צבירה חיובית של 3.7 מיליארד ש' בקופות-קרנות ב-04'

צבירה נטו מרשימה בהחלט לעומת צבירה שלילית נטו של 1.794 מיליארד שקל ב-2003. בחודש דצמבר לבדו נצברו בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות 2.931 מיליארד ש', לעומת 426 מ' ש' בנובמבר
שרון שפורר |

הצבירה נטו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש דצמבר 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-2.931 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 426 מיליון שקל בחודש נובמבר 2004 ובהשוואה לצבירה חיובית של 2.568 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה החיובית נטו בשנת 2004 הסתכמה ב-3.715 מיליארד שקל, גבוהה משמעותית מהצבירה השלילית נטו בשנת 2003 של 1.794 מיליארד שקל.

מסיכום שערכו במשרד האוצר עולה עוד, כי התשואה הנומינלית ברוטו בחודש דצמבר הייתה חיובית והסתכמה ב-2.12% והתשואה המצטברת לשנת 2004 הסתכמה ב-9%, כשבשנת 2003 נרשמה תשואה של 16.3%.

מפירוט נתוני הצבירה בחודש דצמבר החולף עולה, כי הצבירה נטו בקופות הגמל לתגמולים הייתה חיובית והסתכמה ב-865 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 159 מיליון שקל בנובמבר 2004 ובהשוואה לצבירה חיובית של 638 מיליון שקל בחודש המקביל בשנה קודמת.

הצבירה נטו בשנת 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-1.047 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לשנת 2003 בה הצבירה הייתה שלילית והסתכמה ב-2.220 מיליארד שקל.

זאת ועוד. הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות הייתה חיובית והסתכמה ב-1.309 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 309 מיליון שקל בנובמבר 2004 וצבירה חיובית של 1,141 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו בשנת 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-2.669 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 926 מיליון שקל בשנת 2003.

מהנתונים עולה עוד, כי הצבירה נטו בקופות מרכזיות לפיצויים הייתה חיובית והסתכמה ב-757 מיליון שקל, זאת בניגוד לצבירה שלילית של 46 מיליון שקל בנובמבר 2004 ובהמשך לצבירה חיובית של 785 מיליון שקל בדצמבר 2003. בשנת 2004 הייתה צבירה שלילית מינורית של 5 מיליון שקל, זאת בהשוואה לצבירה שלילית של 533 מיליון שקל בשנת 2003.

באוצר מספרים גם, כי בשנת 2004 הייתה צבירה חיובית בקופות הגמל, שהושפעה ממספר גורמים: הראשון, שיפור במצב הכלכלי הביא להגדלת החיסכון לטווח הבינוני (קרנות השתלמות) ולטווח הארוך (קופות לתגמולים ואישית לפיצויים) בקרב הציבור, הן ע"י הגדלת ההפקדות והן על ידי קיטון במשיכות. השני, השפעת הרפורמה במס מקטינה את הכדאיות למשיכת כספים שהופקדו טרם הרפורמה.

גורם נוסף היה השיפור במצב האבטלה - אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה ירד מרמה של 10.9% בסוף שנה קודמת לרמה של 10% בחודש נובמבר, מה שהביא לקיטון משמעותי במשיכות בקופות מרכזיות לפיצויים.

סך העברות ברוטו בשנת 2004 הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, גידול משמעותי של 86% מההעברות בשנת 2003 שהסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל. עיקר מעבר הכספים הוא מהתאגידים הבנקאיים (העברות נטו בסך של 2.149- מיליארד שקל) לתאגידים הפרטיים (העברות נטו בסך של 2.293 מיליארד שקל), אך ניכרה גם עזיבה מהקופות הסקטוריאליות והמפעליות, המסווגות כגופים אחרים, והצטרפות לקופות המנוהלות על ידי חברות הביטוח.

בחלוקת הקופות על פי הסוגים השונים עולה התמונה הבאה:

בקופות תגמולים ואישית לפיצויים - העברות נטו התבצעו מקופות בשליטת תאגידים בנקאיים, קרנות פנסיה וגופים אחרים לקופות בשליטת גופים פרטיים וחברות ביטוח. עיקר ההעברות נרשמו מהגופים הבנקאיים לגופים הפרטיים.

קופות מרכזיות לפיצויים - תופעה דומה (למעט בקופות שבשליטת קרנות הפנסיה וגופים אחרים) אך מתונה יותר הייתה בקופות מרכזיות לפיצויים, כאשר במהלך 2004 התבצעו העברות נטו מקופות בשליטת תאגידים בנקאיים לקופות שבשליטת גופים פרטיים ,חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים אחרים. עיקר ההעברות נרשמו מהגופים הבנקאיים לגופים הפרטיים ולחברות הביטוח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.