פרוטוקול ישיבת הנגידים בולם את הירידות בוול סטריט
היפוך במגמת המסחר בארה"ב. השווקים עברו לעליות לאחר שבמשך רוב שעות המסחר שלט הצבע האדום. פירסום הגירעון ההולך ומתרחב של אמריקה, הדאיג את המשקיעים, ואלו שלחו את הבורסות דרומה. עם זאת, פירסום פרוטוקול ישיבת הנגידים הרגיע את הרוחות, ובין רגע קיזזו מדדי השוק הרחב את הירידות. גם מדד הנאסד"ק, מוטה הטכנולוגיה, קיזז במעט את ההפסדים, אך נותר לעת עתה באדום.
מדד הנאסד"ק יורד ב-0.13% לרמת 1,989.48 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מטפס 0.07% ל-10,455.67 נקודות. מדד ה-s&p500 עולה 0.03% ל-1,181.56 נקודות.
דברי הרגעה מהנגיד
שיא נוסף נרשם בגירעון המסחרי של ארה"ב. משרד המסחר האמריקאי מסר ביום שלישי, כי הגרעון המסחרי של ארה"ב עמד בפברואר על 61 מיליארד דולר. נציין, כי השיא הקודם נרשם בנובמבר אשתקד (2004), אז עמד הגרעון על 59.4 מיליארד דולר. נוסיף, כי בשווקים ציפו כי הגרעון יתרחב בשיעור של 59 מיליארד "בלבד", והמציאות הכתה גם את התחזית הפסימית הזאת.
ערך היצוא נשאר זהה לזה של ינואר ודצמבר ועמד על כ-100 מיליארד דולר לחודש. עם זאת, מחיר היבוא עלה בתקופה זו והדגש הוא על הנפט. עובדה זו מדאיגה רבים בשווקי ארה"ב, שכן כידוע מחירי הנפט המשיכו לעלות גם אחרי פברואר, דבר שמוביל למסקנה כי במרץ התרחב הגרעון עוד יותר.
חדשות אלו, כאמור, הכבידו על השווקים במשך רוב שעות המחסר היום. עם זאת, לקראת סגירה פורסם פרוטוקול ישיבת הנגידים. המשקיעים עיינו בפרוטוקול ולמדו כי הנגיד שלהם לא נבהל בקלות. לאמור, מה שהיה הוא שיהיה קרי קצב העלאת הריבית ישאר כשהיה. המשקיעים שחששו כי הגרעון יאלץ את הנגיד להגביר את קצב העלאת הריבית, למדו כי הנגיד אינו מודאג, לעת עתה, מאינפלציה משתוללת.
הישראליות: עסקת נייס מזניקה את המניה ב-10.03%
מניית חברת נייס ממריאה ב-10.03%, ספקית עולמית של פתרונות מתקדמים המאפשרים לארגונים למצות את הערך החבוי באינטראקציות, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת נכסי חטיבת מערכות ההקלטה (CRS) מחברת Dictaphone, בהיקף כספי של 38.5 מיליון דולר. ב-CIBC, מגדירים את מחיר העיסקה, 38.5 מיליון דולר, כ"מציאה". בתגובה, העלו בבית ההשקעות את מחיר היעד למניה ב-30% ל-47 דולר. מחיר זה גבוה ב-37% מהמחיר בו נסחרת המניה כעת.
בבית ההשקעות ג'פריס הוחלט לרענן את ההמלצה עבור מניית צ'ק פוינט ולשמור על המלצת ה"קניה", הסיבה לעידכון היא העלאת תחזית ההכנסות, לרבעון הראשון של 2005, ב-3.1 מיליון דולר, מרמה של 139 מיליון דולר לרמה של 142.1 מיליון דולר. בג'פריס מציינים כי בעוד בשאר התחום צפויה ירידה של כ-4% במכירות, צ'ק פוינט תשמור על "קו שטוח", קרי אמנם לא תחול עלייה, אך גם לא ירידה בהכנסות. בבית ההשקעות גם שומרים על מחיר היעד, 31 דולר. מניית החברה מטפסת 3.31% ונסחרת במחיר של 22.76 דולר.
חברת ארוטק מסרה על הזמנה בהיקף מיליון דולר מצבא ארה"ב. חברת הבת, השייכת לחטיבת המיגון, AoA (Armour of America), תספקת ערכות הגנה לכלי רכב קרביים הפולעים בעיראק. מניית החברה מגיבה עם עלייה של 2.24%.
מניות אלווריון מחסירה 0.55% מערכה. זאת למרות הודעת החברה כי חברת נקסט-פייז בחרה להרחיב את הרשתות האלחוטיות שלה בעזרת מוצריה. ספקית הקישוריות לאינטרנט נקסט-פייז החליטה להשתמש במוצרים של אלווריון בפריסה רחבה ללקחות שהתאגידיים, הצרכניים והמוניציפליים שלה.
פרטנר עומדת בפני הרכישה השאפתנית של 33 מיליון ממניותיה. המהלך עשוי להשפיע על המניה. החברה הודיעה היום על האישור הרגולטורי שקיבלה לשם כך ממשרד התקשורת. מניות החברה עדיין לא מגיבות בפתיחה. מניית חברת הסלולאר מטפסת 0.45% במחזור נמוך מאוד.
טבע משילה 0.77%, קומוורס מטפסת 0.61%, אם סיסטמס מדרימה ב-0.05% וסינרון מחליקה 2.88%.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
