שי סין,  ממשלת סין
צילום: שי סין, ממשלת סין
כלכלה במשבר

הכלכלה הסינית במשבר - מה קורה שם והאם העולם צריך לדאוג?

כשהכלכלה הסינית נכנסת למשבר כנראה שהעולם צריך לדאוג מה קורה בסין והאם היא עלולה להשפיע לרעה על כלכלת העולם בשנה הקרובה 

אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה סין כלכלת סין

הכלכלה הסינית, השנייה בגודלה בעולם, "חולה". לא מחלה קשה, אבל זה יכול להתפתח. הכלכלה הגדולה הזו מאוד חשובה לכלכלה העולמית. כמעט כל מוצר שאנחנו קונים – מסמארטפונים ועד בגדים – מגיע משם או קשור לייצור במדינה. אבל מה קורה כשכלכלת הענק הזו מתחילה לדשדש? ההשפעות מורגשות ברחבי העולם, ובמיוחד אצל מי שתלוי בקשרים איתה.


סין היא עדיין המרכז הבלתי מעורער של הייצור העולמי. היא מייצרת כמעט כל דבר – מאלקטרוניקה מתקדמת ועד מוצרי צריכה בסיסיים. אבל סין היא לא רק יצרנית. עם מעמד ביניים הולך וגדל, היא הפכה גם לצרכנית משמעותית שמשפיעה על חברות גלובליות. אם היא קונה פחות, זה פוגע בעסקי ענק במדינות אחרות.

סין גם משקיעה המון במדינות אחרות, במיוחד באסיה ואפריקה, דרך פרויקטים ענקיים כמו "יוזמת החגורה והדרך". השקעות אלו לא רק מפתחות תשתיות אלא גם מחזקות את ההשפעה הכלכלית והפוליטית של סין בעולם.


ואי אפשר לשכוח את שוקי ההון. הבורסה בסין – וגם זו בהונג קונג – מחוברות לשווקים בכל העולם. אם יש ירידות בסין, סביר להניח שהן יורגשו גם בניו יורק ובאירופה. כשסין במשבר, כשהכלכלה הסינית "חולה" זה מחלחל לכל העולם. 

כשכלכלת סין מאטה, העולם לא נשאר אדיש. דמיינו את זה: אם המפעלים בסין עובדים פחות, זה משפיע על שרשראות האספקה הגלובליות. חברות יכולות למצוא את עצמן בלי חלקים או מוצרים, מה שיוביל לעיכובים במחירים ולעלויות גבוהות יותר.

גם שוקי ההון מרגישים את זה מיד. אם יש ירידות בבורסה בסין, המשקיעים בעולם נכנסים ללחץ, והפחד הזה מתגלגל לשווקים גלובליים. דוגמה? ב-2023, כשהיו ירידות בסין, המדדים בארצות הברית ובאירופה חוו ירידות חדות. כמו כן, מדינות שמספקות חומרי גלם לסין, כמו ברזיל ואוסטרליה, חוות גם הן פגיעה קשה. סין קונה מהן טונות של ברזל, נחושת ודלק – אם היא קונה פחות, ההכנסות שלהן צונחות.


הכלכלה הסינית "חולה" - זה משפיע על הכלכלה העולמית

כלכלת סין ניצבת מול אתגרים עצומים, הן מבית והן מבחוץ. הממשל בבייג'ינג, שבראשו עומד הנשיא שי ג'ינפינג, נוקט שורת צעדים דרמטיים בניסיון להתמודד עם ירידת אמון הצרכנים, האטה כלכלית, ותחרות מתמשכת מול ארצות הברית. בעוד סין שואפת לשמר את מעמדה כמעצמה גלובלית, הלחצים הכלכליים הפנימיים והחיצוניים מעמידים אותה במבחן.

קיראו עוד ב"גלובל"


מנופי הצריכה: סובסידיות ותמיכה בצרכן

במטרה להתמודד עם האתגרים הכלכליים, הודיעה ממשלת סין על הרחבת תוכניות הסובסידיות לצרכנים. בין היתר, תינתן תמיכה של 15% ברכישת מוצרים טכנולוגיים כמו סמארטפונים, טאבלטים ושעונים חכמים, כאשר הסבסוד מוגבל ל-1,500 יואן לאדם בשנה. בנוסף, הוחלט להרחיב את רשימת המכשירים הביתיים הזכאים לתמיכה – לראשונה נכללים מכשירים כמו מדיחי כלים, מטהרי מים ותנורי מיקרוגל. המהלך נועד לעודד צריכה ביתית, שממשלת סין רואה בה מנוע צמיחה קריטי.


הרחבת התמיכה כוללת גם את תחום הרכב, עם חידוש תוכנית טרייד-אין לכלי רכב חשמליים והיברידיים. בשנת 2024 נרכשו במסגרת תוכנית זו מעל 3.7 מיליון כלי רכב, מה שהפך אותה לאחד הכלים האפקטיביים ביותר של הממשלה לעידוד הצריכה.


אמון הצרכנים בשפל חסר תקדים

למרות הצעדים הללו, אמון הצרכנים בסין ממשיך לצלול. מדד אמון הצרכנים ירד ל-85.7 נקודות – הרמה הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם. המכירות הקמעונאיות בחודש נובמבר צמחו ב-3% בלבד לעומת השנה שעברה, הרבה מתחת לציפיות שעמדו על 4.3%. האנליסטים מזהירים שההתאוששות בצריכה תלויה במידה רבה בשיקום שוק הנדל"ן ובשיפור הביטחון התעסוקתי, שנפגעו בשנים האחרונות.


המגבלות בשוק הנדל"ן, שבמשך שנים היו מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה, הפכו לנטל כבד. ערך הנכסים ירד משמעותית, מה שהוביל למחיקה של טריליוני דולרים מהעושר של משקי הבית. בועת נדל"ן שהתפוצצה, לצד משבר אשראי, מגבילה את יכולת משקי הבית להוציא יותר כסף ולתמוך בצמיחה הכלכלית.



משבר חיצוני: איומי המכסים של טראמפ

ברקע המאמצים הכלכליים של סין עומדים איומי המכסים של דונלד טראמפ, הצפוי להיכנס בקרוב לתפקידו כנשיא ארצות הברית בפעם השנייה. טראמפ הכריז על תוכנית להטיל מכסים בגובה 60% על יבוא סיני, מהלך שמטרתו לפגוע בכלכלה הסינית ולהקטין את היצוא שלה – תחום שבו סין היא המובילה העולמית עם יצוא בהיקף של 3.7 טריליון דולר בשנים 2023-2024.


בייג'ינג אינה נשארת אדישה: הממשלה מכינה צעדי תגמול, הכוללים הגבלות על מכירת חומרי גלם חיוניים שארצות הברית זקוקה להם לייצור שבבים ומנועים. בנוסף, היא מתמקדת בשדרוג שרשרת האספקה המקומית במטרה להפחית את התלות במוצרים מערביים ולהתמודד עם האתגרים החדשים.



חולשות מבניות בכלכלה הסינית

למרות המאמצים, כלכלת סין מתמודדת עם חולשות מבניות עמוקות. בעשור האחרון נשענה הצמיחה בעיקר על הלוואות, השקעות בתשתיות וספקולציות נדל"ן, אך מודלים אלה אינם בני קיימא בטווח הארוך. החוב של הממשלות המקומיות הגיע ל-11 טריליון דולר, והשוק הפיננסי נתון ללחצים גוברים. בנוסף, שיעור הצריכה הפרטית מהתמ"ג עומד על 39% בלבד, לעומת 68% בארצות הברית.


הנשיא שי ג'ינפינג, שמחזיק בגישה ממלכתית, אינו ממהר לשנות את המדיניות הכלכלית המתמקדת בחיזוק השליטה הממשלתית. עם זאת, חלק מהכלכלנים טוענים שסין אינה יכולה להימנע מהתמודדות עם בעיותיה הפנימיות לאורך זמן.



שאלות ותשובות על כלכלת סין

מהם הצעדים המרכזיים שנוקטת ממשלת סין לעידוד הצריכה?

ממשלת סין השיקה תוכנית סובסידיות רחבה הכוללת תמיכה ברכישת מוצרים טכנולוגיים ומכשירי חשמל ביתיים, וכן חידוש תוכנית טרייד-אין לכלי רכב חשמליים. בנוסף, הועלו משכורות עובדי הציבור לראשונה מזה עשור.


כיצד משפיע משבר הנדל"ן על הכלכלה הסינית?

שוק הנדל"ן הסיני סובל מירידות מחירים חדות וממחיקה של עושר משקי בית, מה שפוגע בביטחון הצרכנים ומקטין את הביקוש לצריכה.

מהו מדד אמון הצרכנים הנוכחי בסין?

מדד האמון ירד לשפל היסטורי של 85.7 נקודות, מה שמעיד על חוסר ביטחון עמוק בקרב משקי הבית.

כיצד טראמפ מאיים על הכלכלה הסינית?

תוכנית המכסים של טראמפ, שכוללת מכסים בגובה 60% על יבוא סיני, מאיימת לפגוע משמעותית ביצוא – מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הסינית.

האם צעדי התמריצים הממשלתיים בסין יעילים?

צעדים כמו הסובסידיות והעלאת השכר עשויים להקל בטווח הקצר, אך ללא שיקום הנדל"ן והגדלת הביטחון התעסוקתי, השפעתם תהיה מוגבלת.

מהם צעדי התגובה של סין למכסים האמריקאיים?

סין מתכננת להטיל הגבלות על מכירת חומרי גלם חיוניים לארצות הברית, ובמקביל מנסה לחזק את שרשרת האספקה המקומית שלה.

מהי תרומתו של היצוא לכלכלה הסינית?

היצוא מהווה מנוע צמיחה קריטי עבור סין, אך הוא פגיע מאוד לאיומים חיצוניים כמו מכסים והאטה בביקוש העולמי.

כיצד מתכוונת סין לממן את תוכנית הסובסידיות?

הממשלה תנפיק אג"ח ממשלתיות מיוחדות לטווח ארוך, כאשר המימון יוקצה על פי קריטריונים כמו גודל הכלכלה המקומית וגודל האוכלוסייה.

מהם האתגרים הדמוגרפיים של סין?

המשבר הדמוגרפי, המתבטא בהזדקנות האוכלוסייה ובירידה בשיעור הילודה, מגביל את הצמיחה הכלכלית ומוסיף לחץ על שוק העבודה.

כיצד משתלבת מדיניות שי ג'ינפינג בתמונה הכוללת?

שי מתמקד בחיזוק השליטה הממשלתית ובפיתוח תעשיות אסטרטגיות, אך נמנע מהצעדים הקשים הנדרשים להגדלת הצריכה ולשיקום הכלכלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 03/05/2025 09:36
    הגב לתגובה זו
    שניה אחת סין במשבר ויום אחרי צמיחה בניגוד לציפיות אי אפשר לסמוך עליכם למה אתם כל הזמן מוציאים ידיעות סותרות.
  • 2.
    סין היא סכנה עולמית (ל"ת)
    ציפי 09/01/2025 08:41
    הגב לתגובה זו
  • מנחם 09/01/2025 10:53
    הגב לתגובה זו
    למה אנחנו ממשיכים לסחור איתה
  • 1.
    אהי 09/01/2025 05:40
    הגב לתגובה זו
    למה לשקר כל הזמן שהיא השניה בעולם היא הראקונה והיחידה למה תמיד להביא את ארצות הברית ראשונה מה יש לאמריקה חוץ ממדפסת של דולרים שעובדת 24 כלום הכל קונים מסין מה קונים מארצות הברית חוץ האייפון תפסיקו לשקר לעצמכם
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


חג המולד כריסמס כריסטמס עץ אשוח
צילום: Istock

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?

המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים 

ענת גלעד |


מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.

למי מצלצלים פעמוני החג?

תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים. 

בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל. 

תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים

על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.

עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.