הכלכלה הסינית במשבר - מה קורה שם והאם העולם צריך לדאוג?
כשהכלכלה הסינית נכנסת למשבר כנראה שהעולם צריך לדאוג מה קורה בסין והאם היא עלולה להשפיע לרעה על כלכלת העולם בשנה הקרובה
הכלכלה הסינית, השנייה בגודלה בעולם, "חולה". לא מחלה קשה, אבל זה יכול להתפתח. הכלכלה הגדולה הזו מאוד חשובה לכלכלה העולמית. כמעט כל מוצר שאנחנו קונים – מסמארטפונים ועד בגדים – מגיע משם או קשור לייצור במדינה. אבל מה קורה כשכלכלת הענק הזו מתחילה לדשדש? ההשפעות מורגשות ברחבי העולם, ובמיוחד אצל מי שתלוי בקשרים איתה.
סין היא עדיין המרכז הבלתי מעורער של הייצור העולמי. היא מייצרת כמעט כל דבר – מאלקטרוניקה מתקדמת ועד מוצרי צריכה בסיסיים. אבל סין היא לא רק יצרנית. עם מעמד ביניים הולך וגדל, היא הפכה גם לצרכנית משמעותית שמשפיעה על חברות גלובליות. אם היא קונה פחות, זה פוגע בעסקי ענק במדינות אחרות.
סין גם משקיעה המון במדינות אחרות, במיוחד באסיה ואפריקה, דרך פרויקטים ענקיים כמו "יוזמת החגורה והדרך". השקעות אלו לא רק מפתחות תשתיות אלא גם מחזקות את ההשפעה הכלכלית והפוליטית של סין בעולם.
ואי אפשר לשכוח את שוקי ההון. הבורסה בסין – וגם זו בהונג קונג – מחוברות לשווקים בכל העולם. אם יש ירידות בסין, סביר להניח שהן יורגשו גם בניו יורק ובאירופה. כשסין במשבר, כשהכלכלה הסינית "חולה" זה מחלחל לכל העולם.
- סין נגד ארה"ב: לא מוכנים לקבל מאנבידיה שבבים נחותים
- טראמפ מאשר לאנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשכלכלת סין מאטה, העולם לא נשאר אדיש. דמיינו את זה: אם המפעלים בסין עובדים פחות, זה משפיע על שרשראות האספקה הגלובליות. חברות יכולות למצוא את עצמן בלי חלקים או מוצרים, מה שיוביל לעיכובים במחירים ולעלויות גבוהות יותר.
גם שוקי ההון מרגישים את זה מיד. אם יש ירידות בבורסה בסין, המשקיעים בעולם נכנסים ללחץ, והפחד הזה מתגלגל לשווקים גלובליים. דוגמה? ב-2023, כשהיו ירידות בסין, המדדים בארצות הברית ובאירופה חוו ירידות חדות. כמו כן, מדינות שמספקות חומרי גלם לסין, כמו ברזיל ואוסטרליה, חוות גם הן פגיעה קשה. סין קונה מהן טונות של ברזל, נחושת ודלק – אם היא קונה פחות, ההכנסות שלהן צונחות.
הכלכלה הסינית "חולה" - זה משפיע על הכלכלה העולמית
כלכלת סין ניצבת מול אתגרים עצומים, הן מבית והן מבחוץ. הממשל בבייג'ינג, שבראשו עומד הנשיא שי ג'ינפינג, נוקט שורת צעדים דרמטיים בניסיון להתמודד עם ירידת אמון הצרכנים, האטה כלכלית, ותחרות מתמשכת מול ארצות הברית. בעוד סין שואפת לשמר את מעמדה כמעצמה גלובלית, הלחצים הכלכליים הפנימיים והחיצוניים מעמידים אותה במבחן.
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
מנופי הצריכה: סובסידיות ותמיכה בצרכן
במטרה להתמודד עם האתגרים הכלכליים, הודיעה ממשלת סין על הרחבת תוכניות הסובסידיות לצרכנים. בין היתר, תינתן תמיכה של 15% ברכישת מוצרים טכנולוגיים כמו סמארטפונים, טאבלטים ושעונים חכמים, כאשר הסבסוד מוגבל ל-1,500 יואן לאדם בשנה. בנוסף, הוחלט להרחיב את רשימת המכשירים הביתיים הזכאים לתמיכה – לראשונה נכללים מכשירים כמו מדיחי כלים, מטהרי מים ותנורי מיקרוגל. המהלך נועד לעודד צריכה ביתית, שממשלת סין רואה בה מנוע צמיחה קריטי.
הרחבת התמיכה כוללת גם את תחום הרכב, עם חידוש תוכנית טרייד-אין לכלי רכב חשמליים והיברידיים. בשנת 2024 נרכשו במסגרת תוכנית זו מעל 3.7 מיליון כלי רכב, מה שהפך אותה לאחד הכלים האפקטיביים ביותר של הממשלה לעידוד הצריכה.
אמון הצרכנים בשפל חסר תקדים
למרות הצעדים הללו, אמון הצרכנים בסין ממשיך לצלול. מדד אמון הצרכנים ירד ל-85.7 נקודות – הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם. המכירות הקמעונאיות בחודש נובמבר צמחו ב-3% בלבד לעומת השנה שעברה, הרבה מתחת לציפיות שעמדו על 4.3%. האנליסטים מזהירים שההתאוששות בצריכה תלויה במידה רבה בשיקום שוק הנדל"ן ובשיפור הביטחון התעסוקתי, שנפגעו בשנים האחרונות.
המגבלות בשוק הנדל"ן, שבמשך שנים היו מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה, הפכו לנטל כבד. ערך הנכסים ירד משמעותית, מה שהוביל למחיקה של טריליוני דולרים מהעושר של משקי הבית. בועת נדל"ן שהתפוצצה, לצד משבר אשראי, מגבילה את יכולת משקי הבית להוציא יותר כסף ולתמוך בצמיחה הכלכלית.
משבר חיצוני: איומי המכסים של טראמפ
ברקע המאמצים הכלכליים של סין עומדים איומי המכסים של דונלד טראמפ, הצפוי להיכנס בקרוב לתפקידו כנשיא ארצות הברית בפעם השנייה. טראמפ הכריז על תוכנית להטיל מכסים בגובה 60% על יבוא סיני, מהלך שמטרתו לפגוע בכלכלה הסינית ולהקטין את היצוא שלה – תחום שבו סין היא המובילה העולמית עם יצוא בהיקף של 3.7 טריליון דולר בשנים 2023-2024.
בייג'ינג אינה נשארת אדישה: הממשלה מכינה צעדי תגמול, הכוללים הגבלות על מכירת חומרי גלם חיוניים שארצות הברית זקוקה להם לייצור שבבים ומנועים. בנוסף, היא מתמקדת בשדרוג שרשרת האספקה המקומית במטרה להפחית את התלות במוצרים מערביים ולהתמודד עם האתגרים החדשים.
חולשות מבניות בכלכלה הסינית
למרות המאמצים, כלכלת סין מתמודדת עם חולשות מבניות עמוקות. בעשור האחרון נשענה הצמיחה בעיקר על הלוואות, השקעות בתשתיות וספקולציות נדל"ן, אך מודלים אלה אינם בני קיימא בטווח הארוך. החוב של הממשלות המקומיות הגיע ל-11 טריליון דולר, והשוק הפיננסי נתון ללחצים גוברים. בנוסף, שיעור הצריכה הפרטית מהתמ"ג עומד על 39% בלבד, לעומת 68% בארצות הברית.
הנשיא שי ג'ינפינג, שמחזיק בגישה ממלכתית, אינו ממהר לשנות את המדיניות הכלכלית המתמקדת בחיזוק השליטה הממשלתית. עם זאת, חלק מהכלכלנים טוענים שסין אינה יכולה להימנע מהתמודדות עם בעיותיה הפנימיות לאורך זמן.
שאלות ותשובות על כלכלת סין
מהם הצעדים המרכזיים שנוקטת ממשלת סין לעידוד הצריכה?
ממשלת סין השיקה תוכנית סובסידיות רחבה הכוללת תמיכה ברכישת מוצרים טכנולוגיים ומכשירי חשמל ביתיים, וכן חידוש תוכנית טרייד-אין לכלי רכב חשמליים. בנוסף, הועלו
משכורות עובדי הציבור לראשונה מזה עשור.
כיצד משפיע משבר הנדל"ן על הכלכלה הסינית?
שוק הנדל"ן הסיני סובל מירידות מחירים חדות וממחיקה של עושר משקי בית, מה שפוגע בביטחון הצרכנים ומקטין את הביקוש
לצריכה.
מהו מדד אמון הצרכנים הנוכחי בסין?
מדד האמון ירד לשפל היסטורי של 85.7 נקודות, מה שמעיד על חוסר ביטחון עמוק בקרב משקי הבית.
כיצד
טראמפ מאיים על הכלכלה הסינית?
תוכנית המכסים של טראמפ, שכוללת מכסים בגובה 60% על יבוא סיני, מאיימת לפגוע משמעותית ביצוא – מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הסינית.
האם צעדי התמריצים הממשלתיים בסין
יעילים?
צעדים כמו הסובסידיות והעלאת השכר עשויים להקל בטווח הקצר, אך ללא שיקום הנדל"ן והגדלת הביטחון התעסוקתי, השפעתם תהיה מוגבלת.
מהם צעדי התגובה
של סין למכסים האמריקאיים?
סין מתכננת להטיל הגבלות על מכירת חומרי גלם חיוניים לארצות הברית, ובמקביל מנסה לחזק את שרשרת האספקה המקומית שלה.
מהי תרומתו של היצוא לכלכלה הסינית?
היצוא מהווה מנוע צמיחה קריטי עבור סין, אך הוא פגיע מאוד לאיומים חיצוניים כמו מכסים והאטה בביקוש העולמי.
כיצד מתכוונת סין לממן את תוכנית הסובסידיות?
הממשלה תנפיק אג"ח ממשלתיות מיוחדות לטווח
ארוך, כאשר המימון יוקצה על פי קריטריונים כמו גודל הכלכלה המקומית וגודל האוכלוסייה.
מהם האתגרים הדמוגרפיים של סין?
המשבר הדמוגרפי, המתבטא בהזדקנות
האוכלוסייה ובירידה בשיעור הילודה, מגביל את הצמיחה הכלכלית ומוסיף לחץ על שוק העבודה.
כיצד משתלבת מדיניות שי ג'ינפינג בתמונה הכוללת?
שי מתמקד בחיזוק
השליטה הממשלתית ובפיתוח תעשיות אסטרטגיות, אך נמנע מהצעדים הקשים הנדרשים להגדלת הצריכה ולשיקום הכלכלה.
- 3.אנונימי 03/05/2025 09:36הגב לתגובה זושניה אחת סין במשבר ויום אחרי צמיחה בניגוד לציפיות אי אפשר לסמוך עליכם למה אתם כל הזמן מוציאים ידיעות סותרות.
- 2.סין היא סכנה עולמית (ל"ת)ציפי 09/01/2025 08:41הגב לתגובה זו
- מנחם 09/01/2025 10:53הגב לתגובה זולמה אנחנו ממשיכים לסחור איתה
- 1.אהי 09/01/2025 05:40הגב לתגובה זולמה לשקר כל הזמן שהיא השניה בעולם היא הראקונה והיחידה למה תמיד להביא את ארצות הברית ראשונה מה יש לאמריקה חוץ ממדפסת של דולרים שעובדת 24 כלום הכל קונים מסין מה קונים מארצות הברית חוץ האייפון תפסיקו לשקר לעצמכם
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
