יום אדום וצחיח במיוחד: המחזור הנמוך בבורסה מזה שנה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר הראשון בשבוע, בחודש אפריל וברבעון השני של 2005 אדומה לגמרי וחמור מכך - זה כשנה שלא נראה יום כה צחיח באחד העם. מחזורי המסחר הסתכמו ב-359 מיליון שקל בלבד ואת המגמה הובילו (ולא בגאון) מרבית המניות הדואליות וכך גם מניות 3 הבנקים הגדולים.
מדד ת"א 25 חתם בנפילה של 0.96% לרמה של 636.36 נקודות. 3 בלבד מתוך 25 מניותיהן של החברות הגדולות במשק נהנו היום מעליות (היו אלו אלביט מערכות, גיוון ובנק המזרחי). מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.99% לרמה של 658.07 נקודות. התל טק 15 מצטרף אל השניים עם ירידה של כ-0.86% לרמה של 407.45 נקודות.
את המחזור הגבוה ביותר באחד העם היום - ריכזה מניית כי"ל עם 26.4 מיליון שקל וירידה בת 1.51%. אחריה ניצבה לאומי, שנסוגה ב-0.9%, תוך מחזור של 23.35 מיליון שקל ואז טבע, שאיבדה 1.03%, מרכזת מחזור של 21.05 מיליון שקל ובמקום הרביעי - בנק הפועלים עם מחזור של 19.7 מיליון שקל וירידה קלה בת 0.2%. מניות דיסקונט ריכזו מחזור של 11.4 מיליון שקל - השמיני בהיקפו באחד העם ומנגד להן, מניות הבינ"ל ואלו של מזרחי חתמו בעליות שערים של 0.75% ו-0.44%, בהתאמה.
מניות החברה לישראל חתמו בנפילה של 1.21%, תוך מחזור של 18.7 מיליון שקל - החמישי בהיקפו בבורסה וגבוה בכ-7 מיליון שקל מהמחזור אליו הורגלו בחודש החולף. כל זאת, כשברקע, פרסום ידיעות אחרונות הבוקר, כי חברת הבת צים, הפועלת בתחום הספנות, מתכוננת לגיוס של 350 מיליון דולר בהנפקת אג"ח גדולה בארה"ב. על פי ידיעות מנהלת החברה מזה מספר שבועות מגעים עם מספר בנקים להשקעות שיתמודדו על ביצוע ההנפקה.
מניות בזק נסחרו בנפילה של 1%, על רקע סכסוך העבודה שהוכרז על ידי ועד עובדי החברה ביום שישי האחרון. עובדי החברה בחרו בתיזמון רגיש ביותר כאשר תהליך הפרטת החברה נמצא בשלב מתקדם ביותר. העובדים דורשים להאריך את הסדרי הפרישה המוקדמת שהושגה עם ההנהלה עד שנת 2011, כך שיחולו על 400 עובדים נוספים.
מניית ריטליקס ירדו ב-0.87%, לאחר רכישת חברת TCI סולושנס, ו-IDS. את IDS רכשה ריטליקס בתמורה ל-34.35 מיליון דולר שישולמו במזומן וב-7 מיליון דולר מניות ריטליקס, ואת TCI רכשה בתמורה ל-34.4 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי תחזיתה ל-2005 עומדת על רווח של 15 מיליון דולר על מכירות של 185 מיליון דולר.
פרטנר נפלה ב-1.22%, לאחר שהודיעה בסוף השבוע, כי השלימה את גיוס הענק בהיקף של 2 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אגרות חוב (סדרה א') לא מובטחות. מתוך סך ההצעה, נרכש סך של 36.5 מיליון שקל בקירוב על ידי פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ ("PFC"), חברה בת בבעלות מלאה של פרטנר. סך של 500 מיליון שקל נוספים הוקצה ל?PFC, כך שההיקף הכולל של הסדרה עומד על 2.5 מיליארד שקל. PFC התחייבה שלא למכור את אגרות החוב שבבעלותה במשך 90 יום.
כאמור, היו אלו הדואליות שהובילו היום את המגמה האדומה באחד העם. כך, גיוון איבדה 1.3%, טאואר צנחה ב-3.47%, גילת נחתה ב-4.8%, מגל נפלה ב-4.22%, ליפמן השילה מעליה 0.8%, מאינד חתמה בירידה של 2.6% ופריגו הדרימה ב-2.48%, תוך מחזור של כ-4 מיליון שקל בלבד.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%
המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם
בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.
המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.
הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.
הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.
