הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
טסלה עליות
צילום: רוי שיינמן ChatGPT

חושבים שטסלה תעלה? תקנו את הקרן הזאת

קרנות סל ממונפות על מניה אחת הן דבר יחסית חדש, ובחודש שעבר הושקה קרן סל על טסלה שממונפת עליה פי 2; מה הסיכונים בהשקעה בקרנות ממונפות על מניות בודדות ובאיזה מניות נוספות אפשר להשקיע בצורה הזו?

רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה טסלה מינוף אמזון גוגל

קרנות סל ממונפות הן לא דבר חדש. הקרנות הממונפות הפופואלריות יותר הן קרנות על מדדים כמו הנאסד"ק או ה-S&P 500 שיכולות להציע מינוף של פי 2 ואפילו פי 3. המשמעות היא שאם המדד עולה למשל ב-20% בשנה, דרך השקעה במדד אתם יכולים להשיג תשואה של 40% או אפילו 60%. אם אתם מאמינים בנכס מסוים זו דרך טובה למקסם תשואה, אבל כגודל ההזדמנות גודל הסיכון - במידה והנכס יורד גם ההפסד שלכם גדל יותר, כלומר אם לדוגמא המדד יורד ב-20%, אתם כבר מופסדים 40% או 60%.


קרנות סל ממונפות על מניות בודדות עם זאת הן דבר יחסית חדש. הן התחילו לצוץ בסביבות 2019 והן עוקבות בעיקר אחרי מניות הטכנולוגיה הגדולות כמו אפל Apple -1.01%  , אנבידיה NVIDIA Corp. -3.81%  , אמזון Amazon.com Inc. -0.58%   ואחרות. התשואות הגבוהות בוול סטריט בשנים מאז שהושקו הקרנות פתחו את התיאבון של המשקיעים שרצו דרכים למקסם רווחים על מניות נוספות, ועם הזמן נפתחו קרנות שעוקבות אחר מניות אחרות.


הקרן הממונפת של טסלה

טסלה Tesla -4.62%   היא אחת מהמניות החמות בוול סטריט ב-6 החודשים האחרונים כאשר היא מציגה תשואה של 50% מאז. עד לאמצע 2024 היה נראה שטסלה לקראת שנה חלשה, התוצאות והמסירות המשיכו לאכזב, אבל אז הגיע טראמפ - אילון מאסק הפך להיות האדם המקורב ביותר לנשיא הנבחר, והעלייה של טראמפ בסקרים, שבהמשך גם הפכה לניצחון בבחירות, הביאה את המשקיעים להאמין שהנשיא החדש צפוי לתמוך בחברת ה-EV של מאסק, והמניה נסקה.


למרות שטסלה הציגה לראשונה ירידה שנתית במספר המסירות ב-2024, זו הייתה שנה טובה לחברה ולמשקיעים. עכשיו חברת GraniteShares מציעה קרן סל העוקבת אחר טסלה (TSYY) במינוף של פי 2 עם דמי ניהול של 0.99%. הקרן הושקה בחודש שעבר ומאז היא מציגה תשואה של 2.8%, לעומת 1.3% אצל טסלה.


למרות המינוף, הביצועים בין הקרן לנכס הבסיס לעיתים יכולים לסטות מהביצועים שאמורים לראות בקרן. לדוגמא, קרן AMZU של Direxion שממונפת פי 2 על מניות אמזון השיגה בשנה האחרונה תשואה של 54%, בעוד מניית אמזון עצמה השיגה תשואה של 44%.



מה יכול "לשבש" את התשואה של הקרנות הממונפות?

יש לכך כמה סיבות. אחת הסיבות המרכזיות היא אובדן ערך עקב תנודתיות. קרנות ממונפות מחושבות מחדש על בסיס יומי, כך שהמינוף מתבצע בכל יום מחדש בהתאם לתנועות השוק. במקרים של תנודתיות גבוהה, הקרן עלולה לאבד חלק מהתשואה המצטברת שלה לאורך זמן. לדוגמה, כאשר מניה עולה ביום אחד ויורדת ביום שאחריו, קרן ממונפת עשויה להפסיד יותר ממה שנראה במבט ראשון, גם אם המניה עצמה שומרת על מגמה יציבה.


בנוסף, יש לקחת בחשבון את העלויות הנלוות לניהול קרנות ממונפות. קרנות אלו גובות דמי ניהול ויש להן גם עלויות כמו ריבית על השימוש במינוף. גורמים אלו מקזזים מהתשואה הפוטנציאלית, מה שמוביל לתוצאה שיכולה להזכיר יותר את תשואת המניה הבסיסית, ולא את התשואה הגבוהה שהמשקיעים מצפים לה.

קיראו עוד ב"גלובל"


גורם נוסף הוא רמת הסחירות הנמוכה יותר של הקרן ביחס למניה. מניית אמזון נהנית מביקוש גבוה יותר בשוק ומהיקף מסחר גדול בהרבה, בעוד שהיחידות של קרן AMZU, סובלת מסחירות נמוכה יותר. ליתר דיוק, המחזור היומי הממוצע במניית אמזון עומד על 37.77 מיליון דולר, בעוד המחזור הממוצע ב-AMZU עומד על 848 אלף דולר. חוסר הנזילות הזה עלול להוביל לסטיות במחיר הקרן ולגרום לביצועים פחות יציבים בהשוואה למניה. לבסוף, חשוב לציין שקרנות ממונפות מתפקדות בצורה הטובה ביותר כאשר המגמה ברורה ועקבית. לכן בעוד קרנות ממונפות על מדדים נחשבות למסוכנות, קרנות ממונפות על מניות בודדות נחשבות למסוכנות עוד יותר.


על איזה מניות נוספות בוול סטריט אפשר להתמנף?

כאמור בוול סטריט אפשר להשקיע בעוד מספר מניות דרך קרנות סל ממונפות. יש למשל את הקרן של Direxion על אמזון (AMZU) שממונפת פי 2. שווי הנכסים בקרן הוא 200 מיליון שקל ודמי הניהול הם 1.06%. לחברה יש גם קרן ממונפת פי 2 על מיקרוסופט (MSFU) שמנהלת נכסים בסך 115 מיליון דולר עם דמי ניהול של 1.04%.


ל-GraniteShares שהשיקה את הקרן על טסלה יש גם קרן ממונפת פי 2 על אפל (AAPU) שמנהלת נכסים בסך 94 מיליון דולר עם דמי ניהול של 1.04%.


יש גם קרנות שורט ממונפות, כלומר קרנות ששואפות להציג תשואה הופכית ממונפת לתשואה של נכס הבסיס. הקרן NVD של GraniteShares למשל מציעה מינוף הופכי של פי 2 על אנבידיה, כלומר הקרן זזה בכיוון ההפוך ממנו זזה מניית אנבידיה, ופי 2. דוגמא: אם אנבידיה עולה ב-10%, הקרן יורדת ב-20%. אם אנבידיה יורדת ב-20%, הקרן עולה ב-40%. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זיגי 13/01/2025 15:39
    הגב לתגובה זו
    הקרנות הממונפות שוחקות את הקרן לאורך זמן ומיועדות למסחר קצר טווח. בטח לא הייתי ממליץ על שום דבר שעוקב אחרי טסלה. אם כבר שורט!
  • 1.
    יש כבר קרן שקוראים לה tsll (ל"ת)
    אורי 12/01/2025 17:20
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב האיחוד האירופי

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |
נושאים בכתבה ריבית ראלי סוף שנה משבר נזילות


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).

להמשך הכתבה לחץ כאן