איש החודש של Bizportal באפריל: אלי רייפמן
אנו ב-Bizportal ממשיכים במסורת החדשה שלנו ובוחרים שוב את איש או אשת החודש שלנו בכלכלה הישראלית. אנשי החודש של Bizpportal נבחרים על פי פרמטרים של היקף ההשפעה שלהם על חיינו, ואו על שוק ההון והכלכלה הישראלית, על פי היקף החשיפה לה יזכו מעשיהם, כמובן על פי השורה תחתונה - ההצלחה הכלכלית-עסקית שיביאו פעולות שעשו לארגון בו הם פועלים או לעצמם.
אז כמה אדם שווה? בכמה שהוא "מוכר את עצמו"?
אלי רייפמן ידע לעשות זאת שוב, כך מסתבר. הישראלי שהמציא את המונח "להנפיק בבריטניה", מכר החודש אג"ח פרטי בריבית נאה ובהיקף של 63 מיליון דולר לשני אנשי עסקים פעילים במיוחד בזירה המקומית: אילן בן דב, משפחת נמרודי - דרך "מעריב", וכלל ביטוח.
רייפמן, בעליה של קבוצת אמבלייז, שידע להנפיק במועד הנכון ובזמן הנכון בבריטניה, נדרש להלוואה הזאת בכדי למחזר הלוואות קודמות שהעניקו לו בנקים אירופאיים למימון מניות השליטה באמבלייז. כזכור, לפני שנתיים, רכש רייפמן את המניות משני שותפיו - צורי דבוש ושרון כרמל, את מלוא האחזקה בקבוצה. צעד של אמון בעתידה של אמבלייז, ללא ספק. וגם מכירת האג"ח האישית, על אף גובה הריבית - 8%, הוא צעד של אמון מצד אנשי העסקים.
נציין כי ההלוואה של רייפמן נלקחה לפרק זמן של שנתיים, ורייפמן העמיד כבטוחה את מניות השליטה שלו בחברה (הוא שולט בכ-25% מאמבלייז. שוויה של אמבלייז נותר איתן בעיקר בזכות קופת המזומנים הענקית שלה המסתכמת ביותר מ-270 מיליון דולר.
רייפמן, ידע גם בחודש אפריל 2005, לעשות זאת שוב. לכן הוא נבחר לאיש החודש של Bizportal. בעולם העסקים, זה אף פעם לא היה רק עניין של קסם אישי, רייפמן התחייב כי השנה תרשום החברה רווח נקי בפני המשקיעים, שיעבד נכסים אישיים שכוללים, לפי הדיווחים בתקשורת, מכרות באפריקה.
אז... יש להתאגח ויש להתאגח. ובעת קדחת האג"חים הבוערת בבורסה בתל אביב, לא היה מקרה יותר "אישי" של התאגחות בחודש אפריל, מאלי רייפמן.

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה
הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.
אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.
במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.
עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- תבע את בנו וגרושתו: השיבו לי מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.
