כלל פיננסים בטוחה: הדולר סיים את מהלך ה"תיקון"
כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר יתכן המשך הפיחות בשער השקל מול הדולר, כאשר בנוסף להתפתחות המסחר בדולר בשוק הבינלאומי ישפיעו על השקל גם גורמים מקומיים, ובעיקר העצבנות סביב תהליך ההתנתקות. בנוסף, בשבוע הבא צפוי צמצום נוסף בפער הריביות בין השקל והדולר, לכדי רבע אחוז בלבד. הירידה הצפויה בעקבות זאת באטרקטיביות של ההשקעות הזרות בישראל והנטייה של הציבור להגדיל את היקף החשיפה לדולר כמטבע מקלט, צפויים לתמוך בעליית שער הדולר. עם זאת יש להדגיש, כי העלייה בשער הדולר עשויה לעורר מימושי רווחים ולכן צפויה עלייה ברמת התנודתיות במסחר בשקל.
ברשא לטווח הבינוני, מעריכים בבנק כי תתכן התמתנות במגמת הפיחות, שכן עלייה משמעותית בשער הדולר, עד כדי איום על יציבות המחירים במשק, צפויה לאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית. עם זאת יש להדגיש, כי רמת אי הוודאות לטווח הבינוני גבוהה במיוחד, לאור הקושי בחיזוי ההשפעות על המסחר אם תוכנית ההתנתקות תתקל בקשיים רבים מהצפוי.
לדברי כלכלני בנק לאומי, ככל הנראה, למשקיעים הזרים תהיה חשיבות מרכזית על המגמות בשוק השקל-דולר לאור מידת הבנתם את התמורות המתחוללות במשק, על רקע תוכנית ההתנתקות והצלחתה. כך, במידה ויתפתחו סימנים מקדימים אשר יעידו על העברת התוכנית המדינית ללא בעיות מהותיות צפוי השקל להתחזק.
להערכתם, אי-הודאות המדינית עלולה להמשיך ולהערים קשיים על השקל כנגד הדולר האמריקאי בשבועות הקרובים. יישום מוצלח או סימנים מוקדמים להצלחה של תוכנית ההתנתקות ללא אירועים חריגים, שיגבירו את מידת האמון ביציבות המדינית באזור, עשויים להביא להמשך כניסת כספי משקיעים זרים לישראל ולהחליש את הלחצים על המטבע המקומי.
בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה מעריכים, כי הדולר סיים בשלב זה את מהלך ה "תיקון" וצפוי להישאר ברמות של 4.6 - 4.5 שקל בשבועות הקרובים. לדבריהם, כמובן שלתהליך ההתנתקות תהייה השפעה מסוימת על המסחר במט"ח אך הנתונים הכלכליים לא מצדיקים כיום פיחות משמעותי.
מדר העסקאות של גיפט נמסר, כי הפיחות המזורז של השקל נמשך השבוע על רקע התגברות מסויימת של המעבר בשוק ההון המקומי מהשקעות בורסאיות להשקעות מט"חיות. ספקולנטים מקומיים וזרים ניצלו היטב את המגמה הזו כדי להריץ את שער הדולר עד 4.575 כבר ביום שלישי, כאשר גל של מימוש רווחים מצידם הוריד את השער בחזרה עד ל-4.505 למחרת.
בגיפט מדגישים כי בינתיים אין סימנים לבריחה של משקיעים זרים ומוסדיים מבורסת ת"א עובדה מעודדת כעת, אולם עלולה להוות מקור לדאגה רבה אם תקרה לקראת יישום תוכנית ההתנתקות. להערכתם, עד התפתחויות חדשות נראה ששער הדולר ייסחר בטווח של 4.50-455.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
ביטוח לאומי לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןהרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור
דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%
ביטוח בריאות אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה
הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.
מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.
הציבור משלם יותר
אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר.
מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".
- יונייטד הלת' חותכת תחזית - המניה מתרסקת ב-19%
- רצח מנכ"ל UnitedHealthcare מציב את תעשיית הביטוח תחת ביקורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.
