הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דולר
צילום: CANVA

הזינוק בדולר: איך התחזקות המטבע האמריקאי פוגעת בחברות הגדולות?

התחזקות הדולר בששת החודשים האחרונים יוצרת לחצים על רווחי החברות הגדולות, מפגיעה בהכנסות של ענקיות הטכנולוגיה ועד השפעות שליליות על תאגידים גלובליים כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה דולר

הדולר האמריקאי רשם זינוק משמעותי בחצי השנה האחרונה, והשפעתו מורגשת היטב בדוחות הכספיים של תאגידים בינלאומיים. חברות טכנולוגיה מובילות, מותגי צרכנות ותאגידים תעשייתיים מזהירים מהשפעות שליליות על רווחיהם עקב התחזקות המטבע, שמובילה להכנסות נמוכות יותר מהשווקים הבינלאומיים. המגמה הזו, שהאנליסטים צפו מראש, מתחזקת לאור מדיניות כלכלית אגרסיבית של הנשיא דונלד טראמפ ושינויים בתוכניות הריבית של הפדרל ריזרב.


חברות טכנולוגיה מובילות, המסתמכות על הכנסות משמעותיות מחוץ לארה"ב, נפגעות במיוחד מהתחזקות הדולר. אפל, למשל, דיווחה כי 58% מהכנסותיה ברבעון האחרון הגיעו מהשווקים הבינלאומיים. גם גוגל, מיקרוסופט, מטא וטסלה דיווחו על נתונים דומים – עם הכנסות בינלאומיות של כ-50% או יותר. התחזקות הדולר פוגעת בשווי ההמרה של הכנסות אלו, מה שמוביל להאטה בצמיחה ולירידה ברווחיות. אפילו אמזון, שרק כ-23% מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב, חוותה פגיעה משמעותית. החברה ציינה כי ההפסד הנובע מהשפעות מט"ח עמד על כ-900 מיליון דולר – כ-700 מיליון דולר יותר מהצפי המקורי. 


ההשפעה הזו גרמה לאמזון להנמיך את תחזית הצמיחה לרבעון הראשון של 2025, עם צפי לגידול של 5%–9% בלבד – אחת התקופות החלשות בהיסטוריית ההכנסות של החברה. אבל זה לא נעצר רק בטכנולוגיה. מקדונלד'ס, קוקה-קולה וג'ונסון & ג'ונסון ציינו גם הן את הדולר החזק כגורם שפוגע בתחזיות הרווח שלהן. מקדונלד'ס העריכה שהמטבע החזק יכביד על הרווחיות ב-2025, קוקה-קולה צופה פגיעה של 6%-7% ברווחיה השנתיים, וג'ונסון & ג'ונסון חזו פגיעה של 1.7 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות.


המדיניות הכלכלית של טראמפ תומכת בהמשך התחזקות הדולר 


שני גורמים עיקריים תומכים בהמשך התחזקות הדולר: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והתאמות במדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. מאז הבחירות, מדד הדולר האמריקאי – שבוחן את ערכו מול סל מטבעות הכולל את היורו, הין היפני, הפאונד הבריטי ועוד – זינק בכ-4%, כאשר רק מאז ספטמבר האחרון הוא טיפס ביותר מ-7%. טראמפ מקדם מדיניות כלכלית המגבירה את הביקוש לדולר, הכוללת מכסי מגן גבוהים, קיצוצי מסים לתאגידים והגבלות על הגירה. 

אלו צפויים לתמוך באינפלציה גבוהה יותר, שתשאיר את הריבית בארה"ב גבוהה לטווח ארוך יותר – מה שימשוך השקעות לדולר ויחזק אותו עוד יותר. כחלק מהמהלכים הכלכליים החדשים, טראמפ הכריז השבוע על מכסים של 25% על ייבוא פלדה ואלומיניום שייכנסו לתוקף בחודש מרץ. 


בנוסף, הוא הורה לבחון אפשרות להחלת מכסים דומים על שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב, כאשר מכסים של 25% על מקסיקו וקנדה צפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, ו-10% מכסים נוספים על סין כבר הופעלו. תחזיות האנליסטים מצביעות על כך שהמגמה הזו תימשך – בגולדמן זאקס צופים כי הדולר ימשיך להתחזק בכ-3% נוספים במהלך 2025. במצב כזה, הלחצים על חברות בינלאומיות צפויים רק לגדול, והמשקיעים ייאלצו להיערך להשפעות ממושכות של התחזקות המטבע על רווחי החברות הגדולות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    Tom 17/02/2025 23:57
    הגב לתגובה זו
    על מה אתה נדבר לכל הרוחות הדולר בשפל מטורףהמטבע צנח בחודשים האחרונים לרמה ממוצעת של 3.55 שח הכתבה נשמעת הזויה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.