צבירה חיובית של 3.7 מיליארד ש' בקופות-קרנות ב-04'
הצבירה נטו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות בחודש דצמבר 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-2.931 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 426 מיליון שקל בחודש נובמבר 2004 ובהשוואה לצבירה חיובית של 2.568 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה החיובית נטו בשנת 2004 הסתכמה ב-3.715 מיליארד שקל, גבוהה משמעותית מהצבירה השלילית נטו בשנת 2003 של 1.794 מיליארד שקל.
מסיכום שערכו במשרד האוצר עולה עוד, כי התשואה הנומינלית ברוטו בחודש דצמבר הייתה חיובית והסתכמה ב-2.12% והתשואה המצטברת לשנת 2004 הסתכמה ב-9%, כשבשנת 2003 נרשמה תשואה של 16.3%.
מפירוט נתוני הצבירה בחודש דצמבר החולף עולה, כי הצבירה נטו בקופות הגמל לתגמולים הייתה חיובית והסתכמה ב-865 מיליון שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 159 מיליון שקל בנובמבר 2004 ובהשוואה לצבירה חיובית של 638 מיליון שקל בחודש המקביל בשנה קודמת.
הצבירה נטו בשנת 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-1.047 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לשנת 2003 בה הצבירה הייתה שלילית והסתכמה ב-2.220 מיליארד שקל.
זאת ועוד. הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות הייתה חיובית והסתכמה ב-1.309 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 309 מיליון שקל בנובמבר 2004 וצבירה חיובית של 1,141 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד. הצבירה נטו בשנת 2004 הייתה חיובית והסתכמה ב-2.669 מיליארד שקל, זאת בהמשך לצבירה חיובית של 926 מיליון שקל בשנת 2003.
מהנתונים עולה עוד, כי הצבירה נטו בקופות מרכזיות לפיצויים הייתה חיובית והסתכמה ב-757 מיליון שקל, זאת בניגוד לצבירה שלילית של 46 מיליון שקל בנובמבר 2004 ובהמשך לצבירה חיובית של 785 מיליון שקל בדצמבר 2003. בשנת 2004 הייתה צבירה שלילית מינורית של 5 מיליון שקל, זאת בהשוואה לצבירה שלילית של 533 מיליון שקל בשנת 2003.
באוצר מספרים גם, כי בשנת 2004 הייתה צבירה חיובית בקופות הגמל, שהושפעה ממספר גורמים: הראשון, שיפור במצב הכלכלי הביא להגדלת החיסכון לטווח הבינוני (קרנות השתלמות) ולטווח הארוך (קופות לתגמולים ואישית לפיצויים) בקרב הציבור, הן ע"י הגדלת ההפקדות והן על ידי קיטון במשיכות. השני, השפעת הרפורמה במס מקטינה את הכדאיות למשיכת כספים שהופקדו טרם הרפורמה.
גורם נוסף היה השיפור במצב האבטלה - אחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה ירד מרמה של 10.9% בסוף שנה קודמת לרמה של 10% בחודש נובמבר, מה שהביא לקיטון משמעותי במשיכות בקופות מרכזיות לפיצויים.
סך העברות ברוטו בשנת 2004 הסתכמו ב-5.2 מיליארד שקל, גידול משמעותי של 86% מההעברות בשנת 2003 שהסתכמו ב-2.9 מיליארד שקל. עיקר מעבר הכספים הוא מהתאגידים הבנקאיים (העברות נטו בסך של 2.149- מיליארד שקל) לתאגידים הפרטיים (העברות נטו בסך של 2.293 מיליארד שקל), אך ניכרה גם עזיבה מהקופות הסקטוריאליות והמפעליות, המסווגות כגופים אחרים, והצטרפות לקופות המנוהלות על ידי חברות הביטוח.
בחלוקת הקופות על פי הסוגים השונים עולה התמונה הבאה:
בקופות תגמולים ואישית לפיצויים - העברות נטו התבצעו מקופות בשליטת תאגידים בנקאיים, קרנות פנסיה וגופים אחרים לקופות בשליטת גופים פרטיים וחברות ביטוח. עיקר ההעברות נרשמו מהגופים הבנקאיים לגופים הפרטיים.
קופות מרכזיות לפיצויים - תופעה דומה (למעט בקופות שבשליטת קרנות הפנסיה וגופים אחרים) אך מתונה יותר הייתה בקופות מרכזיות לפיצויים, כאשר במהלך 2004 התבצעו העברות נטו מקופות בשליטת תאגידים בנקאיים לקופות שבשליטת גופים פרטיים ,חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים אחרים. עיקר ההעברות נרשמו מהגופים הבנקאיים לגופים הפרטיים ולחברות הביטוח.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
