ג'יימס קווינסי, מנכ"ל קוקה קולה; קרדיט: אתר החברה
ג'יימס קווינסי, מנכ"ל קוקה קולה; קרדיט: אתר החברה
דוחות

מניית קוקה-קולה מזנקת אחרי דוחות מפתיעים

אתמול זו היתה מקדונלד'ס עם דוח מפתיע וזינוק במניה, היום תורה של קוקה קולה; החברה עקפה את התחזיות עם רווחים מרשימים וצמיחה חזקה במכירות. אחרי הדוח המרשים של מקדונלד'ס אתמול, נראה שמניות הבייסיק חוזרות למרכז הבמה

רוי שיינמן | (1)

מניית קוקה-קולה The Coca-Cola Co. 2.04%   קופצת אחרי הדוחות והתחזית קדימה. החברה פרסמה דוחות לרבעון הרביעי שהצליחו להפתיע לטובה את וול סטריט. הרווח למניה עמד על 55 סנט, יותר מהציפיות שעמדו על 52 סנט. ההכנסות הגיעו ל-11.5 מיליארד דולר, בעוד שהתחזיות דיברו על 10.7 מיליארד דולר בלבד.


המנכ"ל ג'יימס קווינסי אומר שהאסטרטגיה של קוקה-קולה עובדת בכל מצב ותרחיש אפשרי בשווקים. הוא טוען שהשילוב בין הנוכחות הגלובלית לניסיון בשווקים המקומיים הוא המפתח להצלחה. וזה לא רק דיבורים - היקף המכירות העולמי צמח ב-2% ברבעון, מה שהפך את הירידה שנרשמה ברבעון הקודם.


גל העליות במניות הבייסיק: מקדונלד'ס וקוקה-קולה מובילות

הדוח המפתיע של קוקה-קולה מגיע יום אחרי שמקדונלד'ס McDonald's Corp 2.26%   פרסמה דוחות רבעוניים מרשימים, שגרמו לזינוק במניית החברה. שני הדוחות האלה מצביעים על מגמה מעניינת: מניות הבייסיק, החברות שמספקות מוצרים ושירותים יומיומיים, חוזרות למרכז הבמה. המשקיעים מחפשים יציבות בתקופות של חוסר ודאות, וקוקה-קולה ומקדונלד'ס מספקות בדיוק את זה.


קוקה-קולה צופה צמיחה אורגנית של 5%-6% בשנת 2025, ירידה קלה לעומת הצמיחה של 12% ב-2024. הרווח המתואם למניה צפוי לגדול ב-2%-3% לעומת 2.88 דולר למניה בשנה שעברה. התחזיות מדברות על רווח של 2.95 דולר למניה, כך שמדובר בעלייה מתונה.

קוקה קולה
קוקה קולה - קרדיט: Taras Chernus, Unsplash



ומה עם מכפיל הרווח? נכון לעכשיו, מכפיל הרווח החזוי של קוקה-קולה עומד על כ-22, וזה בהחלט נחשב סביר לחברה בסדר גודל שלה. מכפיל הרווח על רווחי 2026 הוא כ-20. השווי של קוקה-קולה עומד על יותר מ-290 מיליארד דולר, מה שממקם אותה כאחת מהחברות הגדולות בעולם בתחום המזון והמשקאות.


האם וורן באפט עדיין במשחק?

אי אפשר לדבר על קוקה-קולה בלי להזכיר את וורן באפט. אז כן, באפט והחברה שלו, ברקשייר האת'וויי, עדיין מחזיקים בחלק משמעותי מהמניות של קוקה-קולה. מדובר באחת מההשקעות האייקוניות ביותר של באפט, והוא ממשיך ליהנות מהדיבידנדים הנדיבים שהחברה מחלקת.

קיראו עוד ב"גלובל"


במבט על הדוחות ומגזרי הכנסות, מותג הפרימיום Fairlife של קוקה-קולה ממשיך לצמוח בקצב מסחרר. המותג, שמתמחה בחלב ושייקים עשירים בחלבון, אחראי ל-35% מצמיחת המכירות של החברה ב-2024, וצפוי לגדול ב-20% בשנים הקרובות.


האתגרים של קוקה קולה

למרות כל ההצלחות, קוקה-קולה לא חפה מאתגרים. התחזקות הדולר עלולה להשפיע לרעה על הרווחים, במיוחד לאור העובדה שכ-66% מההכנסות שלה מגיעות מחו"ל. בנוסף, יש דאגות רגולטוריות בעקבות האפשרות שמשרד הבריאות האמריקאי יונהג על ידי רוברט פ. קנדי ג'וניור, שמתנגד חריף למזון מעובד ומשקאות ממותקים.


בנוסף, המכירות בצפון אמריקה הציגו ירידה. אמנם המחיר הממוצע ליחידה באזור עלה ב-11%, אך הן מכירות התרכיזים והן כמות היחידות הנמכרות ירדו ב-1%. הירידה נבעה מצמצום במכירות מים, משקאות ספורט, קפה ותה, לצד חולשה גם במכירות משקאות מוגזים בטעמים. עם זאת, החברה רשמה עלייה במכירות מיצים, חלב מועשר ומשקאות מבוססי צמח.


מנכ"ל החברה קווינסי, הסביר בשיחת המשקיעים כי הירידה בנפח המכירות נבעה בעיקר מהיחלשות הביקוש בערוצי ההפצה לצריכה מחוץ לבית. לדבריו, החברה פועלת בשיתוף עם רשתות מזון מהיר כדי להציע מבצעי שילוב של ארוחות ומשקאות, במטרה לעודד את הביקוש.


קוקה-קולה מאמצת בינה מלאכותית לשיפור המכירות

מעבר להתאמות במחירים ובשיתופי פעולה עם לקוחות, קוקה-קולה משקיעה בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית כדי לחזק את ביצועי המכירות. קווינסי חשף כי החברה בוחנת מערכת חדשנית המשתמשת בבינה מלאכותית לשליחת הודעות מותאמות אישית לקמעונאים, הכוללות הצעות לרכישת מוצרים בהתבסס על נתוני עבר וניתוח שוק.


לדבריו, ניסויים ראשוניים מצביעים על כך שקמעונאים שקיבלו את ההודעות היו בעלי סבירות גבוהה יותר ב-30% לבצע רכישה של המוצרים המומלצים, מה שמוביל לעלייה במכירות עבורם ועבור החברה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קוקה קולה רעל לחיים (ל"ת)
    חזק ואמץ 13/02/2025 08:14
    הגב לתגובה זו
משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.