יום אדום וצחיח במיוחד: המחזור הנמוך בבורסה מזה שנה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר הראשון בשבוע, בחודש אפריל וברבעון השני של 2005 אדומה לגמרי וחמור מכך - זה כשנה שלא נראה יום כה צחיח באחד העם. מחזורי המסחר הסתכמו ב-359 מיליון שקל בלבד ואת המגמה הובילו (ולא בגאון) מרבית המניות הדואליות וכך גם מניות 3 הבנקים הגדולים.
מדד ת"א 25 חתם בנפילה של 0.96% לרמה של 636.36 נקודות. 3 בלבד מתוך 25 מניותיהן של החברות הגדולות במשק נהנו היום מעליות (היו אלו אלביט מערכות, גיוון ובנק המזרחי). מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.99% לרמה של 658.07 נקודות. התל טק 15 מצטרף אל השניים עם ירידה של כ-0.86% לרמה של 407.45 נקודות.
את המחזור הגבוה ביותר באחד העם היום - ריכזה מניית כי"ל עם 26.4 מיליון שקל וירידה בת 1.51%. אחריה ניצבה לאומי, שנסוגה ב-0.9%, תוך מחזור של 23.35 מיליון שקל ואז טבע, שאיבדה 1.03%, מרכזת מחזור של 21.05 מיליון שקל ובמקום הרביעי - בנק הפועלים עם מחזור של 19.7 מיליון שקל וירידה קלה בת 0.2%. מניות דיסקונט ריכזו מחזור של 11.4 מיליון שקל - השמיני בהיקפו באחד העם ומנגד להן, מניות הבינ"ל ואלו של מזרחי חתמו בעליות שערים של 0.75% ו-0.44%, בהתאמה.
מניות החברה לישראל חתמו בנפילה של 1.21%, תוך מחזור של 18.7 מיליון שקל - החמישי בהיקפו בבורסה וגבוה בכ-7 מיליון שקל מהמחזור אליו הורגלו בחודש החולף. כל זאת, כשברקע, פרסום ידיעות אחרונות הבוקר, כי חברת הבת צים, הפועלת בתחום הספנות, מתכוננת לגיוס של 350 מיליון דולר בהנפקת אג"ח גדולה בארה"ב. על פי ידיעות מנהלת החברה מזה מספר שבועות מגעים עם מספר בנקים להשקעות שיתמודדו על ביצוע ההנפקה.
מניות בזק נסחרו בנפילה של 1%, על רקע סכסוך העבודה שהוכרז על ידי ועד עובדי החברה ביום שישי האחרון. עובדי החברה בחרו בתיזמון רגיש ביותר כאשר תהליך הפרטת החברה נמצא בשלב מתקדם ביותר. העובדים דורשים להאריך את הסדרי הפרישה המוקדמת שהושגה עם ההנהלה עד שנת 2011, כך שיחולו על 400 עובדים נוספים.
מניית ריטליקס ירדו ב-0.87%, לאחר רכישת חברת TCI סולושנס, ו-IDS. את IDS רכשה ריטליקס בתמורה ל-34.35 מיליון דולר שישולמו במזומן וב-7 מיליון דולר מניות ריטליקס, ואת TCI רכשה בתמורה ל-34.4 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי תחזיתה ל-2005 עומדת על רווח של 15 מיליון דולר על מכירות של 185 מיליון דולר.
פרטנר נפלה ב-1.22%, לאחר שהודיעה בסוף השבוע, כי השלימה את גיוס הענק בהיקף של 2 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אגרות חוב (סדרה א') לא מובטחות. מתוך סך ההצעה, נרכש סך של 36.5 מיליון שקל בקירוב על ידי פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ ("PFC"), חברה בת בבעלות מלאה של פרטנר. סך של 500 מיליון שקל נוספים הוקצה ל?PFC, כך שההיקף הכולל של הסדרה עומד על 2.5 מיליארד שקל. PFC התחייבה שלא למכור את אגרות החוב שבבעלותה במשך 90 יום.
כאמור, היו אלו הדואליות שהובילו היום את המגמה האדומה באחד העם. כך, גיוון איבדה 1.3%, טאואר צנחה ב-3.47%, גילת נחתה ב-4.8%, מגל נפלה ב-4.22%, ליפמן השילה מעליה 0.8%, מאינד חתמה בירידה של 2.6% ופריגו הדרימה ב-2.48%, תוך מחזור של כ-4 מיליון שקל בלבד.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
