים של 145% ו-125% בהתאמה, כפי שדווח לאחרונה, מגבירה את הסיכונים לשיבושים באספקת רכיבים, ודוחפת חברות כמו איירבוס ובואינג להפחית תלות בספקים חיצוניים. 

על ידי השתלטות על מפעלים קריטיים בבלפסט, קינסטון, סן-נזר, קזבלנקה וויצ'יטה, איירבוס מבטיחה יציבות בייצור מטוסי A220 ו-A350, מה שממצב אותה כשחקנית חזקה יותר בשוק התחרותי. המהלך יאפשר לה לעמוד ביעדי ייצור שאפתניים, במיוחד על רקע היחלשותה של בואינג האמריקאית, שנפגעה ממגבלות סחר בסין ומבעיות איכות כאמור.

עם זאת, המהלך מעלה שאלות לגבי יכולתה של איירבוס להפוך את המפעלים ההפסדיים של ספיריט לרווחיים מבלי לפגוע במרווחים שלה. המפעלים, שסבלו מתמחור נמוך בחוזים ומעלויות ייצור גבוהות, דרשו תשלום פיצוי של 559 מיליון דולר מספיריט לאיירבוס, מה שמעיד על האתגר התפעולי הגדול שתומחר כאן. מנכ"ל איירבוס, אין ספק שההשתלטות תדרוש מאיירבאס השקעות כבדות בציוד, הכשרת עובדים, ושיפור תהליכים.

מה המניה עושה

העסקה לרכישת מפעלי ספיריט אירוסיסטמס על ידי איירבאס, תמורת דולר סמלי ופיצוי של 559 מיליון דולר, מסמנת למשקיעים כי החברה רואה קדימה. העסקה מדגישה את האסטרטגיה של החברה לחזק את שרשרת האספקה, אך מעמידה את רווחיותה במבחן.

בשנת 2024, איירבוס דיווחה על הכנסות של 69.2 מיליארד אירו, עלייה של 6% משנה קודמת, עם רווח נקי של 4.2 מיליארד אירו (5.36 אירו למניה) ותזרים מזומנים חופשי של 4.4 מיליארד אירו, המשקפים ביצועים חזקים למרות אתגרי שרשרת האספקה. שווי השוק של החברה, עומד על כ-110 מיליארד אירו (כ-122 מיליארד דולר), עם מכפיל רווח של 26, התואם לממוצע בענף. 

ביצועי המניה היו חיוביים, עם שיא של 177 אירו במרץ, אך תנודתיות של 3.11% מצביעה על רגישות למשברים גיאופוליטיים כמו מלחמות סחר. בעוד הרכישה ממצבת את איירבוס כשחקנית דומיננטית, המשקיעים בוחנים כמה מהר תצליח להפוך את המפעלים ההפסדיים לרווחיים ולעשות את זה בלי לפגוע במרווחים, אתגר שייבחן בשנים הקרובות.