יום אדום וצחיח במיוחד: המחזור הנמוך בבורסה מזה שנה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר הראשון בשבוע, בחודש אפריל וברבעון השני של 2005 אדומה לגמרי וחמור מכך - זה כשנה שלא נראה יום כה צחיח באחד העם. מחזורי המסחר הסתכמו ב-359 מיליון שקל בלבד ואת המגמה הובילו (ולא בגאון) מרבית המניות הדואליות וכך גם מניות 3 הבנקים הגדולים.
מדד ת"א 25 חתם בנפילה של 0.96% לרמה של 636.36 נקודות. 3 בלבד מתוך 25 מניותיהן של החברות הגדולות במשק נהנו היום מעליות (היו אלו אלביט מערכות, גיוון ובנק המזרחי). מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.99% לרמה של 658.07 נקודות. התל טק 15 מצטרף אל השניים עם ירידה של כ-0.86% לרמה של 407.45 נקודות.
את המחזור הגבוה ביותר באחד העם היום - ריכזה מניית כי"ל עם 26.4 מיליון שקל וירידה בת 1.51%. אחריה ניצבה לאומי, שנסוגה ב-0.9%, תוך מחזור של 23.35 מיליון שקל ואז טבע, שאיבדה 1.03%, מרכזת מחזור של 21.05 מיליון שקל ובמקום הרביעי - בנק הפועלים עם מחזור של 19.7 מיליון שקל וירידה קלה בת 0.2%. מניות דיסקונט ריכזו מחזור של 11.4 מיליון שקל - השמיני בהיקפו באחד העם ומנגד להן, מניות הבינ"ל ואלו של מזרחי חתמו בעליות שערים של 0.75% ו-0.44%, בהתאמה.
מניות החברה לישראל חתמו בנפילה של 1.21%, תוך מחזור של 18.7 מיליון שקל - החמישי בהיקפו בבורסה וגבוה בכ-7 מיליון שקל מהמחזור אליו הורגלו בחודש החולף. כל זאת, כשברקע, פרסום ידיעות אחרונות הבוקר, כי חברת הבת צים, הפועלת בתחום הספנות, מתכוננת לגיוס של 350 מיליון דולר בהנפקת אג"ח גדולה בארה"ב. על פי ידיעות מנהלת החברה מזה מספר שבועות מגעים עם מספר בנקים להשקעות שיתמודדו על ביצוע ההנפקה.
מניות בזק נסחרו בנפילה של 1%, על רקע סכסוך העבודה שהוכרז על ידי ועד עובדי החברה ביום שישי האחרון. עובדי החברה בחרו בתיזמון רגיש ביותר כאשר תהליך הפרטת החברה נמצא בשלב מתקדם ביותר. העובדים דורשים להאריך את הסדרי הפרישה המוקדמת שהושגה עם ההנהלה עד שנת 2011, כך שיחולו על 400 עובדים נוספים.
מניית ריטליקס ירדו ב-0.87%, לאחר רכישת חברת TCI סולושנס, ו-IDS. את IDS רכשה ריטליקס בתמורה ל-34.35 מיליון דולר שישולמו במזומן וב-7 מיליון דולר מניות ריטליקס, ואת TCI רכשה בתמורה ל-34.4 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי תחזיתה ל-2005 עומדת על רווח של 15 מיליון דולר על מכירות של 185 מיליון דולר.
פרטנר נפלה ב-1.22%, לאחר שהודיעה בסוף השבוע, כי השלימה את גיוס הענק בהיקף של 2 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אגרות חוב (סדרה א') לא מובטחות. מתוך סך ההצעה, נרכש סך של 36.5 מיליון שקל בקירוב על ידי פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ ("PFC"), חברה בת בבעלות מלאה של פרטנר. סך של 500 מיליון שקל נוספים הוקצה ל?PFC, כך שההיקף הכולל של הסדרה עומד על 2.5 מיליארד שקל. PFC התחייבה שלא למכור את אגרות החוב שבבעלותה במשך 90 יום.
כאמור, היו אלו הדואליות שהובילו היום את המגמה האדומה באחד העם. כך, גיוון איבדה 1.3%, טאואר צנחה ב-3.47%, גילת נחתה ב-4.8%, מגל נפלה ב-4.22%, ליפמן השילה מעליה 0.8%, מאינד חתמה בירידה של 2.6% ופריגו הדרימה ב-2.48%, תוך מחזור של כ-4 מיליון שקל בלבד.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
