פרוטוקול ישיבת הנגידים בולם את הירידות בוול סטריט
היפוך במגמת המסחר בארה"ב. השווקים עברו לעליות לאחר שבמשך רוב שעות המסחר שלט הצבע האדום. פירסום הגירעון ההולך ומתרחב של אמריקה, הדאיג את המשקיעים, ואלו שלחו את הבורסות דרומה. עם זאת, פירסום פרוטוקול ישיבת הנגידים הרגיע את הרוחות, ובין רגע קיזזו מדדי השוק הרחב את הירידות. גם מדד הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, קיזז במעט את ההפסדים, אך נותר לעת עתה באדום.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.13% לרמת 1,989.48 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מטפס 0.07% ל-10,455.67 נקודות. מדד ה-s&p500 עולה 0.03% ל-1,181.56 נקודות.
דברי הרגעה מהנגיד
שיא נוסף נרשם בגירעון המסחרי של ארה"ב. משרד המסחר האמריקאי מסר ביום שלישי, כי הגרעון המסחרי של ארה"ב עמד בפברואר על 61 מיליארד דולר. נציין, כי השיא הקודם נרשם בנובמבר אשתקד (2004), אז עמד הגרעון על 59.4 מיליארד דולר. נוסיף, כי בשווקים ציפו כי הגרעון יתרחב בשיעור של 59 מיליארד "בלבד", והמציאות הכתה גם את התחזית הפסימית הזאת.
ערך היצוא נשאר זהה לזה של ינואר ודצמבר ועמד על כ-100 מיליארד דולר לחודש. עם זאת, מחיר היבוא עלה בתקופה זו והדגש הוא על הנפט. עובדה זו מדאיגה רבים בשווקי ארה"ב, שכן כידוע מחירי הנפט המשיכו לעלות גם אחרי פברואר, דבר שמוביל למסקנה כי במרץ התרחב הגרעון עוד יותר.
חדשות אלו, כאמור, הכבידו על השווקים במשך רוב שעות המחסר היום. עם זאת, לקראת סגירה פורסם פרוטוקול ישיבת הנגידים. המשקיעים עיינו בפרוטוקול ולמדו כי הנגיד שלהם לא נבהל בקלות. לאמור, מה שהיה הוא שיהיה קרי קצב העלאת הריבית ישאר כשהיה. המשקיעים שחששו כי הגרעון יאלץ את הנגיד להגביר את קצב העלאת הריבית, למדו כי הנגיד אינו מודאג, לעת עתה, מאינפלציה משתוללת.
הישראליות: עסקת נייס מזניקה את המניה ב-10.03%
מניית חברת נייס ממריאה ב-10.03%, ספקית עולמית של פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי באינטראקציות, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone, בהיקף כספי של 38.5 מיליון דולר. ב-CIBC, מגדירים את מחיר העיסקה, 38.5 מיליון דולר, כ"מציאה". בתגובה, העלו בבית ההשקעות את מחיר היעד למניה ב-30% ל-47 דולר. מחיר זה גבוה ב-37% מהמחיר בו נסחרת המניה כעת.
בבית ההשקעות ג'פריס הוחלט לרענן את ההמלצה עבור מניית צ'ק פוינט ולשמור על המלצת ה"קניה", הסיבה לעידכון היא העלאת תחזית ההכנסות, לרבעון הראשון של 2005, ב-3.1 מיליון דולר, מרמה של 139 מיליון דולר לרמה של 142.1 מיליון דולר. בג'פריס מציינים כי בעוד בשאר התחום צפויה ירידה של כ-4% במכירות, צ'ק פוינט תשמור על "קו שטוח", קרי אמנם לא תחול עלייה, אך גם לא ירידה בהכנסות. בבית ההשקעות גם שומרים על מחיר היעד, 31 דולר. מניית החברה מטפסת 3.31% ונסחרת במחיר של 22.76 דולר.
חברת ארוטק מסרה על הזמנה בהיקף מיליון דולר מצבא ארה"ב. חברת הבת, השייכת לחטיבת המיגון, AoA (Armour of America), תספקת ערכות הגנה לכלי רכב קרביים הפולעים בעיראק. מניית החברה מגיבה עם עלייה של 2.24%.
מניות אלווריון מחסירה 0.55% מערכה. זאת למרות הודעת החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה. ספקית הקישוריות לאינטרנט נקסט-פייז החליטה להשתמש במוצרים של אלווריון בפריסה רחבה ללקחות שהתאגידיים, הצרכניים והמוניציפליים שלה.
פרטנר עומדת בפני הרכישה השאפתנית של 33 מיליון ממניותיה. המהלך עשוי להשפיע על המניה. החברה הודיעה היום על האישור הרגולטורי שקיבלה לשם כך ממשרד התקשורת. מניות החברה עדיין לא מגיבות בפתיחה. מניית חברת הסלולאר מטפסת 0.45% במחזור נמוך מאוד.
טבע משילה 0.77%, קומוורס מטפסת 0.61%, אם סיסטמס מדרימה ב-0.05% וסינרון מחליקה 2.88%.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
