שטרום אישר את מיזוג גולדן פוינט וממ"ן
הממונה על הגבלים עסקיים אישר ביום חמישי החולף, לאחר שהתייעץ בועדה לפטורים ולמיזוגים, את המיזוג בין גולדן פוינט וממ"ן - מסופי מטען וניטול. במסגרת המיזוג, כנפיים-אחזקות ארקיע מוכרת לגולדן פוינט את מלוא אחזקותיה בממ"ן - בהתאם לאחד מהתנאים שהציב הממונה על ההגבלים העסקיים בפני כנפיים, לצורך אישור רכישת מניות באל על.
ממ"ן, הינה חברה ציבורית, העוסקת בניהול ותפעול מסוף מטענים המורשה לטפל בכל מטעני הייבוא והייצוא בנמל התעופה בן גוריון, כמו גם באספקת שירותים לוגיסטיים, השכרת נכסי נדל"ן ואספקת שירותי תעופה. ממ"ן, שהוכרזה בשנת 1995 כבעלת מונופולין בניהול, תפעול ואספקת שירות של מטענים בהובלה אווירית, הינה החברה היחידה המפעילה כיום מסוף מטענים כללי לקליטת מטעני ייבוא והמכלת מטעני ייצוא בישראל בהתאם לתקנות המכס (טיס), בו מתבצעים ניטול ואחסנת טובין המיוצאים/המיובאים מ/אל ישראל דרך האוויר.
גולדן פוינט הינה חברת אחזקות פרטית, אשר מחזיקה בחברות הפועלות בתחומי שירותי מימון בנקאי וביטוח סיכוני סחר חוץ. כמו כן, לבעלי החברה קיימות אחזקות בחברות נוספות הפועלות בתחומי נדל"ן וייזום, דלק, מזון, שילוח בינ"ל של מטענים ועמילות מכס (באמצעות חברת Israel Cargo Logistics).
בדיקת המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים העלתה, כי על אף העובדה שגולדן פוינט וממ"ן עוסקות בפעילויות המהוות חוליות עוקבות בשרשרת שילוח בינ"ל של מטען אווירי, המיזוג הנדון אינו מעלה חששות תחרותיים אנכיים. זאת מאחר ועל ממ"ן, המוכרזת כאמור כמונופול, חל איסור להפלות בין לקוחות כחלק מהוראות החוק לבעלי מונופולין, ומאחר ובחינת יכולתה של גולדן פוינט, החברה הרוכשת, להשתמש בכוח המונופוליסטי של ממ"ן למינוף כוח השוק לתחומי שילוח בינ"ל ועמילות מכס, העלתה, כי בשני התחומים לעיל פועלים מתחרים רבים ונתח השוק של Israel Cargo Logistics אינו משמעותי.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
