אדם פורוגי אפלובין (אפלובין)
אדם פורוגי אפלובין (אפלובין)

"מניית אפלובין תעלה ב-22%"

אחרי הדוחות הטובים והעלאת התחזית, האנליסטים מעלים את מחירי היעד

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה אפלובין

מניית אפלובין (AppLovin) זינקה אמש אחרי פרסום דוחות הרבעון הרביעי של 2024 והץחזית לשנת 2025 (פי 10 בשנה; מזנקת היום ב-30% נוספים בהמשך לדוחות טובים) והאנליסטים מריעים. בבנק אוף אמריקה העלו את מחיר היעד של המניה ל-580 דולר, שמהווה אפסייד של כ-22% על מחיר המניה הנוכחי.


האנליסטים של הבנק מסבירים שהתוצאות הטובות ברבעון - הכנסות של 1.37 מיליארד דולר, מעבר לציפיות השוק שעמדו על 1.26 מיליארד דולר ורווח למניה של 1.73 דולר, לעומת תחזית של 1.25 דולר בלבד, ימשיכו להשתפר. "החברה נמצאת בתוך טורנדו של ביקושים, בעיקר בתחום הפרסום באיקומרס, ואנו צופים שהכנסות מגזר זה יגיעו ל-1.4 מיליארד דולר עד סוף 2026, לעומת תחזית קודמת של 750 מיליון דולר בלבד", כותבים האנליסיטם ומשבחים את פעילות ה-AI של החברה.

AI ושירותים חדשים דוחפים את הצמיחה

הגורם המרכזי מאחורי הביצועים המרשימים של אפלובין הוא Axon 2.0 – מנוע הבינה המלאכותית של החברה, שמאפשר למפרסמים למקד את הקמפיינים שלהם בצורה מדויקת ויעילה יותר. בבנק אוף אמריקה סבורים שהטכנולוגיה הזו תשנה את חוקי המשחק בפרסום דיגיטלי לא רק במשחקים, אלא גם בתחומים כמו פינטק, ביטוח, בריאות ורכב.

בנוסף, החברה הכריזה על התרחבות משמעותית בפתרונות הפרסום בשיטת שירות עצמי, שיאפשרו ליותר מ-10 מיליון עסקים גלובליים לנהל קמפיינים ללא צורך במתווכים. הפתרון צפוי להיות זמין במחצית הראשונה של 2025, מה שעשוי להאיץ עוד יותר את הכנסות החברה.


האנליסטים צופים המשך מגמת עלייה – אך יש גם סיכונים

המלצת "קנייה" של בנק אוף אמריקה מגיעה כאמור בעקבות שיפור בתוצאות ותחזית טובה להמשך, והם מעניקים למניה מכפיל EV/EBITDA של 35 ל-2026, לעומת 27 בהערכה הקודמת. זה אמנם גבוה מהרגיל, אך הבנק טוען כי הפוטנציאל העסקי של החברה מצדיק את התמחור.

עם זאת, האנליסטים מציינים כמה סיכונים שעשויים להעיב על הצמיחה:

האטה כלכלית עולמית – אם תתרחש מיתון או הידוק פיננסי של הבנקים המרכזיים, הדבר עשוי לפגוע בתקציבי הפרסום.

שינויים במדיניות אפל וגוגל – הגבלות חדשות בתחום הפרסום הדיגיטלי עשויות לפגוע ברשתות הפרסום ולצמצם את הרווחיות.

קיראו עוד ב"גלובל"

תחרות גוברת – ענקיות כמו מטא (פייסבוק) וגוגל עשויות להאיץ את הפעילות בתחום, ולהקשות על אפלובין לשמור על קצב הצמיחה.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מכפיל 100 נשמע הגיוני בסך הכל (ל"ת)
    אנונימי 14/02/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
ננסי פולסי
צילום: רשתות חברתיות

יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר

האם ננסי פלוסי שהיתה יו"ר בית הנבחרים ופרשה לאחרונה מהקונגרס היא משקיעת על או סוחרת במידע פנים ועל הכוונה לאסור על פוליטיקאים לסחור במניות - "אם אתה רוצה לסחור במניות - לך לוול סטריט, לא לוושינגטון"

עמית בר |

חברת הקונגרס הרפוליקאנית אנה פאולינה לונה מקדמת איסור גורף על מסחר במניות לנבחרי ציבור ובני משפחותיהם בהמשך לסיפור המדהים של ננסי פלוסי שהודיעה לאחרונה על פרישה מהקונגרס לאחר שהיתה יו"ר בית הנבחרים. 

בראיון שנערך ברשת פוקס ניוז, הציגה פאולינה לונה, את השקפתה - "חברי קונגרס שנכנסים לפוליטיקה כדי לסחור במניות - לא צריכים להיות בוושינגטון, אלא בוול סטריט". לדבריה, נבחרי ציבור אינם יכולים לשמש גם מחוקקים וגם משקיעים עם גישה למידע פנים - זוהי תשתית לניגוד עניינים מערכתי.

לונה מקדמת הצעת חוק לאיסור מוחלט על מסחר במניות מצד חברי קונגרס, בני זוגם וילדיהם. על פי ההצעה, תותר רק החזקה בתעודות סל/ קרנות סל או בקרנות מדדים רחבות, תוך חובת דיווח שוטפת, וללא גישה לעסקאות במניות. החוק נועד למנוע תופעות של שימוש במידע רגולטורי או מדיניות ממשלתית לצורך רווחים פרטיים.


ננסי פלוסי - רווח של 10,000% תוך השירות הציבורי


ננסי פלוסי. פלוסי, שכיהנה בקונגרס מאז סוף שנות ה-80', החלה את דרכה הציבורית עם שווי  מוערך של פחות מ-3 מיליון דולר. כיום, לפי הערכות עדכניות, הונה המשפחתי יחד עם בן זוגה, פול פלוסי, חוצה את רף ה־300 מיליון דולר.

בחישוב תשואה מצטברת, מדובר בזינוק של פי 100-150 לאורך כ־35 שנה, אם כי רוב ההון נצבר בעשור האחרון. מדובר על תשואה של  בין 10,000% ל-15,000%. במונחים שנתיים, מדובר בתשואה ממוצעת של כ־17-18%% לשנה. תשואה כזו חורגת בהרבה מהממוצע של שוק ההון.  למעשה בשנים האלו מדובר בתשואה טובה יותר מאשר של וורן באפט שהתשואה המשוקללת של 65 שנות השקעה מתקרבת ל-20%, אבל בעשורים האחרונים היא ירדה לכ-10%-12%. בין ההשקעות המוצלחות שלה בשנים האחרונות - אנבידיה, אפל וטסלה.  

דיור מוגן
צילום: freepik
הטור של גרינברג

ההימור הכושל של בלקסטון על המגזר שדווקא עכשיו חווה פריחה

לפני 8 שנים נכנסה ענקית ההשקעות לתחום הדיור המוגן ודווקא אז הוא נקלע למשבר מאחר שהחברות בתחום לא זיהו את ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשפרות את חייהם של קשישים. בשנה האחרונה כבר מאמצות חברות הדיור המוגן את הפתרונות החדשניים, קשישים מעלים את הביקוש לבתי אבות, ומניותיהן נהנות ממומנטום חיובי, בעוד בלקסטון נאלצת למזער הפסדים ומממשת את תיק הנכסים בתחום 



שלמה גרינברג |
נושאים בכתבה בלקסטון

האם תיקון רציני מתחייב? בהחלט, אבל תלוי כמובן בעיני מתבונן ובכמות המתבוננים. האם צריך למכור את מניית אנבידיה (סימול:NVDA) בגלל ערכה או שצריך לקנות אותה מאותה הסיבה? האם צריך לרכוש את מניית סופטבנק (סימול:SFTBY) בגלל שמכרה את החזקותיה באנבידיה או לקנות אותה בגלל אותה סיבה? מה עם טסלה (סימול:TSLA)? למכור בגלל שבעלי המניות אישרו למאסק דיל בעל פוטנציאל של טריליון או לקנות את טסלה בגלל סיבה זאת? 

ומה עם פייזר (סימול:PFE)? הגיע הזמן לרכוש את ענקית הבריאות בגלל המחיר או למכור אותה בגלל המחיר המטורף שהיא משלמת עבור חלום הביוטק Metsera (סימול:MSTR) כדי לנצח במלחמה על מיגור השמנת היתר? ומה עדיף כרגע? לרכוש עוד סלי מדדים כמו SPY או QQQ או שכדאי יותר להעביר עוד כספים לזהב ולביטקוין? 

תלוי כמובן את מי שואלים, בן כמה הוא, מה רמת ההשכלה שלו, האם הוא גולש ברשתות החברתיות ומה דעותיו הפוליטיות. כדאי מאוד לנסות ולפענח מה מריץ את ערכי הנכסים השונים. אפילו "הדוב הגדול" של המניות, מייק וילסון ממורגן סטנלי, למד בדרך הקשה מדוע סביר להניח שמניות יישארו עמידות למרות אי-הוודאות. שווה להקשיב לפודקסט.

השקעה בהיקף של 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן 

מניית ענקית ההשקעות/אחזקות בלקסטון (סימול:BX) מנהלת למעלה מטריליון דולר ולאורך השנים נחשבת אחת ההשקעות הנבחרות בוול סטריט. בחודשיים האחרונים ירדה המניה ביותר מ-21% וזאת כתוצאה מהעובדה שלא עמדה בתחזיות הקונצנזוס.

השבוע הודיעה החברה שהיא מממשת השקעה גדולה שלה שהשתבשה: מסתבר שבמהלך 2017 השקיעה החברה 1.8 מיליארד דולר בדיור מוגן, וההשקעה הזו הביאה להפסדים של יותר מ-600 מיליון דולר. הנדל"ן נחשב תמיד לחלק החזק של החברה וזוהי ההשקעה הגרועה ביותר שלה. בלקסטון הציעה למכירה את תיק הנכסים שלה בתחום, שכולל כ-9,000 יחידות דיור מוגן ברחבי ארה"ב, באמצעות סדרה של עסקאות חד פעמיות, לעיתים בהפסדים של יותר מ-70% בהשוואה למחיר הרכישה שלהן.