האם המניה הזו תעשה קאמבק? הבעת אמון של אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט
סת' קלרמן הוא אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט, אם כי בשנים האחרונות קרן הגידור שלו משתרכת מאחור; איזו חברת ערך שהייתה בעבר בכותרות בהקשרים שליליים תפסה את תשומת ליבו ברבעונים האחרונים, ולמה היא מעניינת למרות הירידות החדות בשנה האחרונה?
קרנות גידור הן הכוכבות של וול סטריט כבר עשורים. ניתן לתאר אותן כ"קרנות נאמנות לעשירים". יש להן דרישות כניסה גבוהות. לרוב סכום השקעה ראשוני של לפחות מיליון דולר, והן גובות הרבה מאד דמי ניהול כולל דמי הצלחה של עשרות אחוזים, לפעמים גם 50% מהרווחים. התמורה אמורה להיות תשואות של עשרות אחוזים בשנה. אבל לא כל הקרנות באמת מוצלחות. הכוכבים האמיתיים הם בשוק קרנות הגידור הם אלו שמצליחים לשמור על עקביות ותשואות דו ספרתיות במשך שנים ארוכות. בין המפורסמים שבהם פול טיודור ג'ונס (מייסד התעשייה), ג'ורג' סורוס, שותפו סטנלי דרקנמילר, ריי דליו, ובשנים האחרונות ביל האקמן, ישראל אנגלמייר, קן גריפית' ועוד.
סת' קלרמן הוא מייסד ומנהל קרן הגידור Baupost Group שפועלת על פי עקרונות השקעת הערך. מאז השקתה בשנת 1982 הקרן הניבה תשואה ממוצעת של 20% בשנה, הרבה יותר מה-SP500 ומדדים מובילים נוספים. יחד עם זאת לאחרונה הגלגל התהפך. מטבע הדברים הקרן הצליחה הרבה פחות בשנים האחרונות בהן מניות הערך פיגרו בהרבה אחרי מניות הצמיחה. כך, בין שנים 2014 ל-2024 התשואה השנתית הממוצעת הייתה 4% בלבד, והממוצע הגבוה מיוחס בעיקר לעשורים הראשונים לפעילות הקרן. בהתאם היקף הנכסים בקרן הצטמצם מאד, וכעת היא מנהלת כ-3 מיליארד דולר, לעומת למעלה מ-12 מיליארד בשיא בשנת 2021. עדיין, מדובר באחד המשקיעים המעורכים בוול סטריט, ומהלכים שלו מייצרים כותרות. קלרמן ממשיך להשקיע במניות ערך זולות שנסחרות מתחת לערכן הפנימי, כפי שהוא תופס אותו, ולא נותן למגמות בשוק לשנות את תפיסתו. האם העקשנות תשתלם בסוף וקרן הגידור שלו תחזור להשיא תשואות דו ספרתיות בשנים הקרובות? ימים יגידו.
מניית הערך הקטנה והמפוקפקת שנכנסה לפרוטפוליו לאחרונה, ובינתיים מאכזבת
אחת ההשקעות של קלרמן, שעדיין לא הניבו את התוצאה המיוחלת היא חברת הרבלייףHerbalife Ltd 6.1% , שמשווקת מזון בריאות מסוגים שונים. קלרמן נכנס להשקעה בחברה ברבעון הרביעי של שנת 2022, אז מחיר המניה היה 14.88 דולר. מחיר המניה הידרדר וברבעון הראשון של שנת 2024 הוא הגדיל את האחזקה ב-33% במחיר של 10.05 דולר למניה, ואז ב-128% נוספים במחיר של 10.39 דולר למניה. מחיר המניה המשיך להידרדר לאחר דוחות מאכזבים לרבעון השלישי וקלרמן ממשיך לנסות לתפוס את הסכין הנופלת במהלך הרבעון הרביעי עם הגדלה של האחזקה ב-48% נוספים במחיר של 6.69 דולר למניה, מעט יותר משליש מהמחיר בו החל לרכוש את המניה.
כעת האחזקה מהווה 1.5% מנכסי הקרן ומסתכמת ב-50 מיליון דולר. מחיר המניה ממשיך לרדת וכיום הוא עומד על 5.62 דולר למניה. היא נסחרת במכפיל רווח של 6.61 ושווי שוק של 566 מיליון דולר. בשנת 2024 איבדה החברה 47% משוויה, לנוכח ירידה בהכנסות וברווח. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מהתחרות הגוברת בשוק מוצרי הבריאות, והספקנות סביב מוצרי החברה, כמו גם השפעת השינויים בשערי החליפין. אז מה הסיפור של הרבלייף, ולמה סת' קלרמן ממשיך להשקיע בחברה? אגב, קלרמן לא לבד. 32 קרנות גידור שונות משקיעות בחברה.
- מה באמת התשואה בקרנות הגידור והאם הן עדיפות על קרנות נאמנות?
- הדיווחים נחשפים: מה עשו באפט, אקמן, ביל גייטס וקרנות הגידור ברבעון הראשון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרבלייף - תרמית פירמידה?
הרבלייף נמצאת כאמור תחום מזון הבריאות. היא פועלת באמצעות מודל רב שכבתי של משווקים עצמאיים (כלומר משווקים שמוכרים למשווקים אחרים וכו' עד הצרכן הסופי) בכ-90 מדינות ברחבי העולם. שמה של החברה נקשר לא פעם בפרסומים שליליים, ומיוחסת לה פעילות בדרכי הונאה ותרמית פירמידה, כיון שהמודל העסקי לא באמת מאפשר למפיצים בשכבות התחתונות של רשת ההפצה להרוויח, ורובם מפסידים את השקעתם. עקב האשמות אלו פעילותה נאסרה בסין ובמדינות נוספות. בשנת 2012 הודיע ביל האקמן כי הוא נכנס לפוזיציית שורט על המניה כיון שמדובר בתרמית פרמידה. על פי ההערכות האקמן השקיע כמיליארד דולר בפוזיציה, והרוויח עליה כ-300 מיליון דולר, אולם לאחר מכן הוא הימר שוב כנגד החברה, והפעם הפסיד מאות מיליוני דולרים. בשנת 2016 חתמה החברה על הסדר טיעון בבית המשפט בארצות הברית וחויבה לשלם 200 מיליון דולר למפיצים.
מצב החברה כיום - הטוב והרע
החברה ממשיכה עם אותו מודל עסקי של מפיצים עצמאיים במודל רב שכבתי. כלומר, מפיצים וותיקים מגייסים וחונכים מפיצים חדשים ומקבלים חלק בהכנסותיהם עד שלבסוף המוצר מגיע לצרכן הסופי. בסופו של דבר עם פרמידה או בלי, החברה משווקת מוצרי בריאות בין השאר שייקים, חטיפי חלבון, תוספי מזון ועוד. מדובר בתחום שצומח במהירות, אבל גם סובל מתחרות חזקה עם כמה שחקנים חזקים מאד וחברות מזון מסורתיות שנכנסות לתחום יותר ויותר. כאמור, זו אחת הסיבות לכך שהמכירות ברבעון השלישי ירדו ב-3.2% ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח הנקי ירד מ-65 מיליון ל-58 מיליון דולר. הרבעון השלישי היה ה-13 ברציפות שמכירות החברה ירדו ביחס לרבעון המקביל וה-12 ברציפות עם ירידה ברווח למניה. בנוסף להיקף המכירות גם שולי הרווח של החברה יורדים, כשהיא סובלת מכוח תמחור חלש מצד אחד עקב הירידה בביקוש, ומתמודדת עם אינפלציה גבוהה מצד שני.
מה בכל זאת משך את תשומת ליבו של קלרמן? ראשית החברה באמת זולה עם מכפיל רווח חד ספרתי בינוני. בנוסף, לחברה תזרים מזומנים חזק מאד, הגבוה בצורה משמעותית משורת הרווח הנקי. בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024 היא ייצרה תזרים מזומנים נקי (FCF) של 180 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 86.6 מיליון דולר בלבד. כעת היא משתמש בתזרים המזמונים החזק בעיקר כדי להוריד את החוב המאד גבוה שלה. מכל מקום, אם המגמה הזו תמשך החברה תוכל בעתיד להכווין יותר מהמזומנים לרווח הנקי. כלומר, ייתכן שהחברה זולה אף יותר ממה שנראה במבט ראשון.
- סעודיה מאטה את פרויקטי הענק - והמשקיעים מרוצים
- תומא בראבו קרובה להשלים את רכישת ורינט לפי שווי של כ-2 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- לקראת דוחות אנבידיה - האנליסטים מעלים מחירי יעד
כמו כן, משבר הוא הזדמנות לשינוי וצמיחה. החברה מנסה להתמודד עם הקשיים והירידה במכירות וברווח. היא מגדילה את רשת המפיצים ונוקטת ביוזמות אימון שיאפשרו להם באמת למכור ולהרוויח. היא נקטה גם בתוכניות ארגון מחדש להפחתת הוצאות ולהגדלת היעילות. החברה מקווה שבשנת 2025 תוכניות הרה ארגון תחסכנה כ-80 מיליון דולר בשנה, ושבשנת 2024 החסכון הסתכם בכ-50 מיליון דולר. רמת המינוף הנוכחי של החברה ירדה ל-3.3 והיא מקווה להפחית כמליארד דולר נוספים מהחוב במהלך חמש השנים הבאות.
אז האם ההימור של סת' קלרמן יצליח? בסופו של דבר הרבה תלוי ביכולת של החברה לעצור את הירידה במכירות כשתהליך ההתייעלות הוא בונוס נוסף. ביום רביעי השבוע תפרסם החברה את דוחות הרבעון הרביעי של שנת 2024, ונוכל לדעת האם היא צועדת בכיוון הנכון.
- 1.אנונימי 18/02/2025 12:10הגב לתגובה זוולכן הן ניקראות קרנות גידור.ובגלל שהשוק עולה ב 80 אחוז מהזמן הן קרנות הגידור בעיכר מפסידות!

השבוע שאחרי ג'קסון הול ולפני אנבידיה - האנליסטים מתכוננים לוול סטריט
כנס הקיץ הצליח לחמם את השווקים שסיימו את השבוע בעליות חדות - אבל לא כל האנליסטים משוכנעים שפאוול בדרך לשחרר את החגורה; המהמורות שבדרך: נתוני ליבה בלוח האירועים הכלכלי וגם התוצאות הכספיות של מלכת ה-AI - אנבידיה
וול סטריט עשתה כבר כברת דרך, חידוש הסייקל של הורדות הריבית נראה קרוב מאי פעם ואפילו פאוול ההססן נשמע הרבה יותר החלטי. אולי זה אוויר ההרים של ווימינג שעשה את זה, אולי זה שוק התעסוקה שאותת על סימני שבירה. כך או כך באחד הנאומים הכלכליים המתוקשרים ביותר בשנה האחרונה פאוול שם את היסודות להקלה מוניטרית אפילו כבר בהחלטת הריבית הקרובה ב-20 לספטמבר. אגב, כולם הקשיבו לפאוול אבל מהסימפוזיון עלו גם קולות אחרים, מהוססים יותר וחשדניים כלפי ההחלטה הבאה - ג’קסון הול, בין וול סטריט לוויומינג: מה חושבים הנגידים?
המשקיעים ניגשים אל שבוע המסחר עם תחושה של הקלה זמנית, אבל עם עיניים על המטרה. הנאום של יו"ר הפד' התקבל בשוק ככזה שפותח את הדלת להפחתת ריבית במידה וההאטה בכלכלה תוכח.אבל עם זאת בין השורות קיבלנו את המסר שהפד' צריך את ה"תירוצים" כדי להוריד ריבית, הוא צריך נתונים שיצדיקו את זה. ריבית זה קל להוריד, אבל אינפלציה זה ממש קשה.
כך או כך התגובה המיידית בשווקים הייתה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות ועליות במדדי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה 1.5%, מדד הנאסדק עלה 1.9% ומדד הדאו ג'ונס עולה גם הוא 1.9%. מדד המניות הקטנות, הראסל 200, הוביל את העליות עם זינוק של כ-3.8%. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה ל-4.26%. מדד הפחד - ה-VIX צנח לרמה של 14 נקודות, כשהוא אומר לנו שוול סטריט "החליפה קלטת" מרמות פחד קיצוניות מהתחלת מלחמת המכסים, לתאוות בצע ותיאבון לסיכון שמתחיל להתפשט בשווקים.
יוני פנינג, ממזרחי טפחות, גם ניתח את הטון של פאוול בכנס הקיץ והוא מציין כי המשקל שנתן פאוול לשוק העבודה ולסיכונים שבו, בשילוב העובדה שהמדיניות נמצאת בטריטוריה מצמצמת, הם הגורמים שמובילים את השוק לתמחר הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית כבר בספטמבר לעומת כ-70% בלבד לפני הנאום. אחרי התגובה המיידית, ממשיך פנינג, ירדה ההסתברות בהמשך לכ-80%, אבל עקום התשואות כולו נותר מתון משמעותית, עם ירידה של כמעט 10 נ"ב בטווחים הקצרים".
- הנאסד״ק איבד 1.5%; אנבידיה נפלה ב-3.5%, רובינהוד צנחה ב-7%
- פייבר קפצה ב-5.5%, פירסט-סולאר זינקה ב-10%; המדדים סיימו סביב ה-0
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פנינג
מזכיר כי בעוד נאום ג'קסון הול של 2022 סימן נקודת תפנית לעליות חדות בתשואות והידוק מוניטרי ממושך, השנה התגובה הראשונית הייתה דווקא הפוכה: ירידה בתשואות ועליות במדדים. הוא רוצה להזהיר ש"היסטורית, התגובה המיידית לנאום לא תמיד חוזה את המשך המגמה".

סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
שר האוצר האמריקאי על הגירעון התקציבי, על עתודות הזהב, וכמה ביטקוין מחזיק הממשל?
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט חשף ברשת פוקס תחזיות חסרות תקדים לגבי גביית המכסים. לדבריו, ההערכה הקודמת להכנסות שנתיות של כ-300 מיליארד דולר ממכסים בלבד - "כנראה נמוכה מדי". כל 300 מיליארד דולר שמגיעים לקופת המדינה שווים לאחוז אחד של תוצר (GDP). בארה"ב מדברים כבר שנים על יחס גירעון-תוצר חונק, שעומד כיום סביב 6.5%-6.7%, הרמה הגבוהה ביותר אי פעם בתקופה שאין לא מלחמה (משמעותית) ולא מיתון. בסנט אומר שהכנסות המכסים, עשויות להוריד את היחס הזה אל מתחת ל־5% ואף להחזירו לרמות ההיסטוריות של 3% וזה עוד לפני שטראמפ יסיים את כהונתו.
"מס חדש" על ענקיות השבבים
במקביל, דיבר בסנט על המס החדש על חברות השבבים - אנבידיה ו-AMD יעבירו 15% מהכנסותיהן ממכירות לסין ישירות לאוצר האמריקאי, בתמורה לקבלת רישיונות יצוא. "מדובר בצעד חריג", הודה בסנט, אך טען כי זו אסטרטגיה כפולה - גם מיליארדים יזרמו ישירות לממשל וגם שוק השבבים העולמי יתיישר לפי הסטנדרט האמריקאי, ולא הסיני.
בסנט חזר לרעיון שהעלה בשימוע הסנאט: למנף את נכסי ארה"ב כדי לייצר הכנסות. לדבריו: "הקרקעות של הממשל יכולות להפיק גז ונפט באופן בטוח ויעיל; פאני מיי ופרדי מאק יצאו להנפקות חלקיות - מהלך שצפוי להניב עשרות מיליארדי דולרים; יתרות הזהב האמריקאיות (261 מיליון אונקיות) ימשיכו להוות מאגר ערך לעם האמריקאי".
כמו כן, אמר בסנט כי קיימת עתודה של ביטקוין מנכסים שהוחרמו שמוערכת ב־15–20 מיליארד דולר.
בסנט טוען כי הריבית בארה"ב גבוהה מדי: "הרמה הנייטרלית נמוכה ב-150 נקודות בסיס מהרמה הנוכחית. הוא מעריך שתהיה הפחתה של חצי אחוז כבר בחודשים הקרובים. אבל כמובן שהוא לא יכול להשפיע על הפד' ופאוול בראשו. בהקשר של פאוול אמר בסנט - "צריך יו"ר פד שידע לחשוב קדימה ויוכל להוביל את הכלכלה לעידן של פריון חדש, בדומה לתקופת גרינספאן בשנות ה-90".
- בסנט: "הסכם אנבידיה עם סין יכול לשמש מודל לתעשיות נוספות"
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסר של בסנט ברור: ממשל טראמפ הצליח להפוך את המכסים לנכס. האסטרטגיה של המו"מ שטראמפ נוהג בה, הצליחה לייצר לארה"ב הכנסות יש מאין. השאלה הגדולה היא האם זה ייפגע בצרכן האמריקאי. אנחנו רואים בדוחות שבינתיים הפגיעה היא קטנה, היקף הסחר אומנם יורד, אבל לא באופן דרמטי. השאלה איך זה יהיה ברבעון השלישי שבו יבואו לידי ביטוי מכסים בשיעור גבוה יותר - כ-15%. כנראה שיהיו חברות לא מעטות שיפגעו, כנראה שגם הצרכנים יפגעו כי חלק מהעליות מכסים יתגלגלו לצרכנים סופיים, אבל עד כה נראה שזו לא תהיה פגיעה קשה מדי.