23andMe; קרדיט: רשתות חברתיות
23andMe; קרדיט: רשתות חברתיות

החברה שנפלה משווי של 3.5 מיליארד דולר ל-0 תוך 4.5 שנים

23andMe פושטת רגל - החברה שמוזגה לספאק לפני פחות מ-5 שנים לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר נסחרת היום לפי המזומנים שיש לה בקופה, כששווי הפעילות שלה הוא 0; המנכ"לית ניסתה לרכוש את החברה ולמחוק אותה מהמסחר פעמיים ללא הצלחה, ובמקביל להודעה על פשיטת הרגל הודיעה על התפטרותה; המניה צוללת ב-50%

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה 23andMe פשיטת רגל

חברת 23andMe 23andMe שמספקת בדיקות DNA ביתיות הגישה בקשה לפשיטת רגל, כאשר לצד הגשת הבקשה דיווחה החברה כי מנכ"לית החברה, אן ווז'ציקי, עוזבת את תפקידה.  ווז'ציקי ניסתה להציל את החברה על ידי רכישתה והיא ציינה כי היא עדיין מחויבת בפוסט ברשת X שבו כתבה: "אני עדיין מחויבת לחזון ארוך הטווח שלנו להפוך את הגנטיקה לחלק מרכזי במערכות הבריאות ברחבי העולם".


החברה מוזגה לספאק בסוף 2020 לפי שווי של כ-3.5 מיליארד דולר, והיום שווי הפעילות שלה שווה ל-0 כשהמניה נסחרת בהתאם למזומנים שנותרו בקופתה.


מאז הקמתה, אספה 23andMe דגימות גנטיות מלמעלה מ-15 מיליון לקוחות, מה שהפך את המאגר שלה לאחד הגדולים אי פעם. כעת, לאור פשיטת הרגל, המאגר הזה עשוי לעבור לידיים אחרות, מה שמדאיג לא מעט לקוחות. למעשה, בסוף 2023 האקרים פרצו למאגרי המידע של החברה וחשפו מידע על כ-6.9 מיליון משתמשים, חלקם הגדול יהודים, וזאת בשיא הלחימה שהייתה בישראל אחרי אירועי ה-7.10 - המטרה - מידע על יהודים; האקרים פרצו לאתר ושאבו מידע על יהודים בתפוצות.


החברה לא הצליחה להתגבר על הבעיה הכי גדולה שלה - ברגע שלקוח רוכש ממנה בדיקת DNA, הוא לא חוזר לרכוש עוד. הניסיונות של 23andMe לגוון את מקורות ההכנסה לא צלחו. היא ניסתה למכור מנויים לשירותים בריאותיים מותאמים אישית ולרשום לקוחות לשירות שמציע המלצות לאורח חיים, ובנוסף רכשה את החברה הרפואית הכושלת Lemonaid ב-400 מיליון דולר ב-2021.


במקביל, ניסתה החברה להשיג הכנסות דרך מכירת מידע גנטי לחברות תרופות, לצורך פיתוח תרופות חדשות, אלא שגם כאן לא הצליחה ליצור הכנסות חוזרות משמעותיות. ווז'ציקי אף ניסתה להוביל את החברה לפיתוח תרופות עצמאיות, אך העלויות הגבוהות והריביות שעלו בשוק בשנים האחרונות הפכו את המהלך ללא כלכלי עבור החברה.


ווז'ציקי כבר ניסתה פעמיים בעבר להשתלט על החברה ולמחוק אותה מהמסחר אך נתקלה בהתנגדות מצד בעלי המניות. הדירקטוריון הקודם של החברה התפטר כולו בשנה שעברה, בטענה כי לא קיבלו הצעת רכישה רצינית. הדירקטוריון הנוכחי דחה הצעה נוספת של ווז'ציקי מוקדם יותר החודש. במהלך השנה האחרונה החברה ביצעה מספר סבבי פיטורים, כולל סבב בנובמבר האחרון שבו פוטרו 40% מהעובדים.


האמון הציבורי נפגע


בנוסף לבעיות הפיננסיות, 23andMe התמודדה גם עם ירידה משמעותית באמון הציבור בעקבות פריצת המידע ב-2023. סקרים שנערכו בקרב צרכנים הראו ירידה של 65% באמון בחברות בדיקות DNA ביתיות, כאשר הדאגות העיקריות נגעו לאבטחת מידע ולשימוש העתידי בנתונים הגנטיים. מומחי אבטחת מידע העריכו את עלות התיקון והפיצויים בעקבות הפריצה ביותר מ-150 מיליון דולר, סכום שהכביד מאוד על הקופה המדולדלת ממילא של החברה.


למרות המשבר, מחלקת המחקר של 23andMe המשיכה לפרסם מחקרים משמעותיים, כולל גילויים חדשים בנושא טיפולים מותאמים אישית למחלות אוטואימוניות. בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד, החברה זיהתה סמנים גנטיים חדשים הקשורים למחלת קרוהן, ממצאים שהתפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature Medicine בתחילת 2024. אלא שגם ההישגים המדעיים לא הצליחו להציל את המודל העסקי הכושל.


לפי מסמכי בית המשפט, 23andMe מחזיקה חובות בסך כולל של כ-780 מיליון דולר, כאשר הנכסים העיקריים שלה - מאגר המידע הגנטי, הפטנטים והטכנולוגיה - מוערכים בכ-320 מיליון דולר בלבד. מספר חברות כבר הביעו עניין ברכישת חלקים שונים מהחברה, ביניהן ענקיות התרופות Roche ו-GSK, וכן חברות טכנולוגיה המתמחות בבינה מלאכותית המעוניינות במאגר הנתונים הגנטי העצום.


מומחי רגולציה הזהירו כי מכירת מאגר המידע הגנטי עלולה לעורר סוגיות משפטיות ואתיות מורכבות. לפי ההסכמים המקוריים שעליהם חתמו הלקוחות, לא ברור אם החברה רשאית להעביר את המידע הרגיש לגורם שלישי במסגרת הליך פשיטת רגל. משרד המשפטים האמריקאי, הרשות הפדרלית למסחר (FTC) וארגוני זכויות דיגיטליות כבר הודיעו כי יבחנו לעומק כל הצעה למכירת המידע הגנטי והפרטי של הלקוחות, כדי להבטיח שמירה מקסימלית על פרטיות המשתמשים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סרגיי בריין 26/03/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    מריחה את הפרחים מלמטה כמדומני
  • 3.
    אנונימי 26/03/2025 20:46
    הגב לתגובה זו
    ווציסקי
  • 2.
    לרון 25/03/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
    שאינן בהכרח הייטק או גנטיקה וגורלן לא שונהדוגמית בבקשה VAR.DE לא המלצה
  • 1.
    אנונימי 25/03/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    חברות סרק
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.