הזינוק בדולר: איך התחזקות המטבע האמריקאי פוגעת בחברות הגדולות?
התחזקות הדולר בששת החודשים האחרונים יוצרת לחצים על רווחי החברות הגדולות, מפגיעה בהכנסות של ענקיות הטכנולוגיה ועד השפעות שליליות על תאגידים גלובליים כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה
דולר הדולר האמריקאי רשם זינוק משמעותי בחצי השנה האחרונה, והשפעתו מורגשת היטב בדוחות הכספיים של תאגידים בינלאומיים. חברות טכנולוגיה מובילות, מותגי צרכנות ותאגידים תעשייתיים מזהירים מהשפעות שליליות על רווחיהם עקב התחזקות המטבע, שמובילה להכנסות נמוכות יותר
מהשווקים הבינלאומיים. המגמה הזו, שהאנליסטים צפו מראש, מתחזקת לאור מדיניות כלכלית אגרסיבית של הנשיא דונלד טראמפ ושינויים בתוכניות הריבית של הפדרל ריזרב.
חברות טכנולוגיה מובילות, המסתמכות על הכנסות משמעותיות מחוץ לארה"ב, נפגעות במיוחד מהתחזקות הדולר. אפל, למשל, דיווחה כי 58% מהכנסותיה ברבעון האחרון הגיעו מהשווקים הבינלאומיים. גם גוגל, מיקרוסופט, מטא וטסלה דיווחו על נתונים דומים – עם הכנסות בינלאומיות של כ-50% או יותר. התחזקות הדולר פוגעת בשווי ההמרה של הכנסות אלו, מה שמוביל להאטה בצמיחה ולירידה ברווחיות. אפילו אמזון, שרק כ-23% מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב, חוותה פגיעה משמעותית. החברה ציינה כי ההפסד הנובע מהשפעות מט"ח עמד על כ-900 מיליון דולר – כ-700 מיליון דולר יותר מהצפי המקורי.
ההשפעה הזו גרמה לאמזון להנמיך את תחזית
הצמיחה לרבעון הראשון של 2025, עם צפי לגידול של 5%–9% בלבד – אחת התקופות החלשות בהיסטוריית ההכנסות של החברה. אבל זה לא נעצר רק בטכנולוגיה. מקדונלד'ס, קוקה-קולה וג'ונסון & ג'ונסון ציינו גם הן את הדולר החזק כגורם שפוגע בתחזיות הרווח שלהן. מקדונלד'ס העריכה שהמטבע
החזק יכביד על הרווחיות ב-2025, קוקה-קולה צופה פגיעה של 6%-7% ברווחיה השנתיים, וג'ונסון & ג'ונסון חזו פגיעה של 1.7 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות.
המדיניות הכלכלית של טראמפ תומכת בהמשך התחזקות הדולר
שני גורמים עיקריים תומכים בהמשך התחזקות הדולר: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והתאמות במדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. מאז הבחירות, מדד הדולר האמריקאי – שבוחן את ערכו מול סל מטבעות הכולל את היורו, הין היפני, הפאונד הבריטי ועוד – זינק בכ-4%, כאשר רק מאז ספטמבר האחרון הוא טיפס ביותר מ-7%. טראמפ מקדם מדיניות כלכלית המגבירה את הביקוש לדולר, הכוללת מכסי מגן גבוהים, קיצוצי מסים לתאגידים והגבלות על הגירה.
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלו צפויים לתמוך באינפלציה גבוהה יותר, שתשאיר את הריבית בארה"ב גבוהה לטווח ארוך יותר – מה שימשוך השקעות לדולר ויחזק אותו עוד יותר. כחלק מהמהלכים הכלכליים החדשים, טראמפ הכריז השבוע על מכסים של 25% על ייבוא פלדה ואלומיניום שייכנסו לתוקף בחודש מרץ.
בנוסף, הוא הורה לבחון אפשרות להחלת מכסים דומים על שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב, כאשר מכסים של 25% על מקסיקו וקנדה
צפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, ו-10% מכסים נוספים על סין כבר הופעלו. תחזיות האנליסטים מצביעות על כך שהמגמה הזו תימשך – בגולדמן זאקס צופים כי הדולר ימשיך להתחזק בכ-3% נוספים במהלך 2025. במצב כזה, הלחצים על חברות בינלאומיות צפויים רק לגדול, והמשקיעים ייאלצו
להיערך להשפעות ממושכות של התחזקות המטבע על רווחי החברות הגדולות.
- 1.Tom 17/02/2025 23:57הגב לתגובה זועל מה אתה נדבר לכל הרוחות הדולר בשפל מטורףהמטבע צנח בחודשים האחרונים לרמה ממוצעת של 3.55 שח הכתבה נשמעת הזויה
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
שבביםבנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.
לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.
ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.
שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר
התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר.
- הביקוש לזיכרון דחף את לאם ריסרץ’ לשיא כל הזמנים
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")