פרוטוקול ישיבת הנגידים בולם את הירידות בוול סטריט
היפוך במגמת המסחר בארה"ב. השווקים עברו לעליות לאחר שבמשך רוב שעות המסחר שלט הצבע האדום. פירסום הגירעון ההולך ומתרחב של אמריקה, הדאיג את המשקיעים, ואלו שלחו את הבורסות דרומה. עם זאת, פירסום פרוטוקול ישיבת הנגידים הרגיע את הרוחות, ובין רגע קיזזו מדדי השוק הרחב את הירידות. גם מדד הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, קיזז במעט את ההפסדים, אך נותר לעת עתה באדום.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.13% לרמת 1,989.48 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מטפס 0.07% ל-10,455.67 נקודות. מדד ה-s&p500 עולה 0.03% ל-1,181.56 נקודות.
דברי הרגעה מהנגיד
שיא נוסף נרשם בגירעון המסחרי של ארה"ב. משרד המסחר האמריקאי מסר ביום שלישי, כי הגרעון המסחרי של ארה"ב עמד בפברואר על 61 מיליארד דולר. נציין, כי השיא הקודם נרשם בנובמבר אשתקד (2004), אז עמד הגרעון על 59.4 מיליארד דולר. נוסיף, כי בשווקים ציפו כי הגרעון יתרחב בשיעור של 59 מיליארד "בלבד", והמציאות הכתה גם את התחזית הפסימית הזאת.
ערך היצוא נשאר זהה לזה של ינואר ודצמבר ועמד על כ-100 מיליארד דולר לחודש. עם זאת, מחיר היבוא עלה בתקופה זו והדגש הוא על הנפט. עובדה זו מדאיגה רבים בשווקי ארה"ב, שכן כידוע מחירי הנפט המשיכו לעלות גם אחרי פברואר, דבר שמוביל למסקנה כי במרץ התרחב הגרעון עוד יותר.
חדשות אלו, כאמור, הכבידו על השווקים במשך רוב שעות המחסר היום. עם זאת, לקראת סגירה פורסם פרוטוקול ישיבת הנגידים. המשקיעים עיינו בפרוטוקול ולמדו כי הנגיד שלהם לא נבהל בקלות. לאמור, מה שהיה הוא שיהיה קרי קצב העלאת הריבית ישאר כשהיה. המשקיעים שחששו כי הגרעון יאלץ את הנגיד להגביר את קצב העלאת הריבית, למדו כי הנגיד אינו מודאג, לעת עתה, מאינפלציה משתוללת.
הישראליות: עסקת נייס מזניקה את המניה ב-10.03%
מניית חברת נייס ממריאה ב-10.03%, ספקית עולמית של פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי באינטראקציות, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone, בהיקף כספי של 38.5 מיליון דולר. ב-CIBC, מגדירים את מחיר העיסקה, 38.5 מיליון דולר, כ"מציאה". בתגובה, העלו בבית ההשקעות את מחיר היעד למניה ב-30% ל-47 דולר. מחיר זה גבוה ב-37% מהמחיר בו נסחרת המניה כעת.
בבית ההשקעות ג'פריס הוחלט לרענן את ההמלצה עבור מניית צ'ק פוינט ולשמור על המלצת ה"קניה", הסיבה לעידכון היא העלאת תחזית ההכנסות, לרבעון הראשון של 2005, ב-3.1 מיליון דולר, מרמה של 139 מיליון דולר לרמה של 142.1 מיליון דולר. בג'פריס מציינים כי בעוד בשאר התחום צפויה ירידה של כ-4% במכירות, צ'ק פוינט תשמור על "קו שטוח", קרי אמנם לא תחול עלייה, אך גם לא ירידה בהכנסות. בבית ההשקעות גם שומרים על מחיר היעד, 31 דולר. מניית החברה מטפסת 3.31% ונסחרת במחיר של 22.76 דולר.
חברת ארוטק מסרה על הזמנה בהיקף מיליון דולר מצבא ארה"ב. חברת הבת, השייכת לחטיבת המיגון, AoA (Armour of America), תספקת ערכות הגנה לכלי רכב קרביים הפולעים בעיראק. מניית החברה מגיבה עם עלייה של 2.24%.
מניות אלווריון מחסירה 0.55% מערכה. זאת למרות הודעת החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה. ספקית הקישוריות לאינטרנט נקסט-פייז החליטה להשתמש במוצרים של אלווריון בפריסה רחבה ללקחות שהתאגידיים, הצרכניים והמוניציפליים שלה.
פרטנר עומדת בפני הרכישה השאפתנית של 33 מיליון ממניותיה. המהלך עשוי להשפיע על המניה. החברה הודיעה היום על האישור הרגולטורי שקיבלה לשם כך ממשרד התקשורת. מניות החברה עדיין לא מגיבות בפתיחה. מניית חברת הסלולאר מטפסת 0.45% במחזור נמוך מאוד.
טבע משילה 0.77%, קומוורס מטפסת 0.61%, אם סיסטמס מדרימה ב-0.05% וסינרון מחליקה 2.88%.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
