החברה שנפלה משווי של 3.5 מיליארד דולר ל-0 תוך 4.5 שנים
23andMe פושטת רגל - החברה שמוזגה לספאק לפני פחות מ-5 שנים לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר נסחרת היום לפי המזומנים שיש לה בקופה, כששווי הפעילות שלה הוא 0; המנכ"לית ניסתה לרכוש את החברה ולמחוק אותה מהמסחר פעמיים ללא הצלחה, ובמקביל להודעה על פשיטת הרגל הודיעה על התפטרותה; המניה צוללת ב-50%
חברת 23andMe 23andMe שמספקת בדיקות DNA ביתיות הגישה בקשה לפשיטת רגל, כאשר לצד הגשת הבקשה דיווחה החברה כי מנכ"לית החברה, אן ווז'ציקי, עוזבת את תפקידה. ווז'ציקי ניסתה להציל את החברה על ידי רכישתה והיא ציינה כי היא עדיין מחויבת בפוסט ברשת X שבו כתבה: "אני עדיין מחויבת לחזון ארוך הטווח שלנו להפוך את הגנטיקה לחלק מרכזי במערכות הבריאות ברחבי העולם".
החברה מוזגה לספאק בסוף 2020 לפי שווי של כ-3.5 מיליארד דולר, והיום שווי הפעילות שלה שווה ל-0 כשהמניה
נסחרת בהתאם למזומנים שנותרו בקופתה.
מאז הקמתה, אספה 23andMe דגימות גנטיות מלמעלה מ-15 מיליון לקוחות, מה שהפך את המאגר שלה לאחד הגדולים אי פעם. כעת, לאור פשיטת הרגל, המאגר הזה עשוי לעבור לידיים אחרות, מה שמדאיג לא מעט לקוחות. למעשה,
בסוף 2023 האקרים פרצו למאגרי המידע של החברה וחשפו מידע על כ-6.9 מיליון משתמשים, חלקם הגדול יהודים, וזאת בשיא הלחימה שהייתה בישראל אחרי אירועי ה-7.10 - המטרה - מידע על
יהודים; האקרים פרצו לאתר ושאבו מידע על יהודים בתפוצות.
החברה לא הצליחה להתגבר על הבעיה הכי גדולה שלה - ברגע שלקוח רוכש ממנה בדיקת DNA, הוא לא חוזר לרכוש עוד. הניסיונות של 23andMe לגוון את מקורות ההכנסה לא צלחו. היא ניסתה למכור
מנויים לשירותים בריאותיים מותאמים אישית ולרשום לקוחות לשירות שמציע המלצות לאורח חיים, ובנוסף רכשה את החברה הרפואית הכושלת Lemonaid ב-400 מיליון דולר ב-2021.
במקביל, ניסתה החברה להשיג הכנסות דרך מכירת מידע גנטי לחברות תרופות, לצורך
פיתוח תרופות חדשות, אלא שגם כאן לא הצליחה ליצור הכנסות חוזרות משמעותיות. ווז'ציקי אף ניסתה להוביל את החברה לפיתוח תרופות עצמאיות, אך העלויות הגבוהות והריביות שעלו בשוק בשנים האחרונות הפכו את המהלך ללא כלכלי עבור החברה.
ווז'ציקי כבר ניסתה פעמיים בעבר להשתלט על החברה ולמחוק אותה מהמסחר אך נתקלה בהתנגדות מצד בעלי המניות. הדירקטוריון הקודם של החברה התפטר כולו בשנה שעברה, בטענה כי לא קיבלו הצעת רכישה רצינית. הדירקטוריון הנוכחי דחה הצעה נוספת של ווז'ציקי מוקדם יותר החודש. במהלך השנה האחרונה החברה ביצעה מספר סבבי פיטורים, כולל סבב בנובמבר האחרון שבו פוטרו 40% מהעובדים.
האמון הציבורי נפגע
למרות המשבר, מחלקת המחקר של 23andMe המשיכה לפרסם מחקרים משמעותיים, כולל גילויים חדשים בנושא טיפולים מותאמים אישית למחלות אוטואימוניות. בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד, החברה זיהתה סמנים גנטיים חדשים הקשורים למחלת קרוהן, ממצאים
שהתפרסמו בכתב העת היוקרתי Nature Medicine בתחילת 2024. אלא שגם ההישגים המדעיים לא הצליחו להציל את המודל העסקי הכושל.
לפי מסמכי בית המשפט, 23andMe מחזיקה חובות בסך כולל של כ-780 מיליון דולר, כאשר הנכסים העיקריים שלה - מאגר המידע
הגנטי, הפטנטים והטכנולוגיה - מוערכים בכ-320 מיליון דולר בלבד. מספר חברות כבר הביעו עניין ברכישת חלקים שונים מהחברה, ביניהן ענקיות התרופות Roche ו-GSK, וכן חברות טכנולוגיה המתמחות בבינה מלאכותית המעוניינות במאגר הנתונים הגנטי העצום.
מומחי רגולציה הזהירו כי מכירת מאגר המידע הגנטי עלולה לעורר סוגיות משפטיות ואתיות מורכבות. לפי ההסכמים המקוריים שעליהם חתמו הלקוחות, לא ברור אם החברה רשאית להעביר את המידע הרגיש לגורם שלישי במסגרת הליך פשיטת רגל. משרד המשפטים האמריקאי, הרשות הפדרלית למסחר
(FTC) וארגוני זכויות דיגיטליות כבר הודיעו כי יבחנו לעומק כל הצעה למכירת המידע הגנטי והפרטי של הלקוחות, כדי להבטיח שמירה מקסימלית על פרטיות המשתמשים.
- 4.סרגיי בריין 26/03/2025 20:49הגב לתגובה זומריחה את הפרחים מלמטה כמדומני
- 3.אנונימי 26/03/2025 20:46הגב לתגובה זוווציסקי
- 2.לרון 25/03/2025 19:02הגב לתגובה זושאינן בהכרח הייטק או גנטיקה וגורלן לא שונהדוגמית בבקשה VAR.DE לא המלצה
- 1.אנונימי 25/03/2025 09:48הגב לתגובה זוחברות סרק
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותטראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה
מטפסת כ-2% במסחר המאוחר
הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לאנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לאנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.
ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר, והמתחרה AMD מוסיפה אף היא כ-2% לערכה. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, אנבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של אנבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.
גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", אנבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני.
שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20. ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של אנבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב בלקוול לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI. הואנג, מנכ"ל החברה, טען בעקביות שאנבידיה צריכה להיות מורשית להתחרות בשוק הסיני מכיוון שלמדינה יש רבים מחוקרי הבינה המלאכותית המובילים בעולם וארצות הברית צריכה לרצות שהם ישתמשו בטכנולוגיה אמריקאית. "אתם לא הולכים להחליף את סין", אמר הואנג באירוע במכון המחקר CSIS בשבוע שעבר.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אנבידיה עולה על הגל - ומה שקורה עכשיו בשוק שבבי‑AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה המרכזית היא האם סין תאפשר לחברות הטכנולוגיה שלה לרכוש את השבבים. מוקדם יותר השנה, לאחר שייצוא H20 אושר, סין הורתה לחברות שלה שלא להשתמש בשבבים בשל חששות ביטחון לכאורה. אנליסטים ראו במסר הסיני טקטיקה משא ומתן כדי לקבל שבב טוב יותר כמו H200. האם סין תסכים כעת לקבל את השבבים המתקדמים יותר, אך לא אלו מהשורה הראשונה?
