הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בריאן מויניהאן (X)
בריאן מויניהאן (X)

בנק אוף אמריקה בדוחות טובים, אבל "אנחנו עלולים להתמודד עם כלכלה משתנה"

בריאן מויניהאן, יו"ר ומנכ"ל בנק אוף אמריקה - "תנודתיות השווקים מגדילה את הרווחים שלנו ממסחר"

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה בנק אוף אמריקה

"הלקוחות העסקיים שלנו מתפקדים היטב והצרכנים הראו חוסן", הכריז בריאן מויניהאן, יו"ר ומנכ"ל בנק אוף אמריקה, עם פרסום הדוחות הרבעוניים של הבנק לרבעון הראשון של 2025. מויניהאן לא התעלם מהאתגרים, והודה כי "אנחנו עלולים להתמודד עם כלכלה משתנה בעתיד", רמז לאי-הוודאות שמגיעה עם מדיניות הסחר החדשה.

בנק אוף אמריקה, השני בגודלו בארצות הברית, ממשיך להשתפר בתוצאות -  דיווח על רווח נקי של 7.4 מיליארד דולר ברבעון הראשון, עלייה של 11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח למניה עמד על 0.90 דולר, מעל לתחזיות האנליסטים שציפו ל-0.82 דולר, וההכנסות הכוללות הגיעו ל-27.37 מיליארד דולר, לעומת ציפיות של 26.8 מיליארד דולר. התוצאות האלה הובילו לעלייה של כ-2% במניית הבנק (BAC) במסחר המוקדם, כאשר היא נסגרה ב-36.67 דולר ב-14 באפריל, וזינקה עוד 1.77% ל-37.32 דולר לפני פתיחת המסחר ביום הדוחות.

הכוכב האמיתי של הרבעון היה תחום המסחר. הכנסות ממכירות ומסחר קפצו ב-9% ל-5.66 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר בעשור האחרון. במיוחד בלט המסחר במניות, שהכניס 2.2 מיליארד דולר – שיא רבעוני – עם עלייה של 17% לעומת השנה הקודמת. "תנודתיות השווקים יצרה הזדמנויות משמעותיות עבור צוותי המסחר שלנו", אמר מויניהאן, והוסיף כי "ראינו עלייה בכל מקורות ההכנסה, מה שמציב אותנו במצב חזק לקראת המשך השנה".

הכנסות הריבית הסתכמו ב-14.6 מיליארד דולר, בהתאם לתחזיות הבנק. מויניהאן הדגיש כי "אנחנו מאמינים שנמשיך במסלול הזה של צמיחה בהכנסות הריבית", והבנק אישר את התחזית השנתית שלו להגיע ל-15.5 עד 15.7 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2025.

עמלות הבנקאות ההשקעתית ירדו ב-3% ל-1.52 מיליארד דולר, כיוון שחברות נקטו משנה זהירות בעסקאות חדשות על רקע אי-הוודאות סביב תעריפי טראמפ. בנוסף, הבנק הגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי ל-1.48 מיליארד דולר, עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת, כהכנה לתנאי אשראי שעלולים להחמיר.

אופטימיות זהירה על רקע שינויים

בריאן מויניהאן, שמוביל את בנק אוף אמריקה מאז 2010, הציג תמונה של בנק שמתמודד בהצלחה עם אתגרים, אך לא מתעלם מהסיכונים. "הצרכן ממשיך להיות חזק, וזה אמור לבשר טובות לכלכלה", אמר בראיון ל-CNBC כבר במרץ 2025, והוסיף כי "אנחנו לא מדברים על מה עלול לקרות, אלא על מה שקורה עכשיו. הצרכן ממשיך להוציא כסף די חזק בתחילת השנה הזו". הוא ציין כי הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) צפויה להאט מ-3% ל-2%, אך הדגיש כי "צמיחה של 2% היא צמיחה טרנדית. זה מה שכולנו ניסינו להגיע אליו במשך 10 או 15 שנים מאז המשבר הפיננסי".

תעריפי המכס שהטיל טראמפ, כולל 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו והגדלת המכסים על סין, יצרו סביבה דואלית עבור בנקים כמו בנק אוף אמריקה. מצד אחד, התנודתיות בשווקים הגבירה את פעילות המסחר, כאשר משקיעים ניסו לנצל את השינויים במחירי המניות והמטבעות. מצד שני, התעריפים עוררו חששות לגבי האטה כלכלית, כאשר חברות דחו עסקאות והשקעות חדשות. מויניהאן התייחס לכך: "חלק מהתעריפים האגרסיביים יותר עדיין נמצאים תחת בחינה. אנחנו צריכים לראות איך הם יתפתחו לפני שנוכל להעריך את ההשפעה המלאה".

קיראו עוד ב"גלובל"

בנקים אחרים, כמו JPMorgan Chase, Goldman Sachs ו-Morgan Stanley, דיווחו גם הם על זינוק בהכנסות ממסחר, אך סבלו מירידות בעמלות בנקאות ההשקעות. לדוגמה, JPMorgan רשם עלייה של 12% בהכנסות ממסחר, אך עמלות ההשקעות שלו ירדו ב-4%. 

השוואה לתעשייה

בנק אוף אמריקה לא היה כאמור היחיד שהפיק תועלת מהתנודתיות. גולדן זאקס דיווח על עלייה של 44% בעמלות בנקאות ההשקעות ברבעון הרביעי של 2024, אך ראה האטה מסוימת ברבעון הראשון של 2025. סיטיגרופ שדיווחה על הכנסות מסחר חזקות, הזהירה כי תעריפי טראמפ עלולים להגדיל את האינפלציה ולהוביל להעלאות ריבית נוספות. וולס פארגו, לעומת זאת, דיווח על צמיחה מתונה יותר, עם דגש על שיפור תיק ההלוואות.

מויניהאן התייחס לתחרות בתעשייה: "אנחנו רואים צמיחה מהירה יותר בהלוואות בהשוואה לממוצע בתעשייה. זה נובע מהיכולת שלנו להביא את כל החברה לכל לקוח או לקוחה". הוא גם הדגיש את החשיבות של חדשנות: "השקענו מעל 30 מיליארד דולר בטכנולוגיה בעשור האחרון, מה שמאפשר לנו לספק מוצרים ושירותים דיגיטליים שמשפרים את חוויית הלקוח".


 "אנחנו לא מדברים על מה עלול לקרות, אלא על מה שקורה עכשיו", חזר מויניהאן על המנטרה שלו, והוסיף כי "הצרכן ממשיך להוציא כסף די חזק". עם זאת, מויניהאן הזהיר כי "התעריפים עלולים להשפיע על ההוצאות הצרכניות אם יייקרו את הסחורות באופן משמעותי", אך הביע תקווה כי הכלכלה תסתגל. הוא גם התייחס למדיניות המוניטרית: "הפדרל ריזרב כנראה יהיה זהיר לגבי הורדת ריבית, כי הם לא יודעים מה תהיה ההשפעה של התעריפים. עדיף לשמור על ריבית ריאלית קרובה ל-3%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן