שטרום אישר את מיזוג גולדן פוינט וממ"ן
הממונה על הגבלים עסקיים אישר ביום חמישי החולף, לאחר שהתייעץ בועדה לפטורים ולמיזוגים, את המיזוג בין גולדן פוינט וממ"ן - מסופי מטען וניטול. במסגרת המיזוג, כנפיים-אחזקות ארקיע מוכרת לגולדן פוינט את מלוא אחזקותיה בממ"ן - בהתאם לאחד מהתנאים שהציב הממונה על ההגבלים העסקיים בפני כנפיים, לצורך אישור רכישת מניות באל על.
ממ"ן, הינה חברה ציבורית, העוסקת בניהול ותפעול מסוף מטענים המורשה לטפל בכל מטעני הייבוא והייצוא בנמל התעופה בן גוריון, כמו גם באספקת שירותים לוגיסטיים, השכרת נכסי נדל"ן ואספקת שירותי תעופה. ממ"ן, שהוכרזה בשנת 1995 כבעלת מונופולין בניהול, תפעול ואספקת שירות של מטענים בהובלה אווירית, הינה החברה היחידה המפעילה כיום מסוף מטענים כללי לקליטת מטעני ייבוא והמכלת מטעני ייצוא בישראל בהתאם לתקנות המכס (טיס), בו מתבצעים ניטול ואחסנת טובין המיוצאים/המיובאים מ/אל ישראל דרך האוויר.
גולדן פוינט הינה חברת אחזקות פרטית, אשר מחזיקה בחברות הפועלות בתחומי שירותי מימון בנקאי וביטוח סיכוני סחר חוץ. כמו כן, לבעלי החברה קיימות אחזקות בחברות נוספות הפועלות בתחומי נדל"ן וייזום, דלק, מזון, שילוח בינ"ל של מטענים ועמילות מכס (באמצעות חברת Israel Cargo Logistics).
בדיקת המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים העלתה, כי על אף העובדה שגולדן פוינט וממ"ן עוסקות בפעילויות המהוות חוליות עוקבות בשרשרת שילוח בינ"ל של מטען אווירי, המיזוג הנדון אינו מעלה חששות תחרותיים אנכיים. זאת מאחר ועל ממ"ן, המוכרזת כאמור כמונופול, חל איסור להפלות בין לקוחות כחלק מהוראות החוק לבעלי מונופולין, ומאחר ובחינת יכולתה של גולדן פוינט, החברה הרוכשת, להשתמש בכוח המונופוליסטי של ממ"ן למינוף כוח השוק לתחומי שילוח בינ"ל ועמילות מכס, העלתה, כי בשני התחומים לעיל פועלים מתחרים רבים ונתח השוק של Israel Cargo Logistics אינו משמעותי.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
הסינים, הרוסים ושאר ירקות
אוקיי, אבל למה שיקרה תרחיש כזה בכלל? מדוע שהבורסות תקרוסנה עד כדי כך?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
קיים תרחיש מרכזי לו גורמי הערכה ומודיעין אסטרטגי ברחבי העולם נותנים סבירות גבוהה למדי: פלישה סינית לטאיוואן ב-2027. נוסיף לתרחיש הזה תרחיש נוסף שגם אותו לוקחים בסבירות לא נמוכה: פוטין מנצל את ההזדמנות שארה"ב עסוקה מול סין ופולש לארצות הבלטיות או לאזור אחר במזרח אירופה. זה גם יכול לקרות ללא קשר לסין, כמובן. במידה והתרחישים הללו מתממשים מה יקרה למחירי המניות והאג"ח בארה"ב וברחבי העולם? מפולות אדירות...
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דרכים לגידור הסיכון
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.
- "פת במלח תאכל": שיעורים בפיננסים שלמדתי מלקוח חרדי
- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
