הזינוק בדולר: איך התחזקות המטבע האמריקאי פוגעת בחברות הגדולות?
התחזקות הדולר בששת החודשים האחרונים יוצרת לחצים על רווחי החברות הגדולות, מפגיעה בהכנסות של ענקיות הטכנולוגיה ועד השפעות שליליות על תאגידים גלובליים כמו מקדונלד'ס וקוקה-קולה
דולר הדולר האמריקאי רשם זינוק משמעותי בחצי השנה האחרונה, והשפעתו מורגשת היטב בדוחות הכספיים של תאגידים בינלאומיים. חברות טכנולוגיה מובילות, מותגי צרכנות ותאגידים תעשייתיים מזהירים מהשפעות שליליות על רווחיהם עקב התחזקות המטבע, שמובילה להכנסות נמוכות יותר
מהשווקים הבינלאומיים. המגמה הזו, שהאנליסטים צפו מראש, מתחזקת לאור מדיניות כלכלית אגרסיבית של הנשיא דונלד טראמפ ושינויים בתוכניות הריבית של הפדרל ריזרב.
חברות טכנולוגיה מובילות, המסתמכות על הכנסות משמעותיות מחוץ לארה"ב, נפגעות במיוחד מהתחזקות הדולר. אפל, למשל, דיווחה כי 58% מהכנסותיה ברבעון האחרון הגיעו מהשווקים הבינלאומיים. גם גוגל, מיקרוסופט, מטא וטסלה דיווחו על נתונים דומים – עם הכנסות בינלאומיות של כ-50% או יותר. התחזקות הדולר פוגעת בשווי ההמרה של הכנסות אלו, מה שמוביל להאטה בצמיחה ולירידה ברווחיות. אפילו אמזון, שרק כ-23% מהכנסותיה מגיעות מחוץ לארה"ב, חוותה פגיעה משמעותית. החברה ציינה כי ההפסד הנובע מהשפעות מט"ח עמד על כ-900 מיליון דולר – כ-700 מיליון דולר יותר מהצפי המקורי.
ההשפעה הזו גרמה לאמזון להנמיך את תחזית
הצמיחה לרבעון הראשון של 2025, עם צפי לגידול של 5%–9% בלבד – אחת התקופות החלשות בהיסטוריית ההכנסות של החברה. אבל זה לא נעצר רק בטכנולוגיה. מקדונלד'ס, קוקה-קולה וג'ונסון & ג'ונסון ציינו גם הן את הדולר החזק כגורם שפוגע בתחזיות הרווח שלהן. מקדונלד'ס העריכה שהמטבע
החזק יכביד על הרווחיות ב-2025, קוקה-קולה צופה פגיעה של 6%-7% ברווחיה השנתיים, וג'ונסון & ג'ונסון חזו פגיעה של 1.7 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות.
המדיניות הכלכלית של טראמפ תומכת בהמשך התחזקות הדולר
שני גורמים עיקריים תומכים בהמשך התחזקות הדולר: חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן והתאמות במדיניות הריבית של הפדרל ריזרב. מאז הבחירות, מדד הדולר האמריקאי – שבוחן את ערכו מול סל מטבעות הכולל את היורו, הין היפני, הפאונד הבריטי ועוד – זינק בכ-4%, כאשר רק מאז ספטמבר האחרון הוא טיפס ביותר מ-7%. טראמפ מקדם מדיניות כלכלית המגבירה את הביקוש לדולר, הכוללת מכסי מגן גבוהים, קיצוצי מסים לתאגידים והגבלות על הגירה.
- שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?
- שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלו צפויים לתמוך באינפלציה גבוהה יותר, שתשאיר את הריבית בארה"ב גבוהה לטווח ארוך יותר – מה שימשוך השקעות לדולר ויחזק אותו עוד יותר. כחלק מהמהלכים הכלכליים החדשים, טראמפ הכריז השבוע על מכסים של 25% על ייבוא פלדה ואלומיניום שייכנסו לתוקף בחודש מרץ.
בנוסף, הוא הורה לבחון אפשרות להחלת מכסים דומים על שותפות סחר מרכזיות של ארה"ב, כאשר מכסים של 25% על מקסיקו וקנדה
צפויים להיכנס לתוקף בחודש הבא, ו-10% מכסים נוספים על סין כבר הופעלו. תחזיות האנליסטים מצביעות על כך שהמגמה הזו תימשך – בגולדמן זאקס צופים כי הדולר ימשיך להתחזק בכ-3% נוספים במהלך 2025. במצב כזה, הלחצים על חברות בינלאומיות צפויים רק לגדול, והמשקיעים ייאלצו
להיערך להשפעות ממושכות של התחזקות המטבע על רווחי החברות הגדולות.
- 1.Tom 17/02/2025 23:57הגב לתגובה זועל מה אתה נדבר לכל הרוחות הדולר בשפל מטורףהמטבע צנח בחודשים האחרונים לרמה ממוצעת של 3.55 שח הכתבה נשמעת הזויה
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
