שטרום אישר את מיזוג גולדן פוינט וממ"ן
הממונה על הגבלים עסקיים אישר ביום חמישי החולף, לאחר שהתייעץ בועדה לפטורים ולמיזוגים, את המיזוג בין גולדן פוינט וממ"ן - מסופי מטען וניטול. במסגרת המיזוג, כנפיים-אחזקות ארקיע מוכרת לגולדן פוינט את מלוא אחזקותיה בממ"ן - בהתאם לאחד מהתנאים שהציב הממונה על ההגבלים העסקיים בפני כנפיים, לצורך אישור רכישת מניות באל על.
ממ"ן, הינה חברה ציבורית, העוסקת בניהול ותפעול מסוף מטענים המורשה לטפל בכל מטעני הייבוא והייצוא בנמל התעופה בן גוריון, כמו גם באספקת שירותים לוגיסטיים, השכרת נכסי נדל"ן ואספקת שירותי תעופה. ממ"ן, שהוכרזה בשנת 1995 כבעלת מונופולין בניהול, תפעול ואספקת שירות של מטענים בהובלה אווירית, הינה החברה היחידה המפעילה כיום מסוף מטענים כללי לקליטת מטעני ייבוא והמכלת מטעני ייצוא בישראל בהתאם לתקנות המכס (טיס), בו מתבצעים ניטול ואחסנת טובין המיוצאים/המיובאים מ/אל ישראל דרך האוויר.
גולדן פוינט הינה חברת אחזקות פרטית, אשר מחזיקה בחברות הפועלות בתחומי שירותי מימון בנקאי וביטוח סיכוני סחר חוץ. כמו כן, לבעלי החברה קיימות אחזקות בחברות נוספות הפועלות בתחומי נדל"ן וייזום, דלק, מזון, שילוח בינ"ל של מטענים ועמילות מכס (באמצעות חברת Israel Cargo Logistics).
בדיקת המחלקה הכלכלית ברשות ההגבלים העסקיים העלתה, כי על אף העובדה שגולדן פוינט וממ"ן עוסקות בפעילויות המהוות חוליות עוקבות בשרשרת שילוח בינ"ל של מטען אווירי, המיזוג הנדון אינו מעלה חששות תחרותיים אנכיים. זאת מאחר ועל ממ"ן, המוכרזת כאמור כמונופול, חל איסור להפלות בין לקוחות כחלק מהוראות החוק לבעלי מונופולין, ומאחר ובחינת יכולתה של גולדן פוינט, החברה הרוכשת, להשתמש בכוח המונופוליסטי של ממ"ן למינוף כוח השוק לתחומי שילוח בינ"ל ועמילות מכס, העלתה, כי בשני התחומים לעיל פועלים מתחרים רבים ונתח השוק של Israel Cargo Logistics אינו משמעותי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
