שטרום אישר את מיזוג גולדן פוינט וממ"ן

במחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים מסבירים: על אף שגולדן פוינט וממ"ן עוסקות בפעילויות המהוות חוליות עוקבות בשרשרת שילוח בינ"ל של מטען אווירי, המיזוג הנדון אינו מעלה חששות תחרותיים אנכיים
שרון שפורר |

הממונה על הגבלים עסקיים אישר ביום חמישי החולף, לאחר שהתייעץ בועדה לפטורים ולמיזוגים, את המיזוג בין גולדן פוינט וממ"ן - מסופי מטען וניטול. במסגרת המיזוג, כנפיים-אחזקות ארקיע מוכרת לגולדן פוינט את מלוא אחזקותיה בממ"ן - בהתאם לאחד מהתנאים שהציב הממונה על ההגבלים העסקיים בפני כנפיים, לצורך אישור רכישת מניות באל על.

ממ"ן, הינה חברה ציבורית, העוסקת בניהול ותפעול מסוף מטענים המורשה לטפל בכל מטעני הייבוא והייצוא בנמל התעופה בן גוריון, כמו גם באספקת שירותים לוגיסטיים, השכרת נכסי נדל"ן ואספקת שירותי תעופה. ממ"ן, שהוכרזה בשנת 1995 כבעלת מונופולין בניהול, תפעול ואספקת שירות של מטענים בהובלה אווירית, הינה החברה היחידה המפעילה כיום מסוף מטענים כללי לקליטת מטעני ייבוא והמכלת מטעני ייצוא בישראל בהתאם לתקנות המכס (טיס), בו מתבצעים ניטול ואחסנת טובין המיוצאים/המיובאים מ/אל ישראל דרך האוויר.

גולדן פוינט הינה חברת אחזקות פרטית, אשר מחזיקה בחברות הפועלות בתחומי שירותי מימון בנקאי וביטוח סיכוני סחר חוץ. כמו כן, לבעלי החברה קיימות אחזקות בחברות נוספות הפועלות בתחומי נדל"ן וייזום, דלק, מזון, שילוח בינ"ל של מטענים ועמילות מכס (באמצעות חברת Israel Cargo Logistics).

בדיקת המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים העלתה, כי על אף העובדה שגולדן פוינט וממ"ן עוסקות בפעילויות המהוות חוליות עוקבות בשרשרת שילוח בינ"ל של מטען אווירי, המיזוג הנדון אינו מעלה חששות תחרותיים אנכיים. זאת מאחר ועל ממ"ן, המוכרזת כאמור כמונופול, חל איסור להפלות בין לקוחות כחלק מהוראות החוק לבעלי מונופולין, ומאחר ובחינת יכולתה של גולדן פוינט, החברה הרוכשת, להשתמש בכוח המונופוליסטי של ממ"ן למינוף כוח השוק לתחומי שילוח בינ"ל ועמילות מכס, העלתה, כי בשני התחומים לעיל פועלים מתחרים רבים ונתח השוק של Israel Cargo Logistics אינו משמעותי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.