יום אדום וצחיח במיוחד: המחזור הנמוך בבורסה מזה שנה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב חתמה את יום המסחר הראשון בשבוע, בחודש אפריל וברבעון השני של 2005 אדומה לגמרי וחמור מכך - זה כשנה שלא נראה יום כה צחיח באחד העם. מחזורי המסחר הסתכמו ב-359 מיליון שקל בלבד ואת המגמה הובילו (ולא בגאון) מרבית המניות הדואליות וכך גם מניות 3 הבנקים הגדולים.
מדד ת"א 25 חתם בנפילה של 0.96% לרמה של 636.36 נקודות. 3 בלבד מתוך 25 מניותיהן של החברות הגדולות במשק נהנו היום מעליות (היו אלו אלביט מערכות, גיוון ובנק המזרחי). מדד ת"א 100 נסחר בירידה של 0.99% לרמה של 658.07 נקודות. התל טק 15 מצטרף אל השניים עם ירידה של כ-0.86% לרמה של 407.45 נקודות.
את המחזור הגבוה ביותר באחד העם היום - ריכזה מניית כי"ל עם 26.4 מיליון שקל וירידה בת 1.51%. אחריה ניצבה לאומי, שנסוגה ב-0.9%, תוך מחזור של 23.35 מיליון שקל ואז טבע, שאיבדה 1.03%, מרכזת מחזור של 21.05 מיליון שקל ובמקום הרביעי - בנק הפועלים עם מחזור של 19.7 מיליון שקל וירידה קלה בת 0.2%. מניות דיסקונט ריכזו מחזור של 11.4 מיליון שקל - השמיני בהיקפו באחד העם ומנגד להן, מניות הבינ"ל ואלו של מזרחי חתמו בעליות שערים של 0.75% ו-0.44%, בהתאמה.
מניות החברה לישראל חתמו בנפילה של 1.21%, תוך מחזור של 18.7 מיליון שקל - החמישי בהיקפו בבורסה וגבוה בכ-7 מיליון שקל מהמחזור אליו הורגלו בחודש החולף. כל זאת, כשברקע, פרסום ידיעות אחרונות הבוקר, כי חברת הבת צים, הפועלת בתחום הספנות, מתכוננת לגיוס של 350 מיליון דולר בהנפקת אג"ח גדולה בארה"ב. על פי ידיעות מנהלת החברה מזה מספר שבועות מגעים עם מספר בנקים להשקעות שיתמודדו על ביצוע ההנפקה.
מניות בזק נסחרו בנפילה של 1%, על רקע סכסוך העבודה שהוכרז על ידי ועד עובדי החברה ביום שישי האחרון. עובדי החברה בחרו בתיזמון רגיש ביותר כאשר תהליך הפרטת החברה נמצא בשלב מתקדם ביותר. העובדים דורשים להאריך את הסדרי הפרישה המוקדמת שהושגה עם ההנהלה עד שנת 2011, כך שיחולו על 400 עובדים נוספים.
מניית ריטליקס ירדו ב-0.87%, לאחר רכישת חברת TCI סולושנס, ו-IDS. את IDS רכשה ריטליקס בתמורה ל-34.35 מיליון דולר שישולמו במזומן וב-7 מיליון דולר מניות ריטליקס, ואת TCI רכשה בתמורה ל-34.4 מיליון דולר. כמו כן מסרה החברה כי תחזיתה ל-2005 עומדת על רווח של 15 מיליון דולר על מכירות של 185 מיליון דולר.
פרטנר נפלה ב-1.22%, לאחר שהודיעה בסוף השבוע, כי השלימה את גיוס הענק בהיקף של 2 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אגרות חוב (סדרה א') לא מובטחות. מתוך סך ההצעה, נרכש סך של 36.5 מיליון שקל בקירוב על ידי פרטנר תקשורת עתידית 2000 בע"מ ("PFC"), חברה בת בבעלות מלאה של פרטנר. סך של 500 מיליון שקל נוספים הוקצה ל?PFC, כך שההיקף הכולל של הסדרה עומד על 2.5 מיליארד שקל. PFC התחייבה שלא למכור את אגרות החוב שבבעלותה במשך 90 יום.
כאמור, היו אלו הדואליות שהובילו היום את המגמה האדומה באחד העם. כך, גיוון איבדה 1.3%, טאואר צנחה ב-3.47%, גילת נחתה ב-4.8%, מגל נפלה ב-4.22%, ליפמן השילה מעליה 0.8%, מאינד חתמה בירידה של 2.6% ופריגו הדרימה ב-2.48%, תוך מחזור של כ-4 מיליון שקל בלבד.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
