הזינוק בדולר: איך התחזקות המטבע האמריקאי פוגעת בחברות הגדולות?
התחזקות הדולר בששת החודשים האחרונים יוצרת לחצים על רווחי החברות הגדולות, מפגיעה בהכנסות של ענקיות הטכנולוגיה ועד השפעות שליליות על תאגידים גלובליים כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה
דולר הדולר האמריקאי רשם זינוק משמעותי בחצי השנה האחרונה, והשפעתו מורגשת היטב בדוחות הכספיים של תאגידים בינלאומיים. חברות טכנולוגיה מובילות, מותגי צרכנות ותאגידים תעשייתיים מזהירים מהשפעות שליליות על רווחיהם עקב התחזקות המטבע, שמובילה להכנסות נמוכות יותר
מהשווקים הבינלאומיים. המגמה הזו, שהאנליסטים צפו מראש, מתחזקת לאור מדיניות כלכלית אגרסיבית של הנשיא דונלד טראמפ ושינויים בתוכניות הריבית של הפדרל ריזרב.
חברות טכנולוגיה מובילות, המסתמכות על הכנסות משמעותיות מחוץ לארה"ב, נפגעות במיוחד מהתחזקות הדולר. אפל, למשל, דיווחה כי 58% מהכנסותיה ברבעון האחרון הגיעו מהשווקים הבינלאומיים. גם גוגל, מיקרוסופט, מטא וטסלה דיווחו על נתונים דומים – עם הכנסות בינלאומיות של כ-50% או יותר. התחזקות הדולר פוגעת בשווי ההמרה של הכנסות אלו, מה שמוביל להאטה בצמיחה ולירידה ברווחיות. אפילו אמזון, שרק כ-23% מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב, חוותה פגיעה משמעותית. החברה ציינה כי ההפסד הנובע מהשפעות מט"ח עמד על כ-900 מיליון דולר – כ-700 מיליון דולר יותר מהצפי המקורי.
ההשפעה הזו גרמה לאמזון להנמיך את תחזית
הצמיחה לרבעון הראשון של 2025, עם צפי לגידול של 5%–9% בלבד – אחת התקופות החלשות בהיסטוריית ההכנסות של החברה. אבל זה לא נעצר רק בטכנולוגיה. מקדונלד'ס, קוקה-קולה וג'ונסון & ג'ונסון ציינו גם הן את הדולר החזק כגורם שפוגע בתחזיות הרווח שלהן. מקדונלד'ס העריכה שהמטבע
החזק יכביד על הרווחיות ב-2025, קוקה-קולה צופה פגיעה של 6%-7% ברווחיה השנתיים, וג'ונסון & ג'ונסון חזו פגיעה של 1.7 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות.
המדיניות הכלכלית של טראמפ תומכת בהמשך התחזקות הדולר
שני גורמים עיקריים תומכים בהמשך התחזקות הדולר: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והתאמות במדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. מאז הבחירות, מדד הדולר האמריקאי – שבוחן את ערכו מול סל מטבעות הכולל את היורו, הין היפני, הפאונד הבריטי ועוד – זינק בכ-4%, כאשר רק מאז ספטמבר האחרון הוא טיפס ביותר מ-7%. טראמפ מקדם מדיניות כלכלית המגבירה את הביקוש לדולר, הכוללת מכסי מגן גבוהים, קיצוצי מסים לתאגידים והגבלות על הגירה.
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלו צפויים לתמוך באינפלציה גבוהה יותר, שתשאיר את הריבית בארה"ב גבוהה לטווח ארוך יותר – מה שימשוך השקעות לדולר ויחזק אותו עוד יותר. כחלק מהמהלכים הכלכליים החדשים, טראמפ הכריז השבוע על מכסים של 25% על ייבוא פלדה ואלומיניום שייכנסו לתוקף בחודש מרץ.
בנוסף, הוא הורה לבחון אפשרות להחלת מכסים דומים על שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב, כאשר מכסים של 25% על מקסיקו וקנדה
צפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, ו-10% מכסים נוספים על סין כבר הופעלו. תחזיות האנליסטים מצביעות על כך שהמגמה הזו תימשך – בגולדמן זאקס צופים כי הדולר ימשיך להתחזק בכ-3% נוספים במהלך 2025. במצב כזה, הלחצים על חברות בינלאומיות צפויים רק לגדול, והמשקיעים ייאלצו
להיערך להשפעות ממושכות של התחזקות המטבע על רווחי החברות הגדולות.
- 1.Tom 17/02/2025 23:57הגב לתגובה זועל מה אתה נדבר לכל הרוחות הדולר בשפל מטורףהמטבע צנח בחודשים האחרונים לרמה ממוצעת של 3.55 שח הכתבה נשמעת הזויה
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
וול סטריט נגזרים (X)הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
מי זאת CME, מה ההיקף של שוק הנגזרים ולה הוא כל כך חשוב?
נגזרים התקלה הטכנית בבורסת הנגזרים של שיקגו (CME Group) במהלך יום שישי השחור (Black Friday), לא הייתה אירוע מבודד או שגרתי. היא נגרמה מכשל במערכת קירור במרכז נתונים של חברת CyrusOne באילינוי, מה שהוביל להפסקת מסחר בחוזים עתידיים ואופציות על מגוון נכסים, כולל מדדי מניות, סחורות, מטבעות חוץ (מט"ח) ואגרות חוב (אג"ח). ההפסקה נמשכה כ-10–11 שעות, החל מהלילה של יום חמישי (חג ההודיה בארה"ב) ועד שעות הבוקר של יום שישי, והשפיעה על פלטפורמות כמו EBS למט"ח ו-Globex למסחר אלקטרוני. אף שהשוק היה שקט יחסית בגלל החג, האירוע חשף תלות עמוקה בתשתית יחידה, עם השלכות פוטנציאליות על יציבות הכלכלה הגלובלית.
תלות גדולה בתשתית יחידה
ל-CME Group יש נתח שוק דומיננטי בשוק הנגזרים העולמי, עם פעילות ביותר מ-150 מדינות ומסחר יומי ממוצע של מיליארדי דולרים בחוזים על נכסים כמו נפט WTI, מדד S&P 500 ומטבעות מרכזיים. כשהמערכת נפסקת, אין אלטרנטיבות מיידיות שיכולות לספוג את הנפח המלא. האירוע הדגיש ריכוזיות קיצונית: שוק הנגזרים, ששוויו העולמי עולה על 1,000 טריליון דולר, תלוי בגוף אחד עם תשתית מרכזית. מאמר ב-Financial Times תיאר זאת כתזכורת לכשלים פוטנציאליים במערכות פיננסיות, בדומה לתקלות קודמות כמו זו ב-2014, שבה נפסק מסחר בחוזים חקלאיים.
התקלה מדגימה תופעה מוכרת בעולם התשתיות - מה שמכונה Single Point of Failure (SPOF), נקודת תורפה אחת שכישלונה משבית מערכת שלמה ללא גיבוי. במקרה של שוק פיננסי, כשל פיזי כמו בעיית קירור אינו רק בעיה טכנית, אלא סיכון מערכתי. דיווחים מציינים כי מרכז הנתונים בשיקגו, שמארח את שרתי CME, הפך ל-SPOF קריטי, והכשל גרם להפסקה רחבה במסחר על סחורות, מט"ח ומדדים. זאת בניגוד לשווקים אחרים, כמו בורסת ניו יורק, שבה תקלה ביוני 2024 השפיעה רק על 40 מניות ספציפיות.
לא רק כסף - קושי לאמוד סיכונים וחוסר אפשרות לגידור
חוזים עתידיים ואופציות משמשים גופים רבים - קרנות גידור, חברות תעשייתיות ומשקיעים פרטיים, כדי לגדר סיכונים, כמו תנודות במחירי סחורות, שער ריבית או מטבעות. כשהמסחר מוקפא, אין אפשרות לבצע פעולות כאלה, מה שמגביר חשיפה לתנודתיות פתאומית. למשל, סוחרי נפט או מט"ח שמחזיקים פוזיציות פתוחות עלולים לספוג הפסדים אם מחירים משתנים ללא יכולת התאמה. האירוע גרם לתסכול בקרב סוחרים גלובליים, שדיווחו על בלבול וחוסר יכולת להגיב לשינויים בשוק. בעבר, תקלות דומות הובילו להפסדים ישירים, אך כאן, בגלל השעה השקטה, ההשפעה הייתה מוגבלת יותר.
- האם מסובך יותר באמת טוב יותר? הצצה לקרנות ההשקעה ה"חכמות" שלא תמיד מצליחות
- קרנות ממונפות ואסטרטגיות - האם משתלם לקחת "אקסטרה" סיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירוע מזכיר שהכלכלה המודרנית אינה וירטואלית לחלוטין; היא תלויה בתשתיות פיזיות כמו שרתים, מערכות קירור, חשמל וגיבויים. CME, שמשתמשת בפלטפורמה אלקטרונית מאז 1992, עברה לשירותי ענן עם גוגל ב-2021, אך עדיין סובלת מנקודות תורפה פיזיות. כשמרכז נתונים מרכזי נופל, שוק גלובלי עלול להקפא, עם השפעה על שווקים מקושרים כמו אסיה ואירופה. דוגמאות מראות כיצד התקלה השפיעה על חוזים עתידיים בוול סטריט, עם עליות קלות לאחר החזרה.
