פרוטוקול ישיבת הנגידים בולם את הירידות בוול סטריט
היפוך במגמת המסחר בארה"ב. השווקים עברו לעליות לאחר שבמשך רוב שעות המסחר שלט הצבע האדום. פירסום הגירעון ההולך ומתרחב של אמריקה, הדאיג את המשקיעים, ואלו שלחו את הבורסות דרומה. עם זאת, פירסום פרוטוקול ישיבת הנגידים הרגיע את הרוחות, ובין רגע קיזזו מדדי השוק הרחב את הירידות. גם מדד הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, קיזז במעט את ההפסדים, אך נותר לעת עתה באדום.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.13% לרמת 1,989.48 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מטפס 0.07% ל-10,455.67 נקודות. מדד ה-s&p500 עולה 0.03% ל-1,181.56 נקודות.
דברי הרגעה מהנגיד
שיא נוסף נרשם בגירעון המסחרי של ארה"ב. משרד המסחר האמריקאי מסר ביום שלישי, כי הגרעון המסחרי של ארה"ב עמד בפברואר על 61 מיליארד דולר. נציין, כי השיא הקודם נרשם בנובמבר אשתקד (2004), אז עמד הגרעון על 59.4 מיליארד דולר. נוסיף, כי בשווקים ציפו כי הגרעון יתרחב בשיעור של 59 מיליארד "בלבד", והמציאות הכתה גם את התחזית הפסימית הזאת.
ערך היצוא נשאר זהה לזה של ינואר ודצמבר ועמד על כ-100 מיליארד דולר לחודש. עם זאת, מחיר היבוא עלה בתקופה זו והדגש הוא על הנפט. עובדה זו מדאיגה רבים בשווקי ארה"ב, שכן כידוע מחירי הנפט המשיכו לעלות גם אחרי פברואר, דבר שמוביל למסקנה כי במרץ התרחב הגרעון עוד יותר.
חדשות אלו, כאמור, הכבידו על השווקים במשך רוב שעות המחסר היום. עם זאת, לקראת סגירה פורסם פרוטוקול ישיבת הנגידים. המשקיעים עיינו בפרוטוקול ולמדו כי הנגיד שלהם לא נבהל בקלות. לאמור, מה שהיה הוא שיהיה קרי קצב העלאת הריבית ישאר כשהיה. המשקיעים שחששו כי הגרעון יאלץ את הנגיד להגביר את קצב העלאת הריבית, למדו כי הנגיד אינו מודאג, לעת עתה, מאינפלציה משתוללת.
הישראליות: עסקת נייס מזניקה את המניה ב-10.03%
מניית חברת נייס ממריאה ב-10.03%, ספקית עולמית של פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי באינטראקציות, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone, בהיקף כספי של 38.5 מיליון דולר. ב-CIBC, מגדירים את מחיר העיסקה, 38.5 מיליון דולר, כ"מציאה". בתגובה, העלו בבית ההשקעות את מחיר היעד למניה ב-30% ל-47 דולר. מחיר זה גבוה ב-37% מהמחיר בו נסחרת המניה כעת.
בבית ההשקעות ג'פריס הוחלט לרענן את ההמלצה עבור מניית צ'ק פוינט ולשמור על המלצת ה"קניה", הסיבה לעידכון היא העלאת תחזית ההכנסות, לרבעון הראשון של 2005, ב-3.1 מיליון דולר, מרמה של 139 מיליון דולר לרמה של 142.1 מיליון דולר. בג'פריס מציינים כי בעוד בשאר התחום צפויה ירידה של כ-4% במכירות, צ'ק פוינט תשמור על "קו שטוח", קרי אמנם לא תחול עלייה, אך גם לא ירידה בהכנסות. בבית ההשקעות גם שומרים על מחיר היעד, 31 דולר. מניית החברה מטפסת 3.31% ונסחרת במחיר של 22.76 דולר.
חברת ארוטק מסרה על הזמנה בהיקף מיליון דולר מצבא ארה"ב. חברת הבת, השייכת לחטיבת המיגון, AoA (Armour of America), תספקת ערכות הגנה לכלי רכב קרביים הפולעים בעיראק. מניית החברה מגיבה עם עלייה של 2.24%.
מניות אלווריון מחסירה 0.55% מערכה. זאת למרות הודעת החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה. ספקית הקישוריות לאינטרנט נקסט-פייז החליטה להשתמש במוצרים של אלווריון בפריסה רחבה ללקחות שהתאגידיים, הצרכניים והמוניציפליים שלה.
פרטנר עומדת בפני הרכישה השאפתנית של 33 מיליון ממניותיה. המהלך עשוי להשפיע על המניה. החברה הודיעה היום על האישור הרגולטורי שקיבלה לשם כך ממשרד התקשורת. מניות החברה עדיין לא מגיבות בפתיחה. מניית חברת הסלולאר מטפסת 0.45% במחזור נמוך מאוד.
טבע משילה 0.77%, קומוורס מטפסת 0.61%, אם סיסטמס מדרימה ב-0.05% וסינרון מחליקה 2.88%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
