הגורו של וול סטריט מממש מניות - האם ללכת בעקבותיו?
האם מכירה של מנכ"ל בהכרח מסמנת שכדאי לממש? ועל המנכ"ל הכי חזק במערכת הבנקאית בארה"ב - ג'יימי דיימון, הדרך למעלה, ההון שצבר, מה הוא חושב על השווקים ומכירת המניות בג'יי פי מורגן
מנכ"ל ג'יי.פי. מורגן, ג'יימי דיימון, מכר מניות של הבנק בשווי 32 מיליון דולר. זו הפעם השנייה שדיימון מבצע מכירת מניות מאז מונה למנכ"ל ב-2005, לאחר שמכר מניות גם ב-2023. לכאורה זה סימן שלילי, אם כי, זה לא מפתיע. כולם יודעים שדיימון חושש ממיתון והבנק גם סיפק לאחרונה אזהרות גדולות על רקע מלחמת הסחר, עד כדי הערכות שה-S&P 500 בדרך למטה השנה. אבל, יש במכירה בפועל של מניות תמיכה נוספת להערכות - זה לא רק דיבורים זה גם מעשים. בינתיים הסכום ביחס להחזקתו של דיימון נמוך, אבל זה יכול להיות פתח למימושים נוספים.
בשנת 2024, חבילת התגמול של דיימון עלתה ב-8% והגיעה ל-39 מיליון דולר, כולל משכורת בסיס של 1.5 מיליון דולר, בונוס במזומן של כ-5 מיליון דולר ותגמול מבוסס מניות ואופציות בשווי של כ-32.5 מיליון דולר. נכון להיום, שווי ההחזקות של דיימון במניות הבנק מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר.
מכירת המניות מגיעה על רקע תקופה של ביצועים מרשימים עבור ג'יי.פי. מורגן, הבנק הגדול בארצות הברית (לפי נכסים), שדיווח בשבוע שעבר על רווחי רבעון ראשון שעלו על הציפיות. הרווחים נבעו משיא היסטורי בהיקף המסחר במניות, עלייה בהכנסות מעמלות מחיתום חוב וייעוץ במיזוגים ורכישות, וכן צמיחה בתחום הבנקאות הצרכנית. הבנק נסחר ב-652 מיליארד דולר.
היורש של דיימון
המכירה הנוכחית מתקיימת על רקע תהליך תכנון העברת השרביט בג'יי.פי. מורגן, כאשר דיימון, בן 69, עומד בראש הבנק זה 19 שנים. דירקטוריון הבנק הדגיש כי תהליך העברת המושכות הוא בראש סדר העדיפויות, ודיימון עצמו התייחס לכך ב-2023 כ"משימה החשובה ביותר" שלו. במהלך השנים האחרונות, הבנק הכין מספר מועמדים פנימיים פוטנציאליים, כולל בכירים בבנק כמו דניאל פינטו, נשיא וסמנכ"ל התפעול, וג'ניפר פייפסק, ראש חטיבת הבנקאות הצרכנית. עם זאת, דיימון לא חשף ציר זמן מדויק לפרישתו, והמכירה הנוכחית עשויה להיתפס כצעד להפחתת חשיפתו האישית למניות הבנק כחלק מההכנה לשלב הבא בקריירה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האזהרות של דיימון
בשבועות האחרונים, דיימון המשיך להשמיע אזהרות בנוגע לסיכונים הכלכליים הגלובליים, תוך התמקדות בהשפעות של מדיניות סחר ומתיחות גיאופוליטית. בראיון ל-CNBC רגע לפני הצהרת טראמפ על המכסים, הוא אמר: "מכסים כבדים יכולים להיראות כמו פתרון מהיר, אבל הם עלולים לגרום לנזק מתמשך. אנחנו מסתכנים בהעלאת מחירים לצרכנים, פגיעה בשרשראות אספקה ואינפלציה שתישאר איתנו לשנים". הוא הוסיף כי "אי-הוודאות שנוצרת ממדיניות כזו היא האויב הגדול ביותר של תכנון עסקי וצמיחה כלכלית."
בכנס משקיעים ב-8 באפריל, אחרי הטלת המכסים, דיימון התייחס גם לתנודות בשוק האג"ח האמריקני, שהראה סימני לחץ בשבועות האחרונים. "התשואות עלו מהר מדי, וזה משקף חששות ממדיניות פיסקלית לא זהירה ומאינפלציה מתמשכת," אמר. "אם הציפיות לאינפלציה ימשיכו לעלות, אנחנו עלולים לראות את הפד נאלץ להדק את המדיניות, וזה לא יעשה טוב לשווקים." הוא גם הזהיר מפני סיכונים גיאופוליטיים, כולל סכסוכים במזרח התיכון ובמזרח אירופה, שעלולים להשפיע על מחירי האנרגיה והסחורות. "העולם לא היה כל כך שביר מזה עשורים," ציין, והדגיש את הצורך בהיערכות ארוכת טווח.
דיימון גם התייחס לאפשרות של מיתון כלכלי, אם כי הביע אופטימיות זהירה לגבי החוסן של הכלכלה האמריקנית. בדו"ח השנתי של הבנק, שפורסם ב-5 באפריל, הוא כתב: "אנחנו לא חסינים מפני זעזועים, אבל הכלכלה האמריקנית מראה סימני עוצמה. הצרכנים עדיין מוציאים, והשוק התעסוקתי יציב. עם זאת, עלינו להיות מוכנים לתרחישים של האטה, במיוחד אם המדיניות הכלכלית תמשיך להשתנות בפתאומיות."
- אנבידיה: עליות קלות לפני דוחות ענקיות הטק
- נטפליקס נופלת, גוגל מתקנת והראלי בביונד-מיט לא עוצר - ומה קורה בחוזים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- מ-240 לפחות מדולר - הקריסה של ביונדמיט
ההשפעה של מדיניות המכסים
דיימון הדגיש, אחרי הצהרת טראמפ, מעל כל במה כי ההשפעות עלולות להיות מרחיקות לכת. הוא ציין כי מכסים על סחורות מסין ומדינות אחרות עשויים להעלות את מחירי המוצרים לצרכנים האמריקנים, לפגוע בתחרותיות של חברות מקומיות ולגרום להאטה בצמיחה הכלכלית. "אם מחירי המוצרים יזנקו, זה יפגע בכוח הקנייה של משקי הבית, במיוחד במעמד הביניים," אמר לבלומברג. הוא גם הזהיר כי שרשראות האספקה הגלובליות, שעדיין מתאוששות ממגפת הקורונה, עלולות לספוג מכה נוספת, מה שיוביל לעלויות גבוהות יותר ולהפרעות בייצור.
בנוסף, דיימון התייחס להשלכות הפיסקליות של מדיניות כזו, וציין כי גירעונות תקציביים גבוהים עלולים להגביל את יכולת הממשל להשקיע בתשתיות ובתחומים קריטיים אחרים. "אנחנו מוציאים יותר ממה שאנחנו מכניסים, וזה לא אפשרי לאורך זמן, אם לא נטפל בגירעונות, נראה לחץ הולך וגובר על שוק האג"ח, וזה יפגע בכלכלה כולה."
ההיסטוריה של ג'יימי דיימון
ג'יימי דיימון נולד בניו יורק, למשפחה ממעמד הביניים עם שורשים בענף הפיננסי. הוא למד כלכלה באוניברסיטת טאפטס וקיבל תואר MBA מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד. את הקריירה שלו החל בבנקאות השקעות תחת חסותו של סנדי וייל, דמות מרכזית בעולם הפיננסי, ועבד בחברות כמו American Express ו-Citigroup. ב-2000 הוא מונה למנכ"ל בנק אוף שיקגו, ולאחר מכן הוביל את המיזוג שלו עם ג'יי.פי. מורגן ב-2004.
מאז מינויו למנכ"ל ג'יי.פי. מורגן ב-2005, דיימון הפך לדמות איקונית בוול סטריט. הוא ניווט את הבנק דרך המשבר הפיננסי של 2008, תוך שהוא מחזק את מעמדו כמוסד יציב יחסית לעומת מתחרים. במהלך המשבר, ג'יי.פי. מורגן רכש את Bear Stearns ואת Washington Mutual, מהלכים שהגדילו משמעותית את נתח השוק של הבנק. דיימון זכה לשבחים על ניהולו הזהיר, אך גם ספג ביקורת על תפקיד הבנק בשערוריות פיננסיות, כמו פרשת "הלוויתן מלונדון" ב-2012, שהובילה להפסדים של מיליארדי דולרים.
מעבר להישגיו העסקיים, דיימון ידוע בעמדותיו הישירות בנושאי מדיניות כלכלית וחברתית. הוא מתח ביקורת על רגולציות מוגזמות בענף הבנקאות, אך גם קרא לחיזוק מערכת הרווחה ולצמצום אי-השוויון הכלכלי. ב-2018 הוא ייסד יחד עם וורן באפט וג'ף בזוס את Haven, מיזם שנועד לשפר את שירותי הבריאות בארצות הברית. המיזם נכשל.
דיימון נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בעולם הפיננסי, והצהרותיו ותובנותיו משפיעות על המשקיעים ועל השווקים וגם על כלכלנים וקובעי מדיניות. תחת הנהגתו, ג'יי.פי. מורגן הפך לא רק לבנק הגדול בארצות הברית, אלא גם למוסד עם השפעה גלובלית, עם פעילויות ביותר מ-100 מדינות.
- 5.אנונימי 15/04/2025 19:23הגב לתגובה זוהוא מטופל בביתו באופן פרטי במרפאה מיוחדת שהוקמה שם עם ציוד משוכלל. צוות של מספר רופאים ממאונט סיני אחראים על הטיפול בו אבל עם כל הסודיות רופאים יהודים מקשקשים עם קרוביהם בישראל. נראה שבארהב הם לא בדיוק מודעים לעניין אבל כאן לא מעט יודעים זאת.בקיצור הוא מחזיר ציוד עד סוף השנה ולעולם הבא הוא יגיע ערום כמו שנולד.
- 4.הזקן 15/04/2025 11:10הגב לתגובה זוואפילו את ה 3% הללו הוא קיבל השנה כחלק מחבילת שכר.בקיצור הפעולה אמיתית.כל הניתוח למשמעות של הפעולה היא ספקולציה.למגיב 1 שמכר את כל התיק אומר שלא הבנת נכון וחבל.
- לא הבנת שהוא צוחק (ל"ת)אנונימי 15/04/2025 13:08הגב לתגובה זו
- הזקן 16/04/2025 05:40אולי בגילי חוש ההומור מתקהה...
- 3.אנונימי 15/04/2025 09:43הגב לתגובה זוהמכירה הנוכחית עשויה להיתפס כצעד להפחתת חשיפתו האישית למניות הבנק כחלק מההכנה לשלב הבא בקריירה.
- 2.מחלק ירושה לא ממתין בגיל הזה עושים סדר (ל"ת)יחזקאל 15/04/2025 09:09הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 15/04/2025 09:05הגב לתגובה זוכי הוא אמר

הזהב נופל ב-5%, הכסף צונח ב-7% - מה הסיבה?
אחרי שבועות של עליות שהביאו את הזהב והכסף לשיאים חדשים, שתי המתכות קרסו בפתאומיות על רקע התחזקות הדולר, ציפיות להסכם סחר בין סין לארה״ב וירידה עונתית בביקוש מהודו. התנודתיות מזנקת, ובוול-סטריט מזהירים שהתיקון עלול להעמיק
מחירי הזהב והכסף קורסים ותופסים את השווקים בהפתעה. הזהב רשם את הנפילה הגדולה ביותר שלו מזה 12 שנים, בעוד הכסף ספג את המכה הקשה ביותר מאז פברואר 2021. הקריסה הגיעה אחרי שבועות של עליות שהביאו את שתי המתכות לשיאים חדשים, ומשקיעים שקנו ברמות השיא מוצאים את עצמם עם הפסדים כבדים.
מחיר הזהב נופל ב-5% לשפל של 4,141 דולר לאונקיה, צניחה שמחקה שבועות של רווחים ביום מסחר יחיד. הכסף ספג מכה אפילו יותר קשה וצלל ב-7% ל-47.91 דולר לאונקיה. הקריסה לא התרחשה במקרה. שילוב של גורמים טכניים, כלכליים ופוליטיים הוביל למכירות המוניות שהתפשטו במהירות ברחבי השווקים העולמיים. התנודתיות זינקה באופן שתפס את רוב הסוחרים המנוסים בהפתעה. מה שהתחיל כתיקון קל הפך במהירות לגל מכירות שהזין את עצמו.
הגורמים לנפילות
אחד הגורמים המרכזיים היה ההתחזקות בדולר. כשהדולר מתחזק מול מטבעות אחרים, המתכות היקרות הופכות יקרות יותר למשקיעים שמחזיקים יורו, ין יפני או מטבעות מקומיים אחרים. זה מפחית את הביקוש העולמי
ויוצר לחץ מכירות שמתפשט מאזור לאזור. הפעם ההתחזקות הייתה חדה במיוחד, מה שהגביר את ההשפעה השלילית על המתכות.
הסיבה השנייה והחשובה באותה מידה היא שהשווקים מריחים הקלה אמיתית במלחמת הסחר הממושכת בין אמריקה לסין. דיווחים אופטימיים על התקדמות משמעותית במשא ומתן בין הנשיאים טראמפ ושי ג'ינפינג, עם פגישה מתוכננת לשבוע הבא, הפחיתו באופן ניכר את הביקוש למקלט בטוח. כשהמשקיעים פחות חוששים מאי-יציבות גלובלית, מהפרעות לסחר העולמי ומהסלמה במתיחות הגיאופוליטית, הם הרבה פחות זקוקים לזהב כביטוח נגד סיכונים.
- שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
- הזהב מזנק - בוול-סטריט צופים 5,000 דולר לאונקיה עד סוף 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
למרות משבר האקלים ובניגוד להתחייבויות בהסכם פאריז, הבנקים העולמיים מספקים טריליונים למימון קידוחי נפט וגז, מחקר חדש מראה את המספרים האסטרונומיים
אנרגיה מתחדשת ונקייה זה העתיד - אנרגיה פוסילית מלכלכת ומזהמת. התובנות הברורות האלו על רקע משבר אקלים שהולם ומתעצם הובילו את מדינות העולם לכוון להפחתה של קידוחים פוסיליים. במקביל נקבעו יעדים להפחתת המימון הבנקאי לתחום הפוסילי. חשבו שלהוריד את צינור החמצן, יצמצם את התעשייה. אבל, הכסף מדבר - קידוחי הנפט והגז רווחיים מאוד, והבנקים ממשיכים להזרים כספים גדולים למאגרים האלו. מתברר שאין רגולציה ב"כאילו". אם רוצים שבנקים לא יממנו קידוחי נפט צריך לחוקק חוק. אם מבקשים מהבנקים, הם יגידו - בסדר, אבל בפועל יעשו מה שהם צריכים לעשות - להגדיל את הרווח שלהם גם אם זו הלוואה שמייצרת בהמשך זיהום אקלימי.
המימון העולמי לתעשיית הדלקים המאובנים ממשיך לגדול במקום לרדת. בשנת 2024, הבנקים הגדולים בעולם סיפקו כ-870 מיליארד דולר לחברות דלקים מאובנים, עלייה של 160 מיליארד דולר לעומת השנה הקודמת. הנתונים מגלים תמונה מדאיגה: אף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוחי שדות נפט וגז חדשים או לאספקת פחם חדשה, זאת למרות ההחמרה החריפה במשבר האקלים שאנחנו רואים בשנים האחרונות עם גלי חום קיצוניים יותר, שיטפונות רבים יותר ועליית טמפרטורת האוקיינוסים.
כשסוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה ב-2021 את מפת הדרכים שלה להשגת אפס פליטות עד שנת 2050, המסר היה כי אין צורך בהשקעה באספקת דלקים מאובנים (נפט, גז טבעי ופחם) חדשים, ומעבר לפרויקטים שכבר אושרו לא יאושרו שדות נפט וגז חדשים. התחזיות דיברו על ירידה של 25% בביקוש העולמי לדלקים מאובנים עד 2030, ועל צניחה של 80% עד 2050. המימון השנתי לנפט, גז ופחם היה אמור לקטון ביותר מחצי, מטריליון דולר בשנת 2024 לסכום נמוך מ-450 מיליארד דולר בשנה עד 2030.
אך תחזיות לחוד ומציאות לחוד. במקום הירידה המתוכננת, המימון לתעשיית הדלקים המאובנים הפך מגמה. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שב-2025 ההשקעה בנפט, גז ופחם תגיע ל-1.1 טריליון דולר. מדובר בהיפוך מוחלט של המגמה הצפויה. מאז הסכם פריז ב-2016 ועד היום, הבנקים העולמיים סיפקו 7 טריליון דולר לתעשיית הדלקים המאובנים. בין 2025 ל-2030 צפויות השקעות מצטברות בקידוחי נפט וגז בהיקף של 4.3 טריליון דולר. ההשקעה השנתית בקידוחי נפט וגז צפויה לעבור את רף 600 מיליארד דולר לראשונה מזה עשור.
- טורקיה מתקרבת להסכם חיפושי גז בלוב: מהלך אסטרטגי שיכול לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון
- איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר חדש של TPI, מרכז המעבר לעולם אקלימי בבית הספר לכלכלה בלונדון (London school of economics), בדק 36 מהבנקים הגדולים בעולם ומצא שאף בנק גדול עדיין לא התחייב להפסיק את המימון לקידוח שדות נפט וגז חדשים. החוקרים נותנים ציון לבנקים על בסיס 77 אינדיקטורים שאומדים את מדיניות האקלים של כל בנק ובנק, ועלה כי 95% מהציונים שניתנו לבנקים נותרו ללא שינוי משנה לשנה, והציונים שכן השתנו הראו כי הבנקים החלישו את מדיניות האקלים שלהם.