יום אדום וצחיח במיוחד: המחזור הנמוך בבורסה מזה שנה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר הראשון בשבוע, בחודש אפריל וברבעון השני של 2005 אדומה לגמרי וחמור מכך - זה כשנה שלא נראה יום כה צחיח באחד העם. מחזורי המסחר הסתכמו ב-359 מיליון שקל בלבד ואת המגמה הובילו (ולא בגאון) מרבית המניות הדואליות וכך גם מניות 3 הבנקים הגדולים.
מדד ת"א 25 חתם בנפילה של 0.96% לרמה של 636.36 נקודות. 3 בלבד מתוך 25 מניותיהן של החברות הגדולות במשק נהנו היום מעליות (היו אלו אלביט מערכות, גיוון ובנק המזרחי). מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.99% לרמה של 658.07 נקודות. התל טק 15 מצטרף אל השניים עם ירידה של כ-0.86% לרמה של 407.45 נקודות.
את המחזור הגבוה ביותר באחד העם היום - ריכזה מניית כי"ל עם 26.4 מיליון שקל וירידה בת 1.51%. אחריה ניצבה לאומי, שנסוגה ב-0.9%, תוך מחזור של 23.35 מיליון שקל ואז טבע, שאיבדה 1.03%, מרכזת מחזור של 21.05 מיליון שקל ובמקום הרביעי - בנק הפועלים עם מחזור של 19.7 מיליון שקל וירידה קלה בת 0.2%. מניות דיסקונט ריכזו מחזור של 11.4 מיליון שקל - השמיני בהיקפו באחד העם ומנגד להן, מניות הבינ"ל ואלו של מזרחי חתמו בעליות שערים של 0.75% ו-0.44%, בהתאמה.
מניות החברה לישראל חתמו בנפילה של 1.21%, תוך מחזור של 18.7 מיליון שקל - החמישי בהיקפו בבורסה וגבוה בכ-7 מיליון שקל מהמחזור אליו הורגלו בחודש החולף. כל זאת, כשברקע, פרסום ידיעות אחרונות הבוקר, כי חברת הבת צים, הפועלת בתחום הספנות, מתכוננת לגיוס של 350 מיליון דולר בהנפקת אג"ח גדולה בארה"ב. על פי ידיעות מנהלת החברה מזה מספר שבועות מגעים עם מספר בנקים להשקעות שיתמודדו על ביצוע ההנפקה.
מניות בזק נסחרו בנפילה של 1%, על רקע סכסוך העבודה שהוכרז על ידי ועד עובדי החברה ביום שישי האחרון. עובדי החברה בחרו בתיזמון רגיש ביותר כאשר תהליך הפרטת החברה נמצא בשלב מתקדם ביותר. העובדים דורשים להאריך את הסדרי הפרישה המוקדמת שהושגה עם ההנהלה עד שנת 2011, כך שיחולו על 400 עובדים נוספים.
מניית ריטליקס ירדו ב-0.87%, לאחר רכישת חברת TCI סולושנס, ו-IDS. את IDS רכשה ריטליקס בתמורה ל-34.35 מיליון דולר שישולמו במזומן וב-7 מיליון דולר מניות ריטליקס, ואת TCI רכשה בתמורה ל-34.4 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי תחזיתה ל-2005 עומדת על רווח של 15 מיליון דולר על מכירות של 185 מיליון דולר.
פרטנר נפלה ב-1.22%, לאחר שהודיעה בסוף השבוע, כי השלימה את גיוס הענק בהיקף של 2 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אגרות חוב (סדרה א') לא מובטחות. מתוך סך ההצעה, נרכש סך של 36.5 מיליון שקל בקירוב על ידי פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ ("PFC"), חברה בת בבעלות מלאה של פרטנר. סך של 500 מיליון שקל נוספים הוקצה ל?PFC, כך שההיקף הכולל של הסדרה עומד על 2.5 מיליארד שקל. PFC התחייבה שלא למכור את אגרות החוב שבבעלותה במשך 90 יום.
כאמור, היו אלו הדואליות שהובילו היום את המגמה האדומה באחד העם. כך, גיוון איבדה 1.3%, טאואר צנחה ב-3.47%, גילת נחתה ב-4.8%, מגל נפלה ב-4.22%, ליפמן השילה מעליה 0.8%, מאינד חתמה בירידה של 2.6% ופריגו הדרימה ב-2.48%, תוך מחזור של כ-4 מיליון שקל בלבד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
