חושבים שטסלה תעלה? תקנו את הקרן הזאת
קרנות סל ממונפות על מניה אחת הן דבר יחסית חדש, ובחודש שעבר הושקה קרן סל על טסלה שממונפת עליה פי 2; מה הסיכונים בהשקעה בקרנות ממונפות על מניות בודדות ובאיזה מניות נוספות אפשר להשקיע בצורה הזו?
קרנות סל ממונפות הן לא דבר חדש. הקרנות הממונפות הפופואלריות יותר הן קרנות על מדדים כמו הנאסד"ק או ה-S&P 500 שיכולות להציע מינוף של פי 2 ואפילו פי 3. המשמעות היא שאם המדד עולה למשל ב-20% בשנה, דרך השקעה במדד אתם יכולים להשיג תשואה של 40% או אפילו 60%. אם אתם מאמינים בנכס מסוים זו דרך טובה למקסם תשואה, אבל כגודל ההזדמנות גודל הסיכון - במידה והנכס יורד גם ההפסד שלכם גדל יותר, כלומר אם לדוגמא המדד יורד ב-20%, אתם כבר מופסדים 40% או 60%.
קרנות סל ממונפות על מניות בודדות עם זאת הן דבר יחסית חדש. הן התחילו לצוץ בסביבות 2019 והן עוקבות בעיקר אחרי מניות הטכנולוגיה הגדולות כמו אפל Apple 1.25% , אנבידיה NVIDIA Corp. 2.25% , אמזון Amazon.com Inc. 1.41% ואחרות. התשואות הגבוהות בוול סטריט בשנים מאז שהושקו הקרנות פתחו את התיאבון של המשקיעים שרצו דרכים למקסם רווחים על מניות נוספות, ועם הזמן נפתחו קרנות שעוקבות אחר מניות אחרות.
הקרן הממונפת של טסלה
טסלה Tesla -3.4% היא אחת מהמניות החמות בוול סטריט ב-6 החודשים האחרונים כאשר היא מציגה תשואה של 50% מאז. עד לאמצע 2024 היה נראה שטסלה לקראת שנה חלשה, התוצאות והמסירות המשיכו לאכזב, אבל אז הגיע טראמפ - אילון מאסק הפך להיות האדם המקורב ביותר לנשיא הנבחר, והעלייה של טראמפ בסקרים, שבהמשך גם הפכה לניצחון בבחירות, הביאה את המשקיעים להאמין שהנשיא החדש צפוי לתמוך בחברת ה-EV של מאסק, והמניה נסקה.
למרות שטסלה הציגה לראשונה ירידה שנתית במספר המסירות ב-2024, זו הייתה שנה טובה לחברה ולמשקיעים. עכשיו חברת GraniteShares מציעה קרן סל העוקבת אחר טסלה (TSYY) במינוף של פי 2 עם דמי ניהול של 0.99%. הקרן הושקה בחודש שעבר ומאז היא מציגה תשואה של 2.8%, לעומת 1.3% אצל טסלה.
- וולבו מזנקת 30% - למאסק יש הרבה מה ללמוד מהסינים
- מובילאיי עולה; IBM וטסלה צונחות - ומה קורה בחוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות המינוף, הביצועים בין הקרן לנכס הבסיס לעיתים יכולים לסטות מהביצועים שאמורים לראות בקרן. לדוגמא, קרן AMZU של Direxion שממונפת פי 2 על מניות אמזון השיגה בשנה האחרונה תשואה של 54%, בעוד מניית אמזון עצמה השיגה תשואה של 44%.
מה יכול "לשבש" את התשואה של הקרנות הממונפות?
יש לכך כמה סיבות. אחת הסיבות המרכזיות היא אובדן ערך עקב תנודתיות. קרנות ממונפות מחושבות מחדש על בסיס יומי, כך שהמינוף מתבצע בכל יום מחדש בהתאם לתנועות השוק. במקרים של תנודתיות גבוהה, הקרן עלולה לאבד חלק מהתשואה המצטברת שלה לאורך זמן. לדוגמה, כאשר מניה עולה ביום אחד ויורדת ביום שאחריו, קרן ממונפת עשויה להפסיד יותר ממה שנראה במבט ראשון, גם אם המניה עצמה שומרת על מגמה יציבה.
בנוסף, יש לקחת בחשבון את העלויות הנלוות לניהול קרנות ממונפות.
קרנות אלו גובות דמי ניהול ויש להן גם עלויות כמו ריבית על השימוש במינוף. גורמים אלו מקזזים מהתשואה הפוטנציאלית, מה שמוביל לתוצאה שיכולה להזכיר יותר את תשואת המניה הבסיסית, ולא את התשואה הגבוהה שהמשקיעים מצפים לה.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
גורם נוסף הוא רמת
הסחירות הנמוכה יותר של הקרן ביחס למניה. מניית אמזון נהנית מביקוש גבוה יותר בשוק ומהיקף מסחר גדול בהרבה, בעוד שהיחידות של קרן AMZU, סובלת מסחירות נמוכה יותר. ליתר דיוק, המחזור היומי הממוצע במניית אמזון עומד על 37.77 מיליון דולר, בעוד המחזור הממוצע ב-AMZU עומד
על 848 אלף דולר. חוסר הנזילות הזה עלול להוביל לסטיות במחיר הקרן ולגרום לביצועים פחות יציבים בהשוואה למניה. לבסוף, חשוב לציין שקרנות ממונפות מתפקדות בצורה הטובה ביותר כאשר המגמה ברורה ועקבית. לכן בעוד קרנות ממונפות על מדדים נחשבות למסוכנות, קרנות ממונפות על
מניות בודדות נחשבות למסוכנות עוד יותר.
על איזה מניות נוספות בוול סטריט אפשר להתמנף?
כאמור בוול סטריט אפשר להשקיע בעוד מספר מניות דרך קרנות סל ממונפות. יש למשל את הקרן של Direxion על אמזון (AMZU) שממונפת פי 2. שווי הנכסים בקרן הוא 200 מיליון שקל ודמי הניהול הם 1.06%. לחברה יש גם קרן ממונפת פי 2 על מיקרוסופט (MSFU) שמנהלת נכסים בסך 115 מיליון דולר עם דמי ניהול של 1.04%.
ל-GraniteShares שהשיקה את הקרן על טסלה יש גם קרן ממונפת פי 2 על אפל (AAPU) שמנהלת נכסים בסך 94 מיליון דולר עם דמי ניהול של 1.04%.
יש גם קרנות שורט ממונפות, כלומר קרנות ששואפות להציג תשואה הופכית ממונפת לתשואה של נכס הבסיס. הקרן NVD של GraniteShares למשל מציעה מינוף הופכי של פי 2 על אנבידיה, כלומר הקרן זזה בכיוון ההפוך ממנו זזה מניית אנבידיה, ופי 2. דוגמא: אם אנבידיה עולה ב-10%, הקרן יורדת ב-20%. אם אנבידיה יורדת ב-20%, הקרן עולה ב-40%.
- 2.זיגי 13/01/2025 15:39הגב לתגובה זוהקרנות הממונפות שוחקות את הקרן לאורך זמן ומיועדות למסחר קצר טווח. בטח לא הייתי ממליץ על שום דבר שעוקב אחרי טסלה. אם כבר שורט!
- 1.יש כבר קרן שקוראים לה tsll (ל"ת)אורי 12/01/2025 17:20הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובשר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.
לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".
מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%.
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.
