איש החודש של Bizportal באפריל: אלי רייפמן
אנו ב-Bizportal ממשיכים במסורת החדשה שלנו ובוחרים שוב את איש או אשת החודש שלנו בכלכלה הישראלית. אנשי החודש של Bizpportal נבחרים על פי פרמטרים של היקף ההשפעה שלהם על חיינו, ואו על שוק ההון והכלכלה הישראלית, על פי היקף החשיפה לה יזכו מעשיהם, כמובן על פי השורה תחתונה - ההצלחה הכלכלית-עסקית שיביאו פעולות שעשו לארגון בו הם פועלים או לעצמם.
אז כמה אדם שווה? בכמה שהוא "מוכר את עצמו"?
אלי רייפמן ידע לעשות זאת שוב, כך מסתבר. הישראלי שהמציא את המונח "להנפיק בבריטניה", מכר החודש אג"ח פרטי בריבית נאה ובהיקף של 63 מיליון דולר לשני אנשי עסקים פעילים במיוחד בזירה המקומית: אילן בן דב, משפחת נמרודי - דרך "מעריב", וכלל ביטוח.
רייפמן, בעליה של קבוצת אמבלייז, שידע להנפיק במועד הנכון ובזמן הנכון בבריטניה, נדרש להלוואה הזאת בכדי למחזר הלוואות קודמות שהעניקו לו בנקים אירופאיים למימון מניות השליטה באמבלייז. כזכור, לפני שנתיים, רכש רייפמן את המניות משני שותפיו - צורי דבוש ושרון כרמל, את מלוא האחזקה בקבוצה. צעד של אמון בעתידה של אמבלייז, ללא ספק. וגם מכירת האג"ח האישית, על אף גובה הריבית - 8%, הוא צעד של אמון מצד אנשי העסקים.
נציין כי ההלוואה של רייפמן נלקחה לפרק זמן של שנתיים, ורייפמן העמיד כבטוחה את מניות השליטה שלו בחברה (הוא שולט בכ-25% מאמבלייז. שוויה של אמבלייז נותר איתן בעיקר בזכות קופת המזומנים הענקית שלה המסתכמת ביותר מ-270 מיליון דולר.
רייפמן, ידע גם בחודש אפריל 2005, לעשות זאת שוב. לכן הוא נבחר לאיש החודש של Bizportal. בעולם העסקים, זה אף פעם לא היה רק עניין של קסם אישי, רייפמן התחייב כי השנה תרשום החברה רווח נקי בפני המשקיעים, שיעבד נכסים אישיים שכוללים, לפי הדיווחים בתקשורת, מכרות באפריקה.
אז... יש להתאגח ויש להתאגח. ובעת קדחת האג"חים הבוערת בבורסה בתל אביב, לא היה מקרה יותר "אישי" של התאגחות בחודש אפריל, מאלי רייפמן.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
