האם המניה הזו תעשה קאמבק? הבעת אמון של אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט
סת' קלרמן הוא אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט, אם כי בשנים האחרונות קרן הגידור שלו משתרכת מאחור; איזו חברת ערך שהייתה בעבר בכותרות בהקשרים שליליים תפסה את תשומת ליבו ברבעונים האחרונים, ולמה היא מעניינת למרות הירידות החדות בשנה האחרונה?
קרנות גידור הן הכוכבות של וול סטריט כבר עשורים. ניתן לתאר אותן כ"קרנות נאמנות לעשירים". יש להן דרישות כניסה גבוהות. לרוב סכום השקעה ראשוני של לפחות מיליון דולר, והן גובות הרבה מאד דמי ניהול כולל דמי הצלחה של עשרות אחוזים, לפעמים גם 50% מהרווחים. התמורה אמורה להיות תשואות של עשרות אחוזים בשנה. אבל לא כל הקרנות באמת מוצלחות. הכוכבים האמיתיים הם בשוק קרנות הגידור הם אלו שמצליחים לשמור על עקביות ותשואות דו ספרתיות במשך שנים ארוכות. בין המפורסמים שבהם פול טיודור ג'ונס (מייסד התעשייה), ג'ורג' סורוס, שותפו סטנלי דרקנמילר, ריי דליו, ובשנים האחרונות ביל האקמן, ישראל אנגלמייר, קן גריפית' ועוד.
סת' קלרמן הוא מייסד ומנהל קרן הגידור Baupost Group שפועלת על פי עקרונות השקעת הערך. מאז השקתה בשנת 1982 הקרן הניבה תשואה ממוצעת של 20% בשנה, הרבה יותר מה-SP500 ומדדים מובילים נוספים. יחד עם זאת לאחרונה הגלגל התהפך. מטבע הדברים הקרן הצליחה הרבה פחות בשנים האחרונות בהן מניות הערך פיגרו בהרבה אחרי מניות הצמיחה. כך, בין שנים 2014 ל-2024 התשואה השנתית הממוצעת הייתה 4% בלבד, והממוצע הגבוה מיוחס בעיקר לעשורים הראשונים לפעילות הקרן. בהתאם היקף הנכסים בקרן הצטמצם מאד, וכעת היא מנהלת כ-3 מיליארד דולר, לעומת למעלה מ-12 מיליארד בשיא בשנת 2021. עדיין, מדובר באחד המשקיעים המעורכים בוול סטריט, ומהלכים שלו מייצרים כותרות. קלרמן ממשיך להשקיע במניות ערך זולות שנסחרות מתחת לערכן הפנימי, כפי שהוא תופס אותו, ולא נותן למגמות בשוק לשנות את תפיסתו. האם העקשנות תשתלם בסוף וקרן הגידור שלו תחזור להשיא תשואות דו ספרתיות בשנים הקרובות? ימים יגידו.
מניית הערך הקטנה והמפוקפקת שנכנסה לפרוטפוליו לאחרונה, ובינתיים מאכזבת
אחת ההשקעות של קלרמן, שעדיין לא הניבו את התוצאה המיוחלת היא חברת הרבלייףHerbalife Ltd -1.04% , שמשווקת מזון בריאות מסוגים שונים. קלרמן נכנס להשקעה בחברה ברבעון הרביעי של שנת 2022, אז מחיר המניה היה 14.88 דולר. מחיר המניה הידרדר וברבעון הראשון של שנת 2024 הוא הגדיל את האחזקה ב-33% במחיר של 10.05 דולר למניה, ואז ב-128% נוספים במחיר של 10.39 דולר למניה. מחיר המניה המשיך להידרדר לאחר דוחות מאכזבים לרבעון השלישי וקלרמן ממשיך לנסות לתפוס את הסכין הנופלת במהלך הרבעון הרביעי עם הגדלה של האחזקה ב-48% נוספים במחיר של 6.69 דולר למניה, מעט יותר משליש מהמחיר בו החל לרכוש את המניה.
כעת האחזקה מהווה 1.5% מנכסי הקרן ומסתכמת ב-50 מיליון דולר. מחיר המניה ממשיך לרדת וכיום הוא עומד על 5.62 דולר למניה. היא נסחרת במכפיל רווח של 6.61 ושווי שוק של 566 מיליון דולר. בשנת 2024 איבדה החברה 47% משוויה, לנוכח ירידה בהכנסות וברווח. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מהתחרות הגוברת בשוק מוצרי הבריאות, והספקנות סביב מוצרי החברה, כמו גם השפעת השינויים בשערי החליפין. אז מה הסיפור של הרבלייף, ולמה סת' קלרמן ממשיך להשקיע בחברה? אגב, קלרמן לא לבד. 32 קרנות גידור שונות משקיעות בחברה.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- כמה מנהלת תעשיית קרנות הגידור והאם היא מספקת ערך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרבלייף - תרמית פירמידה?
הרבלייף נמצאת כאמור תחום מזון הבריאות. היא פועלת באמצעות מודל רב שכבתי של משווקים עצמאיים (כלומר משווקים שמוכרים למשווקים אחרים וכו' עד הצרכן הסופי) בכ-90 מדינות ברחבי העולם. שמה של החברה נקשר לא פעם בפרסומים שליליים, ומיוחסת לה פעילות בדרכי הונאה ותרמית פירמידה, כיון שהמודל העסקי לא באמת מאפשר למפיצים בשכבות התחתונות של רשת ההפצה להרוויח, ורובם מפסידים את השקעתם. עקב האשמות אלו פעילותה נאסרה בסין ובמדינות נוספות. בשנת 2012 הודיע ביל האקמן כי הוא נכנס לפוזיציית שורט על המניה כיון שמדובר בתרמית פרמידה. על פי ההערכות האקמן השקיע כמיליארד דולר בפוזיציה, והרוויח עליה כ-300 מיליון דולר, אולם לאחר מכן הוא הימר שוב כנגד החברה, והפעם הפסיד מאות מיליוני דולרים. בשנת 2016 חתמה החברה על הסדר טיעון בבית המשפט בארצות הברית וחויבה לשלם 200 מיליון דולר למפיצים.
מצב החברה כיום - הטוב והרע
החברה ממשיכה עם אותו מודל עסקי של מפיצים עצמאיים במודל רב שכבתי. כלומר, מפיצים וותיקים מגייסים וחונכים מפיצים חדשים ומקבלים חלק בהכנסותיהם עד שלבסוף המוצר מגיע לצרכן הסופי. בסופו של דבר עם פרמידה או בלי, החברה משווקת מוצרי בריאות בין השאר שייקים, חטיפי חלבון, תוספי מזון ועוד. מדובר בתחום שצומח במהירות, אבל גם סובל מתחרות חזקה עם כמה שחקנים חזקים מאד וחברות מזון מסורתיות שנכנסות לתחום יותר ויותר. כאמור, זו אחת הסיבות לכך שהמכירות ברבעון השלישי ירדו ב-3.2% ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח הנקי ירד מ-65 מיליון ל-58 מיליון דולר. הרבעון השלישי היה ה-13 ברציפות שמכירות החברה ירדו ביחס לרבעון המקביל וה-12 ברציפות עם ירידה ברווח למניה. בנוסף להיקף המכירות גם שולי הרווח של החברה יורדים, כשהיא סובלת מכוח תמחור חלש מצד אחד עקב הירידה בביקוש, ומתמודדת עם אינפלציה גבוהה מצד שני.
מה בכל זאת משך את תשומת ליבו של קלרמן? ראשית החברה באמת זולה עם מכפיל רווח חד ספרתי בינוני. בנוסף, לחברה תזרים מזומנים חזק מאד, הגבוה בצורה משמעותית משורת הרווח הנקי. בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024 היא ייצרה תזרים מזומנים נקי (FCF) של 180 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 86.6 מיליון דולר בלבד. כעת היא משתמש בתזרים המזמונים החזק בעיקר כדי להוריד את החוב המאד גבוה שלה. מכל מקום, אם המגמה הזו תמשך החברה תוכל בעתיד להכווין יותר מהמזומנים לרווח הנקי. כלומר, ייתכן שהחברה זולה אף יותר ממה שנראה במבט ראשון.
- טראמפ מתקרב להכרעה על יו״ר הפד הבא ודורש ריבית נמוכה בהרבה
- ביל אקמן בונה ברקשייר האת’וויי משלו: הווארד יוז רוכשת חברת ביטוח
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמו כן, משבר הוא הזדמנות לשינוי וצמיחה. החברה מנסה להתמודד עם הקשיים והירידה במכירות וברווח. היא מגדילה את רשת המפיצים ונוקטת ביוזמות אימון שיאפשרו להם באמת למכור ולהרוויח. היא נקטה גם בתוכניות ארגון מחדש להפחתת הוצאות ולהגדלת היעילות. החברה מקווה שבשנת 2025 תוכניות הרה ארגון תחסכנה כ-80 מיליון דולר בשנה, ושבשנת 2024 החסכון הסתכם בכ-50 מיליון דולר. רמת המינוף הנוכחי של החברה ירדה ל-3.3 והיא מקווה להפחית כמליארד דולר נוספים מהחוב במהלך חמש השנים הבאות.
אז האם ההימור של סת' קלרמן יצליח? בסופו של דבר הרבה תלוי ביכולת של החברה לעצור את הירידה במכירות כשתהליך ההתייעלות הוא בונוס נוסף. ביום רביעי השבוע תפרסם החברה את דוחות הרבעון הרביעי של שנת 2024, ונוכל לדעת האם היא צועדת בכיוון הנכון.
- 1.אנונימי 18/02/2025 12:10הגב לתגובה זוולכן הן ניקראות קרנות גידור.ובגלל שהשוק עולה ב 80 אחוז מהזמן הן קרנות הגידור בעיכר מפסידות!
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- הצרכן האמריקאי מתפצל לשניים: העשירים ממשיכים להוציא והאחרים סופרים כל דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
