פרוטוקול ישיבת הנגידים בולם את הירידות בוול סטריט
היפוך במגמת המסחר בארה"ב. השווקים עברו לעליות לאחר שבמשך רוב שעות המסחר שלט הצבע האדום. פירסום הגירעון ההולך ומתרחב של אמריקה, הדאיג את המשקיעים, ואלו שלחו את הבורסות דרומה. עם זאת, פירסום פרוטוקול ישיבת הנגידים הרגיע את הרוחות, ובין רגע קיזזו מדדי השוק הרחב את הירידות. גם מדד הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, קיזז במעט את ההפסדים, אך נותר לעת עתה באדום.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.13% לרמת 1,989.48 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מטפס 0.07% ל-10,455.67 נקודות. מדד ה-s&p500 עולה 0.03% ל-1,181.56 נקודות.
דברי הרגעה מהנגיד
שיא נוסף נרשם בגירעון המסחרי של ארה"ב. משרד המסחר האמריקאי מסר ביום שלישי, כי הגרעון המסחרי של ארה"ב עמד בפברואר על 61 מיליארד דולר. נציין, כי השיא הקודם נרשם בנובמבר אשתקד (2004), אז עמד הגרעון על 59.4 מיליארד דולר. נוסיף, כי בשווקים ציפו כי הגרעון יתרחב בשיעור של 59 מיליארד "בלבד", והמציאות הכתה גם את התחזית הפסימית הזאת.
ערך היצוא נשאר זהה לזה של ינואר ודצמבר ועמד על כ-100 מיליארד דולר לחודש. עם זאת, מחיר היבוא עלה בתקופה זו והדגש הוא על הנפט. עובדה זו מדאיגה רבים בשווקי ארה"ב, שכן כידוע מחירי הנפט המשיכו לעלות גם אחרי פברואר, דבר שמוביל למסקנה כי במרץ התרחב הגרעון עוד יותר.
חדשות אלו, כאמור, הכבידו על השווקים במשך רוב שעות המחסר היום. עם זאת, לקראת סגירה פורסם פרוטוקול ישיבת הנגידים. המשקיעים עיינו בפרוטוקול ולמדו כי הנגיד שלהם לא נבהל בקלות. לאמור, מה שהיה הוא שיהיה קרי קצב העלאת הריבית ישאר כשהיה. המשקיעים שחששו כי הגרעון יאלץ את הנגיד להגביר את קצב העלאת הריבית, למדו כי הנגיד אינו מודאג, לעת עתה, מאינפלציה משתוללת.
הישראליות: עסקת נייס מזניקה את המניה ב-10.03%
מניית חברת נייס ממריאה ב-10.03%, ספקית עולמית של פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי באינטראקציות, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone, בהיקף כספי של 38.5 מיליון דולר. ב-CIBC, מגדירים את מחיר העיסקה, 38.5 מיליון דולר, כ"מציאה". בתגובה, העלו בבית ההשקעות את מחיר היעד למניה ב-30% ל-47 דולר. מחיר זה גבוה ב-37% מהמחיר בו נסחרת המניה כעת.
בבית ההשקעות ג'פריס הוחלט לרענן את ההמלצה עבור מניית צ'ק פוינט ולשמור על המלצת ה"קניה", הסיבה לעידכון היא העלאת תחזית ההכנסות, לרבעון הראשון של 2005, ב-3.1 מיליון דולר, מרמה של 139 מיליון דולר לרמה של 142.1 מיליון דולר. בג'פריס מציינים כי בעוד בשאר התחום צפויה ירידה של כ-4% במכירות, צ'ק פוינט תשמור על "קו שטוח", קרי אמנם לא תחול עלייה, אך גם לא ירידה בהכנסות. בבית ההשקעות גם שומרים על מחיר היעד, 31 דולר. מניית החברה מטפסת 3.31% ונסחרת במחיר של 22.76 דולר.
חברת ארוטק מסרה על הזמנה בהיקף מיליון דולר מצבא ארה"ב. חברת הבת, השייכת לחטיבת המיגון, AoA (Armour of America), תספקת ערכות הגנה לכלי רכב קרביים הפולעים בעיראק. מניית החברה מגיבה עם עלייה של 2.24%.
מניות אלווריון מחסירה 0.55% מערכה. זאת למרות הודעת החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה. ספקית הקישוריות לאינטרנט נקסט-פייז החליטה להשתמש במוצרים של אלווריון בפריסה רחבה ללקחות שהתאגידיים, הצרכניים והמוניציפליים שלה.
פרטנר עומדת בפני הרכישה השאפתנית של 33 מיליון ממניותיה. המהלך עשוי להשפיע על המניה. החברה הודיעה היום על האישור הרגולטורי שקיבלה לשם כך ממשרד התקשורת. מניות החברה עדיין לא מגיבות בפתיחה. מניית חברת הסלולאר מטפסת 0.45% במחזור נמוך מאוד.
טבע משילה 0.77%, קומוורס מטפסת 0.61%, אם סיסטמס מדרימה ב-0.05% וסינרון מחליקה 2.88%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
