משקיע
צילום: CANVA
מתחת לרדאר

האם המניה הזו תעשה קאמבק? הבעת אמון של אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט

סת' קלרמן הוא אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט, אם כי בשנים האחרונות קרן הגידור שלו משתרכת מאחור; איזו חברת ערך שהייתה בעבר בכותרות בהקשרים שליליים תפסה את תשומת ליבו ברבעונים האחרונים, ולמה היא מעניינת למרות הירידות החדות בשנה האחרונה?

גיא טל | (1)

קרנות גידור הן הכוכבות של וול סטריט כבר עשורים. ניתן לתאר אותן כ"קרנות נאמנות לעשירים". יש להן דרישות כניסה גבוהות. לרוב סכום השקעה ראשוני של לפחות מיליון דולר, והן גובות הרבה מאד דמי ניהול כולל דמי הצלחה של עשרות אחוזים, לפעמים גם 50% מהרווחים. התמורה אמורה להיות תשואות של עשרות אחוזים בשנה. אבל לא כל הקרנות באמת מוצלחות. הכוכבים האמיתיים הם בשוק קרנות הגידור הם אלו שמצליחים לשמור על עקביות ותשואות דו ספרתיות במשך שנים ארוכות. בין המפורסמים שבהם פול טיודור ג'ונס (מייסד התעשייה), ג'ורג' סורוס, שותפו סטנלי דרקנמילר, ריי דליו, ובשנים האחרונות ביל האקמן, ישראל אנגלמייר, קן גריפית' ועוד. 


סת' קלרמן הוא מייסד ומנהל קרן הגידור Baupost Group שפועלת על פי עקרונות השקעת הערך. מאז השקתה בשנת 1982 הקרן הניבה תשואה ממוצעת של 20% בשנה, הרבה יותר מה-SP500 ומדדים מובילים נוספים. יחד עם זאת לאחרונה הגלגל התהפך. מטבע הדברים הקרן הצליחה הרבה פחות בשנים האחרונות בהן מניות הערך פיגרו בהרבה אחרי מניות הצמיחה. כך, בין שנים 2014 ל-2024 התשואה השנתית הממוצעת הייתה 4% בלבד, והממוצע הגבוה מיוחס בעיקר לעשורים הראשונים לפעילות הקרן. בהתאם היקף הנכסים בקרן הצטמצם מאד, וכעת היא מנהלת כ-3 מיליארד דולר, לעומת למעלה מ-12 מיליארד בשיא בשנת 2021. עדיין, מדובר באחד המשקיעים המעורכים בוול סטריט, ומהלכים שלו מייצרים כותרות. קלרמן ממשיך להשקיע במניות ערך זולות שנסחרות מתחת לערכן הפנימי, כפי שהוא תופס אותו, ולא נותן למגמות בשוק לשנות את תפיסתו. האם העקשנות תשתלם בסוף וקרן הגידור שלו תחזור להשיא תשואות דו ספרתיות בשנים הקרובות? ימים יגידו. 


מניית הערך הקטנה והמפוקפקת שנכנסה לפרוטפוליו לאחרונה, ובינתיים מאכזבת

אחת ההשקעות של קלרמן, שעדיין לא הניבו את התוצאה המיוחלת היא חברת הרבלייףHerbalife Ltd 24.38%  , שמשווקת מזון בריאות מסוגים שונים. קלרמן נכנס להשקעה בחברה ברבעון הרביעי של שנת 2022, אז מחיר המניה היה 14.88 דולר. מחיר המניה הידרדר וברבעון הראשון של שנת 2024 הוא הגדיל את האחזקה ב-33% במחיר של 10.05 דולר למניה, ואז ב-128% נוספים במחיר של 10.39 דולר למניה. מחיר המניה המשיך להידרדר לאחר דוחות מאכזבים לרבעון השלישי וקלרמן ממשיך לנסות לתפוס את הסכין הנופלת במהלך הרבעון הרביעי עם הגדלה של האחזקה ב-48% נוספים במחיר של 6.69 דולר למניה, מעט יותר משליש מהמחיר בו החל לרכוש את המניה. 


כעת האחזקה מהווה 1.5% מנכסי הקרן ומסתכמת ב-50 מיליון דולר. מחיר המניה ממשיך לרדת וכיום הוא עומד על 5.62 דולר למניה. היא נסחרת במכפיל רווח של 6.61 ושווי שוק של 566 מיליון דולר. בשנת 2024 איבדה החברה 47% משוויה, לנוכח ירידה בהכנסות וברווח. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מהתחרות הגוברת בשוק מוצרי הבריאות, והספקנות סביב מוצרי החברה, כמו גם השפעת השינויים בשערי החליפין. אז מה הסיפור של הרבלייף, ולמה סת' קלרמן ממשיך להשקיע בחברה? אגב, קלרמן לא לבד. 32 קרנות גידור שונות משקיעות בחברה. 


הרבלייף - תרמית פירמידה?

הרבלייף נמצאת כאמור תחום מזון הבריאות. היא פועלת באמצעות מודל רב שכבתי של משווקים עצמאיים (כלומר משווקים שמוכרים למשווקים אחרים וכו' עד הצרכן הסופי) בכ-90 מדינות ברחבי העולם. שמה של החברה נקשר לא פעם בפרסומים שליליים, ומיוחסת לה פעילות בדרכי הונאה ותרמית פירמידה, כיון שהמודל העסקי לא באמת מאפשר למפיצים בשכבות התחתונות של רשת ההפצה להרוויח, ורובם מפסידים את השקעתם. עקב האשמות אלו פעילותה נאסרה בסין ובמדינות נוספות. בשנת 2012 הודיע ביל האקמן כי הוא נכנס לפוזיציית שורט על המניה כיון שמדובר בתרמית פרמידה. על פי ההערכות האקמן השקיע כמיליארד דולר בפוזיציה, והרוויח עליה כ-300 מיליון דולר, אולם לאחר מכן הוא הימר שוב כנגד החברה, והפעם הפסיד מאות מיליוני דולרים. בשנת 2016 חתמה החברה על הסדר טיעון בבית המשפט בארצות הברית וחויבה לשלם 200 מיליון דולר למפיצים.



מצב החברה כיום - הטוב והרע


החברה ממשיכה עם אותו מודל עסקי של מפיצים עצמאיים במודל רב שכבתי. כלומר, מפיצים וותיקים מגייסים וחונכים מפיצים חדשים ומקבלים חלק בהכנסותיהם עד שלבסוף המוצר מגיע לצרכן הסופי. בסופו של דבר עם פרמידה או בלי, החברה משווקת מוצרי בריאות בין השאר שייקים, חטיפי חלבון, תוספי מזון ועוד. מדובר בתחום שצומח במהירות, אבל גם סובל מתחרות חזקה עם כמה שחקנים חזקים מאד וחברות מזון מסורתיות שנכנסות לתחום יותר ויותר. כאמור, זו אחת הסיבות לכך שהמכירות ברבעון השלישי ירדו ב-3.2% ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח הנקי ירד מ-65 מיליון ל-58 מיליון דולר. הרבעון השלישי היה ה-13 ברציפות שמכירות החברה ירדו ביחס לרבעון המקביל וה-12 ברציפות עם ירידה ברווח למניה. בנוסף להיקף המכירות גם שולי הרווח של החברה יורדים, כשהיא סובלת מכוח תמחור חלש מצד אחד עקב הירידה בביקוש, ומתמודדת עם אינפלציה גבוהה מצד שני. 


מה בכל זאת משך את תשומת ליבו של קלרמן? ראשית החברה באמת זולה עם מכפיל רווח חד ספרתי בינוני. בנוסף, לחברה תזרים מזומנים חזק מאד, הגבוה בצורה משמעותית משורת הרווח הנקי. בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024 היא ייצרה תזרים מזומנים נקי (FCF) של 180 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 86.6 מיליון דולר בלבד. כעת היא משתמש בתזרים המזמונים החזק בעיקר כדי להוריד את החוב המאד גבוה שלה. מכל מקום, אם המגמה הזו תמשך החברה תוכל בעתיד להכווין יותר מהמזומנים לרווח הנקי. כלומר, ייתכן שהחברה זולה אף יותר ממה שנראה במבט ראשון. 

קיראו עוד ב"גלובל"


כמו כן, משבר הוא הזדמנות לשינוי וצמיחה. החברה מנסה להתמודד עם הקשיים והירידה במכירות וברווח. היא מגדילה את רשת המפיצים ונוקטת ביוזמות אימון שיאפשרו להם באמת למכור ולהרוויח. היא נקטה גם בתוכניות ארגון מחדש להפחתת הוצאות ולהגדלת היעילות. החברה מקווה שבשנת 2025 תוכניות הרה ארגון תחסכנה כ-80 מיליון דולר בשנה, ושבשנת 2024 החסכון הסתכם בכ-50 מיליון דולר. רמת המינוף הנוכחי של החברה ירדה ל-3.3 והיא מקווה להפחית כמליארד דולר נוספים מהחוב במהלך חמש השנים הבאות. 


אז האם ההימור של סת' קלרמן יצליח? בסופו של דבר הרבה תלוי ביכולת של החברה לעצור את הירידה במכירות כשתהליך ההתייעלות הוא בונוס נוסף. ביום רביעי השבוע תפרסם החברה את דוחות הרבעון הרביעי של שנת 2024, ונוכל לדעת האם היא צועדת בכיוון הנכון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/02/2025 12:10
    הגב לתגובה זו
    ולכן הן ניקראות קרנות גידור.ובגלל שהשוק עולה ב 80 אחוז מהזמן הן קרנות הגידור בעיכר מפסידות!
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.