צבירה חיובית של 3.7 מיליארד ש' בקופות-קרנות ב-04'
הצבירה נטו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש דצמבר 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-2.931 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 426 מיליון שקל בחודש נובמבר 2004 ובהשוואה לצבירה חיובית של 2.568 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה החיובית נטו בשנת 2004 הסתכמה ב-3.715 מיליארד שקל, גבוהה משמעותית מהצבירה השלילית נטו בשנת 2003 של 1.794 מיליארד שקל.
מסיכום שערכו במשרד האוצר עולה עוד, כי התשואה הנומינלית ברוטו בחודש דצמבר הייתה חיובית והסתכמה ב-2.12% והתשואה המצטברת לשנת 2004 הסתכמה ב-9%, כשבשנת 2003 נרשמה תשואה של 16.3%.
מפירוט נתוני הצבירה בחודש דצמבר החולף עולה, כי הצבירה נטו בקופות הגמל לתגמולים הייתה חיובית והסתכמה ב-865 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 159 מיליון שקל בנובמבר 2004 ובהשוואה לצבירה חיובית של 638 מיליון שקל בחודש המקביל בשנה קודמת.
הצבירה נטו בשנת 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-1.047 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לשנת 2003 בה הצבירה הייתה שלילית והסתכמה ב-2.220 מיליארד שקל.
זאת ועוד. הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות הייתה חיובית והסתכמה ב-1.309 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 309 מיליון שקל בנובמבר 2004 וצבירה חיובית של 1,141 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו בשנת 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-2.669 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 926 מיליון שקל בשנת 2003.
מהנתונים עולה עוד, כי הצבירה נטו בקופות מרכזיות לפיצויים הייתה חיובית והסתכמה ב-757 מיליון שקל, זאת בניגוד לצבירה שלילית של 46 מיליון שקל בנובמבר 2004 ובהמשך לצבירה חיובית של 785 מיליון שקל בדצמבר 2003. בשנת 2004 הייתה צבירה שלילית מינורית של 5 מיליון שקל, זאת בהשוואה לצבירה שלילית של 533 מיליון שקל בשנת 2003.
באוצר מספרים גם, כי בשנת 2004 הייתה צבירה חיובית בקופות הגמל, שהושפעה ממספר גורמים: הראשון, שיפור במצב הכלכלי הביא להגדלת החיסכון לטווח הבינוני (קרנות השתלמות) ולטווח הארוך (קופות לתגמולים ואישית לפיצויים) בקרב הציבור, הן ע"י הגדלת ההפקדות והן על ידי קיטון במשיכות. השני, השפעת הרפורמה במס מקטינה את הכדאיות למשיכת כספים שהופקדו טרם הרפורמה.
גורם נוסף היה השיפור במצב האבטלה - אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה ירד מרמה של 10.9% בסוף שנה קודמת לרמה של 10% בחודש נובמבר, מה שהביא לקיטון משמעותי במשיכות בקופות מרכזיות לפיצויים.
סך העברות ברוטו בשנת 2004 הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, גידול משמעותי של 86% מההעברות בשנת 2003 שהסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל. עיקר מעבר הכספים הוא מהתאגידים הבנקאיים (העברות נטו בסך של 2.149- מיליארד שקל) לתאגידים הפרטיים (העברות נטו בסך של 2.293 מיליארד שקל), אך ניכרה גם עזיבה מהקופות הסקטוריאליות והמפעליות, המסווגות כגופים אחרים, והצטרפות לקופות המנוהלות על ידי חברות הביטוח.
בחלוקת הקופות על פי הסוגים השונים עולה התמונה הבאה:
בקופות תגמולים ואישית לפיצויים - העברות נטו התבצעו מקופות בשליטת תאגידים בנקאיים, קרנות פנסיה וגופים אחרים לקופות בשליטת גופים פרטיים וחברות ביטוח. עיקר ההעברות נרשמו מהגופים הבנקאיים לגופים הפרטיים.
קופות מרכזיות לפיצויים - תופעה דומה (למעט בקופות שבשליטת קרנות הפנסיה וגופים אחרים) אך מתונה יותר הייתה בקופות מרכזיות לפיצויים, כאשר במהלך 2004 התבצעו העברות נטו מקופות בשליטת תאגידים בנקאיים לקופות שבשליטת גופים פרטיים ,חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים אחרים. עיקר ההעברות נרשמו מהגופים הבנקאיים לגופים הפרטיים ולחברות הביטוח.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
