משקיע
צילום: CANVA
מתחת לרדאר

האם המניה הזו תעשה קאמבק? הבעת אמון של אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט

סת' קלרמן הוא אחד ממשקיעי הערך המוערכים בוול סטריט, אם כי בשנים האחרונות קרן הגידור שלו משתרכת מאחור; איזו חברת ערך שהייתה בעבר בכותרות בהקשרים שליליים תפסה את תשומת ליבו ברבעונים האחרונים, ולמה היא מעניינת למרות הירידות החדות בשנה האחרונה?

גיא טל | (1)

קרנות גידור הן הכוכבות של וול סטריט כבר עשורים. ניתן לתאר אותן כ"קרנות נאמנות לעשירים". יש להן דרישות כניסה גבוהות. לרוב סכום השקעה ראשוני של לפחות מיליון דולר, והן גובות הרבה מאד דמי ניהול כולל דמי הצלחה של עשרות אחוזים, לפעמים גם 50% מהרווחים. התמורה אמורה להיות תשואות של עשרות אחוזים בשנה. אבל לא כל הקרנות באמת מוצלחות. הכוכבים האמיתיים הם בשוק קרנות הגידור הם אלו שמצליחים לשמור על עקביות ותשואות דו ספרתיות במשך שנים ארוכות. בין המפורסמים שבהם פול טיודור ג'ונס (מייסד התעשייה), ג'ורג' סורוס, שותפו סטנלי דרקנמילר, ריי דליו, ובשנים האחרונות ביל האקמן, ישראל אנגלמייר, קן גריפית' ועוד. 


סת' קלרמן הוא מייסד ומנהל קרן הגידור Baupost Group שפועלת על פי עקרונות השקעת הערך. מאז השקתה בשנת 1982 הקרן הניבה תשואה ממוצעת של 20% בשנה, הרבה יותר מה-SP500 ומדדים מובילים נוספים. יחד עם זאת לאחרונה הגלגל התהפך. מטבע הדברים הקרן הצליחה הרבה פחות בשנים האחרונות בהן מניות הערך פיגרו בהרבה אחרי מניות הצמיחה. כך, בין שנים 2014 ל-2024 התשואה השנתית הממוצעת הייתה 4% בלבד, והממוצע הגבוה מיוחס בעיקר לעשורים הראשונים לפעילות הקרן. בהתאם היקף הנכסים בקרן הצטמצם מאד, וכעת היא מנהלת כ-3 מיליארד דולר, לעומת למעלה מ-12 מיליארד בשיא בשנת 2021. עדיין, מדובר באחד המשקיעים המעורכים בוול סטריט, ומהלכים שלו מייצרים כותרות. קלרמן ממשיך להשקיע במניות ערך זולות שנסחרות מתחת לערכן הפנימי, כפי שהוא תופס אותו, ולא נותן למגמות בשוק לשנות את תפיסתו. האם העקשנות תשתלם בסוף וקרן הגידור שלו תחזור להשיא תשואות דו ספרתיות בשנים הקרובות? ימים יגידו. 


מניית הערך הקטנה והמפוקפקת שנכנסה לפרוטפוליו לאחרונה, ובינתיים מאכזבת

אחת ההשקעות של קלרמן, שעדיין לא הניבו את התוצאה המיוחלת היא חברת הרבלייףHerbalife Ltd -0.54%  , שמשווקת מזון בריאות מסוגים שונים. קלרמן נכנס להשקעה בחברה ברבעון הרביעי של שנת 2022, אז מחיר המניה היה 14.88 דולר. מחיר המניה הידרדר וברבעון הראשון של שנת 2024 הוא הגדיל את האחזקה ב-33% במחיר של 10.05 דולר למניה, ואז ב-128% נוספים במחיר של 10.39 דולר למניה. מחיר המניה המשיך להידרדר לאחר דוחות מאכזבים לרבעון השלישי וקלרמן ממשיך לנסות לתפוס את הסכין הנופלת במהלך הרבעון הרביעי עם הגדלה של האחזקה ב-48% נוספים במחיר של 6.69 דולר למניה, מעט יותר משליש מהמחיר בו החל לרכוש את המניה. 


כעת האחזקה מהווה 1.5% מנכסי הקרן ומסתכמת ב-50 מיליון דולר. מחיר המניה ממשיך לרדת וכיום הוא עומד על 5.62 דולר למניה. היא נסחרת במכפיל רווח של 6.61 ושווי שוק של 566 מיליון דולר. בשנת 2024 איבדה החברה 47% משוויה, לנוכח ירידה בהכנסות וברווח. הירידה בהכנסות נובעת בעיקר מהתחרות הגוברת בשוק מוצרי הבריאות, והספקנות סביב מוצרי החברה, כמו גם השפעת השינויים בשערי החליפין. אז מה הסיפור של הרבלייף, ולמה סת' קלרמן ממשיך להשקיע בחברה? אגב, קלרמן לא לבד. 32 קרנות גידור שונות משקיעות בחברה. 


הרבלייף - תרמית פירמידה?

הרבלייף נמצאת כאמור תחום מזון הבריאות. היא פועלת באמצעות מודל רב שכבתי של משווקים עצמאיים (כלומר משווקים שמוכרים למשווקים אחרים וכו' עד הצרכן הסופי) בכ-90 מדינות ברחבי העולם. שמה של החברה נקשר לא פעם בפרסומים שליליים, ומיוחסת לה פעילות בדרכי הונאה ותרמית פירמידה, כיון שהמודל העסקי לא באמת מאפשר למפיצים בשכבות התחתונות של רשת ההפצה להרוויח, ורובם מפסידים את השקעתם. עקב האשמות אלו פעילותה נאסרה בסין ובמדינות נוספות. בשנת 2012 הודיע ביל האקמן כי הוא נכנס לפוזיציית שורט על המניה כיון שמדובר בתרמית פרמידה. על פי ההערכות האקמן השקיע כמיליארד דולר בפוזיציה, והרוויח עליה כ-300 מיליון דולר, אולם לאחר מכן הוא הימר שוב כנגד החברה, והפעם הפסיד מאות מיליוני דולרים. בשנת 2016 חתמה החברה על הסדר טיעון בבית המשפט בארצות הברית וחויבה לשלם 200 מיליון דולר למפיצים.



מצב החברה כיום - הטוב והרע


החברה ממשיכה עם אותו מודל עסקי של מפיצים עצמאיים במודל רב שכבתי. כלומר, מפיצים וותיקים מגייסים וחונכים מפיצים חדשים ומקבלים חלק בהכנסותיהם עד שלבסוף המוצר מגיע לצרכן הסופי. בסופו של דבר עם פרמידה או בלי, החברה משווקת מוצרי בריאות בין השאר שייקים, חטיפי חלבון, תוספי מזון ועוד. מדובר בתחום שצומח במהירות, אבל גם סובל מתחרות חזקה עם כמה שחקנים חזקים מאד וחברות מזון מסורתיות שנכנסות לתחום יותר ויותר. כאמור, זו אחת הסיבות לכך שהמכירות ברבעון השלישי ירדו ב-3.2% ל-1.2 מיליארד דולר, והרווח הנקי ירד מ-65 מיליון ל-58 מיליון דולר. הרבעון השלישי היה ה-13 ברציפות שמכירות החברה ירדו ביחס לרבעון המקביל וה-12 ברציפות עם ירידה ברווח למניה. בנוסף להיקף המכירות גם שולי הרווח של החברה יורדים, כשהיא סובלת מכוח תמחור חלש מצד אחד עקב הירידה בביקוש, ומתמודדת עם אינפלציה גבוהה מצד שני. 


מה בכל זאת משך את תשומת ליבו של קלרמן? ראשית החברה באמת זולה עם מכפיל רווח חד ספרתי בינוני. בנוסף, לחברה תזרים מזומנים חזק מאד, הגבוה בצורה משמעותית משורת הרווח הנקי. בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2024 היא ייצרה תזרים מזומנים נקי (FCF) של 180 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 86.6 מיליון דולר בלבד. כעת היא משתמש בתזרים המזמונים החזק בעיקר כדי להוריד את החוב המאד גבוה שלה. מכל מקום, אם המגמה הזו תמשך החברה תוכל בעתיד להכווין יותר מהמזומנים לרווח הנקי. כלומר, ייתכן שהחברה זולה אף יותר ממה שנראה במבט ראשון. 

קיראו עוד ב"גלובל"


כמו כן, משבר הוא הזדמנות לשינוי וצמיחה. החברה מנסה להתמודד עם הקשיים והירידה במכירות וברווח. היא מגדילה את רשת המפיצים ונוקטת ביוזמות אימון שיאפשרו להם באמת למכור ולהרוויח. היא נקטה גם בתוכניות ארגון מחדש להפחתת הוצאות ולהגדלת היעילות. החברה מקווה שבשנת 2025 תוכניות הרה ארגון תחסכנה כ-80 מיליון דולר בשנה, ושבשנת 2024 החסכון הסתכם בכ-50 מיליון דולר. רמת המינוף הנוכחי של החברה ירדה ל-3.3 והיא מקווה להפחית כמליארד דולר נוספים מהחוב במהלך חמש השנים הבאות. 


אז האם ההימור של סת' קלרמן יצליח? בסופו של דבר הרבה תלוי ביכולת של החברה לעצור את הירידה במכירות כשתהליך ההתייעלות הוא בונוס נוסף. ביום רביעי השבוע תפרסם החברה את דוחות הרבעון הרביעי של שנת 2024, ונוכל לדעת האם היא צועדת בכיוון הנכון.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/02/2025 12:10
    הגב לתגובה זו
    ולכן הן ניקראות קרנות גידור.ובגלל שהשוק עולה ב 80 אחוז מהזמן הן קרנות הגידור בעיכר מפסידות!
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט

טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.

ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור להיות שחקנית משמעותית.

החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.

מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין. מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים שחשופים לסחר בינלאומי.

אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.


דוח התעסוקה: רגע האמת של הפד