הזינוק בדולר: איך התחזקות המטבע האמריקאי פוגעת בחברות הגדולות?
התחזקות הדולר בששת החודשים האחרונים יוצרת לחצים על רווחי החברות הגדולות, מפגיעה בהכנסות של ענקיות הטכנולוגיה ועד השפעות שליליות על תאגידים גלובליים כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה
דולר הדולר האמריקאי רשם זינוק משמעותי בחצי השנה האחרונה, והשפעתו מורגשת היטב בדוחות הכספיים של תאגידים בינלאומיים. חברות טכנולוגיה מובילות, מותגי צרכנות ותאגידים תעשייתיים מזהירים מהשפעות שליליות על רווחיהם עקב התחזקות המטבע, שמובילה להכנסות נמוכות יותר
מהשווקים הבינלאומיים. המגמה הזו, שהאנליסטים צפו מראש, מתחזקת לאור מדיניות כלכלית אגרסיבית של הנשיא דונלד טראמפ ושינויים בתוכניות הריבית של הפדרל ריזרב.
חברות טכנולוגיה מובילות, המסתמכות על הכנסות משמעותיות מחוץ לארה"ב, נפגעות במיוחד מהתחזקות הדולר. אפל, למשל, דיווחה כי 58% מהכנסותיה ברבעון האחרון הגיעו מהשווקים הבינלאומיים. גם גוגל, מיקרוסופט, מטא וטסלה דיווחו על נתונים דומים – עם הכנסות בינלאומיות של כ-50% או יותר. התחזקות הדולר פוגעת בשווי ההמרה של הכנסות אלו, מה שמוביל להאטה בצמיחה ולירידה ברווחיות. אפילו אמזון, שרק כ-23% מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב, חוותה פגיעה משמעותית. החברה ציינה כי ההפסד הנובע מהשפעות מט"ח עמד על כ-900 מיליון דולר – כ-700 מיליון דולר יותר מהצפי המקורי.
ההשפעה הזו גרמה לאמזון להנמיך את תחזית
הצמיחה לרבעון הראשון של 2025, עם צפי לגידול של 5%–9% בלבד – אחת התקופות החלשות בהיסטוריית ההכנסות של החברה. אבל זה לא נעצר רק בטכנולוגיה. מקדונלד'ס, קוקה-קולה וג'ונסון & ג'ונסון ציינו גם הן את הדולר החזק כגורם שפוגע בתחזיות הרווח שלהן. מקדונלד'ס העריכה שהמטבע
החזק יכביד על הרווחיות ב-2025, קוקה-קולה צופה פגיעה של 6%-7% ברווחיה השנתיים, וג'ונסון & ג'ונסון חזו פגיעה של 1.7 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות.
המדיניות הכלכלית של טראמפ תומכת בהמשך התחזקות הדולר
שני גורמים עיקריים תומכים בהמשך התחזקות הדולר: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והתאמות במדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. מאז הבחירות, מדד הדולר האמריקאי – שבוחן את ערכו מול סל מטבעות הכולל את היורו, הין היפני, הפאונד הבריטי ועוד – זינק בכ-4%, כאשר רק מאז ספטמבר האחרון הוא טיפס ביותר מ-7%. טראמפ מקדם מדיניות כלכלית המגבירה את הביקוש לדולר, הכוללת מכסי מגן גבוהים, קיצוצי מסים לתאגידים והגבלות על הגירה.
- התוכנית ששינתה את פני כלכלת ישראל ומה קרה היום לפני 19 שנה
- האם נראה בקרוב דולר ב-3.3 שקלים? ומה זה יעשה לבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלו צפויים לתמוך באינפלציה גבוהה יותר, שתשאיר את הריבית בארה"ב גבוהה לטווח ארוך יותר – מה שימשוך השקעות לדולר ויחזק אותו עוד יותר. כחלק מהמהלכים הכלכליים החדשים, טראמפ הכריז השבוע על מכסים של 25% על ייבוא פלדה ואלומיניום שייכנסו לתוקף בחודש מרץ.
בנוסף, הוא הורה לבחון אפשרות להחלת מכסים דומים על שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב, כאשר מכסים של 25% על מקסיקו וקנדה
צפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, ו-10% מכסים נוספים על סין כבר הופעלו. תחזיות האנליסטים מצביעות על כך שהמגמה הזו תימשך – בגולדמן זאקס צופים כי הדולר ימשיך להתחזק בכ-3% נוספים במהלך 2025. במצב כזה, הלחצים על חברות בינלאומיות צפויים רק לגדול, והמשקיעים ייאלצו
להיערך להשפעות ממושכות של התחזקות המטבע על רווחי החברות הגדולות.
- 1.Tom 17/02/2025 23:57הגב לתגובה זועל מה אתה נדבר לכל הרוחות הדולר בשפל מטורףהמטבע צנח בחודשים האחרונים לרמה ממוצעת של 3.55 שח הכתבה נשמעת הזויה
מה אמר פאוול שמקפיץ את המדדים בוול סטריט?
פאוול מזהיר כי האטה חריגה בקצב יצירת המשרות ובלימת הגידול בכוח העבודה יצרו "איזון חריג" בשוק העבודה, שבו כל שינוי עלול להתפתח במהירות לעלייה חדה באבטלה; במקביל הדגיש כי המכסים מעלים מחירים אך ההשפעה צפויה להיות זמנית, ורמז שהפד עשוי לשנות בקרוב את עמדת
המדיניות המוניטרית
כמו בכל שנה, גם הפעם מושך נאום יו"ר הבנק הפדרלי בארה"ב, ג’רום פאוול, את תשומת הלב של העולם מהאולם הצנוע בג’קסון הול. הכנס השנתי הזה, שמתקיים מאז 1982 ביוזמת סניף קנזס של הפדרל ריזרב, הפך להיכל פוליטי וכלכלי שבו קובעי מדיניות מרכזיים מפרסים את השקפתם.
הנאום של פאוול
כבר בפתח דבריו שידר פאוול פתיחות זהירה לאפשרות של שינוי במדיניות הריבית בחודשים הקרובים. "מאזן הסיכונים מתחיל להשתנות", אמר, כשהוא מתייחס לכך שבזמן שהלחצים האינפלציוניים עדיין ניכרים, הסיכונים לירידה בתעסוקה הולכים ומתרבים.
פאוול התעכב על מצבו של שוק העבודה, שהפך ללב הדיון. הוא ציין כי הדוח האחרון ליולי חשף האטה חדה הרבה יותר מההערכות הקודמות, לאחר שנתוני מאי ויוני עודכנו כלפי מטה בצורה משמעותית. קצב יצירת המשרות בשלושת החודשים האחרונים ירד לכ-35 אלף בלבד בממוצע לחודש,
לעומת כ-168 אלף משרות בחודש בשנה הקודמת.
על אף ההאטה, שיעור האבטלה נותר ברמה נמוכה יחסית של 4.2%, מה שמעיד שאין עודף גדול של עובדים זמינים. אלא שהאיזון הזה, כך לפי פאוול, הוא כזה שנובע מהאטה מקבילה הן בביקוש לעובדים והן בהיצע.
- בנק אנגליה חותך את הריבית ל-4%: אחרי הצבעה כפולה תקדימית
- הונאה או רשלנות? התיקון המזעזע בנתוני התעסוקה שגורם למשבר אמון חריף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא
הדגיש כי ההיצע הצטמצם בין היתר בשל ירידה בהגירה והיחלשות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, מה שמוריד משמעותית את "רף האיזון", כלומר מספר המשרות הדרוש כדי לשמור על יציבות בשיעור האבטלה. התוצאה, כך התריע, היא מצב רגיש שבו כל שינוי קטן עשוי להתגלגל במהירות לגל פיטורים
חד ולעלייה באבטלה.
ליפ בו טאן אינטלהממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
כולם מדברים על "גלגל הצלה" לאינטל, אבל ההשקעה הזו יכולה להתברר כ"מקלות בגלגלים"
אינטל הודיעה רשמית על עסקה היסטורית: ממשלת ארצות הברית רוכשת 10% ממניותיה תמורת 8.9 מיליארד דולר. ההודעה הגיעה לאחר שבמהלך המסחר בניו יורק הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי אינטל הסכימה למהלך, ובכך הפך הממשל האמריקאי לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. העסקה נעשתה בדיסקאונט של 20% על מחיר השוק.
העסקה כוללת רכישה של 433.3 מיליון מניות במחיר של 20.47 דולר למניה. המימון הגיע משילוב של מענקים שהובטחו לחברה בעבר במסגרת חוק השבבים בתקופת ביידן אך הוקפאו על ידי טראמפ, 5.7 מיליארד דולר, יחד עם 3.2 מיליארד דולר נוספים מתוכנית Secure Enclave שנועדה לחזק את הביטחון הלאומי. בכך מגיע היקף התמיכה הממשלתית הכולל באינטל ליותר מ-11 מיליארד דולר. בנוסף, הממשל קיבל כתבי אופציה לרכישת עוד 5% ממניות החברה במחיר של 20 דולר למניה במהלך חמש השנים הקרובות, אם אינטל תפסיד שליטה ברוב פעילות הייצור שלה.
מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, הביע תודה על האמון והדגיש כי מדובר בהזדמנות לחדש את מעמדה של החברה כגורם מוביל בייצור שבבים בארצות הברית. לדבריו, שיתוף הפעולה עם הממשל ישמש מנוף להחזרת אינטל למרכז הבמה הטכנולוגית. טראמפ מצידו הציג את ההסכם כהזדמנות "להחזיר את אינטל קדימה" לאחר שנות נסיגה מול המתחרות, וציין כי העלה את הרעיון בעצמו בפגישה עם טאן מוקדם יותר החודש.
המהלך נחשב לגלגל הצלה עבור אינטל, שסבלה בעשור האחרון ממשבר מתמשך. החברה איבדה רבים מיתרונותיה הטכנולוגיים, פיגרה מאחורי מתחרות כמו טייוואן סמיקונדקטור וסמסונג, ושוויה נחתך בכשני שלישים מהשיא. היא התמודדה עם כשלים חוזרים בפיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות, חילופי מנכ"לים תכופים והפסדים מתמשכים. ההסכם עם הממשל האמריקאי מגיע בניסיון לייצב את החברה ולחזק את יכולתה להתחרות מחדש בשוק השבבים העולמי.
- הנאסד״ק ירד ב-0.7%; טארגט נפלה ב-6%, דל איבדה 5%
- אינטל ופאלו אלטו מזנקות, ומה מראים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיד לאחר ההכרזה, מניית אינטל זינקה ב-5.5% בוול סטריט ל-24.8 דולר. אבל, למהלך הזה יש גם תוצאות לוואי לא פשוטות ושאלות לגבי עתיד החברה. ראית ובצד החיובי - זה מבטא המשך תמיכה של הממשל האמריקאי ואפילו באופן משמעותי יותר. הממשל אחראי לאינטל. טראמפ גם עשוי לדחוף לקוחות לרכוש ממוצרי אינטל. הוא יכול "הכריח" לקוחות לקנות את מוצרי אינטל גם אם הם לא מעוניינים בכך. תהליכים כאלו לא חיוביים לחברה בטווח הארוך. הם אומנם ישפרו את מצבה בזמן הקצר, אבל בסוף הדרך, מי שמנצח הוא זה שמשפר, מייעל, ומוכר את המוצרים הטובים ביותר.
