מלחמת הקוונטים: המניות חזרו לזנק; השוק נגד ענקיות הטכנולוגיה
בזמן שמנכ"לי אנבידיה ומטא מזהירים כי המחשוב הקוונטי רחוק עשורים מיישום מעשי, מניות החברות בתחום מזנקות היום ב-24% ; הערכת מנכ"ל D-Wave: "הואנג טועה לחלוטין, הטכנולוגיה כבר כאן"
המניות זינקו פי 10, ואז ביום אחד איבדו 50% כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנביידה "התחפש" לאילון מאסק וחשב שהוא יכול ויודע הכל. הוא אמר שהקוואנטים זה עניין של כמה עשורים והוריד את הרוח מהמפרשים של המשקיעים. ואז היה שקט יחסי כמה ימים, והמניות חזרו לזנק. אולי זאת דווקא הזדמנות שהן נופלות למטה בפתאומיות - הרי מי אמר שהואנג צודק ואחרים לא? מי יודע מה באמת יהיה? ובכלל - גם אם הוא צודק, האם זה משנה? זה משנה למשקיעי ערך, אבל רוב המשקיעים שנמצאים במניות הקוואנטים אלו צעירים שמחפשים סיבובים, טרנד, מגמה, הייפ. זאת הסיבה שמניות הקוואנטים זינקו.
הסערה התחילה כאמור כאשר ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיהNVIDIA Corp. 2.82% , טען כי יידרשו בין 15 ל-30 שנה עד שמחשבים קוונטיים יהפכו
ל"שימושיים באמת". הטענה הזו גרמה לתגובת שרשרת בוול-סטריט שהובילה לכך שהחברות המובילות בתחום איבדו למעלה מ-8 מיליארד דולר משווין המצרפי. אל הואנג הצטרף גם מארק צוקרברג, מנכ"ל מטאMeta Platforms 1.47% , ואמר כי הטכנולוגיה הקוונטית
"רחוקה מאוד
מלהיות פרדיגמה מעשית".
לפני הירידות החדות, נהנו מניות חברות המחשוב הקוונטי מעליות שערים מרשימות בתחילת 2024. הדוגמה הבולטת ביותר היא IonQ, שמנייתה זינקה בכ-377.8% תוך שלושה חודשים, בזכות חוזים עם מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקאי ושיתופי פעולה עם חברות כמו אסטרהזנקה.
נראה שגם כעת, השוק מסרב להקשיב לקולות הספקניים. מניות חברות כמו D-Wave Quantum, Rigetti Computing, Quantum Computing ו-IonQ הציגו עליות שערים מרשימות של עד 24 אחוזים ביום המסחר האחרון.
- 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר בועה?
- פרס נובל בפיסיקה לשלושה חוקרים בתחום הקוואנטים - מה הם גילו ואיך זה מקדם את המהפכה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ספקולטיבי
ביל סטון, מנהל ההשקעות הראשי ב-Glenview Trust, מציע נקודת מבט מאוזנת. לדבריו, בעוד שמחשוב קוונטי עשוי להיות "הדבר הגדול הבא", כרגע מדובר בתחום ספקולטיבי. "זה פשוט מוקדם מדי במחשוב קוונטי כדי לקבל תמונה הגיונית של הכנסות ורווחים עתידיים", הוא מסביר. אחת הדוגמאות המעניינות היא IonQ, חברה שכבר מייצרת הכנסות אך עדיין אינה רווחית. החברה צופה להגיע לרווחיות עד 2030, עם מכירות שיתקרבו למיליארד דולר.
סטון מעלה נקודה מעניינת נוספת: התחרות מצד ענקיות כמו אלפאבית ו-IBM עלולה להוות איום משמעותי על השחקניות הקטנות יותר, גם אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח.
האופטימיים
אלן בראץ, מנכ"ל D-Wave, הגדיר את הערותיו של הואנג כ"שגויות לחלוטין" וטען שלקוחות החברה כבר משתמשים בטכנולוגיות הקוונטיות שלהם "לא בעוד 30 שנה, אלא היום". האופטימיות של בראץ קיבלה גיבוי מאנליסטים בשוק. קרייג אליס מ-B. Riley העלה את מחיר היעד למניית D-Wave מ-4.50 דולר ל-9 דולר, תוך שמירה על המלצת "קנייה".
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר...
במקביל, דיוויד וויליאמס מ-Benchmark חזר על מחיר יעד של 8 דולר והמלצת "קנייה" בעקבות הרכישה הראשונה של מחשב קוונטי מסוג Advantage. לדבריו, המכירה מהווה "אימות לביקוש השוק המואץ לטכנולוגיה קוונטית".
עם זאת, כדאי לציין ש-D-Wave חתמה על הסכם מכירות הכולל את B. Riley ו-Benchmark, המאפשר לה להציע מניות בשווי של עד 150 מיליון דולר.
בראץ הצביע על הצלחות מוחשיות, כמו העבודה עם Pattison Food Group ו-NTT DOCOMO, ספקית הטלקום הגדולה ביפן. לדבריו, הטכנולוגיה הקוונטית הצליחה לצמצם משמעותית את הזמן הנדרש להשלמת משימות בהשוואה לשיטות קלאסיות.
פיטר צ'פמן, מנכ"ל ויו"ר IonQ, מציג אופטימיות דומה. הוא טוען שחומרת המחשוב הקלאסית מוגבלת ביכולות ובדרישות החשמל שלה, מה שעלול למנוע מהחברה האנושית לפתור חלק מהבעיות הדחופות ביותר שלה.
הדרך עוד ארוכה
המציאות מורכבת יותר. חברות המחשוב הקוונטי הקטנות נמצאות בנחיתות מבחינת המשאבים שהן יכולות להשקיע בטכנולוגיה, וסביר להניח שיידרשו שנים עד שיצליחו לייצר הכנסות משמעותיות. התנודתיות במניות החברות הקוונטיות משקפת את המתח המתמיד בין הפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה לבין האתגרים המעשיים בדרך למימושו.
נראה כי השוק מתחלק בין אלה הרואים במחשוב הקוונטי הבטחה לעתיד הרחוק, לבין אלה המאמינים שהמהפכה כבר כאן. בינתיים, המשקיעים נדרשים לסבלנות ולראייה ארוכת טווח.
- 1.DOV 15/01/2025 18:01הגב לתגובה זומעניין מאד תודה.
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה
השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן
דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים.
שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.
הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים
נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.
ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.
- גלדיאטור 2 - הכנסות של 150 מיליון דולר בשבוע הראשון; האם יגיע להכנסות הסרט הראשון?
- המספרים מאחורי הטקס היוקרתי: כמה שווה זכייה באוסקר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.
ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
ג׳יי פי מורגן JPMorgan Chase & Co תשקיע עד 10 מיליארד דולר באופן ישיר בחברות שפועלות בתחומים שהבנק מגדיר כקריטיים לביטחון האמריקאי. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר של עשור שמטרתה להניע ולממן 1.5 טריליון דולר בתעשיות אסטרטגיות. המהלך מגיע בדיוק בזמן שממשל טראמפ מקדם את מדיניות "אמריקה קודם״.
ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג׳יי פי מורגן ואחד הקולות המשפיעים ביותר בוול סטריט, לא השאיר מקום לספקות לגבי המניע. לדבריו, אמריקה הפכה תלויה מדי במקורות לא אמינים של מינרלים קריטיים, מוצרים וייצור שכולם חיוניים לביטחון הלאומי. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים שהבנק רואה כקריטיים: שרשראות אספקה וייצור מתקדם, תעופה וחלל וביטחון, עצמאות אנרגטית וחוסן, וטכנולוגיות חדשניות אסטרטגיות. 10 מיליארד הדולר יגיעו מכספי הבנק עצמו וירכזו בעיקר בחברות אמריקאיות. מדובר בהשקעות הון ישירות שנותנות לבנק בעלות בחברות המושקעות.
לגבי היעד הרחב יותר של 1.5 טריליון דולר, הבנק מבהיר שהוא כבר תכנן להניע ולממן כטריליון דולר בעשור הקרוב לתמיכה בלקוחות בתעשיות החשובות האלה. עכשיו הוא מעלה את היעד ב-500 מיליארד דולר נוספים. למרות שטראמפ לא מוזכר במפורש בהודעה, קשה לפספס את הקשר בין היוזמה של ג׳יי פי מורגן לאג'נדה של הבית הלבן. הממשל הנוכחי דוחף בכוח להבטיח שתשתיות קריטיות וטכנולוגיות מפתח יהיו נוכחות בארצות הברית. מינרלים נדירים הם דוגמה מושלמת. סין שולטת בשוק הזה, ומעניקה לבייג'ין מינוף משמעותי במשא ומתן מסחרי מול וושינגטון.
דיימון הוא מהדמויות המשפיעות ביותר בוול סטריט, והוא לא מוותר על הזדמנויות להצהיר על הפטריוטיות שלו בהופעות פומביות. בנקים כבר עשו בעבר מהלכים דומים וקבעו יעדי מימון עצומים שמתיישרים עם מדיניות ציבורית. ג׳יי פי מורגן עצמה הודיעה ב-2021 שהיא שואפת ליותר מ-2.5 טריליון דולר על פני עשור כדי לקדם פתרונות לשינויי האקלים. ההכרזה מגיעה בתקופה שבה גופים פיננסיים גדולים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין אחריות חברתית, לחצים פוליטיים ואינטרסים עסקיים. תחת ממשל טראמפ, המוקד עבר מנושאים כמו אקלים וגיוון לנושאים של ביטחון לאומי ועצמאות אסטרטגית.
- למרות חוסר הוודאות הכלכלי: בג'יי פי מורגן אופטימיים
- הודו מתכוננת לגל הנפקות גדול ב-2025 – האם זו הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה המעניינת היא עד כמה זה באמת שינוי באסטרטגיה ועד כמה זה רטוריקה. רבים מהלקוחות של הבנק כבר פועלים בתחומים האלה, והמימון היה זורם אליהם ממילא. עם זאת, העובדה שהבנק מתחייב להגדיל את המימון ב-50 אחוז ולהשקיע 10 מיליארד דולר בבעלות ישירה מעידה שכנראה יש כאן יותר מדיבורים.
