23andMe; קרדיט: רשתות חברתיות
23andMe; קרדיט: רשתות חברתיות

החברה שנפלה משווי של 3.5 מיליארד דולר ל-0 תוך 4.5 שנים

23andMe פושטת רגל - החברה שמוזגה לספאק לפני פחות מ-5 שנים לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר נסחרת היום לפי המזומנים שיש לה בקופה, כששווי הפעילות שלה הוא 0; המנכ"לית ניסתה לרכוש את החברה ולמחוק אותה מהמסחר פעמיים ללא הצלחה, ובמקביל להודעה על פשיטת הרגל הודיעה על התפטרותה; המניה צוללת ב-50%

רוי שיינמן | (4)
נושאים בכתבה 23andMe פשיטת רגל

חברת 23andMe 23andMe שמספקת בדיקות DNA ביתיות הגישה בקשה לפשיטת רגל, כאשר לצד הגשת הבקשה דיווחה החברה כי מנכ"לית החברה, אן ווז'ציקי, עוזבת את תפקידה.  ווז'ציקי ניסתה להציל את החברה על ידי רכישתה והיא ציינה כי היא עדיין מחויבת בפוסט ברשת X שבו כתבה: "אני עדיין מחויבת לחזון ארוך הטווח שלנו להפוך את הגנטיקה לחלק מרכזי במערכות הבריאות ברחבי העולם".


החברה מוזגה לספאק בסוף 2020 לפי שווי של כ-3.5 מיליארד דולר, והיום שווי הפעילות שלה שווה ל-0 כשהמניה נסחרת בהתאם למזומנים שנותרו בקופתה.


מאז הקמתה, אספה 23andMe דגימות גנטיות מלמעלה מ-15 מיליון לקוחות, מה שהפך את המאגר שלה לאחד הגדולים אי פעם. כעת, לאור פשיטת הרגל, המאגר הזה עשוי לעבור לידיים אחרות, מה שמדאיג לא מעט לקוחות. למעשה, בסוף 2023 האקרים פרצו למאגרי המידע של החברה וחשפו מידע על כ-6.9 מיליון משתמשים, חלקם הגדול יהודים, וזאת בשיא הלחימה שהייתה בישראל אחרי אירועי ה-7.10 - המטרה - מידע על יהודים; האקרים פרצו לאתר ושאבו מידע על יהודים בתפוצות.


החברה לא הצליחה להתגבר על הבעיה הכי גדולה שלה - ברגע שלקוח רוכש ממנה בדיקת DNA, הוא לא חוזר לרכוש עוד. הניסיונות של 23andMe לגוון את מקורות ההכנסה לא צלחו. היא ניסתה למכור מנויים לשירותים בריאותיים מותאמים אישית ולרשום לקוחות לשירות שמציע המלצות לאורח חיים, ובנוסף רכשה את החברה הרפואית הכושלת Lemonaid ב-400 מיליון דולר ב-2021.


במקביל, ניסתה החברה להשיג הכנסות דרך מכירת מידע גנטי לחברות תרופות, לצורך פיתוח תרופות חדשות, אלא שגם כאן לא הצליחה ליצור הכנסות חוזרות משמעותיות. ווז'ציקי אף ניסתה להוביל את החברה לפיתוח תרופות עצמאיות, אך העלויות הגבוהות והריביות שעלו בשוק בשנים האחרונות הפכו את המהלך ללא כלכלי עבור החברה.


ווז'ציקי כבר ניסתה פעמיים בעבר להשתלט על החברה ולמחוק אותה מהמסחר אך נתקלה בהתנגדות מצד בעלי המניות. הדירקטוריון הקודם של החברה התפטר כולו בשנה שעברה, בטענה כי לא קיבלו הצעת רכישה רצינית. הדירקטוריון הנוכחי דחה הצעה נוספת של ווז'ציקי מוקדם יותר החודש. במהלך השנה האחרונה החברה ביצעה מספר סבבי פיטורים, כולל סבב בנובמבר האחרון שבו פוטרו 40% מהעובדים.


האמון הציבורי נפגע


בנוסף לבעיות הפיננסיות, 23andMe התמודדה גם עם ירידה משמעותית באמון הציבור בעקבות פריצת המידע ב-2023. סקרים שנערכו בקרב צרכנים הראו ירידה של 65% באמון בחברות בדיקות DNA ביתיות, כאשר הדאגות העיקריות נגעו לאבטחת מידע ולשימוש העתידי בנתונים הגנטיים. מומחי אבטחת מידע העריכו את עלות התיקון והפיצויים בעקבות הפריצה ביותר מ-150 מיליון דולר, סכום שהכביד מאוד על הקופה המדולדלת ממילא של החברה.


למרות המשבר, מחלקת המחקר של 23andMe המשיכה לפרסם מחקרים משמעותיים, כולל גילויים חדשים בנושא טיפולים מותאמים אישית למחלות אוטואימוניות. בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד, החברה זיהתה סמנים גנטיים חדשים הקשורים למחלת קרוהן, ממצאים שהתפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature Medicine בתחילת 2024. אלא שגם ההישגים המדעיים לא הצליחו להציל את המודל העסקי הכושל.


לפי מסמכי בית המשפט, 23andMe מחזיקה חובות בסך כולל של כ-780 מיליון דולר, כאשר הנכסים העיקריים שלה - מאגר המידע הגנטי, הפטנטים והטכנולוגיה - מוערכים בכ-320 מיליון דולר בלבד. מספר חברות כבר הביעו עניין ברכישת חלקים שונים מהחברה, ביניהן ענקיות התרופות Roche ו-GSK, וכן חברות טכנולוגיה המתמחות בבינה מלאכותית המעוניינות במאגר הנתונים הגנטי העצום.


מומחי רגולציה הזהירו כי מכירת מאגר המידע הגנטי עלולה לעורר סוגיות משפטיות ואתיות מורכבות. לפי ההסכמים המקוריים שעליהם חתמו הלקוחות, לא ברור אם החברה רשאית להעביר את המידע הרגיש לגורם שלישי במסגרת הליך פשיטת רגל. משרד המשפטים האמריקאי, הרשות הפדרלית למסחר (FTC) וארגוני זכויות דיגיטליות כבר הודיעו כי יבחנו לעומק כל הצעה למכירת המידע הגנטי והפרטי של הלקוחות, כדי להבטיח שמירה מקסימלית על פרטיות המשתמשים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    סרגיי בריין 26/03/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
    מריחה את הפרחים מלמטה כמדומני
  • 3.
    אנונימי 26/03/2025 20:46
    הגב לתגובה זו
    ווציסקי
  • 2.
    לרון 25/03/2025 19:02
    הגב לתגובה זו
    שאינן בהכרח הייטק או גנטיקה וגורלן לא שונהדוגמית בבקשה VAR.DE לא המלצה
  • 1.
    אנונימי 25/03/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    חברות סרק
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

קוראוויבקוראוויב

המשקיעים מאבדים סבלנות: קורוויב נאבקת להוכיח שהיא יכולה להרוויח

לאחר זינוק חד מאז ההנפקה, המניה נסוגה על רקע עלויות הקמה גבוהות, חוב משמעותי והמתנה להוכחה שהשקעות בתשתיות מתורגמות לשורה התחתונה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה CoreWeave

מניית קורוויב CoreWeave -5.58%  , אחת ההנפקות המדוברות של השנה בתחום תשתיות הבינה המלאכותית, נמצאת בתקופה מאתגרת. לאחר מהלך עליות מהיר בחודשים הראשונים למסחר, איבדה המניה חלק ניכר מערכה, כאשר המשקיעים מתמקדים פחות בפוטנציאל ויותר ביכולת של החברה לייצר רווח נקי.

החברה הונפקה במרץ במחיר של 40 דולר למניה, על רקע מעבר אסטרטגי מפעילות כריית קריפטו לתחום תשתיות מחשוב ייעודיות ל-AI. המודל של קורוויב מבוסס על הקמה ותפעול של מרכזי נתונים עתירי שבבים והשכרת כוח מחשוב לגופים הזקוקים לעיבוד בקנה מידה חריג. בתחילת הדרך, השוק קיבל את הסיפור בהתלהבות. הביקוש לכוח מחשוב עבור מודלים של בינה מלאכותית זינק, והמשקיעים העריכו כי פערי ההיצע יאפשרו לחברות כמו קורוויב לצמוח במהירות. בתוך חודשים ספורים זינקה המניה לשווי שוק חריג בשביל חברה צעירה.


השינוי בסנטימנט

במחצית השנייה של השנה חל שינוי חד בסנטימנט. העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת מרכזי נתונים, עיכובים בפרויקטים והחשש מהיקף המימון הנדרש החלו להכביד על המניה. הירידות האחרונות משקפות שינוי רחב יותר בגישת השוק כלפי חברות AI עתירות השקעה. אחת הנקודות המרכזיות שמטרידות את המשקיעים היא מבנה החוב של החברה, כאשר קורוויב נשענת על מימון משמעותי כדי להרחיב את קיבולת הענן שלה, והיקף החוב שצברה מחדד את הרגישות שלה לעלויות ריבית ולשינויים בתנאי השוק.


גם בצד התפעולי נרשמו קשיים, לאחר שהחברה הקימה מרכזי נתונים בקצב מהיר וחשפה את עצמה לאתגרים לוגיסטיים ותפעוליים, כולל תלות בשרשראות אספקה מורכבות ובתנאי מזג אוויר. עיכובים בפרויקטים מסוימים פגעו באמון המשקיעים ביכולת החברה לעמוד ביעדים.

קורוויב מדגישה כי היא פועלת בשיטה שמרנית יחסית, שלפיה השקעות מתבצעות רק כאשר קיימים חוזים מחייבים מצד לקוחות. עם זאת, בשוק ההון קיימת הבחנה ברורה בין רווחיות תפעולית לבין רווח נקי, והפער ביניהן ממשיך לעורר סימני שאלה.