בין אם זאת העובדה שבנק ישראל מצליח לשמור על ריבית נמוכה ופער הולך ומצטמצם בינה לבין הריבית על הדולר, בין אם זאת העובדה שהצמיחה במשק נמשכת ושיש סיכוי סביר שה"התנתקות" והתקציב יעברו, הבורסה ממשיכה לספק תחמושת למשקיעים. בשבועות הקרובים יצא "כוכב" חדש בעבור המשקיעים. "כוכב נולד" אם תרצו. תעודה בחסר.

פרופ' אורגלר אמר שהבורסה הופכת ל"סופרמרקט של אפיקי השקעה". לראייה, החלו המחזורים לצאת מהמניות העיקריות ולהגיע לחלקים אחרים בין המניות ובין הכלים החדשים שמוצעים בבורסה. בבורסה דיווחו כי הריכוזיות המשיכה לרדת וכי 20 המניות הסחירות ביותר ריכזו 61% מסך המחזור בבורסה ב-2004, מול שיעורים של 68% ו-75% ב-2003 ו-2002.

אבל תעודות הסל הן הכוכבות החדשות, ובקרוב עומדות לצאת התעודות בחסר. סימני השאלה הם מרובים. כיצד ייחשף אפיק ההשקעה הזה, מה יהיה המחיר שלו, האטרקטיביות שלו, האם המשקיע הפרטי התמים הוא באמת מספיק מתוחכם בכדי לדעת לגדר לעצמו את התיק עימן, האם קרנות הגידור יימשכו לבורסה בעזרתן (מייד נסביר כיצד), והאם... וזאת שאלה גדולה בשוק המקומי - הן תוצאנה אוויר מהמסחר היומי באופציות על מדד ת"א 25.

התעודות בחסר, יאפשרו למשקיעים למכור בחסר מדדים מובילים בבורסה, כך הבטיחו בתחילת השבוע כלל פיננסים נגזרים. הם היו הראשונים להכריז כי הם עומדים לצאת עם המוצר החדש הזה, שהבורסה הודיעה על ההתכנות שלו, מוקדם יותר השנה. בינתיים, יש ערפל סמיך סביב הרכב התעודות הללו, גם בגלל אילוצים רגולטוריים. כיצד הן תפעלנה, מה יהיה מחירן, על אילו מדדים הן תסחרנה, ובכלל.

התעודות בחסר הן שונות במבנה שלהן, בשלד החוקי, ובהגדרה שלהן מתעודות הסל. אותו להיט בלתי מעורער של השנתיים האחרונות. מתעודה אחת עד נובמבר 2003 ל-26 כיום. ואם נחשיב את התעודות בחסר, כמשפחה רחוקה-קרובה, אפשר לצפות שהתחום ימשיך לגדול. מנכ"ל אקסלנס השקעות, ד"ר דויטש, העריך בבורסה כי השוק צפוי לגדול לפעילות של 15 מיליארד שקל בשנים הקרובות. יו"ר הבורסה, פרופ' אורגלר ציין כי שווי אחזקות הציבור בתעודות הסל הגיע ל-3.5 מיליארד שקל לאחרונה.

הבורסה מתכננת כיום לאפשר מסחר תעודות בחסר על מדדים, בארץ ובחו"ל. אבל מה יכול לעשות המשקיע הפרטי עימן? ובכן, הוא יכול לשחק כמו קרן גידור, באופן פרטי. הקרנות הללו שמגלגלות מיליארדי דולרים, רוכשות לעיתים מניות שמעניינות אותן בבורסות הגלובליות, אבל הן מעוניינות לנטרל את השפעת ה"שוק".

אם לדוגמא יש צפי שהשוק ירד, אבל יש מנייה שעשויה להמשיך ולהנות מעליות, אז ניתן לקנות אותה, ולקנות תעודה בחסר על השוק, וכך אם השוק יורד התעודה מגינה על ההשקעה, והמניה נשמרת בתיק של המשקיע. כך ייתכן שהתעודות בחסר, תהפכנה לכלי שימשוך לכאן קרנות גידור. המשמעות, במידה והן תיישמנה את האסטרטגיה האמורה לעיל - הגברת הסחירות במניות הבולטות בתל אביב.

אבל השאלה שעדיין נותרת פתוחה היא ההשפעה של התעודות בחסר על השוק הגדול שמאחורי המניות - שוק הנגזרים התל אביבי. אופציות המעו"ף המפורסמות שנכס הבסיס שלהן הוא מדד ת"א 25 נסחרות במחזורים של מאות מיליוני שקלים ביום (בין 160 ל-200 מיליון שקל). המחזורים העצומים הללו ממנפים נכס בסיס דמיוני שגדול פי כמה מנכס הבסיס בעצמו. זה דבר די נדיר בעולם הפיננסי.

ירידה בהיקפי המסחר באופציות המעו"ף יכולה להרחיב את הציטוטים, ליצור שם קשיי נזילות ולערער את השוק הקטן והייחודי הזה. אבל, וזה אבל גדול. בשיחות שלנו עם גורמים משוק האופציות עולה כי מוקדם לפתח חשש שכזה. הפעילים לא מתרגשים כל כך. השבוע שוחחנו עם מנכ"ל גמביט, דוד אללוף, הוא המנהל באחד מהגופים הבולטים בתחום המסחר בנגזרים של רחוב אחד העם. הוא מעריך כי המשקיעים המוסדיים לא ירצו לרכוש תעודות בחסר. הנימוקים שלו מאוד הגיונייים. הוא העריך שהן תהיינה אטרקטיביות לשורטיסטים, ספקולנטים, ולקרנות גידור, ולכן הן לא צפויות להשפיע על שוק אופציות המעו"ף.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא.